קצרה ידו של בג"ץ

ראשי הערים הנאשמים בשחיתות נמצאים במצב משפטי חדש

עם כל הכבוד לפסק דינם פורץ הדרכים ומחדש ההלכות של שופטי בג"ץ, המחייב במקרים מסוימים העברתם מכהונה של ראשי ערים שהוגש נגדם כתב אישום, נימוקי פסק הדין שפורסמו בבהילות היום (ב') אינם נותנים מזור לבעיה העיקרית העולה מהמצב המשפטי החדש.

לראשי הערים הנאשמים בעבירות שחיתות אולי אסור לכהן בתפקידם, קובע בג"ץ, אבל מותר להם בהחלט להתמודד לתפקיד. בשאלת מניעת התמודדותם בבחירות קצרה ידו של בית המשפט מלהושיע. פירוש הדבר הוא שראשי הערים הנאשמים בעבירות שחיתות יוכלו להתמודד שוב ושוב, גם בתרחיש הקיצוני שבו המועצה תפסול (או תיאלץ לפסול, בהוראת בג"ץ) אותם מלכהן שוב ושוב.

המצב הזה הוא בלתי נסבל. השופטים ערים לכך וקוראים למחוקק ליטול לידיו את היוזמה ולעגן בחקיקה הסדר שלם ומקיף של הנושא.

אפילו הנשיא אשר גרוניס, שנותר בדעת מיעוט, מצטרף לקריאה הזו, אם כי בגירסה משלו: לשיטתו, ראוי לעגן בחוק סעיף המחייב להשעות - לא להדיח חלילה - ראש עיר שהוגש נגדו כתב אישום, למעט אם מדובר באישום בעבירות קלות ביותר. ואם המחוקק לא ייענה לקריאה? אז יבוא מן הסתם פסק הדין הבא, כשתרחיש הקיצון יתממש, מן הסתם בעוד זמן קצר מהצפוי.

שופטי בג"ץ כתבו את פסק דינם עם הפנים לציבור. פסק הדין נכתב במפורש ובמתכוון כדי שהמסרים העולים ממנו ישפיעו על ציבור הבוחרים, כשבוע לפני הבחירות לרשויות המקומיות, שבחלקן מתמודדים מועמדים שכתבי אישום תלויים על גבם. לשם כך גם הזדרזו השופטים ופירסמו את נימוקיהם עוד לפני הבחירות.

פסק הדין, כתבה השופטץ מרים נאור, ניתן כעת כדי לאפשר "לצדדים ולאחרים לכלכל את צעדיהם". במילים אחרות, אולי יעדיפו מי מהמועמדים לפרוש כעת מהמירוץ, מתוך הבנה שגם אם ייבחרו בבחירות, יודחו על-ידי מועצת העיר. ואם לא יודחו על-ידי מועצת העיר, עשוי בג"ץ להפוך את ההחלטה. אם כי החלטות המועצה בשאלת ההדחה, בדיון שיתקיים אחרי הבחירות לגבי כתב אישום שהוגש לפניהן, רשאיות להתחשב באופן לגיטימי בעובדה ש"דין הבוחר" הכריע לטובת אותו ראש עיר, על אף המידע הפומבי על היותו נאשם בפלילים.

השלכה על לחיאני

השופטים ניצלו את פסק הדין כדי לתת נימוקים בעקיפין גם לפסיקתם בעניין ראש העיר רמת-גן, צבי בר, שאותו הסכימו לא להדיח נוכח הצהרתו על אי-התמודדות בבחירות. אלא ששילוב המקרים של בר, יצחק רוכברגר ושמעון גפסו יצר מנגנון סבוך, קשה להמחשה פשוטה לציבור, שלפיו אם כתב האישום הוגש נגד ראש העיר זמן רב לפני הבחירות, ייטו מוסדות המשפט להתערב יותר ולהביא להדחתו, ככל שמועצת העיר איננה עושה כן. אם הודיע ראש העיר הנאשם בפלילים שלא יתמודד על כהונה נוספת, יהווה הדבר שיקול משמעותי שלא להביא להדחתו באמצעות בית המשפט, אך זאת רק ככל שנותר זמן קצר בלבד לכהונתו. מבולבלים? אתם לא לבד.

נימוקי פרשת רוכברגר-גפסו באים לא רק ימים אחדים לפני הבחירות לרשויות המקומיות, אלא גם ימים אחדים לפני הדיון בבג"ץ בעתירה להדחת ראש העיר בת-ים, שלומי לחיאני. ככל שמועצת העיר תחליט שלא להעבירו מכהונה, יתבקשו השופטים להחיל עליו מיידית את ההלכה החדשה.

הדחתו של לחיאני מכס ראש העיר לא תהיה משמעותית ביחס לימים הספורים שעד הבחירות, אלא ביחס לתקופת ההמתנה עד לבניית קואליציה עירונית, וגיבוש מועצת עיר חדשה, שגם היא בתורה תחויב להתכנס ולדון בהדחתו, ככל שייבחר מחדש.

את כל הסאגה הזו יכול היה בג"ץ למנוע, אם היה מקבל את התפיסה שאותו כתב אישום חמור, שבית המשפט מסכים לראות בו ראיה מינהלית שעליו ניתן להתבסס במשפט הציבורי, תקף גם ביחס להדחה, וגם ביחס למניעת התמודדות בבחירות.