הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים: 10 שנות מאסר למאיר אוחנה

אוחנה הורשע כי הפעיל צ'יינג' שעסק בניכיון צ'קים תוך אספקת חשבוניות פיקטיביות וסייע להוצאת כספים לחו"ל של יהלומנים שונים, ללא דיווח לרשויות ובמסווה של יבוא יהלומים, בהיקף של 100 מיליון דולר לפחות

מאיר אוחנה / צילום: שלומי יוסף
מאיר אוחנה / צילום: שלומי יוסף

10 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על-תנאי וקנס של מיליון שקל - זהו עונשו של היהלומן מאיר אוחנה, שהורשע בהפעלת אחת ממכבסות הכספים הגדולות שנחשפו בישראל בשנים האחרונות - במסגרת פרשת "הבנק המחתרתי" בבורסה ליהלומים ברמת-גן.

אוחנה הורשע לפני כחודש וחצי בעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בעבירות מס ובעבירות של קבלת דבר במירמה וזיוף מסמכים, ודינו נגזר הבוקר (א').

"אוחנה פעל בצורה מתוחכמת להוצאת כספים מחוץ לגבולות המדינה, תוך סיכול מכוון ושיטתי של חובות הדיווח העומדות בליבו של משטר איסור הלבנת ההון, ותוך הנפקת חשבוניות כוזבות בהיקפי ענק וזיוף מסמכים רבים לצורך רמייתן של רשויות המכס והמס", ציין השופט דוד רוזן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב בגזר הדין.

לדבריו, "מדובר במכונה משוכללת ומתוחכמת של זיוף והונאה", הוסיף השופט, "מכונה שנבנתה על-ידי אוחנה והופעלה על-ידו, לצורך העברת מאות מיליוני שקלים לחו"ל בדרכים עקלקלות של שבילים נעלמים ומוסתרים".

אוחנה, יהלומן רשום בבורסה ליהלומים, הורשע כי פעל בשנים 2011-2010, בשיתוף-פעולה עם מנחם מגן ודורון אלעד, שני בעלי העסק שכונה "הבנק המחתרתי", אך גם כ"עסק" עצמאי, במנותק מהשניים. זאת, במסגרת תעשיית הלבנת הון וזיוף החשבוניות, תוך קבלת כספים בחשבונות בנק סודיים בחו"ל; תעשייה שהיקפה נאמד במיליארדי שקלים, שפעלה בקרב היהלומנים הישראלים עד לשנים האחרונות.

לפי הרשעתו, אוחנה הפעיל צ'יינג' שנתן שירותי מטבע ועסק בניכיון צ'קים, תוך אספקת חשבוניות פיקטיביות ליהלומנים שונים בבורסה. זאת, כדי לסייע בידיהם בהלבנת הון, הסתרת רווחים או יצירת מצגים של עסקאות יהלומים שלא היו מעולם, לצרכים שונים.

בסך-הכול סייע אוחנה להוצאת כספים לחו"ל של יהלומנים שונים, ללא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ובמסווה של יבוא יהלומים, בהיקף של 100 מיליון דולר לפחות. זאת, תוך ביצוע שורת מעשי מירמה כלפי מפקחי מכס של משרד התמ"ת בבורסה ליהלומים, הונאת פקידי בנק שונים ותוך גריפת עמלות בהיקף של מיליוני שקלים.

עמלה של 2.25%

הרשעתו של אוחנה מצטרפת להרשעה נוספת בפרשה, זו של מנחם מגן - אחד מבעלי הבנק המחתרתי - שהודה בכל העבירות שיוחסו לו, ונידון ל-4 שנות מאסר בפועל; וכן ל-6 כתבי אישום נוספים התלויים ועומדים בפני בית המשפט, רובם כנגד לקוחות בולטים של הבנק המחתרתי.

בעבור שירותי הנפקת החשבוניות הפיקטיביות וניכיון הצ'קים גבה הבנק המחתרתי עמלה של 2.25%, כאשר 2% מתוכה הועברו לאוחנה ול"ספקים" אחרים שכמותו.

השופט רוזן נימק מדוע עונשו של מגן, שהיה שותפו של אוחנה למעשים והורשע בעבירות דומות, אינו מהווה אמת-מידה ראויה לעונש שראוי להטיל על אוחנה. בין היתר ציין השופט כי שיעור הרווחים של מגן בעסקיהם הבלתי חוקיים היה נמוך משמעותית מזה של אוחנה. כמו כן ציין השופט את שיתוף-הפעולה של מגן בחקירה, שהביא בין היתר ליכולת להוכיח את העבירות המיוחסות לאוחנה ולהגיש כתבי אישום נגד הנאשמים הנוספים בתיק.

עסקאות פיקטיביות

מהרשעתו של אוחנה עולה כי כך פעלה השיטה: יהלומנים שונים, או גורמים מתווכים (מגן לדוגמה), מסרו לאוחנה (או ל"ספקים" דומים) צ'קים בערכים דולריים, וקיבלו כנגדם כסף מזומן יחד עם חשבוניות כוזבות, לפיהן הצ'קים הדולריים נמסרו לאוחנה כתמורה בעסקאות מכר יהלומים.

אוחנה הפקיד את הצ'קים בחשבון שבבעלותו בסניף של State Bank of India הנמצא בבורסה ליהלומים, והעביר את הדולרים שקיבל מהיהלומנים לחשבונות שונים בחו"ל, לפי הנחיות שקיבל בכל עסקה ועסקה.

כדי להימנע מדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון על העבירות, אוחנה הצהיר בפני פקידי מכס על יבוא יהלומים, תוך הצגת חשבוניות מכר כוזבות, לפיהן רכש יהלומים בחו"ל, ולעתים תוך יבוא של יהלומי-דמה חסרי ערך או בעלי ערך נמוך ביותר.

לאחר שקיבל את אישור המכס על יבוא היהלומים, הציג אוחנה האישור לפקידי הבנק ההודי, וביקשם להעביר לחו"ל את הדולרים שבחשבונו, תוך מילוי הצהרה שקרית נוספת, לפיה העברת הכספים נדרשת לצורך יבוא סחורה לישראל.

את החשבוניות הפיקטיביות שסיפק אוחנה ללקוחותיו, זייף אוחנה על-שם חברות שאת שמן איתר באינטרנט; חלק קטן מהחשבוניות הוצאו על-ידי חברות שבשליטתו של אוחנה, הרשומות בארה"ב. את הפעילות הזאת עשה אוחנה, יחד עם מספר עובדים שכירים שפעלו ב"עסק" שלו.

"אוחנה הנהיג צוות עובדים שפעלו על-פי הנחייתו", ציין השופט בגזר הדין. "אלה זייפו כמויות גדולות של חשבונות מכר, הנפיקו על-פי מצוותו כמויות רבות ביותר של חשבוניות מס מזויפות, כוזבות ומכזבות רבות לקידום ומימוש המטרה של העברת מאות מיליוני שקלים לחו"ל. אוחנה שיטה לאורך שנים ברשות הפיקוח על היהלומים, כמו גם בפקידי הבנק שהיו אמורים להבטיח העברת כספים בדרכים הקבועות בחוק. לצורך כך נהג בדרכים נכלוליות לזיוף מסמכים והצגת מצגי-שווא בפני הגופים הנ"ל".

השופט רוזן הוסיף כי "חשבוניות המס המזויפות שהונפקו בהנהגתו של אוחנה שימשו את 'לקוחותיו' להונאת רשויות המס בדרך של הצגת הוצאות פיקטיביות".

בשורה התחתונה - כמה הרוויח אוחנה מה"עסק" שלו, וכמה הפסדתם אתם? בשנים 2010-2011 הרוויח אוחנה כ-10 מיליון שקל ממכבסת הכספים שלו. זאת, בגין חלקו בפעולות זיוף שהסבו לקופת המדינה הפסדים של עשרות ואולי מאות מיליוני שקלים, בגין מסים שלא נגבו מהיהלומנים השונים.

עו"ד אורנה גלבשטיין מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), שניהלה את התביעה בתיק, מסרה היום: "בית המשפט קיבל היום את עמדתנו. אוחנה מהווה דוגמה מובהקת למלבין הון מקצועי, אשר נחזה כיהלומן, בעוד שפעל כמכבסת כספים. גזר הדין משדר מסר ברור כי עברייני צווארון לבן המבצעים עבירות כלכליות ופועלים בתחכום ובמירמה, תוך ניצול אמון רשויות המדינה וגופים נוספים, צפויים לעונשי מאסר ממושכים ולקנסות כבדים".