גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך הפכו את נווה שאנן לגן עדן נדל"ני בזכות המסתננים?

זרם המסתננים מביא ביקוש לדיור והביקוש מעלה מחירים ■ בדרך נולדים מתווכים בין הזרים החדשים לבעלי בתים הוותיקים, ויזמים שהופכים חצרות ומתחמי תעשייה למגורים בתנאי מחנה, המושכרים בתשואה חלומית

תופעה נדלנ"ית חדשה מתפתחת בשכונות הסובבות את התחנה המרכזית בתל-אביב, האזור שבו מתרכזים המסתננים מאפריקה שמגיעים לעיר: שני שוקי נדל"ן שונים בתכלית שמתקיימים במקביל - האחד ניזון כולו מהאוכלוסייה הזרה ומשיא תשואות גבוהות תחת סיכון המתבטא בדיירים מפוקפקים והשכרה בלתי חוקית, והשני ישראלי למהדרין, יזמי ואופטימי המשקף תקווה לתשואה בטווח הארוך. קיומם זה בצד זה מבטא את המתח שבין תוכניות הפיתוח הגדולות שהיו לעירייה לאזור - לבין המציאות שהתפתחה בשטח.

לפי רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, בשטחי מדינת ישראל שוהים יותר מ-50 אלף מסתננים ומבקשי מקלט. הם מתרכזים בערים: בשכונות הוותיקות באילת שבה חיים בין 4,000 ל-7,000 מסתננים, בשכונת הפאטיו בערד שבה חיים 500 מסתננים, באשדוד - בין 500 ל-2000 - רובם ברובע ד'; ובירושלים שבה חיים אלף מסתננים, גם במזרחה.

לפי המספרים הרשמיים, שלא משקפים את המציאות במלואה, בתל אביב מתרכזים רוב המסתננים, כ-30 אלף איש. רובם גרים בשכונות הדרום: נווה-שאנן, התקווה ושפירא.

זינוק מחירים

"בכל מקום שיש ביקוש, המחירים עולים" אומר בסיפוק מוטי לוי, מתווך נדל"ן בעל 40 שנות ותק, הפועל בשכונת נווה שאנן בתל אביב. הוא מספר שמחירי השכירות בשכונה עלו השנה בעשרות אחוזים: דירת שני חדרים שהושכרה לפני שנה ב-2,800 שקל לחודש, תושכר היום ב-3,500; ודירת חדר שהושכרה ב-1,600 שקל תושכר ב-2,300 שקל.

מתווך אחר שפועל באזור מאשר שחדרים בודדים בדירות מושכרים ב-1,600 שקל, וכך תמורת דירת 3 חדרים מקבלים 4,800 שקל - תשואה גבוהה למדי לדירות שמחירן נע כיום בין 600 ל-700 אלף שקל. בדירות שנקנו במחיר נמוך במיוחד בשל מצבן הרעוע ומושכרות בחלוקה לחדרים, התשואה יכולה להגיע עד 15%. "אין הרבה דירות פנויות והביקוש שרק הולך וגדל עושה את שלו", מסכם המתווך לוי את המצב.

אם מביאים בחשבון שהסטנדרטים הנמוכים אינם דורשים השקעה רבה בתחזוקת הנכסים ושכושר המיקוח של הלקוחות אפסי, אפשר גם להאמין ללוי הטוען ש"בעלי דירות מרוצים מאוד מהמצב ויודעים שאם יגרשו את המסתננים המחירים יצנחו ב-40%", הוא מזכיר שזה כבר קרה ב-2002 "כשהיו כאן הרבה זרים וגירשו אותם, ואז הדירות עמדו ריקות".

פאב בשטח הפקר

הקרקע רותחת בנווה שאנן. הגודש האנושי ברחובות ובגנים מאיץ את התפתחותם של רעיונות משונים. באחרונה, למשל, רווחת התופעה שבה בעלי בתים משכירים את החצרות שבין הבניינים. שטחי הפקר אלה הופכים לפאבים מאולתרים, הפועלים כמובן בלי רישיון, "מותחים רשת מלמעלה ומוכרים אלכוהול מזויף", מתאר לוי את אפיק הנדל"ן החדש.

מגורים לא-חוקיים

"המסתננים מדרום סודן ומאריתראה מנהלים פעילות עסקית משלהם בדרום ת"א", טוען אמיר יעקובי מחברת משפחת יעקובי, המחזיקה מאז שנות ה-60 במבנים בשטח 2,000 מ"ר באזור, אך לא השכירה נכסים למסתננים מאפריקה.

לדברי יעקובי, הם שוכרים שטחים ששימשו חנויות ומפעילים בהם מועדונים, קיוסקים, כנסיות ואולמות אירועים שבהם עורכים חתונות.

יעקובי טוען שקשה היום להשכיר שטחים מסחריים לבעלי עסקים בדרום ת"א כי כדי לקבל רישיון עסק צריך לעמוד בסטנדרטים מחמירים של איכות הסביבה. "אפילו לעסקים לגיטימיים קשה", הוא אומר.

לדעת יעקובי, זה מה שמסביר את העובדה שבעלי נכסים מסחריים "מתפתים להשכיר אותם למתווכים שמכשירים אותם למגורים לא חוקיים ומשכירים אותם לפליטים במחירים שלא יביישו את הרצליה פיתוח" (ראה מסגרת). העירייה מצדה טוענת שמטרת המגבלות שמוטלות על עסקים באזור היא למנוע בו תעשייה מזוהמת וזאת לטובת התושבים. יעקובי סבור שהשתלטות המגורים המאולתרים הורידה מאוד את הערך של הנכסים לתעשייה, אך הוא לא מאשים בכך את הפליטים אלא את מדיניות הרשויות (ראה מסגרת) .

המתווך מוטי לוי מתאר את מנגנון ההשכרה לדיירי השכונה הנוכחיים: שכר הדירה נגבה מדי חודש למפרע ובמזומן על הדירה כולה, ובדרך כלל הוא כולל גם תשלום תמורת חשמל, מים וארנונה. בחתימת החוזה נגבה תשלום חודש נוסף כביטחון. כמי שגם גובה את הכסף ומעבירו לבעלים מעיד לוי שהדיירים "עומדים בתשלום כמו שעון. מאוד נוחים, לא מתלוננים. הרבה יותר טובים מהישראלים". מתווך אחר סיפר על מהלכים שננקטים כשהדיירים לא משלמים: "יש דברים שונים שעושים - סגירת המים, ניתוק החשמל" ואף הזמנת מה שהוא כינה "חברת שמירה" לסילוקם הפיזי.

לוי מדבר בהתלהבות על תנופת הבנייה בשכונה: "המסתננים מאפריקה לא מפריעים לקבלנים להאמין באזור, ויש לא מעט משקיעים שרואים בנדל"ן כאן השקעה לטווח ארוך". לדבריו, מחירי דירות חדשות בשכונה נעים סביב 900 אלף שקל לשני חדרים ובין 1.1 ל-1.3 מיליון שקל ל-3 חדרים, והן מושכרות ב-3,500 שקל ו-4,000 שקל בהתאמה. נרי יוחננוב, בעל סוכנות התיווך "כל נדל"ן" הפועל בדרום תל אביב, טוען שאת הדירות החדשות בעלי הדירות לא ששים להשכיר למסתננים מאפריקה, והן מושכרות לישראלים.

לוי מזכיר שהמחירים בשכונת פלורנטין הסמוכה גבוהים ב-20%, וממשיך להיות אופטימי - הוא מאמין שהמחירים ישתוו בעתיד "כי יש הרבה תוכניות לאזור".

"זה לא רמת אביב ג' שהידרדרה, זה תמיד היה אזור גרוע"

"לנו לא מפריעים הפליטים. מה שמפריע הוא שהמקום ממשיך להידרדר כתוצאה מתב"ע לא מתאימה", אומר אמיר יעקובי, מחברה המחזיקה בנכסים תעשייתיים באזור. "הטענה שלנו כיזמים היא שכל עוד כדאי למחזיקי נכסים מסחריים להפעילם פיראטית, וכל עוד אין תב"ע המאפשרת פרויקטים כלכליים, לא יהיה תמריץ לשיפור האזור".

בניגוד לרוחות הנושאות את הרושם שהמסתננים מאפריקה דרדרו את המצב באזור התחנה המרכזית, מזכיר יעקובי ש"האזור מעולם לא היה טוב. זה לא רמת אביב ג' שהידרדרה, זה תמיד היה אזור גרוע. בשכונת נווה שאנן אומרים שפעם היו זונות ונרקומנים שפינו את מקומם, כי כדאי יותר להשכיר לאריתראים ולסודנים. על דירת 60-70 מ"ר מקבלים 6,000-7,000 שקל לחודש כשמצופפים פליטים בדירה, זו תשואה דמיונית".

"מצוקת הדיור בלב השיח הציבורי. לדעתנו, מיזמי בנייה רוויה באזורים שבהם הקרקע לא יקרה, כמו פה ותמרוץ יזמים בהקלות, היו יכולים להביא אוכלוסייה צעירה וטובה שתדחוק את הזרים, בתהליך כלכלי", אומר יעקובי ומצפה שהעירייה תפעל לכך. בעירייה טוענים שהם מקדמים מספר תוכניות בינוי הכוללות פינוי מבנים והקמת מבנים לתעסוקה, לחינוך ולמגורים, שמטרתן לפתח ולחדש את רקמת המגורים באזור.

לטענת יעקובי "בדרום ת"א יש עתודות הקרקע הטובות להתחדשות עירונית, כי עדיף לעשות זאת באזור בנוי. ובכלל, בדרום ת"א תוך 5 דקות בונים בניין ודיור בר השגה ובצפון זה לא אפשרי, כי הקרקע יקרה בטירוף".

תושב השכונה, שביקש שלא להיות מצוטט בשמו, טוען שאם תוכנית האב של העירייה לנווה שאנן הייתה יוצאת לפועל, אולי השכונה לא היתה שואבת אליה את המסתננים. "חולדאי אומר שזה לא הוא, אלא המדינה ששולחת את המסתננים לתחנה המרכזית. אבל אם תוכנית האב הייתה מתקדמת ומצב השכונה ב-2011 היה טוב, הם לא היו משתקעים פה, ואולי לא באים בכלל לת"א, אלא למקום אחר".

מעיריית ת"א נמסר שבעיית הפליטים היא בעייה לאומית והעירייה מצידה עושה את כל מה שבסמכותה כדי לפתור אותה בתחומי אחריותה: הקמת תחנת שיטור קהילתי, רישות האזור במצלמות אבטחה, שיפור תשתיות ועוד.

"מסנן בשבילי את האנשים"

התקשורת עם מסתננים מאפריקה המחפשים דירה נעשית דרך מסתננים ותיקים, העובדים כמקשרים שעוזרים למתווכים ישראלים. למתווך מוטי לוי יש שניים, מקונן ומוחמד (שסירבו למסור שמות מלאים). לוי מודה בתלותו בהם: "בלעדיהם לא הייתי יכול לתקשר. מקונן מסנן בשבילי את האנשים הטובים יותר, יש לו טביעת עין". מקונן הוא מהנדס חשמל אריתראי ולדבריו, כשסיים ללמוד דרשו ממנו השלטונות בארצו לעבוד כמורה ומכיון שזה מקצוע לא מכניס, רצה לצאת לארץ אחרת, ובא לישראל, להרוויח כסף ולשלוח למשפחתו. העוזר השני, מוחמד, הוא סודני שהגיע לישראל דרך אילת. כשהגיע לת"א לן בגינת לוינסקי עד שמצא עבודה והשתכר מספיק כדי לשכור דירת 2.5 החדרים תמורת 3,800 שקל לחודש, שבה הוא גר עם חמישה שותפים.

יש מסתננים שהפכו למתווכים בעצמם ופועלים מול בעלי נכסים או מתווכים אחרים. "הם יכולים להרוויח הרבה פחות מאיתנו", אומרים הישראלים, "אבל זה מספיק להם, הם לא נותנים חשבונית".

"100 שקל ליום למיטה"

"השכונה נכבשה ללא ירייה אחת", מצטט תושב שכונת נווה שאנן את הלך הרוח בקרב תושביה הוותיקים. אחת הבעיות היא שמבני תעשייה רבים בדרום ת"א הוסבו למגורים שלא כחוק והפכו ל"גטאות של פליטים". זה קורה, לטענתו, בנווה שאנן, בשכונת שפירא ובשכונת התקווה. "כל מבנה תעשייתי מוסב למגורים. הופכים את המבנים האלה למכלאות", הוא מוסיף, "היחידים שמרוויחים מזה הם המתווכים. הפליטים לא מרוויחים מזה חוץ מהעובדה שיש להם קורת גג, אבל שוחטים אותם בכסף.

"בקומות שלמות של בניינים שמו מיטות ומשכירים את השטחים לפי ראש. בתעשייה יש הרבה מתווכים שחוגגים ומסבים מחסנים, מוסכים ומבני תעשייה נטושים למגורים - ומרוויחים. שמעתי שמרוויחים 100 שקל ליום למיטה. כבר לא משקיעים בפיצול דירה כדי להפוך אותה לכמה דירות ולהרוויח, אלא מכניסים 10, 20 או 30 מסתננים ביחד ומרוויחים שכר דירה הרבה יותר גבוה ממה שמרוויחים במרכז העיר. זו הרי אוכלוסייה שלא רגילה למנעמי החיים. ככל שמכניסים יותר אנשים לתוך הדירה, כך מרוויחים יותר".

עוד כתבות

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקלים ויותר ● משבר כוח האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

התחום המפתיע שזכה להשקעות של חצי מיליארד שקל

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

למה הסוללה נגמרת מהר יותר אחרי שעושים עדכון גרסה באייפון?

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים