משקיעי אל-על לא יוכלו להתעלם

1. רשות ניירות ערך מזהירה. העובדה שלא התערבה בזמן אמת בפעלולי השכר שנחתמו בין אל-על למנכ"ל שלה, חיים רומנו, והעובדה שלא התערבה בהתנהלות החיוורת והבלתי חוקית של דירקטוריון החברה - לא אומרות שהרשות לא תתערב בדיעבד.

רומנו הודיע על סיום תפקידו בדצמבר 2009. את מיליוני הדולרים שמגיעים לו ושלא מגיעים לו, הוא לקח במהלך 4.5 שנים של עבודה, ועוד כמה חודשים של מיני מונחים כמו "צינון" ו"אי תחרות".

כל הכסף מונח כבר מזמן בכיסו, ובכל זאת, עכשיו הוא צריך להחזיר חלק. אם לא יחזיר, אפשר שייווצר מצב בו החברה תידרש לתבוע אותו. מסקנה: מי שקיבל כספים בדרך שאיננה דרך המלך לא יכול לישון בשקט, גם אם הוא כבר עזב את תפקידו.

2. אזהרה נוספת. אפילו שהיו"ר, במקרה זה איזי בורוביץ', חתם מזמן, לפני שנים, על הניירות שהסדירו לחיים רומנו את התנאים המופלגים, גם אם הוא נתפס רק בדיעבד - דינו אחד: החוצה מהחברה. ולא חשוב שבמקרה הזה שותפיו לשליטה באל-על - אחיו התאום, דדי בורוביץ, ובת-זוגו, תמר מוזס-בורוביץ' - כנראה שמחו לשלוח אותו הביתה.

3. ביום שאחרי הדוח לבורסה. אל-על מסלקת את היו"ר לשעבר, נכנסת לתקופה של ליקוק הפצעים וארגון מחדש של התנהלותה, תשלם קנס של 1.5 מיליון שקל, ותצטרך למצוא דרך להחזיר לקופתה עוד 4 מיליון שקל (1.1 מיליון דולר).

בדוח לבורסה נכתב כי החברה פתחה במשא-ומתן עם רומנו, שיאלץ כנראה להיפרד מכמה מאות אלפי דולרים. עוד נכתב בו כי החברה מנהלת משא-ומתן עם חברת הביטוח. לא ברור מה ייצא מזה.

בכל מקרה, תצטרך אל-על בתוך זמן קצר ביותר להודיע מי בדיוק מכניס את הכסף הזה לקופתה. אולי יביאו בעלי השליטה כסף מהבית? אולי ייתבעו כמה מהדירקטורים על התנהלות בלא אחריות? נגד החברה כבר הוגשה תביעה נגזרת, וסביר מאוד שעל סמך הממצאים העולים מ-26 עמודי הדוח של רשות ניירות ערך, יוגשו גם תביעות ייצוגיות, כאשר כל הטיעונים לבית המשפט כבר מוכנים וחתומים על ידי אנשי הרשות.

4. יש גם אזהרה לדירקטורים באשר הם. שימו לב לתקנה 10(ב) (4) לתקנות ניירות ערך. תקציר: בכל שנה מחויבים הדירקטורים לבדוק את הקשר בין התמורה לתרומה.

אם הדירקטורים באל-על היו אמיצים מספיק או איכפתיים מספיק, הם היו יכולים לראות - אם לא בשנה הזו אז באחרת - איך במקרה רומנו אין תמורה בעד האגרה. איך אין היגיון כלשהו בלהעניק כל כך הרבה תמורת כל-כך מעט. כן, גם אם עבר זמן מאז ההסכם, חובה על הדירקטורים לבדוק את המצב בכל שנה. זו חובה מתמשכת.

5. לעניין המשקיעים בשוק. עבור המשקיעים, בין אם דרך גופי ההשקעה למיניהם ובין אם באופן אישי, דוח כזה הוא בחזקת דגל אדום. להישאר אדיש כלפיו זו צרכנות פיננסית ברמה נמוכה, ואת השלב הזה כבר עברנו (או לפחות אנחנו מקווים שכבר עברנו).

לכן, מהפרשה הזו ממשיכים הלאה, לדיון בתביעה הנגזרת שכבר הוגשה, ולתביעות הייצוגיות שיגיעו בהמשך.