"המצב שונה היום, האמירה 'מחאה חברתית' היא בומבסטית"

למרות סביבה מאקרו כלכלית תומכת, בורסת ת"א מציגה תשואת חסר ■ מומחי כלל פיננסים ובנק לאומי מנסים להסביר את הפער, וטוענים: העסקים מתנהלים כרגיל

מול ארה"ב ומרבית השווקים באירופה, שסובלים משיעורי צמיחה נמוכים, אבטלה גבוהה ובעיות חוב, נראה המשק הישראלי במצב מצוין: תחזית הצמיחה של בנק ישראל ל-2011 עומדת על 5.2%, ושיעור האבטלה נמצא בשפל היסטורי - 5.7% נכון לחודש מאי.

אך נראה כי נתוני המאקרו לא הצליחו לחלחל לשוק ההון המקומי, ומתחילת השנה ירד מדד ת"א 100 בכ-7% לעומת עלייה של כ-6% ב-S&P 500 וירידה של 3.18% בלבד במדד ה-STOXX600 האירופי הרחב. הסנטימנט השלילי בא לידי ביטוי גם בפדיונות הענק בקרנות הנאמנות המסורתיות ובתעודות הסל, שעמדו רק ביוני על 8.2 מיליארד שקל.

מתחילת השנה רודפים את ישראל אירועים גיאו-פוליטיים וחברתיים, החל מההתעוררות בעולם הערבי, דרך החשש מאירועי ספטמבר וכלה במהפכה החברתית ששוטפת את כל רחבי הארץ. לאור אלו נראה כי הסיבות מאחורי הסנטימנט השלילי האופף את שוק ההון הישראלי, אינן מאקרו-כלכליות.

"בחודשיים האחרונים אנחנו רואים דווקא מתאם יחסי בין הבורסה המקומית לשוקי חו"ל. הפיגור בתשואות מתייחס יותר לרבעון הראשון, ונבע בעיקר מהנושא הגיאו-פוליטי שהביא למכירות של משקיעים זרים. הפדיונות הגדולים של משקיעים ישראלים בקרנות הנאמנות היו בעיקר באג"ח, והשפיעו פחות על שוק המניות", מציין בפנינו דודי רזניק, מנהל מחקר מאקרו בחדר עסקאות ני"ע ישראליים בבנק לאומי. לדבריו, חששות המשקיעים הזרים באו לידי ביטוי בעלייה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל, ועסקאות ה-CDS (המבטחות כנגד אירועי אשראי) קפצו לרמת 140-150 נקודות מכ-110 בסוף 2010.

"המצב כעת שונה ממה שהיינו רגילים. בעבר, לאירועים ביטחוניים כמו מלחמת לבנון השנייה או מבצע עופרת יצוקה, הייתה השפעה חדה אך קצרת טווח על השוק. הפעם אנו חווים את הסנטימנט השלילי על-פני תקופת זמן ארוכה יותר. הסיבה לכך היא שיש מול העיניים תאריך יעד עתידי - ספטמבר, שממנו היינו רחוקים עד כה", מוסיף תמיר פורת, סמנכ"ל השקעות ומחקר בבית ההשקעות כלל פיננסים.

לדעת פורת, ככל שנתקרב לספטמבר, העמימות תתפוגג, ואז נתוני המאקרו החיוביים הם אלו שייתנו את הטון. "אנחנו לא מומחי ביטחון, אך תרחישי ספטמבר הם לדעתנו תרחישי קיצון בהסתברות נמוכה. יש בשוק כאלו המכנים זאת 'באג ספטמבר' על משקל 'באג 2000'. הירידות מהוות מבחינתנו 'אוברשוטינג', והן יצרו הזדמנויות בשוק. הלחץ שבא לידי ביטוי בפדיונות בקרנות, נובע מאופי ההשקעה קצרת הטווח של משקיעי הקרנות המטופלים בידי יועצי הבנקים".

רזניק מוסיף כי המעבר של ישראל למעמד של מדינה מפותחת, נתן אותותיו ביתר שאת על חולשת השוק. "חלקנו במדינות המתפתחות היה כ-4%, וכעת ירדנו לכ-0.5% במשקל המדינות המפותחות. זה משפיע על השקעות זרים", הוא מציין.

רזניק ממליץ כעת לתת עדיפות לאג"ח ממשלתיות במח"מ בינוני של כ-4-5 שנים בחלוקה שווה בין שקליות לצמודות, שכן המשך עליית ריבית תשפיע על החלק הקצר של העקום, והתפתחות גיאו-פוליטית שלילית תשפיע על החלק הארוך. "הסיפור של ספטמבר לא ברור עדיין, והיום הוא לא עיתוי אופטימלי לקחת סיכון. באפיק הקונצרני רזניק סבור כי המחירים אינם מצדיקים עדיין הסתערות. "המרווחים אמנם נפתחו בחודשיים האחרונים, אך הם עדיין אינם זולים. בנוסף לחשש הביטחוני, יש כעת סנטימנט שלילי בקונצרניות בעקבות הסדרי החוב שאנו רואים באחרונה".

לדעת פורת, אירועי השנה האחרונה מוכיחים כי יש טעם רב בפיזור השקעות לשוקי חו"ל. המלצתם ללקוחות היא שכ-15%-20% מהתיק הכולל יושקעו במניות ואג"ח זרות.

מחאה חברתית? המסחר כרגיל

דומה שמהשפעתה של המחאה החברתית רזניק אינו מוטרד. "אנו לא מרגישים השפעה של המחאה החברתית הנוכחית על שיקולי המשקיעים, ואני בספק אם נראה כזו. שוק ההון לא מושפע בדרך-כלל ממחאות חברתיות, אלא יותר ממגמות עולמיות, נתוני מאקרו או אירועים ביטחוניים.

"איננו חשים בחדר המסחר בלחץ או היסטריה מיוחדים בעת הזו מצד המשקיעים. הפעילות הנוכחית דומה לזו של חודשי קיץ רגילים, המתאפיינים במחזורים נמוכים יותר", מוסיף רזניק. "אמנם יש פחות תיאבון ללקיחת סיכונים כעת, בשל החשש מספטמבר וכן בשל משברי החוב באירופה וארה"ב, אך המסחר הוא שגרתי לחלוטין".

לדעת רזניק האירועים החברתיים עשויים דווקא להשפיע באופן חיובי על השוק. "למחירי המזון והדיור משקל גדול על המדד, ואם כתוצאה מההפגנות ופעולות הממשלה, תיווצר ציפייה מצד משקיעים לירידת מחירים, זה ישפיע על הציפיות האינפלציוניות אשר ימתנו את קצב העלאת הריבית".

כמו רזניק, גם פורת אינו מתרגש יתר על המידה מהשפעתה של המחאה החברתית על השוק. לדעתו היא עשויה להשפיע באופן מינורי על חברות מזון או רשתות שיווק, אך לא על כלל החברות. "אנו לא מרגישים כרגע לחץ על השוק בשל ההפגנות, ובכלל האמירה 'מחאה חברתית' היא מעט בומבסטית. סיפור הקוטג' נעצר במידה מסוימת, וכרגע מדובר בעיקר במחאת נדל"ן", הוא אומר, ומוסיף: "הסכנה הגדולה בעקבות המחאה היא נפילת ממשלה, אך אנו ממש לא שם. גם במקרה שכזה כל ממשלה שתקום לא תהפוך פתאום סוציאליסטית".

** הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם