החזרה המיוחלת לשגרה תבוא לידי ביטוי באופן מיידי בתחומים רבים, יש לקוות. אולם ברבים מגני הילדים והמשפחתונים הפרטיים שהשביתו את פעילותם בצל מבצע "צוק איתן", בהם מסתיימת ממילא לרוב הפעילות בימים אלה של אוגוסט, מהדהדת מחלוקת מול ההורים: מי אמור לשאת בעלות הסגירה של הגן בימות החירום? הפורומים המשפטיים רועשים וגועשים סביב הסוגייה, וגם ארגונים צרכניים מתמודדים עם לא מעט פניות בתחום בימים אלה ממש.
הסיטואציה מורכבת ובעייתית מכל זווית: הגננות, פעמים רבות, נאלצו לסגור את הגן בהנחיית פיקוד העורף (כשלעתים ההנחיות אינן חד-משמעיות) - אך המשיכו לשאת בעלויות השוטפות כמו שכר דירה ואף לשלם משכורות לצוות החינוכי. מנגד, נאלצו ההורים לשבת בבית עם ילדיהם ולהפסיד ימי עבודה, או לחלופין לשלם סכום נוסף עבור פתרון לילדיהם. אלה גם אלה ניזוקו כספית, והעמימות הקיימת בנוגע להחזרי הפיצויים העתידיים ודאי לא תורמת למצב. הצ'קים לרוב נמסרו מראש לגן, ולעתים כבר הופקדו - והדרישה להחזר מול הגנים נתקלת לעתים בסירוב בטענה לחוסר אפשרות כלכלית להשיב את הכסף.
"מאז החל מבצע צוק איתן הגיעו אלינו לא מעט שאלות של הורים לילדים בגילאי גן הנתקלים בבעיות", מספרת מרב כהן, מנכ"לית ארגון אמון הציבור: "גנים הפועלים במתכונת מצומצמת, גנים שלא פועלים בשל היעדר מיגון מספק, גנים שלעמדת ההורים לא ממוגנים מספיק אך פיקוד העורף אישר את הפעלתם ועוד. שקלנו לא מעט את העניין המורכב הזה, על כל ההיבטים המשפטיים, והגענו למסקנה שאין אפשרות להצדיק תשלום של הורים על שירות שלא קיבלו. עם כל הצער והאמפתיה למצבם של הגנים, לא ייתכן שהפיצוי על המצב יבוא מכיסם של ההורים. ההתחשבנות צריכה להיות מול המדינה ולא מולם. אם הזמנתי מראש מקום במסעדה וביטלתי ברגע האחרון בגלל המצב, לא ייתכן שאשלם על ארוחה שלא קיבלתי - גם אם למסעדה יש את ההוצאות שלה".
אין הוראות ברורות
קרן שניידר מאשקלון מנהלת זה 7 שנים, גן פרטי המונה כיום 50 ילדים ו-5 עובדות נוספות. בהנחיית פיקוד העורף, נסגר הגן למשך חודש - ושניידר מצאה עצמה בין הפטיש לסדן. "ההורים דורשים את הכסף, ובצדק", היא אומרת. "הם יושבים בבית חודש עם הילדים ובאים בדרישות לגננת. אנחנו מבינים את זה אבל לא יודעים מה לעשות: אין חוק או הוראות ברורות בשלב הזה. היום, אם אני מחזירה כסף להורים - העסק שלי קורס. אני רוצה לעזור אבל הידיים שלי כבולות ומשכורות אני משלמת כרגיל. לגבי הפיצויים, אף אחד לא מבטיח מי יקבל מה ומתי ויכול להיות שאמצא את עצמי בסוף עם החזר חלקי בלבד".
- איך ההורים מקבלים את המצב? האם יש להם איך להתגמש כלפייך?
"אני מנסה להגיע להבנות עם ההורים: למזלי, הם יחסית מאופקים, מבינים את המצב ומחכים בסבלנות. אני כמובן רוצה גם לשמור על שמי הטוב ועל יחסים טובים איתם, ומנסה למצוא פתרונות יצירתיים. להורים שעוזבים השנה אני מעדיפה לא להיות חייבת - אבל מהורים שממשיכים לשנה הבאה אבקש לגבות את הכסף עכשיו, ולהחזיר להם בתשלומים חודשיים בשנה הבאה".
זהבית ברלין, בעלת משפחתון ל-6 ילדים מאשדוד, מציגה עמדה מעט תקיפה יותר. "מהרגע שהתחיל הבלגן אני מקבלת מהורים טלפונים נזעמים ואיומים בטלפון לא להפקיד צ'קים, כאילו אנחנו לא חלק מהעם. יש לי כאן ממ"ד, אבל בפיקוד העורף נתנו הנחיה לא לפתוח גנים פרטיים - למרות שהקפידו לציין תמיד שזה 'לשיקולי'. כלומר, לא בטוח בכלל שאפוצה, אבל מי מוכן לקחת אחריות אם יקרה משהו?"
- את מבינה שלא ההורים אמורים לפצות אותך על הנזק?
"כן, אבל כסף אני לא יכולה להחזיר גם אם ממש ארצה. יש לי משכנתא ותשלומים שיורדים ואין לי מאיפה לשלם להורים חזרה. אני מוכנה להחזיר להם ימי קייטנה מעכשיו והלאה, ומי שלא מעוניין - שיקבל את הכסף בהמשך, אם אקבל פיצויים".
לגננות, אגב, כדאי לומר, שהפקדת תשלומי ההורים כסדרם עלולה דווקא לפגוע ביכולת לקבל החזר מהמדינה - בבואן להוכיח את הפגיעה הכלכלית בעסק.
האמון ייפגע?
גם במרכז הרפז, המלווה מקצועית גנים הפרטיים בישראל, מכירים היטב את הנושא ומנסים להעניק תמיכה בימים אלה לגנים ולמפעיליהם הנקלעים למצוקה. "הבעיה המרכזית היא חוסר ודאות ומערכת יחסים סבוכה בין הגן להורה שמשפיעה לא רק על כאן ועכשיו, אלא על המשך הדרך ומידת האמון בין הגן להורים", אומרת מנהלת המרכז, מיכל הרפז, יועצת לגני ילדים ומנחת קבוצות הורים. "לא מעט הורים בוחרים היום לעבור גן למרות שגם במקומות אחרים מתמודדים עם דברים דומים. בסופו של דבר הילד הוא זה שייפגע מהמלחמה בין הצדדים".
לדבריה, "במרכז בנינו מערכת הסברה שתבהיר לגננות למרות המצוקה והאמוציות מה חווה ההורה מנגד, כדי שלא נגיע למצב הזה. אנחנו מנסים לראות איך אפשר לתת הלוואות לגנים עד לקבלת הפיצויים ומשתדלים להפנות למסלול הפיצויים הרלוונטי בהתנהלות מול המדינה". לבעלי הגנים מוצע טלפון ליצירת קשר והתייעצות: 09-7966566.
המקרים, יש לציין, אינם אחידים: פרמטרים משתנים עשויים לשנות את ההתייחסות המשפטית לעניין, כמו המיקום הגיאוגרפי, ההנחיות הרשמיות ואופן התנהלותו של הגן. כך, למשל, פנה לאמון הציבור אב לילדה מחולון שבתו הולכת לגן פרטי. "פיקוד העורף הגיע לבדוק את המבנה וקבע כי אינו עומד בדרישות המיגון", הוא מספר, "ולאור המצב הביטחוני אינו מאשר את הפעילות בו. העירייה הציעה לגננת מתחם חלופי לפעילות העומד בדרישות, אך העתקת הפעילות אליו כרוכה בהוצאות כספיות והיא מסרבת לשלם אותם". כתוצאה מכך, ההורים נאלצו למצוא פתרונות יצירתיים לילדה ולא יכלו להגיע לעבודה באופן סדיר - בעוד שהגננת, שלא נענתה לסידור החלופי, לא בטוחה שתפוצה.
מנגד אם לפעוט מרחובות מספרת כי הגן של בנה אמנם קיבל אישור מפיקוד העורף להמשיך בפעילות, אך לדבריה הפתרון הניתן בעת חירום הוא שכיבה על הרצפה מתחת לחלונות. היא לדבריה אינה מסוגלת לשלוח אותו לגן כשלה יש מקלט צמוד לעבודה בעוד בנה שוהה באזור שאינו באמת ממוגן. במקרה הזה, שבו פעל הגן כרגיל וההורים הם שהחליטו לא לשלוח את הילד, הם ייאלצו לשאת בעלות.
במקרים אחרים, צומצמה הפעילות הרגילה אך לא התבטלה לחלוטין: אם לילדה בת 4 ממודיעין מספרת כי הגן של בתה אושר לפעילות על-ידי פיקוד העורף, מאחר שיש מרחב מוגן בגן. עם זאת, מאחר והמרחב המוגן קטן, החליטה מנהלת הגן לצמצם את שעות הפעילות עד 13:00 על מנת שהילדים לא ישנו את שנת הצהריים בגן, מאחר ויהיה בלתי אפשרי לפנות את כולם למרחב המוגן בעת אזעקה. במקרה הזה, מכיוון שההחלטה על קיצור שעות הפעילות הייתה מיוזמת הגנים, הם ייאלצו להתקזז עם ההורים עבור אותן שעות אבודות.
מומחים מסבירים ל"גלובס": 10 שאלות ותשובות
1. הגן סגר את שעריו בהנחיית פיקוד העורף. האם על ההורים לשלם כרגיל?
בין אם נסגר הגן בהנחיה רשמית ובין אם עשה זאת על דעת עצמו - ההורים אינם אמורים לשלם. על הגן להתנהל מול רשויות המדינה כדי לקבל את הפיצוי המגיע לו על הנזק.
2. הגן המשיך לפעול, אך חששנו לשלוח את הילד והשארנו אותו בבית. האם עלינו לשאת בעלות?
כן, על ההורים לשאת באחריות להחלטתם. כל עוד ניתן השירות והגן היה פתוח - אין הצדקה לא לשלם.
3. הגן המשיך לפעול בניגוד להנחיית פיקוד העורף - ולכן לא שלחנו את הילד. האם עדיין נצטרך לשלם?
פתיחת הגן בניגוד להנחיות פיקוד העורף תפטור את ההורים מתשלום.
4. הגן פעל במתכונת שעות מצומצמת. האם נמשיך לשלם כרגיל?
על הגן להחזיר להורים את חלק היחסי של שעות הפעילות המבוטלות.
5. התשלום לגן ניתן מראש, והכסף כבר הופקד למרות שהגן נסגר. איך אפשר לקבל אותו בחזרה?
הדרך המועדפת היא, כמובן, בפנייה נעימה ועניינית למפעילי הגן בדרישה לקבל החזר. מי שנתקל בסירוב ייאלץ לתבוע את כספו דרך בית המשפט. אם נתקלתם בקשיים בקבלת ההחזר, רצוי לגלות גמישות מרבית (עד כמה שמצבכם מאפשר זאת) וללכת לקראת המפעילים, אם במועד קבלת ההחזר ואם במציאת פתרון יצירתי אחר (כמו תשלום על חשבון השנה הבאה). כך תוכלו לסייע לעסק במשבר, ולהימנע מביורוקרטיה משפטית מייגעת (ומקלקול היחסים בין הצדדים).
6. הגננת הציעה להחזיר ימי פעילות נוספים במקום החזר כספי. אני לא מעוניין בימים האלה - האם עליי לקבל את ההסדר?
לא. זה בהחלט עשוי להיות פתרון מוצלח עבור מי שזקוק לו, אבל אין הכרח לקבלו ותמיד ניתן לתבוע את ההחזר הכספי.
7. הגננת מתנה את מתן ההחזר בקבלת פיצויים מהמדינה (כלומר, קודם פיצוי - ואז החזר להורים בהתאם למה שקיבלה). האם זה לגיטימי?
אם ניתן לגלות התחשבות וגמישות, מה טוב - אולם ההחזר להורה לא אמור להיות תלוי בפיצוי מהמדינה, לא במועד ההחזר ולא בגובה ההחזר.
8. האם מותר לבטל צ'ק שעדיין לא הופקד, ושניתן עבור התקופה שבה היה הגן סגור?
על פניו, כן - אם העסקה עבורה ניתן הצ'ק לא בוצעה בפועל, הביטול יהיה חוקי.
9. עבור הימים בהם נאלצתי להישאר עם ילדי בשל סגירת הגן, אקבל פיצוי מלא מהמדינה או מהמעסיק - כך שלא ניזוקתי כספית. האם זה מחייב אותי לשלם לגן כרגיל?
למרות שגננות רבות מנסות להשתמש בטיעון הזה, אין משמעות לשאלה האם ההורה מפוצה או לא ועד כמה ניזוק כלכלית מסגירת הגן. אם הגן לא פעל - אין חיוב לשלם.
10. עבור חודש אוגוסט מקובל לשלם במלואו למרות שהגנים פועלים רק ימים ספורים ממנו. האם עלי לשלם עבור אוגוסט גם אם הגן היה סגור לגמרי?
התשלום עבור אוגוסט אכן מעוגן לרוב בחוזה, ללא קשר להיקף הפעילות בו ולכן יש לשלם אותו (על-פי הקבוע בחוזה) - בניכוי יחסי של הזמן בו היה הגן סגור. כלומר, אם הגן נסגר למשך חודש אחד שבו אמור היה להיות פעיל, יש לנכות 1/11 מהתשלום הרגיל עבור אוגוסט.