גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חייבים לדאוג שעסקים קטנים ובינוניים ייגשו יותר למכרזי רכש ציבוריים

הממשלה, המשרדים הכלכליים, ועדות הכנסת - לכולם ברור שתהליך הרכש הציבורי, המתבצע באמצעות מכרזים, חייב להיות שקוף ולנגיש יותר לחברות הבינוניות והקטנות

כיצד לקדם את שיווק העסק / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
כיצד לקדם את שיווק העסק / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

על פי נתוני משרד הכלכלה והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, פועלים בישראל יותר מחצי מיליון עסקים קטנים או בינוניים, כמחציתם של עצמאים אשר לא מעסיקים עובדים והיתר חברות זעירות, עם לא יותר מארבעה עובדים, עד לחברות בהן מועסקים עשרות עובדים.

על פי סקר שערכה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, כשישית מהעסקים הקטנים והבינוניים השתתפו במכרז רכש של גוף ציבורי בשנה שקדמה לסקר (2014). הסקר גם מצא כי מבין תחומי הפעילות בולט מעל כל השאר תחום התעשייה, המלאכה והבינוי.

בנוסף לשיעור הנמוך יחסית של עסקים בינוניים וקטנים שמשתתפים במכרזים, הסקר גם מצא שככל שמספר המועסקים בחברה עולה, כך גדלה הנכונות להשתתף במכרז. פחות מ-50% מהפונים למכרזים מבין החברות הבינוניות וקטנות הן חברות זעירות, למרות שהן מהוות 70% מכלל החברות האלה. לעומת זאת, יש ייצוג יתר לחברות בינוניות בפנייה למכרזים.

יחד עם זאת, על פי נתוני הסקר, כשני שלישים מהעסקים הקטנים והבינוניים שהשתתפו במכרזים ממשלתיים, זכו במכרז אחד לפחות, ולא נמצא הפרש משמעותי בין קבוצות הגודל של העסקים הניגשים למכרזים. ממצא זה מצביע על ההזדמנויות שקיימות עבור חברות, גם אם הן זעירות, לבסס לפחות חלק מהפעילות שלהן על פניה למכרזים ציבוריים.

איש לא טוען כי האחריות הבלעדית על היעדר ניצול הזדמנויות בידי עסקים בינוניים ובמיוחד קטנים, מוטלת על העסקים עצמם בלבד. לממשלה, לרשויות המקומיות ולגופים ציבוריים יש הרבה מה לתקן כדי לעודד תחרות אמיתית בתחום המכרזים, וליצור, בדרך זו, משק יעיל יותר.

לא מדובר במהלכים לא חוקיים, או לא לגיטימיים, כמו תפירת מכרזים, או הסדרים "שקטים" בין מגישים כדי לחלק ביניהם את השוק. מדובר בשינוי של נוהלים חוקיים לחלוטין, שמכבידים על חברות קטנות, למשל קביעת דמי השתתפות גבוהים, פרסום מכרזים מורכבים וגדולים מדי ועוד. גם לחוסר שקיפות בפעולת ועדות המכרזים יש חלק בהקטנת עניינן של חברות קטנות לגשת למכרזים.

עוד ב-2011 מונה צוות שרים, אשר היה אמור לעקוב מקרוב אחרי הנגשת המכרזים הציבוריים לעסקים בינוניים וקטנים. מאז ועד היום בוצעו מספר מהלכים אשר נועדו להקל על חברות אלה, הן באמצעות שינויים בחוק המכרזים והן בדרך של הוראות אגף החשב הכללי במשרד האוצר לגופים מתוקצבים. בדרך זו הוגברה הבקרה על תהליכי המכרזים, הורחבה האפשרות לקבל הבהרות ממפרסמי מכרזים, ולאחרונה אושרה יוזמה לביטול דמי השתתפות במכרזם לעסקים קטנים.

מהלכים אלה מצביעים, לכאורה, על הדרך, היחסית ארוכה, אשר עבר מגזר הציבורי בישראל בניסיון להסיר את המגבלות אשר מונעות את שילובם של עסקים בינוניים וקטנים בתהליך הרכש הציבורי. למרות זאת, קשה להגיד שחברות בינוניות וקטנות משוכנעות שהמצב הקיים הוא טוב. על פי התשובות שניתנו לסקר, בסולם של 1 עד 10, החברות במדגם נתנו ציון של 5.9 ליעילות ופשטות התהליך המכרזים הממשלתיים, וציון של 5.8 למכרזים של הרשויות המקומיות.

בתחומים אחרים מידת שביעות הרצון מהמכרזים הממשלתיים היא גבוהה יותר. בסקלה של 1 עד 10 זוכה היעילות תהליך התשלום לציון של 6.6 ואילו בתחום של סבירות דרישות הביטוח הציון הוא של 7.7. אלא שגם אם ציונים אלה גבוהים יותר ממה שקורה בתחום הנהלים, הם עדיין יחסית נמוכים. לא רק זאת, אלא שהציונים לגבי הרשויות המקומיות מראות על מידה קטנה עוד יותר של שביעות רצון, 5.7 ו-6.6 בהתאמה לגבי הסדרי תשלום והסדרי ביטוח.

ציונים אלה מראים שיש עדיין הרבה מה לתקן בתחום הרכש הציבורי, כאשר הבעיות הגדולות ביותר נמצאות בנהלים של המכרזים. אלא שבתיקון ליקויים אלה לא די, ויש צורך במהלכים משלימים. ראשית, אין מודעות מספקת, בקרב גופים ציבוריים, לצורך לפרק מכרזים למקטעים בינוניים וקטנים, ולא לפרסם מכרזים גדולים מאד, אשר אינם מתאימים לאופי הפעילות של חברות רבות במשק הישראלי.

שנית, חייבים גם להביא בחשבון את הפיגור היחסי של הרשויות המקומיות בפיתוח כלים אשר ישדרגו את הנגישות של עסקים בינוניים וקטנים למכרזיהן, ויעמיקו את האמון של עסקים קטנים ובינוניים בהגינות ההליך. נתוני הסקר משקפים את הפיגור של הרשויות המקומיות בהסרת מכשולים למכרזים תחרותיים יותר, כאשר רק 56% מהחברות הקטנות והבינוניות שפנו למכרזים של רשויות מקומיות זכו במכרז אחד לפחות, הרבה מתחת למה שקרה עם מכרזים ממשלתיים.

פער זה הוא משמעותי לחברות הקטנות ביותר, אלה שבהן בעל העסק פועל לבדו, ללא מועסקים. כ-88% מהפניות למכרזים של חברות בהן אין מועסקים היו למכרזים של רשויות מקומיות, כך שפתרון לבעיות המיוחדות לרשויות מקומיות חשוב מאד עבור אותן חברות.

על רקע זה סביר להניח כי ככל שיחלוף הזמן, תגבר המגמה להסיר מכשולים לשילוב מגזר העסקים הקטנים במכרזים של הסקטור הציבורי. אף על פי כן, המהלכים שיינקטו בכיוון זה הם רק תנאי הכרחי, אך לא מספיק, כדי להביא לשילוב אמיתי של חברות קטנות ובינוניות במיזמי הממשלה, הרשויות המקומיות וגופים מתוקצבים. הצלחה תהיה רק כאשר אותן חברות יראו במכרזים ציבורים יעד אמיתי, אשר מחייב אותן להשקיע בפיתוח יכולות עסקיות מתאימות.

כפי שכבר צוין כשני שלישים מהעסקים הקטנים והבינוניים המשתתפים במכרזים זוכים בלפחות מכרז אחד, והדבר תומך בטענה שאין אפליה מבנית נגד עסקים קטנים ובינוניים. אלא שאותם מספרים גם מראים שלעסקים שונים יש שיעורים שונים באופן משמעותי בהצלחה במכרזים. חברות בתחום תעשייה, מלאכה בינוי ניגשות למכרזים ממשלתיים יותר מחברות בתחומים אחרים, ורק רבע מהן לא זכו מכרז אחד לפחות.

העובדה שחברות בתחומי המלאכה, ניגשות למכרזים בשיעורים גבוהים יותר מחברות בתחומים אחרים מראה שיש פער במודעות ובכלים שיש לחברות שמגזרים שונים. אחוז הזכייה בלפחות מכרז ממשלתי אחד, של חברות בתחום התעשייה, מלאכה ובינוי מגיע ל-75%, לעומת 65% של חברות בתחום השירותים המקצועיים, 57% בתחום השירותים האישיים ו-50% בתחום המסחר. סיכויי ההצלחה על פי מגזר הן בסדר הפוך במכרזים של הרשויות המקומיות: שיעור ההצלחה במכרז אחד לפחות מגיע ל-75% לחברות בתחום המסחר, 57% בתחום השירותים האישיים, 54% בתחום שירותים מקצועיים ורק 53% בתחום התעשייה, המלאכה ובינוי.

כדי לבדוק מה קובע את שיעורי ההצלחה של חברות במכרזים כדאי לפנות למחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, אשר מצביעים בבירור על העובדה שלהצלחת שילובם של עסקים קטנים ובינוניים ברכש הציבורי יש פן נוסף: פיתוח היכולות של אותן חברות באיתור וזכייה במכרזים.

יכולות אלה מחולקות לשלושה ממדים שונים:

■ המודעות לצורך ביוזמה ופעולה בכל הקשור להשתתפות במכרזים ציבוריים.

■ היכולת לאסוף מידע על מכרזים, לנתחו ולקבוע מה הסיכויים של הזכייה.

■ בנייה או השגה של יכולת לעמוד בדרישות פורמליות לגשת ולזכות במכרזים, מהכנת תעודות ומילוי טפסים, ועד להבנה של מסמכי המכרז.

במציאות הישראלית יכולות אלה מתורגמות למגוון רחב של מהלכים מעשיים, אשר חברות רבות מבצעות, לאחר שהחליטו שברצונן לפנות אל השוק של המגזר הציבורי. זה מתחיל בהבנת היכולות שלהן, וההזדמנויות שבפניהן, וזה נמשך בבדיקת היכולות שלהן, בזיהוי של הפערים ביכולות מול הצרכים, ובפעולה לסגור פערים אלה.

מאחורי הניסוח לעיל, הלכאורה מופשט, מסתתרים שורה של צעדים מעשיים. כך, למשל:

■ מנהלי החברה צריכים לשאול את עצמם מה היכולת שלהם לקבל מידע, בזמן אמת, על המכרזים המתאימים לתחום פעילותם.

■ האם הם יכולים לפתח תיק מסמכים, מעודכן באופן תמידי, שיכול להיות מוצג בכל עת, כאשר מופיע מכרז שמתאים לחברה.

■ האם הם יכולים לפנות לכיוון של מכרזי זוטא, ולהירשם לספרי הספקים של גופים ציבוריים, תוך עמידה בתנאים שכל גוף כזה מעמיד.

■ המנהלים צריכים גם לפתח יכולת להבין את מסמכי המכרזים השונים, לזהות ניסוחים מהותיים אשר דורשים הבהרה נוספת מצד מפרסם המכרז, להעריך באופן נכון מה המחיר שהם יכולים לדרוש, ומה הזמן שיידרש כדי לספק את המוצר או השירות.

אפשר להדגים את הצורך בפיתוח יכולות אלה באמצעות דוגמא בולטת מהחודשים האחרונים, הרישום שיזם מינהל הדיור הממשלתי לרשימה ארצית של קבלנים לטיפול במבנים של המדינה. "מאגר הקבלנים הממשלתי קיים מזה כמה שנים, והוא משמש מקור להזמנות לשירותי בינוי קטן, שיפוצים, הנגשה ושירותים אחרים." בפברואר השנה פורסמה קריאה לרישום למאגר, והדבר היה צריך לשמש מקור להזדמנות עסקית לחברות רבות אשר לא היו קודם לכן רשומות בו.

בפרסום של מנהל הדיור, אשר ליווה את הקריאה לרישום חברות, הודגש כי הפניה מבוססת על הלקחים שהופקו על ידי הממשלה בשנים הקודמות. חלק מאותם לקחים מבוססים על הצורך לעמוד על קיום התחייבויות הספקים.

כלומר, חברות שפונות למכרזים צריכות להיתפס על ידי ועדות המכרזים כגורם מהימן, שמסוגל לעמוד בהתחייבויות כלפי גופים ציבוריים. סוגיה זו חייבת להיות ברורה לאותן חברות בינוניות וקטנות אשר החליטו לגשת למכרזים כאסטרטגיה עסקית שלהן. ככל שיעבור הזמן, יעלה הדגש שיינתן למהימנות, איכות המוצר ו/או השירות, על חשבון שיקולים כמו המחיר שמוצע, או תקופת הביצוע של פרויקט. האירועים האחרונים בתחום הבנייה בישראל יחזקו מאוד מגמות אלו.

■ הכותב הוא מנכ"ל גלובס מכרזים

לאתר "גלובס" מכרזים

עוד כתבות

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון