גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חייבים לדאוג שעסקים קטנים ובינוניים ייגשו יותר למכרזי רכש ציבוריים

הממשלה, המשרדים הכלכליים, ועדות הכנסת - לכולם ברור שתהליך הרכש הציבורי, המתבצע באמצעות מכרזים, חייב להיות שקוף ולנגיש יותר לחברות הבינוניות והקטנות

כיצד לקדם את שיווק העסק / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
כיצד לקדם את שיווק העסק / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

על פי נתוני משרד הכלכלה והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, פועלים בישראל יותר מחצי מיליון עסקים קטנים או בינוניים, כמחציתם של עצמאים אשר לא מעסיקים עובדים והיתר חברות זעירות, עם לא יותר מארבעה עובדים, עד לחברות בהן מועסקים עשרות עובדים.

על פי סקר שערכה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, כשישית מהעסקים הקטנים והבינוניים השתתפו במכרז רכש של גוף ציבורי בשנה שקדמה לסקר (2014). הסקר גם מצא כי מבין תחומי הפעילות בולט מעל כל השאר תחום התעשייה, המלאכה והבינוי.

בנוסף לשיעור הנמוך יחסית של עסקים בינוניים וקטנים שמשתתפים במכרזים, הסקר גם מצא שככל שמספר המועסקים בחברה עולה, כך גדלה הנכונות להשתתף במכרז. פחות מ-50% מהפונים למכרזים מבין החברות הבינוניות וקטנות הן חברות זעירות, למרות שהן מהוות 70% מכלל החברות האלה. לעומת זאת, יש ייצוג יתר לחברות בינוניות בפנייה למכרזים.

יחד עם זאת, על פי נתוני הסקר, כשני שלישים מהעסקים הקטנים והבינוניים שהשתתפו במכרזים ממשלתיים, זכו במכרז אחד לפחות, ולא נמצא הפרש משמעותי בין קבוצות הגודל של העסקים הניגשים למכרזים. ממצא זה מצביע על ההזדמנויות שקיימות עבור חברות, גם אם הן זעירות, לבסס לפחות חלק מהפעילות שלהן על פניה למכרזים ציבוריים.

איש לא טוען כי האחריות הבלעדית על היעדר ניצול הזדמנויות בידי עסקים בינוניים ובמיוחד קטנים, מוטלת על העסקים עצמם בלבד. לממשלה, לרשויות המקומיות ולגופים ציבוריים יש הרבה מה לתקן כדי לעודד תחרות אמיתית בתחום המכרזים, וליצור, בדרך זו, משק יעיל יותר.

לא מדובר במהלכים לא חוקיים, או לא לגיטימיים, כמו תפירת מכרזים, או הסדרים "שקטים" בין מגישים כדי לחלק ביניהם את השוק. מדובר בשינוי של נוהלים חוקיים לחלוטין, שמכבידים על חברות קטנות, למשל קביעת דמי השתתפות גבוהים, פרסום מכרזים מורכבים וגדולים מדי ועוד. גם לחוסר שקיפות בפעולת ועדות המכרזים יש חלק בהקטנת עניינן של חברות קטנות לגשת למכרזים.

עוד ב-2011 מונה צוות שרים, אשר היה אמור לעקוב מקרוב אחרי הנגשת המכרזים הציבוריים לעסקים בינוניים וקטנים. מאז ועד היום בוצעו מספר מהלכים אשר נועדו להקל על חברות אלה, הן באמצעות שינויים בחוק המכרזים והן בדרך של הוראות אגף החשב הכללי במשרד האוצר לגופים מתוקצבים. בדרך זו הוגברה הבקרה על תהליכי המכרזים, הורחבה האפשרות לקבל הבהרות ממפרסמי מכרזים, ולאחרונה אושרה יוזמה לביטול דמי השתתפות במכרזם לעסקים קטנים.

מהלכים אלה מצביעים, לכאורה, על הדרך, היחסית ארוכה, אשר עבר מגזר הציבורי בישראל בניסיון להסיר את המגבלות אשר מונעות את שילובם של עסקים בינוניים וקטנים בתהליך הרכש הציבורי. למרות זאת, קשה להגיד שחברות בינוניות וקטנות משוכנעות שהמצב הקיים הוא טוב. על פי התשובות שניתנו לסקר, בסולם של 1 עד 10, החברות במדגם נתנו ציון של 5.9 ליעילות ופשטות התהליך המכרזים הממשלתיים, וציון של 5.8 למכרזים של הרשויות המקומיות.

בתחומים אחרים מידת שביעות הרצון מהמכרזים הממשלתיים היא גבוהה יותר. בסקלה של 1 עד 10 זוכה היעילות תהליך התשלום לציון של 6.6 ואילו בתחום של סבירות דרישות הביטוח הציון הוא של 7.7. אלא שגם אם ציונים אלה גבוהים יותר ממה שקורה בתחום הנהלים, הם עדיין יחסית נמוכים. לא רק זאת, אלא שהציונים לגבי הרשויות המקומיות מראות על מידה קטנה עוד יותר של שביעות רצון, 5.7 ו-6.6 בהתאמה לגבי הסדרי תשלום והסדרי ביטוח.

ציונים אלה מראים שיש עדיין הרבה מה לתקן בתחום הרכש הציבורי, כאשר הבעיות הגדולות ביותר נמצאות בנהלים של המכרזים. אלא שבתיקון ליקויים אלה לא די, ויש צורך במהלכים משלימים. ראשית, אין מודעות מספקת, בקרב גופים ציבוריים, לצורך לפרק מכרזים למקטעים בינוניים וקטנים, ולא לפרסם מכרזים גדולים מאד, אשר אינם מתאימים לאופי הפעילות של חברות רבות במשק הישראלי.

שנית, חייבים גם להביא בחשבון את הפיגור היחסי של הרשויות המקומיות בפיתוח כלים אשר ישדרגו את הנגישות של עסקים בינוניים וקטנים למכרזיהן, ויעמיקו את האמון של עסקים קטנים ובינוניים בהגינות ההליך. נתוני הסקר משקפים את הפיגור של הרשויות המקומיות בהסרת מכשולים למכרזים תחרותיים יותר, כאשר רק 56% מהחברות הקטנות והבינוניות שפנו למכרזים של רשויות מקומיות זכו במכרז אחד לפחות, הרבה מתחת למה שקרה עם מכרזים ממשלתיים.

פער זה הוא משמעותי לחברות הקטנות ביותר, אלה שבהן בעל העסק פועל לבדו, ללא מועסקים. כ-88% מהפניות למכרזים של חברות בהן אין מועסקים היו למכרזים של רשויות מקומיות, כך שפתרון לבעיות המיוחדות לרשויות מקומיות חשוב מאד עבור אותן חברות.

על רקע זה סביר להניח כי ככל שיחלוף הזמן, תגבר המגמה להסיר מכשולים לשילוב מגזר העסקים הקטנים במכרזים של הסקטור הציבורי. אף על פי כן, המהלכים שיינקטו בכיוון זה הם רק תנאי הכרחי, אך לא מספיק, כדי להביא לשילוב אמיתי של חברות קטנות ובינוניות במיזמי הממשלה, הרשויות המקומיות וגופים מתוקצבים. הצלחה תהיה רק כאשר אותן חברות יראו במכרזים ציבורים יעד אמיתי, אשר מחייב אותן להשקיע בפיתוח יכולות עסקיות מתאימות.

כפי שכבר צוין כשני שלישים מהעסקים הקטנים והבינוניים המשתתפים במכרזים זוכים בלפחות מכרז אחד, והדבר תומך בטענה שאין אפליה מבנית נגד עסקים קטנים ובינוניים. אלא שאותם מספרים גם מראים שלעסקים שונים יש שיעורים שונים באופן משמעותי בהצלחה במכרזים. חברות בתחום תעשייה, מלאכה בינוי ניגשות למכרזים ממשלתיים יותר מחברות בתחומים אחרים, ורק רבע מהן לא זכו מכרז אחד לפחות.

העובדה שחברות בתחומי המלאכה, ניגשות למכרזים בשיעורים גבוהים יותר מחברות בתחומים אחרים מראה שיש פער במודעות ובכלים שיש לחברות שמגזרים שונים. אחוז הזכייה בלפחות מכרז ממשלתי אחד, של חברות בתחום התעשייה, מלאכה ובינוי מגיע ל-75%, לעומת 65% של חברות בתחום השירותים המקצועיים, 57% בתחום השירותים האישיים ו-50% בתחום המסחר. סיכויי ההצלחה על פי מגזר הן בסדר הפוך במכרזים של הרשויות המקומיות: שיעור ההצלחה במכרז אחד לפחות מגיע ל-75% לחברות בתחום המסחר, 57% בתחום השירותים האישיים, 54% בתחום שירותים מקצועיים ורק 53% בתחום התעשייה, המלאכה ובינוי.

כדי לבדוק מה קובע את שיעורי ההצלחה של חברות במכרזים כדאי לפנות למחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, אשר מצביעים בבירור על העובדה שלהצלחת שילובם של עסקים קטנים ובינוניים ברכש הציבורי יש פן נוסף: פיתוח היכולות של אותן חברות באיתור וזכייה במכרזים.

יכולות אלה מחולקות לשלושה ממדים שונים:

■ המודעות לצורך ביוזמה ופעולה בכל הקשור להשתתפות במכרזים ציבוריים.

■ היכולת לאסוף מידע על מכרזים, לנתחו ולקבוע מה הסיכויים של הזכייה.

■ בנייה או השגה של יכולת לעמוד בדרישות פורמליות לגשת ולזכות במכרזים, מהכנת תעודות ומילוי טפסים, ועד להבנה של מסמכי המכרז.

במציאות הישראלית יכולות אלה מתורגמות למגוון רחב של מהלכים מעשיים, אשר חברות רבות מבצעות, לאחר שהחליטו שברצונן לפנות אל השוק של המגזר הציבורי. זה מתחיל בהבנת היכולות שלהן, וההזדמנויות שבפניהן, וזה נמשך בבדיקת היכולות שלהן, בזיהוי של הפערים ביכולות מול הצרכים, ובפעולה לסגור פערים אלה.

מאחורי הניסוח לעיל, הלכאורה מופשט, מסתתרים שורה של צעדים מעשיים. כך, למשל:

■ מנהלי החברה צריכים לשאול את עצמם מה היכולת שלהם לקבל מידע, בזמן אמת, על המכרזים המתאימים לתחום פעילותם.

■ האם הם יכולים לפתח תיק מסמכים, מעודכן באופן תמידי, שיכול להיות מוצג בכל עת, כאשר מופיע מכרז שמתאים לחברה.

■ האם הם יכולים לפנות לכיוון של מכרזי זוטא, ולהירשם לספרי הספקים של גופים ציבוריים, תוך עמידה בתנאים שכל גוף כזה מעמיד.

■ המנהלים צריכים גם לפתח יכולת להבין את מסמכי המכרזים השונים, לזהות ניסוחים מהותיים אשר דורשים הבהרה נוספת מצד מפרסם המכרז, להעריך באופן נכון מה המחיר שהם יכולים לדרוש, ומה הזמן שיידרש כדי לספק את המוצר או השירות.

אפשר להדגים את הצורך בפיתוח יכולות אלה באמצעות דוגמא בולטת מהחודשים האחרונים, הרישום שיזם מינהל הדיור הממשלתי לרשימה ארצית של קבלנים לטיפול במבנים של המדינה. "מאגר הקבלנים הממשלתי קיים מזה כמה שנים, והוא משמש מקור להזמנות לשירותי בינוי קטן, שיפוצים, הנגשה ושירותים אחרים." בפברואר השנה פורסמה קריאה לרישום למאגר, והדבר היה צריך לשמש מקור להזדמנות עסקית לחברות רבות אשר לא היו קודם לכן רשומות בו.

בפרסום של מנהל הדיור, אשר ליווה את הקריאה לרישום חברות, הודגש כי הפניה מבוססת על הלקחים שהופקו על ידי הממשלה בשנים הקודמות. חלק מאותם לקחים מבוססים על הצורך לעמוד על קיום התחייבויות הספקים.

כלומר, חברות שפונות למכרזים צריכות להיתפס על ידי ועדות המכרזים כגורם מהימן, שמסוגל לעמוד בהתחייבויות כלפי גופים ציבוריים. סוגיה זו חייבת להיות ברורה לאותן חברות בינוניות וקטנות אשר החליטו לגשת למכרזים כאסטרטגיה עסקית שלהן. ככל שיעבור הזמן, יעלה הדגש שיינתן למהימנות, איכות המוצר ו/או השירות, על חשבון שיקולים כמו המחיר שמוצע, או תקופת הביצוע של פרויקט. האירועים האחרונים בתחום הבנייה בישראל יחזקו מאוד מגמות אלו.

■ הכותב הוא מנכ"ל גלובס מכרזים

לאתר "גלובס" מכרזים

עוד כתבות

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; מדדי הקלינטק והביטחוניות ירדו ב-3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.9% ● טאואר זינקה לאחר שהודיעה על שת"פ עם אנבידיה, אך מחקה את העליות זמן קצר לאחר מכן ● מג'יק ומטריקס התאוששו מעט לאחר הצניחה במניות ה-IT אתמול ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים

הבקבוקים של יקב ליבנה / צילום: בני גם זו לטובה

בר ליבנה לקח את הכרם המשפחתי ולא הפסיק לנסות עד שהוציא ממנו את היין הכי טוב שאפשר

נתוני הפתיחה של יקב ליבנה היו מאתגרים, אך על הטרואר הצנוע חיפו מסירות ומגוון מרהיב של זנים ● עם כישרון ניכר, סבלנות לתהליך למידה, ויכולת מקצועית לא מבוטלת, הגיע הנכד לבית ליבנה ליינות ייחודיים ומוצלחים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; הביטקוין צלל ב-10% לשפל של כמעט שנתיים

נאסד"ק ירד בכ-1.5% ● הביטקוין ירד ל-65 אלף דולר, חצי מהשיא שנקבע באוקטובר ● זינוק של 118% בהודעות הפיטורים בארה"ב, בינואר הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2009 ● דו"חות אמזון אחרי נעילת המסחר: ההכנסות צפויות לעלות לראשונה על 200 מיליארד דולר ● מחירי המתכות היקרות יורדים

סטיב וויטקוף / צילום: ap, Evelyn Hockstein

סבב השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיים; סבב נוסף יתקיים בימים הקרובים

בוול סטריט ג'ורנל מצטטים דיווחים בתקשורת באיראן על כך שהיא הבהירה בשיחות היום עם ארה"ב כי היא מסרבת להפסיק את העשרת האורניום ● דוברת הבית הלבן: "טראמפ רוצה עסקה עם איראן, אבל אני רוצה להזכיר לאיראנים שיש לנשיא גם אופציות אחרות" ● בלבנון מדווחים על תקיפה ישראלית בדרום המדינה ● עדכונים שוטפים

טוביה לוסקין, המייסד והמנכ''ל לשעבר / צילום: תמר מצפי

סוף לסכסוך: מייסד גבעות עולם יוצא בנזיד עדשים, החברה חוזרת לקידוחים

לאחר 12 שנות מאבק משפטי, נפרדת שותפות הנפט "גבעות עולם" מהמייסד טוביה לוסקין, שמכר את חלקו תמורת כ־1.2 מיליון שקל בלבד ופטור מחובות עתק ● כעת מכריזה ההנהלה על "דף חדש" וחזרה להפקת נפט מסחרית: "מחפשים שותף אסטרטגי, וגם נגייס הון בבורסה"

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

השת"פ בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויים להיפרד ברבעון הבא

שיתוף הפעולה בין חברת המשלוחים לענקית כרטיסי ההסעדה נבחן מחדש ועשוי להסתיים כבר בחודשים הקרובים ● לגלובס נודע כי בעקבות שיחה בניהן הוחלט כי לעת עתה שיתוף הפעולה יימשך כסדרו

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: איראן מוכנה לדון גם בטילים - וגם בתמיכתה בארגוני טרור

הניו יורק טיימס דיווח: באיראן מוכנים להעלות נושאים נוספים, מעבר לגרעין, בשיחות המו"מ שייפתחו מחר ● כמעט שנתיים וחצי עברו מתחילת המלחמה ולקראת המעבר המתוכנן לשלב ב' של הסכם הפסקת האש - צה"ל טיפל רק בכמחצית מהמנהרות ברצועת עזה ● לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של טראמפ" ● עדכונים שוטפים

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

שווארמה על גחלים ב–BBQ Mirage / צילום: וליד שרוף

בתחנת דלק מצאנו מסעדה אגדית שהתור אליה ממלא את החניון

יין וגבינות ממקרר שפועל בשיטת האמון, קטיף של פירות אדמה, סדנת תחפושות באווירת "משחקי הכס" וסניף חדש לשווארמה האגדית מהכרמל ● ביקור באבירים

כלים בלתי מאוישים במצעד צבאי בבייג'ינג, ספטמבר. גרסאות חמושות של כלבים רובוטיים וכטב''מים / צילום: Reuters, Sheng Jiapeng/China News Service/VCG

סין ערכה מצעד מרהיב של זאבים רובוטיים - הנשק החדש שלה למלחמה

מהנדסים סינים שרצו לאמן כלים לא מאוישים בלחימה החליטו לשאוב השראה מהטבע ● התוצאות הכניסו את המדינה למרוץ, שבסופו נחילי רחפנים שמדמים יונים, להקות זאבים רובוטיים ומערכות דומות יציפו את שדה הקרב העתידי במדינה ● המודל שואף לשפר את כשירותו של הצבא, שלא נלחם כבר 50 שנה

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

זום גלובלי / צילום: Reuters

מילה אחת מיותרת ברוסיה עלתה בשש שנות מאסר

ארה"ב והודו הגיעו להסכם מכסים חדש - לפחות לטענת טראמפ • גזר הדין החריג שהוטל על קומיקאי רוסי • ומי רצח את בנו של קדאפי? פרטים חדשים נחשפים • זום גלובלי, מדור חדש

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

עיוות מידע בויקיפדיה / עיצוב: אלישע נדב

מחקר מצא: 100 עורכים בכירים הפכו את ויקיפדיה לנשק נגד ישראל

מחקר מצא כי 100 עורכים בכירים בוויקיפדיה פועלים בנחישות כדי לייצר נרטיב אנטי־ישראלי מובהק - ומתנכלים למי שעומד בדרכם ●  הערך "ציונות", שעורר סערה בעבר ואף הוגבל לשינויים לפני שנה, ייפתח החודש שוב, והצדדים מתכוננים לחידוש הקרבות ● כשמודלי AI מסתמכים על האנציקלופדיה השיתופית - האיום הופך גדול הרבה יותר

קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock

בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם

ההכרזות על שדה תעופה ואוניברסיטה בקריית שמונה מצטיירות כהבטחה למהפך בצפון ● בפועל, ניסיון העבר מלמד שנגישות ולימודים לבדם אינם משנים מגמות הגירה ● בלי תעסוקה, שירותים ואקוסיסטם עירוני מתפקד, קריית שמונה עלולה להישאר תחנת מעבר זמנית