השופטת למירי רגב ולגולש גילי גולן: תגיעו לפשרה

תקציר הפרקים הקודמים: גילי גולן קילל את רגב בפייסבוק ■ רגב הגישה תלונה למשטרה ותביעת לשון הרע בסך 330 אלף שקל ■ גולן הגיש תביעת נגד בטענה כי רגב סיכנה אותו בפרסום כתובתו ■ השופטת: "תגיעו לפשרה"

מירי רגב / צילום: תמר מצפי
מירי רגב / צילום: תמר מצפי

קללות, איומים, תלונות במשטרה, שתי תביעות שהוגשו והיד עוד נטויה בסיפור של ח"כ מירי רגב והגולש גילי גולן.

כפי שפורסם ב"גלובס", ח"כ רגב הגישה בחודש ספטמבר 2014 תביעה נגד גולן, שקילל והשמיץ אותה בפייסבוק. הימים היו ימי פוסט מבצע "צוק איתן", כשהרוחות בציבור סערו, וגולשים וגולשות החלו להביע את דעתם ואת מורת-רוחם ממהמבצע.

בתגובה לפוסט סוער שהעלתה רגב, הגיב אחד מהגולשים והביע עמדתו הנחרצת והמתנגדת לדבריה, תוך שהיא מלווה בגידופים והשמצות של חברת הכנסת.

רגב הגישה תלונה למשטרה ותביעת לשון הרע נגד גולן על סך 330 אלף שקל לבית משפט השלום בחיפה. גולן לא נשאר חייב והגיש כחודשיים לאחר מכן תביעת נגד על סך אותו הסכום, בטענה כי רגב פרסמה את כתובת מגוריו של גולן בדף הפייסבוק שלה, דבר שלטענתו עשוי היה לסכן אותו מפני פגיעה פיזית בו.

הדיון בשני התיקים אוחד, אם כי התביעה שכנגד של גולן תתברר בבית המשפט המחוזי בשל שאלות משפטיות רחבות-היקף שעולות ממנה, בין היתר בנושאים של חופש הביטוי והתבטאויות נגד נבחרי ציבור.

היום (ג') ניתנה ההחלטה בנוגע לתביעתה של רגב נגד גולן. בסיום הדיון קבעה השופטת נסרין עדוי מבית משפט השלום בחיפה כי על הצדדים להגיע לידי סיום התיק בפשרה.

בא-כוחה של ח"כ רגב, עו"ד יניב לנקרי ממשרד עורכי הדין לנקרי ושות', אמר בדיון: "מדובר בנבחרת ציבור. הנתבע עשה כל שביכולתו ללבות את האש, על-מנת לתת עוד ממד פרסומי כדי 'להעביר את 15 דקות התהילה שלו'. חלק מההליכים המשפטיים בתיק זה הועברו לעיוננו דרך אמצעי התקשורת, למשל כאשר הגיעה אלינו פנייה מערוץ 10, ובה נאמר לנו כי הוגשה תביעה שכנגד, ששמענו עליה פעם ראשונה באותו מעמד.

"אין פה מעידת לשון או פליטת קולמוס, יש פה מארג מילים מפחיד של מילים שקולות. הנתבע לא בחר להתנצל, ולכן אנו מבקשים מבית המשפט שייתן החלטה בנושא. בשיחה עם הלקוחה, מבוקש מבית המשפט שיקבע אמות-מידה מהו פרסום הראוי כנגד נבחר ציבור ומהו לשון הרע".

"הליך כוחני"

באי-כוחו של גולן, עורכי הדין אורון שוורץ, יוגב נרקיס ודורית בלר דה-בר, טענו במהלך הדיון כי "ההליך המשפטי מטבעו הוא הליך כוחני, ועולה השאלה האם כלי משפטי זה הוא הכלי המתאים להנחלה של תרבות השיח. זאת, גם כשאנו רואים מיהם הפרסונות ומהו מעמדם ונכנה את זה בשדה 'חופש הביטוי', קשה לנתק את השימוש בכלי הזה באופן שבו עשתה התובעת. זו יודעת טוב מאוד את העוצמה שלה, שעה שהיא פרסמה את מקום המגורים של הנתבע, והוא נאלץ 'לרדת למחתרת'.

"במובן הזה ההרתעה קיבלה איזה שהוא סוג של הליך צבוע, כי התובעת יודעת להגיש תלונות למשטרה, יודעת לגרום לזה שהלקוח שלי ייעצר שלא כדין, ויודעת לכך שתפורסם כתובתו. אם פסלו את הלקוח שלי בכך שהוא משתמש בהליך כסוג של מנוף יח"צני למען עצמו, אני מתקשה להשתחרר מן התחושה שיש מינוף יותר גדול אפילו מהצד השני, בלהיטות, באופן בו לא מוכנים לקבל התנצלות, אלא רוצים כסף. למה רוצים כסף? מה מירי רגב תעשה עם הכסף הזה?"

השופטת עדוי החליטה, כאמור, לבקש מהצדדים שיגיעו לפשרה. אם לא ייעשה כן, ההליך ימשיך להתברר בבית המשפט.