בועה, חצי-בועה

זה כמה שבועות אנחנו מסתכלים על המסכים ומחכים: נו, מתי הבורסה תשבור את השיא. 1,200 נקודות, 1,220 נקודות, 1,235 נקודות וזהו. בשבוע שעבר זה סוף-סוף קרה - מדד המעו"ף שבר את השיא שנקבע בסוף אוקטובר 2007, וחצה את רף ה-1,237 נקודות.

ואז מתעוררות מייד השאלות המסורתיות: האם הבורסה, או ליתר דיוק המשקיעים, השתגעו? שכחו שהדי המשבר עדיין כאן? האם מתפתחת בועה? או שאולי כדאי להצטרף לחגיגה ולעשות קצת כסף במקום לשבת בפק"מ "המשעמם" שנותן בקושי 1% ריבית בשנה.

על אף שכולם רוצים את השורה התחתונה - להיכנס או לצאת, התשובה היא הרבה יותר מורכבת. אין בועה (ברוב) המניות: במבט ראשון, נראה שהבורסה בשיא, אך כשמסתכלים לעומק על הנתונים מגלים שונות מאוד גדולה בין ביצועי המניות. אמנם רובן רשמו בשנה האחרונה תשואה של עשרות אחוזים ואף יותר, אך חלק לא מבוטל מהן עדיין רחוקות בעשרות אחוזים מהשיא של 2007.

אז איך בכל זאת הבורסה עלתה לשיא? ראשית, בזכות מניות הגז שזינקו במאות אחוזים בשנה האחרונה בעקבות גילוי מאגר הגז תמר, שהביא לאופוריה במגזר. בסקטור זה אפשר לומר שהמחירים מלאים ואף בועתיים. אותו דבר ניתן לומר על מניות הבנקים שטיפסו ביותר מ-100% בשנה האחרונה והובילו את העליות במדד ת"א 25.

כמו כן, לחברות כמו טבע או סלקום , שנמצאות כיום ברמות מחירים כמו בסוף שנת 2007, יש נתונים כספיים שמצדיקים זאת - הן כמעט לא נפגעו מהמשבר והציגו תוצאות מצוינות לשנת 2009, כך שניתן לומר שהמניות אמנם אינן זולות, אך קשה לומר שמדובר בבועה המנותקת מהמציאות.

מנגד, חלק גדול מהמניות (קרוב למחצית ממניות מדד המעו"ף) רחוקות מרחק לא מבוטל מרמות השיא, ובצדק ברוב המקרים. זאת, בשל חולשה שעדיין קיימת באותן חברות בעקבות המשבר. האם המניות זולות או לא? כל מקרה לגופו, אך לומר שיש בועה בשוק המניות, זו אמירה גורפת וכללית מדי.

לעומת זאת, בשוק איגרות-החוב, שבו נמצאים רוב החסכונות שלנו, המצב הרבה פחות טוב. בשל הריבית הנמוכה במשק, התשואות של איגרות-החוב הממשלתיות והקונצרניות נמצאות בשפל, מה שאומר שרמות המחירים של איגרות-החוב גבוהות, ובחלק גדול מהמקרים (במיוחד באג"ח החברות) אינן משקפות את הסיכון.

התוצאה היא שידור חוזר כמעט של בועת האשראי מלפני 3 שנים: חברות יכולות לגייס בקלות ובזול כספים מהציבור. כשהריבית תתחיל לעלות באופן משמעותי, ייגרמו הפסדי הון למשקיעים, וכאשר חלק מהחברות יגלו כי קל לגייס כסף, אבל פחות קל להחזיר אותו, ההפסדים כבר יהפכו למשמעותיים יותר.

 בועה, חצי-בועה / איור: טל אביב

ולקראת סיום נקודה קצת פסימית. ביקורת רבה נמתחה על המשקיעים המוסדיים שלא ניהלו נכון את ההשקעות במשבר האחרון. ייתכן שהביקורת מוצדקת, אך עדיין מדובר במשקיעים מנוסים ומקצועיים יותר מרוב הציבור. ברוב הנפקות האג"ח האחרונות, המשקיעים המוסדיים כמעט לא השתתפו כי המחירים נראו להם גבוהים מדי. כמו כן, המוסדיים הגדילו חשיפה לשוק המניות לפני שנה במחירי שפל, אך זה כמה חודשים הם יושבים על הגדר, וחלקם אף מקטינים אחזקות בשוק זה.

מי שמתניעים את העליות האחרונות הם הציבור, רובם באמצעות יועצי ההשקעות בבנקים, שמעודדים אותם להיכנס לשוק (ובאותה הזדמנות הבנקים גם גוזרים קופונים מהעמלות). מניסיון העבר ניתן ללמוד, כי כאשר הציבור נכנס לשוק, זה בדרך-כלל הרגע שלפני גל ירידות, האם גם הפעם זה יקרה?