"אנחנו ברשימה השחורה של הקניין הרוחני כי מנסים לסרס אותנו"

"אף פעם לא למדתי קניין רוחני, לא לקחתי שום קורס בתחום, וגם בקורס הקניין הרגיל הקדישו לקניין רוחני 10 דקות. איך בכל זאת הגעתי לתחום הזה? מהחיים" - כך מספר בראיון ל"גלובס" עו"ד טל בנד - שותף בכיר, ראש תחום קניין רוחני וחבר באקזקוטיבה במשרד עוה"ד ש. הורוביץ.

בנד מדורג מדי שנה בדירוגים הישראליים והבינלאומיים כעורך דין מוביל בתחום דיני הקניין הרוחני, והוא מייצג בין השאר את חברת טבע בכל תיקי הקניין הרוחני שלה.

"את שנת ההתמחות הראשונה שלי עשיתי בבית המשפט העליון, אצל השופטת מרים בן-פורת", מספר בנד. "ראיתי שם את טובי עורכי הדין מופיעים, ביניהם גם עו"ד אמנון גולדנברג שהופיע שם בתדירות גבוהה. באחת מהפעמים שבה הוא הגיע לעליון, תפס אותי בהפסקה עו"ד אורי בכר, ושאל אותי אם אני רוצה לבוא ולהתמחות אצלם בש. הורוביץ. שאלתי אותו אם אהיה המתמחה האישי של גולדנברג או משהו בפול כללי, וכשהוא ענה 'אמנון' - הסכמתי".

לדבריו, "כשהגעתי לש. הורוביץ, אחד התיקים הראשונים שעבדתי עליהם עם אמנון היה תיק פטנטים. לימים ניתן בו פסק הדין המרכזי בתחום הפטנטים של בית המשפט העליון. ככה נכנסתי לתחום כמתמחה צעיר, ועם השנים הלכתי ונשאבתי יותר ויותר לקניין הרוחני על כל גווניו".

"יש הגנה טובה של קניין רוחני בארץ"

"לפעמים אני ממש כועס כשאני שומע את הטענות שיש לחלק מהקולגות שלי נגד המדינה בקשר לרמת ההגנה על הקניין הרוחני בארץ", אומר בנד. "הטענות שההגנה כאן לא מספיק טובה גובלות בתעמולה. יש הגנה טובה של קניין רוחני בארץ. עובדה שלחברות גדולות בעולם מתעשיות שאינן תרופות - שהן מגישות הפטנטים הגדולות בארה"ב, כמו IBM ואינטל ורבות אחרות - אין שום טענה נגד ישראל והגנת הקניין הרוחני בה".

"בתחום תעשיית התרופות, ישראל מסומנת כמטרה לא בגלל שהאכיפה וההגנה כאן לא ראויות, אלא משיקולים ומאינטרסים כלכליים פשוטים", מסביר בנד. "ישראל היא הבית של תעשיית התרופות הגנרית הגדולה בעולם, ואם אפשר להצר את צעדיה פה - זה ישרת את התוצאות הכלכליות במקומות אחרים, ישרת גורמים אינטרסנטים בעולם שלהם זה חשוב, והם לא פה.

"מסמנים אותנו ברשימות השחורות (בדו"ח השנתי של נציבות הסחר האמריקנית, הוצבה ישראל מספר פעמים ברשימה השחורה של המדינות שאינן מגינות על זכויות קניין רוחני), כי מנסים לסרס אותנו ועושים שימוש לרעה במערכת הדינים ובכל מיני טיעונים שהם לכאורה טיעונים משפטיים נקיים, אבל הלכה למעשה הם טיעונים כלכליים. במקרים רבים הממשל האמריקני דורש מאיתנו דרישות מגבילות בתחום הקניין הרוחני, בשעה שהחוק בארה"ב מתיר אותם.

"בישיבות רבות העמדתי אותם על מקומם כשהראיתי להם שהחוק האמריקני מאפשר לעשות בדיוק את אותו דבר שהם רוצים לאסור על ישראל לעשות. דורשים מישראל לנהוג אחרת - לא משיקולים אידיאולוגיים של הגנה על הקניין אלא משיקולים כלכליים. בענייני הארכת תוקף פטנטים, ישראל נותנת הגנה יותר גבוהה מקנדה ומניו-זילנד למשל, אבל ישראל ברשימה השחורה וניו-זילנד לא. למה? - אינטרסים כלכליים.

"מכעיסות אותי גם את הטענות שלפיהן בגלל שאין הגנה על הקניין הרוחני בתחום התרופות אז משקיעים בורחים מהארץ ולא מקימים פה מרכזי מחקר ופיתוח. זה פשוט לא נכון. השאלה איפה פותחים מרכזי מחקר ופיתוח היא לא פונקציה של רמת ההגנה על הקניין הרוחני, אלא שאלה של עלות. אירופה העלתה את רמת ההגנה על הקניין הרוחני שלה למשך עשור ויותר, ובכל זאת חברות התרופות האתיות העבירו את מרכזי המחקר והפיתוח שלהם מאירופה למקומות אחרים, בהם הודו, סין, תאילנד ואחרים, שבהם כוח העבודה, גם המקצועי, הרבה יותר זול.

"זה לא משום שסין או הודו נותנות הגנת קניין רוחני משופרת מישראל. להיפך. כך שהטענה הזו היא טענה מופרכת. לא ראיתי שום אינדיקציה לזה שאם היינו מעלים את רמת ההגנה על הקניין הרוחני, היינו רואים פה יותר השקעות. יש כאן תעמולה שאין לה בסיס".

"לבתי המשפט יש בעיה עם תחום הקניין הרוחני"

"עניין שבכל זאת טעון שיפור בתחום הקניין הרוחני נוגע למערכת המשפט ולשופטים שעוסקים בתחום", טוען בנד. "אין לי ביקורת על שופט זה או אחר, אבל אני חושב שבית המשפט הכלכלי שעל הקמתו מדברים היום, רצוי שיעסוק גם בקניין רוחני ובפטנטים. זה יעזור לכולם, לתעשיית תרופות המקור, לתעשיית התרופות הגנרית וגם למוניטין של ישראל.

"לבתי משפט רגילים יש בעיה להתמודד עם התחום הזה. זה נושא משפטי סבוך. רוב השופטים צריכים להתחיל ללמוד את הדין מ-אל"ף, עורכי הדין צריכים ללמד אותם, הם מבזבזים על זה המון זמן, וחלקם נרתעים מהעיסוק בסוגיות הטכנולוגיות. אילוצי הזמן והעומס שיש על השופטים מובילים לא פעם למצב של פגיעה בזכות מהותית בתחום הקניין הרוחני".

* הראיון המלא עם עו"ד טל בנד - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".