בתחילת השנה פרסם העיתון הכלכלי רב המוניטין "אקונומיסט" את מוסף התחזיות השנתי. כבכל שנה לקחו בו חלק כמה מטובי הכלכלנים, בעלי הטורים, האנליסטים ומעצבי המדיניות הכלכלית בעולם, בניסיון לחזות איך יראה העולם בשנת 2011 בשורה של אספקטים כלכלים ומדיניים.
מי שיעלעל כיום במוסף, יתקשה להבליע חיוך מריר לנוכח המהירות שבה הפכו התחזיות לבלתי רלוונטיות. מאחד העמודים מחייך פרצופו מדושן העונג של הנשיא מובארק, שמוצג כ"מנהיג מתון עם השפעה חיובית על האזור". אין אף תחזית לאש המרי העממי, שהציתה במזרח התיכון תגובת שרשרת אלימה, ובעקבותיה את מה שמסתמן כעימות צבאי וכלכלי בין מזרח למערב שנמצא רק בראשיתו.
ואין גם מרווח טעות לחיזוי ההשפעה של אירועי טבע כמו הקטסטרופה ביפן, שכבר עכשיו ברור שיהיו לה השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה העולמית השנה ואולי גם בשנים הבאות. כל זה, עוד לפני שהסתיים הרבעון הראשון של השנה.
אמנם חוכמה בדיעבד היא חוכמה קטנה מאוד, אבל הכשל הגורף בחיזוי האירועים של תחילת 2011 צריך להיות תמרור אזהרה למקבלי ההחלטות: אנליסטים, טובים ככל שיהיו, מסתמכים בעיקר על מידע שנאסף בעבר, על מודלים כלכליים מוכחים ובטוחים ועל היקשים לוגיים. האנליסטים, כמו רוב בני האדם, מצוידים במנגנון ההגנה הפסיכולוגי, שמדחיק את האפשרות להתממשות "התרחיש הגרוע ביותר".
אנרכיה מדינית במדינות הנפט? רעידת אדמה בעוצמה 9 בסולם ריכטר? אסון גרעיני ביפן? את התרחישים האלה משאירים לטום קלנסי ולסופרי המדע הבדיוני. מנהלים בכירים לא רוצים ללכת לישון במחשבה שהאדמה עשויה לרעוד מתחת לרגליהם, או שהסושי שלהם זוהר בחשכה.
פגיעה כלל-מערכתית
נזכרנו במנגנוני ההגנה האנושיים הללו כאשר קראנו את "הערכות הבזק" שמיהרו לשחרר בשבוע שעבר כמה אנליסטים ביחס להתפתחויות הצפויות בשוק הרכב הישראלי בעקבות האסון ביפן. כמעט כל ההערכות דיברו על פגיעה צפויה ביבוא רכב מיפן, ועל התייקרות הרכב והחלפים מתוצרת יפן. אנליסט אחד אף הגדיל לעשות, ומיהר לחלק את עור הדוב שטרם ניצוד. להערכתו, כלי הרכב מתוצרת אירופה וקוריאה ירוויחו על חשבון מצוקת היפניות.
להערכות הללו הייתה השפעה מיידית ולא מבוטלת. כך, למשל, פרסמה בשבוע שעבר דלק רכב, יבואנית מאזדה, את הדוח השנתי שלה בדיוק בשיא הקטסטרופה ביפן. כצפוי, היא נקצרה על-ידי האנליסטים. אמנם, הדוח של דלק רכב ל-2010 הציג רווח שנתי נקי של כ-430 מיליון שקל, אחד הדוחות הטובים בתולדותיה, אבל כשמשקיעים קוראים משפטים כמו "האדמה תרעד מתחת לרגליהם של יבואני הרכב היפנים", הם מסיקים את המסקנות המתבקשות: אובדן נתח שוק, עלייה במחירים, פגיעה בתחרותיות. היסטריה היא מתבקשת.
אלא שהמציאות, כאמור, היא יותר מורכבת וקשה. אין ספק שהאסון ביפן צפוי לפגוע ביצרני הרכב היפניים בטווח הקצר, אולי גם הבינוני, אבל הפגיעה הזו היא רק חלק מהפגיעה הצפויה בכלל תעשיית הרכב העולמית, כולל באותם יצרני רכב אירופים, קוריאנים ואמריקנים, שאמורים כביכול "להרוויח" ממצוקת המתחרים היפנים.
הסיבה לכך היא שלספקי החלפים היפנים וליצרני ה-OEM ביפן יש תפקיד מפתח במערך הייצור הגלובלי של תעשיית הרכב העולמית. זהו תוצר של תהליך למידה ארוך וכואב: שנים של בעיות אמינות לימדו את היצרנים האירופים, הקוריאנים והאמריקנים הגאים, שביפן קיימים מרכזי מומחיות ספציפיים שאין להם תחליף בכל הנוגע לאיכות, ייצור ואמינות.
התיבה האוטומטית כמשל
יצרנית של תיבות הילוכים אוטומטיות כמו AISIN, למשל, מספקת את התיבות מתוצרתה לכ-35 יצרני רכב בעולם, ביניהם פורד, ג'נרל מוטורס, פורשה, אאודי, וולבו, יונדאי ועוד. הפגיעה הזמנית בחלק ממערך הייצור של החברה תורגש במיוחד בישראל, שהיא "צרכנית כבדה" של תיבות אוטומטיות.
אופל, למשל, שכל התיבות האוטומטיות שלה מיוצרות ביפן, כבר הודיעה בשבוע שעבר על השבתת חלק מפעילות הייצור בגרמניה ובספרד בשל מחסור ברכיבים. רבים מדגמי הדור החדש של פיז'ו וסיטרואן עושים שימוש בתיבות הילוכים של AISIN, וכך גם כמה מדגמי המפתח של וולבו בישראל.
חלק גדול ממנועי הבנזין ותיבות ההילוכים הרציפות (CVT) בכלי רכב של רנו מתוצרת אירופה וקוריאה של רנו, למשל, מגיעים "קומפלט" ממפעלי ניסן ביפן בעיר IWAKI במחוז פוקושימה, בלב האזור הבעייתי. רנו כבר הודיעה בסוף השבוע על השבתת חלק ממערך הייצור הגלובלי שלה.
ויש עוד, גם ברמת הטיר 2 וטיר 2, כלומר הספקים של הספקים. האם שמעתם על יצרנית יפנית בשם רנסנס אלקטרוניקס? קרוב לוודאי שלא. אבל החברה הזו חולשת על 30% מהשוק העולמי של מיקרו-בקרים לרכב, ועל 60% מהאספקה העולמית של צ'יפים מרכזיים למערכות ניווט לרכב. אין בקרים - אין ייצור.
לא נשכח את ALPINE, שמייצרת עבור מותגי יוקרה אירופים כמו ב.מ.וו ומרצדס את מערכות הניווט-מולטימדיה לרכב, שמהוות כיום חלק מהאבזור התקני. לאלפיין יש מפעל אסטרטגי בשולי האזור הבעייתי של פוקושימה, שטרם חזר לפעולה.
בסמוך לאזור האסון אפשר למצוא גם מפעל סוללות הליתיום-איון של היטאצ'י, שאמור היה לספק השנה ל-GM את הסוללות למכונית ה-VOLT החשמלית שלה, ולעוד כמה יצרני רכב, שפועלים כיום במרץ בתחום הזה. יש גם מפעלים של יצרנית הלהבים ומגדשי הטורבו IHI, וכך הלאה.
התמונה ברורה: כשיורד גשם כולם נרטבים. במקרה של תעשיית הרכב הגלובלית, שנסמכת כיום על משלוח חלפים לפסי הייצור בשיטת JUST-IN-TIME, תוך הקטנה למינימום הכרחי של אחזקת המלאים, המשמעות של בעיות הייצור ביפן היא עיכובים צפויים באספקת רכב לדילרים וללקוחות שעל מועד סיומם והיקפם אף אחד לא מוכן להתחייב כיום.
גם ישראל בתמונה
מה תהיה ההשפעה על שוק הרכב הישראלי? בנקודת הזמן הזו, המשבר טרם הגיע לסיומו, ומוקדם מדי להעריך את מועד סיומו. יצרני הרכב היפניים מודעים כיום למחסור הנוצר בחלפים, וחלק מהם כבר הודיעו בימים האחרונים כי הם מסבים פסי ייצור של כלי רכב מוגמרים, שמרוחקים מאזור האסון, לייצור חלפים ומנועים עבור מפעלי יצוא בחו"ל.
יצרנים אחרים מנסים לחזור בהדרגה לפעילות ייצור מלאה, אולם המצב לא פשוט בשל הפסקות החשמל היזומות, הפגיעה בנתיבי הספנות והתעופה והמחסור בדלק. נזכיר שתעשיית הרכב היא אחת הצרכניות הגדולות ביותר של אנרגיה.
בתרחיש "הקל", יחזרו היצרנים היפנים לפעולה מלאה או כמעט בתוך שבועות בודדים, תוך מזעור ההשפעה. בתרחיש הגרוע, המצב יימשך עוד חודשים, בהנחה שלא יתרחשו רעידות אדמה הרסניות נוספות, או נזקים סביבתיים נרחבים.
כך או כך, ההשפעה על השוק הישראלי תהיה מושהית. בטווח הקצר המשבר תופס את שוק הרכב הישראלי במצב של רוויה. רבות מחברות הליסינג רכשו בחודשים האחרונים כלי רכב חדשים למלאי, ומחזיקות במספרי שיא של כלי רכב משומשים במגרשי המכר. גם חלק גדול מיבואני הרכב מחזיקים במלאים גדולים של רכב, כחלק מההיערכות לקראת עונת ההשכרות של פסח ונראה שההיצע תואם לביקוש. בטווח הארוך יותר, אי-אפשר לפסול עיכובים באספקה שיחלו בדגמים בעלי היקף מכירות ומלאי נמוכים יחסית.
אפשר להמר גם על עליית מחירים מסוימת, שעשויה להגיע משני מקורות: שער הין, שכרגע הוא בעייתי מאוד ליבואנים הרלוונטיים, ועלייה של מחירי היצרנים ליבואנים בשל התייקרות מחירי החלפים והביטוח. דווקא בעיות שירות בשל מחסור בחלפים לא מטרידות אותנו. במדינה שבה כל בעיית מכניקה ואלקטרוניקה ברכב אפשר לתקן בעזרת סרט הדבקה, אזיקונים, חלפים סיניים וכמה מכות חסונות של לום מברזל, אפשר להסתדר גם בלי חלפים למשך זמן רב.