גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חייבים לדאוג שעסקים קטנים ובינוניים ייגשו יותר למכרזי רכש ציבוריים

הממשלה, המשרדים הכלכליים, ועדות הכנסת - לכולם ברור שתהליך הרכש הציבורי, המתבצע באמצעות מכרזים, חייב להיות שקוף ולנגיש יותר לחברות הבינוניות והקטנות

כיצד לקדם את שיווק העסק / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
כיצד לקדם את שיווק העסק / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

על פי נתוני משרד הכלכלה והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, פועלים בישראל יותר מחצי מיליון עסקים קטנים או בינוניים, כמחציתם של עצמאים אשר לא מעסיקים עובדים והיתר חברות זעירות, עם לא יותר מארבעה עובדים, עד לחברות בהן מועסקים עשרות עובדים.

על פי סקר שערכה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, כשישית מהעסקים הקטנים והבינוניים השתתפו במכרז רכש של גוף ציבורי בשנה שקדמה לסקר (2014). הסקר גם מצא כי מבין תחומי הפעילות בולט מעל כל השאר תחום התעשייה, המלאכה והבינוי.

בנוסף לשיעור הנמוך יחסית של עסקים בינוניים וקטנים שמשתתפים במכרזים, הסקר גם מצא שככל שמספר המועסקים בחברה עולה, כך גדלה הנכונות להשתתף במכרז. פחות מ-50% מהפונים למכרזים מבין החברות הבינוניות וקטנות הן חברות זעירות, למרות שהן מהוות 70% מכלל החברות האלה. לעומת זאת, יש ייצוג יתר לחברות בינוניות בפנייה למכרזים.

יחד עם זאת, על פי נתוני הסקר, כשני שלישים מהעסקים הקטנים והבינוניים שהשתתפו במכרזים ממשלתיים, זכו במכרז אחד לפחות, ולא נמצא הפרש משמעותי בין קבוצות הגודל של העסקים הניגשים למכרזים. ממצא זה מצביע על ההזדמנויות שקיימות עבור חברות, גם אם הן זעירות, לבסס לפחות חלק מהפעילות שלהן על פניה למכרזים ציבוריים.

איש לא טוען כי האחריות הבלעדית על היעדר ניצול הזדמנויות בידי עסקים בינוניים ובמיוחד קטנים, מוטלת על העסקים עצמם בלבד. לממשלה, לרשויות המקומיות ולגופים ציבוריים יש הרבה מה לתקן כדי לעודד תחרות אמיתית בתחום המכרזים, וליצור, בדרך זו, משק יעיל יותר.

לא מדובר במהלכים לא חוקיים, או לא לגיטימיים, כמו תפירת מכרזים, או הסדרים "שקטים" בין מגישים כדי לחלק ביניהם את השוק. מדובר בשינוי של נוהלים חוקיים לחלוטין, שמכבידים על חברות קטנות, למשל קביעת דמי השתתפות גבוהים, פרסום מכרזים מורכבים וגדולים מדי ועוד. גם לחוסר שקיפות בפעולת ועדות המכרזים יש חלק בהקטנת עניינן של חברות קטנות לגשת למכרזים.

עוד ב-2011 מונה צוות שרים, אשר היה אמור לעקוב מקרוב אחרי הנגשת המכרזים הציבוריים לעסקים בינוניים וקטנים. מאז ועד היום בוצעו מספר מהלכים אשר נועדו להקל על חברות אלה, הן באמצעות שינויים בחוק המכרזים והן בדרך של הוראות אגף החשב הכללי במשרד האוצר לגופים מתוקצבים. בדרך זו הוגברה הבקרה על תהליכי המכרזים, הורחבה האפשרות לקבל הבהרות ממפרסמי מכרזים, ולאחרונה אושרה יוזמה לביטול דמי השתתפות במכרזם לעסקים קטנים.

מהלכים אלה מצביעים, לכאורה, על הדרך, היחסית ארוכה, אשר עבר מגזר הציבורי בישראל בניסיון להסיר את המגבלות אשר מונעות את שילובם של עסקים בינוניים וקטנים בתהליך הרכש הציבורי. למרות זאת, קשה להגיד שחברות בינוניות וקטנות משוכנעות שהמצב הקיים הוא טוב. על פי התשובות שניתנו לסקר, בסולם של 1 עד 10, החברות במדגם נתנו ציון של 5.9 ליעילות ופשטות התהליך המכרזים הממשלתיים, וציון של 5.8 למכרזים של הרשויות המקומיות.

בתחומים אחרים מידת שביעות הרצון מהמכרזים הממשלתיים היא גבוהה יותר. בסקלה של 1 עד 10 זוכה היעילות תהליך התשלום לציון של 6.6 ואילו בתחום של סבירות דרישות הביטוח הציון הוא של 7.7. אלא שגם אם ציונים אלה גבוהים יותר ממה שקורה בתחום הנהלים, הם עדיין יחסית נמוכים. לא רק זאת, אלא שהציונים לגבי הרשויות המקומיות מראות על מידה קטנה עוד יותר של שביעות רצון, 5.7 ו-6.6 בהתאמה לגבי הסדרי תשלום והסדרי ביטוח.

ציונים אלה מראים שיש עדיין הרבה מה לתקן בתחום הרכש הציבורי, כאשר הבעיות הגדולות ביותר נמצאות בנהלים של המכרזים. אלא שבתיקון ליקויים אלה לא די, ויש צורך במהלכים משלימים. ראשית, אין מודעות מספקת, בקרב גופים ציבוריים, לצורך לפרק מכרזים למקטעים בינוניים וקטנים, ולא לפרסם מכרזים גדולים מאד, אשר אינם מתאימים לאופי הפעילות של חברות רבות במשק הישראלי.

שנית, חייבים גם להביא בחשבון את הפיגור היחסי של הרשויות המקומיות בפיתוח כלים אשר ישדרגו את הנגישות של עסקים בינוניים וקטנים למכרזיהן, ויעמיקו את האמון של עסקים קטנים ובינוניים בהגינות ההליך. נתוני הסקר משקפים את הפיגור של הרשויות המקומיות בהסרת מכשולים למכרזים תחרותיים יותר, כאשר רק 56% מהחברות הקטנות והבינוניות שפנו למכרזים של רשויות מקומיות זכו במכרז אחד לפחות, הרבה מתחת למה שקרה עם מכרזים ממשלתיים.

פער זה הוא משמעותי לחברות הקטנות ביותר, אלה שבהן בעל העסק פועל לבדו, ללא מועסקים. כ-88% מהפניות למכרזים של חברות בהן אין מועסקים היו למכרזים של רשויות מקומיות, כך שפתרון לבעיות המיוחדות לרשויות מקומיות חשוב מאד עבור אותן חברות.

על רקע זה סביר להניח כי ככל שיחלוף הזמן, תגבר המגמה להסיר מכשולים לשילוב מגזר העסקים הקטנים במכרזים של הסקטור הציבורי. אף על פי כן, המהלכים שיינקטו בכיוון זה הם רק תנאי הכרחי, אך לא מספיק, כדי להביא לשילוב אמיתי של חברות קטנות ובינוניות במיזמי הממשלה, הרשויות המקומיות וגופים מתוקצבים. הצלחה תהיה רק כאשר אותן חברות יראו במכרזים ציבורים יעד אמיתי, אשר מחייב אותן להשקיע בפיתוח יכולות עסקיות מתאימות.

כפי שכבר צוין כשני שלישים מהעסקים הקטנים והבינוניים המשתתפים במכרזים זוכים בלפחות מכרז אחד, והדבר תומך בטענה שאין אפליה מבנית נגד עסקים קטנים ובינוניים. אלא שאותם מספרים גם מראים שלעסקים שונים יש שיעורים שונים באופן משמעותי בהצלחה במכרזים. חברות בתחום תעשייה, מלאכה בינוי ניגשות למכרזים ממשלתיים יותר מחברות בתחומים אחרים, ורק רבע מהן לא זכו מכרז אחד לפחות.

העובדה שחברות בתחומי המלאכה, ניגשות למכרזים בשיעורים גבוהים יותר מחברות בתחומים אחרים מראה שיש פער במודעות ובכלים שיש לחברות שמגזרים שונים. אחוז הזכייה בלפחות מכרז ממשלתי אחד, של חברות בתחום התעשייה, מלאכה ובינוי מגיע ל-75%, לעומת 65% של חברות בתחום השירותים המקצועיים, 57% בתחום השירותים האישיים ו-50% בתחום המסחר. סיכויי ההצלחה על פי מגזר הן בסדר הפוך במכרזים של הרשויות המקומיות: שיעור ההצלחה במכרז אחד לפחות מגיע ל-75% לחברות בתחום המסחר, 57% בתחום השירותים האישיים, 54% בתחום שירותים מקצועיים ורק 53% בתחום התעשייה, המלאכה ובינוי.

כדי לבדוק מה קובע את שיעורי ההצלחה של חברות במכרזים כדאי לפנות למחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, אשר מצביעים בבירור על העובדה שלהצלחת שילובם של עסקים קטנים ובינוניים ברכש הציבורי יש פן נוסף: פיתוח היכולות של אותן חברות באיתור וזכייה במכרזים.

יכולות אלה מחולקות לשלושה ממדים שונים:

■ המודעות לצורך ביוזמה ופעולה בכל הקשור להשתתפות במכרזים ציבוריים.

■ היכולת לאסוף מידע על מכרזים, לנתחו ולקבוע מה הסיכויים של הזכייה.

■ בנייה או השגה של יכולת לעמוד בדרישות פורמליות לגשת ולזכות במכרזים, מהכנת תעודות ומילוי טפסים, ועד להבנה של מסמכי המכרז.

במציאות הישראלית יכולות אלה מתורגמות למגוון רחב של מהלכים מעשיים, אשר חברות רבות מבצעות, לאחר שהחליטו שברצונן לפנות אל השוק של המגזר הציבורי. זה מתחיל בהבנת היכולות שלהן, וההזדמנויות שבפניהן, וזה נמשך בבדיקת היכולות שלהן, בזיהוי של הפערים ביכולות מול הצרכים, ובפעולה לסגור פערים אלה.

מאחורי הניסוח לעיל, הלכאורה מופשט, מסתתרים שורה של צעדים מעשיים. כך, למשל:

■ מנהלי החברה צריכים לשאול את עצמם מה היכולת שלהם לקבל מידע, בזמן אמת, על המכרזים המתאימים לתחום פעילותם.

■ האם הם יכולים לפתח תיק מסמכים, מעודכן באופן תמידי, שיכול להיות מוצג בכל עת, כאשר מופיע מכרז שמתאים לחברה.

■ האם הם יכולים לפנות לכיוון של מכרזי זוטא, ולהירשם לספרי הספקים של גופים ציבוריים, תוך עמידה בתנאים שכל גוף כזה מעמיד.

■ המנהלים צריכים גם לפתח יכולת להבין את מסמכי המכרזים השונים, לזהות ניסוחים מהותיים אשר דורשים הבהרה נוספת מצד מפרסם המכרז, להעריך באופן נכון מה המחיר שהם יכולים לדרוש, ומה הזמן שיידרש כדי לספק את המוצר או השירות.

אפשר להדגים את הצורך בפיתוח יכולות אלה באמצעות דוגמא בולטת מהחודשים האחרונים, הרישום שיזם מינהל הדיור הממשלתי לרשימה ארצית של קבלנים לטיפול במבנים של המדינה. "מאגר הקבלנים הממשלתי קיים מזה כמה שנים, והוא משמש מקור להזמנות לשירותי בינוי קטן, שיפוצים, הנגשה ושירותים אחרים." בפברואר השנה פורסמה קריאה לרישום למאגר, והדבר היה צריך לשמש מקור להזדמנות עסקית לחברות רבות אשר לא היו קודם לכן רשומות בו.

בפרסום של מנהל הדיור, אשר ליווה את הקריאה לרישום חברות, הודגש כי הפניה מבוססת על הלקחים שהופקו על ידי הממשלה בשנים הקודמות. חלק מאותם לקחים מבוססים על הצורך לעמוד על קיום התחייבויות הספקים.

כלומר, חברות שפונות למכרזים צריכות להיתפס על ידי ועדות המכרזים כגורם מהימן, שמסוגל לעמוד בהתחייבויות כלפי גופים ציבוריים. סוגיה זו חייבת להיות ברורה לאותן חברות בינוניות וקטנות אשר החליטו לגשת למכרזים כאסטרטגיה עסקית שלהן. ככל שיעבור הזמן, יעלה הדגש שיינתן למהימנות, איכות המוצר ו/או השירות, על חשבון שיקולים כמו המחיר שמוצע, או תקופת הביצוע של פרויקט. האירועים האחרונים בתחום הבנייה בישראל יחזקו מאוד מגמות אלו.

■ הכותב הוא מנכ"ל גלובס מכרזים

לאתר "גלובס" מכרזים

עוד כתבות

מייסדי נו ניים סקיורוטי שי לוי ועוז גולן / צילום: יח''צ יוסי זליגר

אחרי שקיבלה תג מחיר של מיליארד דולר: נו ניים הישראלית נרכשת רק ב-450 מיליון דולר

חברת התקשורת האמריקאית אקמאי הודיעה על סגירת העסקה לרכישת חברת הסייבר ● בדצמבר 2021, גייסה החברה 135 מיליון דולר, לפי שווי של מיליארד דולר אחרי הכסף, והרכישה מהווה ירידה של 55% בערכה של החברה הישראלית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; מדד הבנקים ירד ב-1.2%, טבע זינקה ב-13%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.6% ● השקל מתחזק מול המטבעות הזרים על רקע המגעים בעסקת החטופים ● אנבידיה נסחרה בירידות, לאחר שהמיליארדר סטנלט דרוקנמילר חתך את השקעתו במניה ● אפל השיקה דגמי טאבלט חדשים ● בבלקרוק ממליצים להישאר בשוק המניות במאי

כוחות צה''ל על הגבול עם רצועת עזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

צה״ל ושב״כ חיסלו את מפקד הכוח הימי של חמאס בעיר עזה

בכיר ישראלי לתקשורת הזרה: ממשלת ישראל מתוסכלת מעיכוב משלוחי הנשק • חיזבאללה דחה את המתווה של צרפת להסדרה בצפון • צה"ל תקף בלבנון: יותר מ-20 מטרות הותקפו מהאוויר ומהקרקע, כטב"ם התפוצץ באזור יערה • הותר לפרסום: מת מפצעיו פקד ייטב לב הלוי, פקד ולוחם בימ"מ, שנפצע באורח אנוש בפעילות מבצעית בטולכרם • עדכונים שוטפים

יבוא כלי רכב לנמל אילת / צילום: Shutterstock

יבואנית טויוטה בישראל: צפויים חוסרים בדגמי הרכב הפופולריים

יוניון מוטורס מודיעה על "השפעה מיידית" בשיווק קורולה ו־CH-R, ומוסרת שתעביר את המלאי הקיים לחברות הליסינג כמתוכנן, אך "לא תוכל להיענות לכל הביקוש"

ד''ר נאוה מיכאלי-צברי / צילום: כדיה לוי

מונו כונסי נכסים לביתה של נכדת מייסדי שטראוס בסביון; המימוש יעוכב בחצי שנה

ביהמ"ש מינה השבוע כונסי נכסים לביתה בסביון של ד"ר נאוה מיכאל-צברי, בתה של רעיה שטראוס ואלמנתו של יזם הנדל"ן רוני צברי ז"ל שנפטר באוקטובר האחרון ● המינוי יעוכב למשך חצי שנה על-מנת לאפשר למיכאל-צברי להשיג חוב של 15 מיליון שקל

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

מייסד Wiz שגייסה אתמול מיליארד דולר מגלה את הסוד

וויז  עשתה אתמול היסטוריה כשהשלימה את גיוס ההון הגדול ביותר שביצעה חברה ישראלית מעולם - גיוס של מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד דולר, לכן אנחנו מקפיצים מחדש את הכתבה, שמתארת את דרכה להצלחה ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

ארה"ב מונעת יצוא שבבים לוואווי הסינית, ואינטל לא תעמוד בתחזיות האופטימיות

ארה"ב מנסה לחסום ייצוא של טכנולוגיה אמריקאית לסין כדי שהסינים לא יעתיקו את הטכנולוגיה ● אינטל צופה שהתוצאות שלה יהיו "מתחת לנקודת האמצע" של התחזית אבל מצהירה: "נציית לכל החוקים והתקנות במדינות שבהן אנו עושים עסקים" ● המניה יורדת ב-2.5%

מעבר הגבול בין רוסיה לנארווה, אסטוניה, סגור לכניסת רכבים / צילום: Reuters, Mihkel Maripuu

אוקראינה מאבדת מכוחה, והמדינות הבלטיות שואלות: אנחנו הבאות בתור?

נארווה, עיר הגבול של אסטוניה שסומנה על ידי פוטין כאדמה רוסית היסטורית - היא בין היעדים הפוטנציאליים לערעור היציבות באזור ● מפברואר נרשמת הידרדרות מהירה ביחסים בין המדינות

אבי מעוז, נעם / צילום: ויקיפדיה

האם קוצצו 90% מתקציב הרשות לזהות לאומית יהודית?

כמה מתקציב הרשות של אבי מעוז "הוקרב" לטובת המאמץ המלחמתי? כמעט הכל ● המשרוקית של גלובס

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל: 12 מיליארד שקל בשנה

הטיפול בנזקי מתקפת סייבר ועלויות ההפסד הכספי הישיר מהמתקפה בישראל עומדות על כ-12 מיליארד שקל בשנה - כך לפי דוח של מערך הסייבר הלאומי ● עוד נכתב בדוח כי צעדים בסיסיים להגנת סייבר בארגון יכולים להפחית משמעותית את ההסתברות למתקפות

''זו כנראה ההשקה הכי חזקה שנעשתה למוצר מציאות מדומה לטיפול נפשי אי פעם'' / אילוסטרציה: Shutterstock

טייס הקרב שהקים חברת מציאות מדומה וגייס אותה לטיפול בנפגעי המלחמה

ערן אור הקים את XRHealth ב-2016 בעקבות פריצת דיסק שחווה. מאז החברה פועלת בעיקר בארה"ב ומציעה טיפולים בתחום הפיזיותרפיה, הכאב והטראומה באמצעות מציאות מדומה ● כשפרצה המלחמה, הוא החליט להשיק במהירות את המוצר גם בישראל, מוקדם מכפי שתכנן

שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר. קיבלה את ערעור חברת הביטוח / צילום: שלומי יוסף (עיבוד תמונה)

פסק דין תקדימי של העליון מצמצם את הגדרת הידועים בציבור

בית המשפט העליון דן בשאלה מתי זוג ייחשב לידוע בציבור לצורך זכאות לתשלום פיצוי בעקבות מוות בתאונה ● השופטים: הכוונה להינשא אינה מהווה אינדיקציה לרצון הזוג להחיל זכויות לפני הנישואים

עו''ד שלומית ברנע-פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, מעידה במשפטו של נתניהו, היום

יועמ"שית משרד רה"מ: נתניהו לא שוחח איתי על קבלת מתנות מחבר

עו"ד שלומית ברנע-פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה מזה 23 שנים, מעידה במשפט נתניהו בנוגע לתיק המתנות ● ברנע-פרגו: "מעולם ראש הממשלה לא שוחח איתי על קבלת מתנות מחבר כלשהו עד 2018" ● סנגורו של נתניהו התעמת עם ברנע-פרגו: "כולנו מרגישים שאת מוטה נגד ראש הממשלה"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה מעורבת בוול סטריט; טבע זינקה ב-13%, שופיפיי התרסקה ב-18%, אובר ב-6%

הדאו ג'ונס עלה ב-0.6% ורשם את רצף העליות הארוך ביותר השנה, שישה ימים ● שיא של שש שנים ברכישות העצמיות של מניות ● ניו יורק טיימס: הרווח זינק ב-81%, נוספו 210 אלף מנויים ● מלחמת השבבים: הממשל האמריקאי חוסם את יצוא השבבים של אינטל וקוואלקום ● חקירה בארה"ב: האם טסלה הטעתה את המשקיעים? ● רדיט וליפט עלו לאחר שעקפו את ציפיות האנליסטים

נמל חיפה, בספטמבר 2023 / צילום: Shutterstock

ענקיות הקרוזים העולמיות התאהבו בישראל, ואז הגיעה המלחמה

שנת 2024 הייתה אמורה להמשיך את השגשוג בענף הקרוזים, אולם מאז פרצה המלחמה עזבו החברות הבינלאומיות את ישראל ● מנו ספנות, היחידה שתפליג הקיץ, מבטיחה שלא תעלה מחירים ● מומחים: "גם אם התיירות תחזור לשגרה, ייקח לענף שנה לפחות להתאושש"

מה צפוי לשקל? / אילוסטרציה: Shutterstock

הדולר יגיע ל-3.5 שקלים? מה קורה בשוק המט"ח

לראשונה מאז תחילת אפריל, השקל מתחזק בחדות מול המטבעות הזרים ויורד מתחת לרף ה-3.7 שקלים לדולר ● מדובר בשינוי מגמה חד לעומת התקופה האחרונה בהמשך להתפתחויות הבטיחוניות ● מה עומד מאחורי שינוי המגמה?

רחוב הרצל, תל אביב / צילום: רועי חבני

מנורה מבטחים מלווה 260 מיליון שקל לבניינים שמשכנים את מפוני קיבוץ רעים

חברת הביטוח העמידה אשראי לשני מגדלים בפרויקט "תאודור" בדרום תל אביב של יובלים ורן בלינקיס ● הבניינים בפרויקט כוללים דירות שמיועדות ברובן להשכרה לטווח ארוך ● את העסקה הובילה אקטיב חיתום של עומרי לוי

מתחם ביג פתח תקווה / הדמיה: יח''צ ביג

המרכז המסחרי "הכי גדול בישראל" ייבנה בעיר המפתיעה הזאת

בעיר החמישית בגודלה בישראל, פתח תקווה, יש כ־300 אלף מ"ר של שטחי מסחר בסך־הכול, מה שמוביל לדליפת כוח קנייה אל השכנות שמסביב ● פתיחת ביג פאשן פתח תקווה תקטין את הדליפה, אך גם עשויה "לנגוס" מהמתחרים - עמי בסר סיטי, עופר פתח תקווה, Y סנטר ועוד

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ ואסמאעיל הנייה / צילומים: צילומים: רויטרס, AP, Evan Vucci ,Mahmoud Hefnawy, מארק ישראל סלם (ג'רוזלם פוסט), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

תרחיש האימים: דונלד טראמפ מזמין את אסמאעיל הנייה לקמפ דייוויד

זה מה שנשיא ארה"ב לשעבר, וכנראה גם לעתיד, כמעט עשה בספטמבר 2019 עם הטליבאן של אפגניסטן, ההזמנה בוטלה ברגע האחרון ממש ● טראמפ אינו האמריקאי היחיד המחפש "עסקה" ● האמונה בפרגמטיות של אנשים לא–פרגמטיים היא חלק רב–שנים של הדיפלומטיה האמריקאית