דרגות היסורים של מדינות אירופה

יוון במצב הקשה מכולן, מספרד כולם חוששים, אבל הסכנה הגדולה טמונה בפערים בין המדינות

דר' גד אריוביץ, מרצה לכלכלה ומימון, המרכז ללמודים אקדמאים ויועץ להשקעות בינלאומיות

בבדיקת 'הבריאות הכלכלית' למדינות בגוש היורו, נמצא שאכן יוון במצב הגרוע ביותר. אולם, גם כלכלות ספרד, אירלנד ופורטוגל מראות סימפטומים דומים למחלה היוונית ועלולות בעתיד הקרוב להיקלע למצב דומה שיחייב אותן לקבל עזרה חיצונית מסיבית כדי לשרוד.

כלכלת יוון רעועה ובעייתית: הגרעון התקציבי מוערך ב-9.4% מהתמ"ג, שעור האבטלה הנוכחי 11.3%, הגרעון השוטף 6.9% מהתמ"ג, הצמיחה הכלכלית בצלילה ותחזית הקונצנזוס היא שהפעילות הכלכלית הריאלית תרד השנה ב-5%.

אלא שעם כל קשייה של יוון, יש לזכור שהיא מדינה קטנה המהווה רק 2.5% מתמ"ג השוק האירופי, ולכן מצבה הכלכלי העגום לא היה אמור להיות בעיה גלובלית. אולם, הבעיה היוונית חשודה כקצה הקרחון של בעיה הרבה יותר משמעותית וגלובלית.

על מנת לבחון את הבריאות הכלכלית של כל מדינה - ומהן להקיש את מצב הגוש האירופי כולו, השתמשתי ב"מדד עומס"(באנגלית מכנים מדד זה בשם The Misery Index) המורכב ממשתנים כמו הגודל היחסי של הגירעון בתקציב, שעור האבטלה, הגירעון היחסי, שיעור האינפלציה, שערי הריבית הריאלית לטווח ארוך, הגרעון היחסי בחשבון השוטף והערכות לצמיחה כלכלית השנה, כפי שהוא מתבטא בתחזית הקונצנזוס.

גדי אריוביץ אירו
 גדי אריוביץ אירו

לפי המדד, העומס השלילי על יוון הוא הכבד ביותר מבין מדינות גוש היורו. ספרד, אירלנד ופורטוגל נמצאות גם הן בטווח העומס השלילי הכבד, אם כי בדרגה פחותה מאשר יוון. לפי המדד, דווקא איטליה, ששמה מוזכר גם הוא כמדינה בעיתית, אינה מצטיירת כמי שכורעת תחת עומס שלילי ומצבה אפילו נראה כפחות שלילי בהשוואה לצרפת. לעומת זאת, בולטת האיתנות הכלכלית של גרמניה והולנד, שמדד העומס השלילי של כלכלתן, נמוך ביותר.

מדד העומס השלילי משקף היטב את הבעיתיות בגוש - גוש כלכלי מאוד לא הומוגני. מצד אחד מדינות עם כלכלה בריאה מאוד כמו גרמניה ובהולנד ומצד שני כלכלות חולות כמו ספרד, אירלנד ופורטוגל.

לפני אימוץ מטבע היורו, נטו המטבעות המקומיים של המדינות הפחות בריאות להיחלש (פיחות) ואילו מטבעות המדינות הבריאות נטו להתחזק (תיסוף). תופעת הפיחות בארצות הפחות בריאות אפשרה למשקים האלו להסתגל ולשמור על כוח התחרות שלהן בעולם.

הקמת גוש האירו עם מטבע אחד, יוצר עיוותים קשים בגוש הכלכלי הזה. למרות שכושר התחרות של המדינות הפחות יעילות הולך ונשחק, הן אינן יכולות לפחת את המטבע המקומי ולחדש את כושר התחרות שלהן בעולם. מכיוון, שהיצוא של מדינות אלו נעשה פחות תחרותי ואילו היבוא הולך וגדל, הרי שלאורך הזמן הולכת ונפגעת הכלכלה הריאלית.

הפגיעה בכלכלה הריאלית וניסיון המערכת הפוליטית לשמור על רמת חיים, בעיקר למגזרים בעלי כוח פוליטי, מביאה בסופו של דבר לגירעונות תקציביים ההולכים וגדלים. מצד אחד העדר צמיחה, פוגעת בהכנסות ממסים ומצד שני צרכים פוליטיים מגדילים את הוצאות הממשלה.

לא פחות בעיתי הוא שלילת היכולת לנהל מדיניות מוניטארית ברמה של מדינה. יכולת הזאת הועברה לבנק המרכזי של השוק האירופי. מסיבה זו טען הכלכלן מילטון פרידמן, שנים עוד לפני הגשמת התכנית למטבע אחיד, שזה לא תחזיק מעמד. נבואת פרידמן עדיין לא התאמתה אבל נראה שהסדקים בגוש היורו הולכים ומתרחבים.