רק בתחילת החודש קיבלה הממשלה החלטה לסגור את רשות השידור במתכונתה הנוכחית ולפתוח אחרת תחתיה. דוח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד') מספק תמונת מצב עגומה שאין בה אלא כדי לגבות את ההחלטה שהתקבלה - ניהול לקוי, מינהל לא תקין, בזבזנות חסרת בסיס, זלזול מתמשך בכספי ציבור ואף פגיעה בנכסים לאומיים יקרים.
כמה עולה לכם ערוץ 511 HD?
משרד המבקר ערך שלוש ביקורות ברשות השידור. אחת מהן עוסקת בפרויקט השדרוג הטכנולוגי. רבים מצופי הערוץ הראשון נוהגים לצפות בו בערוץ ה-HD באפיק 511, מבלי לדעת שמאחורי ערוץ דיגיטלי זה עומדת התנהלות ליקויה ו"היעדר זהירות בהוצאת כספי ציבור", כפי שמכנה זאת הדוח.
עלויותיו של המיזם השאפתני של המעבר משידור אנלוגי לשידור דיגיטלי, שהתקיים בין השנים 2013-2010 הסתכמו בכ-28 מיליון שקל - 190% יותר מהאומדנים שמחלקות הרשות עצמן סיפקו. כדי להוציא לפועל את הפרויקט, היה צורך לצאת לשורה ארוכה של התקשרויות במגוון תחומים- מתשתיות ובינוי ועד מחשוב ועיצוב - ועל-פי הדוח, הערכת העלות הראשונית הייתה נמוכה ב-19 מיליון שקל מהסכום שלבסוף אישרה הוועדה להתקשרות עם החברות השונות שביצעו את העבודות.
באחד המקרים החריגים, רשות השידור האריכה, ללא מכרז, 4 פעמים התקשרות עם חברה פרטית בסכום כולל של 22.8 מיליון שקל. למעשה, לא התקיים כל מעקב אחר התקדמות הפרויקט: לא נקבעה תוכנית עבודה, לא מונה מנהל למיזם ולא נקבע לוח זמנים לביצועו. במשך שלוש שנים, המנכ"ל לא דיווח בכתב על שום דבר לוועד המנהל, וכך גם על ההתקדמות בפרויקט זה.
הוועד המנהל מצדו לא דרש דיווח שכזה. גם ועדת הביקורת של המליאה לא דנה בנושא. "היעדרה של תוכנית עבודה הביא לכך שהיחידה הצורכת העלתה פעם אחר פעם בקשות להרחבת התקשרות עם הספק שזכה במכרז לספק את הציוד בפרויקט, תוך הצגת נימוקי דחיפות וחוסר ברירה ופריצה חוזרת ונשנית של המסגרת הכספית'", נכתב.
התברר כי ברשות אין כלל נוהל לאופן הכנת אומדן לשם פרסום מכרז פומבי להתקשרות עם ספק. עד לסיום הביקורת, הפרויקט עדיין לא הושלם.
יש לציין כי שידור ה-HD של ערוץ 1 התאפשר בזכות הלוואה שנתנה המדינה לרשות השידור על חשבון הרפורמה, בסמיכות למשחקי הגביע העולמי הקודמים בשנת 2010. משרד האוצר העביר לרשות השידור אז 10 מיליון שקל.
470 אלף שקל לתסריט שלא נכתב
נושא אחר שבו עסק הדוח בהרחבה הוא הפקות הטלוויזיה של הרשות, וגם שם נראה מינהל לא תקין לשון המעטה. הרשות מחויבת להקצות אחוז מהכנסותיה לרכישת הפקות משוק ההפקה, והוא גדל בהדרגה מ-15% בשנת 2012 ל-36% משנת 2016.
הצעות להפקות אמורות להתחלק שווה בשווה בין פנייה של הרשות לציבור במעין קול קורא, ובמסגרת פנייה יזומה של מפיקים לרשות. הנהלת הרשות לא קבעה את התנאים המיוחדים לאישור הפקות שיתקבלו בפניות יזומות כנדרש בנוהל, ועדיין בשנת 2012 לא פחות מ-77% מההשקעה בהפקות היו כאלה שהרשות יזמה בעצמה, בהשקעה של כ-80 מיליון שקל.
"הנתונים מצביעים על כך שהרשות ניצלה את מסלול הפנייה היזומה בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם הנוהל ובאופן בלתי סביר, בכך שרוב ההפקות שרכשה נבחרו מתוך ההצעות שהגיעו אליה באמצעות פניות יזומות", נכתב .
המבקר מציין כי הפרוטוקולים של ישיבות ההתקשרויות היו דלים וחסרי פירוט. הם נעדרו את "עמדות המשתתפים בדיון והערותיהם, הנסיבות שבהן התקבלו ההחלטות, הסיבות לבחירת הפקות מסוימות ולדחייתן של הפקות אחרות, ובעניינן של אילו הפקות לא הגיעו חברי הוועדה לכלל הסכמה ומנכ"ל הרשות השתמש לגביהן בזכות ההכרעה שניתנה לו. החלטות הנוגעות להפקות שעלותן מיליוני שקלים, התקבלו בלא דיון מקצועי ויסודי כנדרש, או בלא דיון כלל", נכתב.
"בתקופת הביקורת ועדת ההתקשרויות אישרה לפרסם פניות לציבור וכן אישרה לרכוש הפקות במסגרת של פניות יזומות בסך 278 מיליון שקל, זאת על אף שהתקציב לרכישת הפקות שעמד לרשותה לשנים 2012-2013 היה 144 מיליון שקל בלבד. כתוצאה מכך, חלק ניכר מההצעות שהגישו המפיקים בשנת 2012 נדונו בוועדת ההתקשרויות רק במהלך שנת 2013, ולגבי חלקן נאמר למפיקים שההסכם איתם ייחתם רק בשנת 2014. חריגות אלה נבעו מכך שוועדת ההתקשרויות פעלה בלי שיהיו בידה נתונים מעודכנים לגבי הסכומים שעליהם התחייבה בפני המפיקים בשנת 2012".
הביקורת גילתה כי משאים ומתנים על הפקות נמשכו לעיתים לא פחות מ-275 ימים. "נמצא כי בחודשים האחרונים של כל אחת מהשנים 2012-2013 חתמה הרשות על חוזים בהיקף כספי רחב - כ-21 וכ-24 מיליון שקל בהתאמה - המהווה כשליש מהתחייבויותיה על-פי החוק. עקב כך מתעורר חשש שחתימה על מספר רב של הסכמים בפרק זמן כה קצר לקראת סוף השנה, כדי לעמוד בהתחייבויותיה לרכישת הפקות מקומיות על-פי החוק, לא מאפשרת לרשות למצות את מרב זכויותיה במשא ומתן עם המפיקים".
הדוח מתאר מציאות בה המפיקים האחראים מטעם הרשות לא העבירו דוחות על כל הפקה למנהל חטיבת התוכניות. זה אישר תשלום חשבוניות מבלי שראה דוח בעניין. כך נמצאו אי-סדרים בכמה מהתוכניות שהופקו.
באחת התוכניות, בינואר 2013, חתמה הרשות הסכם להפקת תוכנית בידור בעלות של 213 אלף שקל. על-פי הפירוט התקציבי המצורף להסכם, התוכנית הייתה אמורה לכלול 5 ימי צילומי חוץ. בפועל התקיים רק יום אחד של צילומי חוץ - ועדיין, למרות שעלות צילום חוץ הסתכמה ב-11.5 אלף שקל במקום 44.5 אלף שקל, הסכום הכולל של ההפקה לא הופחת ועלות רכיבי הפקה אחרים גדלו בהפרש האמור.
במקרה אחר שילמה רשות השידור 7.4 מיליון שקל על סדרת הדרמה "בית החלומות" של המפיק והיוצר חיים בוזגלו. מתוכם 470 אלף שקל בעבור תסריט - שבפועל לא נכתב מעולם, משום שהפורמט מבוסס על אלתור בין השחקנים.
במקרה שלישי, שילמה הרשות תשלומי יתר של 233 אלף שקל על הפקת תוכנית האירוח "איי לייק מירה עוואד", למרות אי-שביעות רצון מפיקי הרשות ממנה ואי-עמידת המפיק בהסכמים מולו. "הרשות לא נקטה בצעדים להפסקת החריגות", נכתב. התברר כי הפקת התוכנית רכשה ציוד מיושן מחברה בבעלותו של יו"ר אמ"י יענק'לה מנדל - ציוד אותו סירבה הרשות לקבל למרות ששילמה עליו.
מנדל, מככב גם במקרה אחר בדוח: בתוכנית שהפיק והייתה אמורה להיות הצדעה לארגון אמני ישראל, תוקצבה ההפקה ב-90 אלף שקל לטובת האמנים שאמורים היו להופיע במשדר. ואולם, אז התברר כי הזמרים, המנחה והתסריטאי כלל לא קיבלו שכר עבור עבודתם ובאירוע לא הופיעו שחקנים. ועם זאת, מלוא הכסף שולם למנדל, כחלק מתשלומי יתר שקיבל על סך 122 אלף שקל.
לאן נעלמו התסכיתים?
הזלזול המופגן והמרתיח ביותר הוא כנראה בנכסים הלאומיים של כולנו - ארכיון רשות השידור - בו עסקה הביקורת השלישית. "החומרים השמורים בארכיונים של הרשות נתונים בסכנת כליה בשל היעדר התנאים הנדרשים לאחסון נאות, בשל עייפות החומר של הפורמטים השונים ובשל שחיקה של הסרטים מהשימוש התכוף בהם", נכתב. "נוסף על כך, ארכיוני הרשות אינם עומדים בדרישות הבטיחות למניעת שרפות, ואין בהם מערכות לגילוי אש ואף לא מערכות לכיבוי אש".
רוב החומרים ששודרו בערוץ הראשון ממועד הקמתו ועד ינואר 2013 אינם מגובים. רק בשנת 2012 תקצבה הרשות את הגיבוי של כל מערך ההקלטות של שידורי הרדיו. ביולי 2008 נחתם הסכם בין הרשות ובין אוניברסיטת הרווארד, לפיו האוניברסיטה תממן את ההמרה של חומרים שהיא תבחר מארכיוני הרשות ובתמורה תקבל עותקים של חומרים אלה לצורכי מחקר ולימוד.
בשנת 2012 עדיין פעלה רשות השידור ללא תוכנית עבודה שנתית סדורה הכוללת יעדים, מדדי תפוקות, סדרי עדיפויות, לוח זמנים ותקציב, וגם בנוגע לפרויקט הדיגיטציה לא נקבעה תוכנית עבודה. עד לשנה זו, לא היה בהנהלה שום גורם שבמשך השנים היה אחראי באופן בלעדי לניהול הפרויקט. ביולי 2013, 5 שנים לאחר שנחתם החוזה האמור עם האוניברסיטה, טרם הושלם פרויקט הדיגיטציה.
"ביולי 2012 עדכן מנהל חטיבת הביצוע ברדיו את מנהל הרדיו כי כ-20 ארגזים, ובהם תסכיתים של תוכניות 'לאם ולילד', נעלמו ולא הצליחו לאתרם. לדבריו, מדובר בארגזים שהועברו לאחסון מחוץ לרשות בשל מחסור בשטח אחסון בארכיון הרדיו. בתחילת שנת 2002, ביצע גנז המדינה סקר ניהול רשומות בארכיון הרדיו של קול ישראל, וקבע כי רוב העורכים מחזיקים אצלם ארכיונים פרטיים של הקלטות ואינם מעבירים אותן על-פי רוב לארכיון הרדיו. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי הדבר נכון רק לגבי חלק מהעובדים שפרשו לגמלאות אשר בחדריהם נשארו סרטים או תוכניות שהיו שמורות רק בתיקיות במחשב שנפתחו על שמם".
תגובות
■ אגודת העיתונאים בתל-אביב מסרה בתגובה: "דוח מבקר המדינה חושף טפח קטן ממה שעיתונאי רשות השידור מתריעים עליו כבר שנים רבות: הנהלת רשות השידור מועלת בתפקידה מדי יום. אגודת העיתונאים ועיתונאים ברשות השידור מקווים כי ממצאי דוח זה, יחד עם כל אשר נחשף לגבי ההתנהלות הנפסדת והמושחתת של הנהלת רשות השידור, יביאו לחקיקת חוק רשות שידור חדש שיוביל להקמתה של רשות שידור חזקה, עצמאית, איכותית ורלוונטית, המנותקת מן הפוליטיקאים שהביאו למינויה של ההנהלה הנוכחית וקודמותיה".
■ שר התקשורת, גלעד ארדן, מסר בתגובה: "התמונה עגומה ביותר. אי-הסדרים שנחשפו בדוח, ההתנהלות התקציבית והטיפול הקלוקל והמקומם בנכסי צאן הברזל השמורים בארכיון הרשות, מספקים הוכחה נוספת לכך שהתוכנית שהצגתי להצלת השידור הציבורי בישראל היא הדרך היחידה לשקם ולחזק את השידור הציבורי. רק כך נוכל להשיב לרשות השידור את היצירתיות ואת הרעב המקצועי שאבדו לה. אני נחוש להשלים את הרפורמה ברשות השידור ולהביא לביטול האגרה כדי להימנע מדוחות כאלה בעתיד".
■ יו"ר רשות השידור, ד"ר אמיר גילת, מסר בתגובה כי ממצאי דוח מבקר המדינה חשובים מאוד לשיפור וחיזוק השידור הציבורי, וחושפים שוב, לצערו, את הניהול הכושל של מנכ"ל הרשות, שמשמש גם יו"ר ועדת ההתקשרויות של ההנהלה.
לדברי גילת, "ממצאי המבקר אך מחזקים את טענות חלק ניכר מחברי מליאת רשות השידור - הגוף הציבורי המפקח על הרשות - לגבי התנהלותו הלא תקינה של מנכ"ל הרשות, שאינה עולה עם כללי המינהל התקין, ובשל כך גם דרשו מהממשלה המוסמכת לכך את הדחתו לאלתר מהתפקיד".
■ מנכ"ל רשות השידור, יוני בן-מנחם, מסר בתגובה: "מנכ"ל הרשות מצר על תגובתו האישית של יו"ר הרשות ומפנה אותו לכל הכשלים של היו"ר עצמו אשר מופיעים בדוח. כמו כן מפנה המנכ"ל את הקוראים לתגובת הרשות לדוח, בה המנכ"ל מודה למבקר המדינה השופט שפירא ולצוות המקצועי במשרדו על הימים הרבים שהשקיעו ובעריכת הדוח ובממצאיו, ובהנחייתם לפתרון כל הליקויים שבו אשר טופלו וסודרו יחד עם מבקרת הרשות טרם פרסום הדוח. חבל שהיו"ר כהרגלו מחפש כותרות לא עוסק בתוכן ובעיקר, וכל מרצו ופועלו מופנים ללא הבחנה להנהלת הרשות, דבר הפוגע בשידור הציבורי, בעובדיו ובחוק".
■ מרשות השידור עצמה נמסר בתגובה: "רשות השידור מתייחסת ברצינות רבה להערות המופיעות בדוח מבקר המדינה, ולראיה - הליקויים, רובם ככולם, תוקנו כבר במהלך הביקורת והטיוטות הראשונות, וכן רועננו וחודדו ההנחיות והנהלים.
"לעניין הפקות המקור: עם קבלת הטיוטות הראשונות של הדוח, יזם מנכ"ל רשות השידור שורה של צעדים לתיקון הליקויים, ובהם הקמת צוות לתיקון ליקויים בראשות המנכ"ל.
"עיקר הבעיה נבע מכך שלרשות לא היה הניסיון המקצועי והניהולי בטיפול בהפקות מקור חיצוניות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, וכי עומסי הטיפול בהתקשרויות להפקות, בעקבות הצורך לעמוד בהוראות החוק, גרמו לקשיים אובייקטיביים בהתמודדות מול מסת ההתקשרויות.
"למרות זאת, עשתה ההנהלה מאמץ רב על מנת לעמוד בדרישות החוק, וכפי שקבע גם בג"ץ בפסק הדין שנתן: בשנים 2012-2013 עמדה הרשות בכל מחויבויותיה בחוק ואף רכשה הפקות בסכום העולה על הסכום המינימלי הנדרש.
"בימים אלה השלימה הנהלת הרשות את עדכון נוהל ההתקשרויות בהתאם להערות מבקר המדינה. המנכ"ל אף ייסד פורום שבועי בראשותו ובשיתוף כל הגורמים המקצועיים, לצורך הסרת חסמים ועל מנת להאיץ את תהליך ההתקשרויות.
"עוד הקימה הנהלת הרשות מערכת ממוחשבת לניהול ולפיקוח על ההפקות, בשילוב עם מודל בקרה, אשר כבר הוטמעו בעבודת הרשות.
"כמו כן, גובשה הצעה למערך ארגוני חדש שאותו היא בוחנת ביחד עם חברה לייעוץ ארגוני כדי ליעל ולשפר את הטיפול בהתקשרויות.
"לעניין פרויקט מעבר לשידור דיגיטלי (HD): הנהלת הרשות רואה חשיבות רבה בהבאת שידור טלוויזיוני איכותי, חדשני בשילוב פרויקט ה-HD, שהינו פרויקט מרכזי וראשון בתהליך ההתחדשות הטכנולוגית המתוכננת ברשות. לצורך השלמת הפרויקט הוגשה על-ידי הגורמים המקצועיים, תוכנית עבודה מפורטת, הכוללת תקציב ולוחות זמנים, המתעכבת עקב חוסר בתקציב.
"לעניין הטיפול בארכיונים של רשות השידור: העיכוב בפרויקט הדיגיטציה החל עוד בתקופת ההנהלה הקודמת, והמנכ"ל הנוכחי ניסה לקדם את ביצוע הפרויקט, למרות המצוקה התקציבית של הרשות. הנהלת הרשות הנוכחית עושה כל מאמץ במשאבים הקיימים על מנת להציל ולשמר את הקיים, כדי שתוכל להפוך אותו נגיש לציבור הרחב.
"במסגרת זו ננקטו פעולות שונות, כמו שיקום ושימור הסרטים בארכיון ברדיו ובארכיון הטלוויזיה. בנוסף, הוכנה תוכנית עבודה מפורטת ברדיו ובטלוויזיה, ובמסגרת ביצוע התוכנית הושלם שיקום הסרטים בארכיון הרדיו, והחל שיקום ושימור סרטי הפילם בטלוויזיה.
"כמו כן, בימים אלה ההנהלה הנוכחית מנהלת משא-ומתן עם קרן מורשת כדי לקבל תקציב של 10 מליון שקל להשלמת הפרויקט. העיכובים הנוכחיים נובעים מאילוצי תקציב.
"באשר לדברי אגודת העיתונאים, הנהלת הרשות מפנה את הקוראים לכתבת התחקיר ששודרה ביומן של הערוץ הראשון (ניתן לצפות באתר הרשות: www.iba.org.il), ובה נחשף פרצופה האמיתי של האגודה ודרך התנהלותה.
"כמו כן, הנהלת הרשות קוראת לחברים באגודה להתעשת ולדרוש לראות לאן מופנים משאביה הכספיים של האגודה ובמה היא עוסקת כל היום. כן מזכירה הנהלת הרשות לעיתונאי תל-אביב כי לאחרונה הפסיקה האגודה לייצג גופים משמעותיים בתקשורת, אשר העדיפו גופי ייצוג אחרים גם זה נושא אשר מעלה תהיות".
■ האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל מסר בתגובה: "דוח מבקר המדינה חושף טפח קטן ממה שעיתונאי רשות השידור מתריעים עליו כבר שנים רבות: הנהלת רשות השידור מועלת בתפקידה מדי יום. הממצאים הקשים בדוח המבקר מוכיחים זאת בנגזרת צרה, המראה שוב ושוב את ההתעלמות המוחלטת של ההנהלה מכללי המינהל התקין והחוק.
"מידת הנזק הנחשפת בדוח לגבי הנבדק בסוגיית הסרטייה והדיגיטציה היא רק קצה-קצהו של התנהלות חמורה וחסרת אחריות של רשות השידור, שהביאה את השידור הציבורי אל המקום העגום בו הוא נמצא כעת, על סף סגירה.
"האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל ועיתונאי רשות השידור מקווים כי ממצאי דוח, זה יחד עם כל אשר נחשף לגבי ההתנהלות הנפסדת והמושחתת של הנהלת רשות השידור, יביאו לחקיקת חוק רשות שידור חדש, שיוביל להקמתה של רשות שידור חזקה, עצמאית, איכותית ורלבנטית, המנותקת מהפוליטיקאים שהביאו למינויה של ההנהלה הנוכחית וקודמותיה".
■ מאגודת העיתונאים בירושלים נמסר בתגובה: "העובדים ברשות השידור נדרשים בימים אלה לשלם את מחירו של ניהול כושל. אם היה צורך נוסף בהוכחות לאזהרות ולמחאות אגודת העיתונאים בירושלים לאורך חודשים רבים - בא עתה דוח המבקר ואושש אותן במלואן.
"ברור עתה כי בעמדות הניהול הבכירות של השידור הציבורי בישראל הוצבו - כפי שהתרענו - מנהלים חסרי ניסיון. פעילותם בשורת תחומים - כולל התחום המרכזי של קיום הליכי מכרזים - לא עלתה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין. המסרים שהם השמיעו לנו לאורך חודשי פעילותם לא שכנעו אותנו כי יש בהתנהלותם חזון משולב בתהליך הבראה יעיל. לאחר קריאת הדוח אין עוד ספק כי כך סבורה גם הביקורת.
"אגודת העיתונאים בירושלים סבורה כי עם שדרת ניהול ראויה לשמה ניתן יהיה לנוע להבראת השידור הציבורי ולשמירה על רמתו המקצועית - על-פי מתווה הרפורמה. האגודה תנקוט כל צעד ציבורי ומשפטי אפשרי כדי להגן על עובדי הרשות מפני נזקי הניהול הכושל כפי שתועד בדוח המבקר".
