ההכנסות של עמותות וגופים שונים ללא מטרות רווח כתוצאה מפילנתרופיה של ישראלים רשמו גידול של 21% בשנים 2009-2011, לעומת גידול מתון יותר של 10% בתרומות שהגיעו מחו"ל. כך עולה מסקר ראשון מסוגו שפרסמה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בשיתוף עמותת "יכולים נותנים" ויד הנדיב. התרומות מישראלים הסתכמו בשנת 2011 ב-5.7 מיליארד שקל, ואילו התרומות מחו"ל הסתכמו ב-8 מיליארד שקל.
על-פי הסקר, מרבית התרומות שניתנו בשנת 2011 על-ידי ישראלים מקורם במשקי-בית פרטיים ולא בחברות ותאגידים. שיעור התרומות ממשקי-בית עומד על 71%, לעומת 27% מחברות ו-2% בלבד מעיזבונות.
חלקן המכריע של התרומות ממשקי-בית (91%-92%) הוא תרומות קטנות הנמוכות מ-100 אלף שקל, בעוד שחלק ניכר מהתרומות של חברות ישראליות (40%-45%) הוא של תרומות גדולות העולות על 500 אלף שקלים. בהשוואה לנהוג אצל האמריקאים, חלקן של החברות בפילנתרופיה הישראלית גדול באופן ניכר ועומד כאמור על 27% בממוצע, לעומת 6% בלבד בארה"ב. ככלל, סך הפילנתרופיה כאחוז מהתמ"ג עומד בישראל על 0.6% בלבד, לעומת 1.7% בארה"ב.
אבל יש נתון מעניין נוסף בסקר הזה: רק 2% בלבד מהתרומות בישראל מגיעים מעיזבונות, לעומת 10% בארה"ב. העשירים בישראל, וזה לא דבר חדש, מעדיפים כנראה להותיר ירושות גדולות שיבטיחו לכאורה לא רק את ילדיהם אלא גם את נכדיהם וילדי נכדיהם, מאשר לתרום את מרבית הונם לצדקה - כמעשה וורן באפט או ביל גייטס.
על-פי הסקר, 58% מהתרומות בישראל שמקורם בעיזבונות היו מתחת ל-100 אלף שקל, ואילו בשנים 2010-2011 מרבית התרומות מעיזבונות היו גדולות יותר" 64%-81% מהן עלו על 500 אלף שקל. מתוך תרומות אלה, התרומה הממוצעת בשנת 2011 עמדה על 1.7 מיליון שקל.
על אף הגידול העקבי בהיקף התרומות, רק חלק קטן מההכנסות של המלכ"רים בישראל (מוסדות ללא כוונת רווח) מגיע מתרומות: 4.7% מתרומות של ישראלים ו-6.7% מתורמים בחו"ל. למעשה, 50.3% מההכנסות של המלכ"רים בשנת 2011 הגיעו מתקצוב ממשלתי ו-34% מההכנסות הגיעו ממכירת שירותים, מריבית ומרכוש.
לאן הולכות רוב התרומות? על-פי הסקר, 39% מהתרומות של ישראלים וחברות ישראליות ניתנו לגופים ועמותות בתחום הרווחה. 20% מהתרומות ניתנו לגופים בתחום החינוך והמחקר, 15% למוסדות דת, 13% לעמותות כלליות בתחום הפילנתרופיה וההתנדבות, 6% לארגוני סביבה, סיוע, זכויות אדם, עובדים ושיכון, ו-4% לתחום התרבות, הבידור והספורט.
רק 3% מסך התרומות, כך על-פי הסקר, הגיעו לגופים בתחום הבריאות. משקי-הבית בישראל לא תרמו כלל לגופים בתחום הבריאות, אולם מנגד 51% מהתרומות שמקורם בעיזבונות, ניתנו לתחום הבריאות. בארה"ב, שם הרפואה יקרה מאוד ובלתי שוויונית באופן דרמטי, 9% מסך התרומות הולכים לתחום הבריאות, לעומת 33% למוסדות דת.
עוד על-פי הסקר, סך כל התרומות המדווחות לצורך זיכוי ממס גדל ממיליארד שקל בשנת 2009 ל- 1.3 מיליארד שקל בשנת 2011. התרומות מחברות, המדווחות לצורך זיכוי ממס, מהוות 51%-53% מכלל התרומות המדווחות. תרומות גדולות של למעלה מ-500 אלף שקל שמקורן בחברות, מהוות את החלק הגדול ביותר של תרומות מדווחות (34%-32% מכלל התרומות המדווחות).
"שמחנו לזהות באמצעות הסקר כי באומדן ראשון זה של פילנתרופיה ישראלית, קיימת בישראל נתינה פרטית הנמצאת במגמת עלייה מתעצמת, העומדת על שיעור גידול של 21% בשנים 2009-2011", אמר היום יו"ר "יכולים נותנים", שוקי ארליך. "לצד ממצאים אלה, אנו למדים כי הנתינה הפרטית מקרב בעלי היכולת בישראל עדיין דורשת התייחסות ומתיישבת עם המטרות שהציבה לעצמה יוזמת יכולים נותנים - לעודד ולהגדיל באופן משמעותי נתינה פרטית אסטרטגית בקרב אוכלוסייה זו. קבוצת יכולים נותנים מאמינה כי באמצעות שינוי תרבות הנתינה - ניתן יהיה להמשיך את הצמיחה של הנתינה הפרטית המשמעותית ולאורך זמן לתועלת המגזר השלישי הממלא תפקיד כה חשוב בחברה הישראלית", הוסיף ארליך.
