סטפן קרי, גולדן סטייט ווריורס, NBA / צלם: רויטרס
החוזה הנוכחי של סטפן קרי בגולדן סטייט עומד על 44 מיליון דולר ל-4 שנים. החוזה שיחתום עליו בקיץ הקרוב יעמוד על 207 מיליון דולר ל-5 שנים - הגדול אי פעם ב-NBA. הוא יתחיל את העונה הבאה בשכר סולידי של 36 מיליון דולר, שיטפס בכל שנה עד ל-47 מיליון דולר בעונת 2021/22.
לברון ג'יימס שמרוויח השנה 30 מיליון דולר בקליבלנד קאבלירס יחתום על חוזה חדש שיבטיח לו החל מהעונה הבאה 36 מיליון דולר, והסכום יגדל בכל שנה שתעבור - למרות שבגיל 37, השנה שבה יסתיים החוזה, לברון לא יהיה השחקן שהיה בגיל 28.
אם עד היום היה נדיר לראות שחקנים ב-NBA שמרוויחים מעל 25 מיליון דולר לעונה, החל מהקיץ הקרוב יסתובבו לא מעט כאלו שיסתכלו כלפי מטה על משכורות של 30 מיליון דולר.
ואם נסכם בכמה מלים: שווה מאוד להיות שחקן NBA בתקופה הנוכחית, אולי יותר מבכל ליגה אחרת בעולם.
הליגה עוברת מהפכה כלכלית עצומה. זה עניין שקשה להבין אותו כשמדובר בליגה המקצוענית השלישית בלבד בפופולריות שלה בארה"ב (אחרי ליגת הפוטבול והבייסבול). כל מי שייכלל בין 450 השחקנים שיפתחו את עונת הכדורסל הבאה ייהנה משדרוג כלכלי חסר תקדים במונחים של ספורט מקצועני.
השחקנים האלו לא נהיו טובים יותר בין לילה, כמובן - הם פשוט חלק ממערכת חוקים עם בסיס מאוד פשוט: ככל שהליגה מרוויחה יותר כסף, כך עולה חלקם של השחקנים ביחס ישר.
להבדיל מליגות כדורגל אירופיות, כאן נעדר כמעט לחלוטין אלמנט המו"מ. הכל מרוכז בטבלאות ברורות: למשל, שחקן בעל ותק של 7-9 שנים בליגה יכול ליהנות משכר מקסימום מוכתב שיתחיל בסביבות 30 מיליון דולר, ולא יעזור לו שום סוכן כדי להשיג יותר. היית טוב העונה? יופי, השדרוג המקסימלי שאתה זכאי לו בעונה הבאה ובכל עונה שלאחר מכן - בהנחה שנשארת בקבוצה שלך ולא עברת לקבוצה אחרת - הוא 7.5%.
גם לכיוון השני זה עובד: אם קבוצה החליטה להחתים שחקן ותיק, נאמר 13 שנים בליגה, גם אם הוא כבר לא מסוגל לרוץ - היא חייבת לשלם לו לפחות 2.7 מיליון דולר, הסכום המדויק אותו מגדיר ההסכם הקיבוצי שנחתם בין הליגה לשחקנים.
עד שנת 2011 נלחמו הליגה והבעלים בירי מרגמות דו-צדדי. על כסף, על ימי מנוחה, על לבוש (מתי שחקן מחויב ללבוש חליפה? למה אסור קפוצ'ון על הראש?). ההסכם הקיבוצי שפג באותה שנה יצר מחלוקת שהביאה לקרע ששינה סדרי עולם. עד אז הייתה ידם של השחקנים על העליונה. הם הרוויחו 57% מכלל ההכנסות בעוד הבעלים הסתפקו ב-43%. החלוקה הזאת יצרה מצב אבסורדי, לדעת הבעלים: בעוד שהשחקנים חוגגים, מחצית מהקבוצות הפסידו כסף, ולהיות בעלים של קבוצת NBA לא היה עסק מדהים.
בתום מאבק עיקש שהביא לשביתה שחיסלה כמעט את כל עונת 2011/12, נחתם הסכם קיבוצי חדש ובו הצליחו הבעלים לכופף את השחקנים - בהסכם נקבע כי חלקם של הבעלים בעוגה יעלה ל-50% וחלקם של השחקים ירד ל-50%. הבעלים התחילו להרוויח כסף גדול.
ב-2014 קיבלו השחקנים את כרטיס המזל שלהם. במסגרת חידוש הסכמי זכויות השידור חתמה הליגה על חוזה היסטורי בסכום כולל של 24 מיליארד דולר ל-9 שנים עם Turner Sport ו-ESPN. במקום 930 מיליון דולר לעונה עד אז, מקבלות הקבוצות מזכויות שידור בלבד (עוד לפני הכנסות מכרטיסים, ספונסרים, מכירת מרצנ'דייז) 2.6 מיליארד דולר בעונה.
מאחר שההסכם הקיבוצי נשען על חלוקת ההכנסות בין הבעלים לשחקנים - העוגה הכללית התנפחה, וחלקם של השחקנים (וגם של הבעלים) המריא. בעונה הבאה תעמוד תקרת השכר לקבוצה על 102 מיליון דולר. מאחר שתקרת השכר משקפת את השכר שכל קבוצה משלמת לשחקנים שלה (בעלים לא יכול להחליט על "עונה פיננסית" - הוא מחויב לשלם לפחות 90% מסך תקרת השכר לשחקנים), הרי שהסכם הטלוויזיה גרם לכך ששחקני ה-NBA ייהנו בתוך ארבע שנים מעלייה של 74% בשכר. וזה לא ייגמר שם.
בעונה הנוכחית 8 שחקנים מרוויחים מעל 25 מיליון דולר, בעונה הבאה אנחנו צפויים לראות מעל 20 שחקנים כאלו. כל שחקן חמישי בליגה מרוויח כבר היום שכר של 10 מיליון דולר ומעלה. אם ניקח בחשבון שקריירה ממוצעת של שחקן NBA אורכת 4.8 שנים, שחקנים עם שכר ממוצע שישרדו בליגה את תקופת הזמן הממוצעת - יילכו הביתה עם סכום ממוצע של כ-30 מיליון דולר. החוזים הבאים של השחקנים הגדולים, החל מעוד שנתיים, יהיה חוזים של 250 מיליון דולר ל-5 עונות.
בשנות ה-2000, בעלים התחילו למכור קבוצות כמו זבל בגלל הפסדים תפעוליים ובגלל ההתכתשויות עם השחקנים (4 שביתות בליגה בין 1995 ל-2011), ובסך הכל 18 קבוצות החליפו ידיים מאז שנת 2000. אבל בשנתיים האחרונות יש שקט, מאז הסכמי הטלוויזיה החדשים נכנסו, שווי הקבוצות נסק ואף קבוצה לא נמצאת על המדף.
לפי "פורבס", בעונה האחרונה הרווח התפעולי של 30 הקבוצות בליגה הסתכם ב-938 מיליון דולר. ההצלחה על המגרש היא לא מדד - שתיים מהקבוצות הכי שבורות בליגה בשנים האחרונות, ניו יורק ניקס ולוס אנג'לס לייקרס, מובילות את רשימת המרוויחות עם 141.2 מיליון דולר (ניקס) ו-119.2 מיליון דולר (הלייקרס). הכסף, ביחד עם השיטה הסוציאלית שנועדה לתמוך בקבוצות מהשווקים הקטנים, הביא קבוצות קטנות-בינוניות לרווח תפעולי של 30-40 מיליון דולר לעונה לקבוצה.
רק 3 קבוצות סיימו את העונה במינוס, מעל כולן האלופה קליבלנד קאבלירס עם 40.2 מיליון דולר - נתון שנובע מרצון של הקאבס ללכת בכל הכוח על אליפות, גם במחיר של תשלום קנס עצום ("מס לוקסוס") בגין מעבר של תקרת השכר. בסך הכל שילמו הקאבס סכום של 54 מיליון דולר בגין חריגה מהתקרה.
אין לדאוג כמובן - הכסף הזה לא הולך לשום מקום: על-פי המודל הכלכלי של הליגה, מתוך 120 מיליון דולר תשלומי "מס לוקסוס" ששילמו 7 הקבוצות שחצו את התקרה בעונה האחרונה, 50% מהסכום (60 מיליון דולר) מחולק בין 23 הקבוצות שלא חרגו מהתקרה, והנה עוד 2.5 מיליון דולר הכנסה לכל קבוצה.
ההכנסה הכוללת של הקבוצות, לפי "פורבס" הסתכמה בשנה החולפת ב-5.87 מיליארד דולר - עלייה של 28% בתוך 3 שנים. שיעור הרווח התפעולי מההכנסה הגיע לרמה הגבוה אי פעם - 16%, שני רק לליגת הפוטבול שבה שיעור הרווח הממוצע עומד על 20%.
למי זה טוב? לשחקנים, כבר אמרנו. הם ימשיכו ליהנות מהסכם הקיבוצי שמבטיח להם עד שנת 2023 שכר של בין 49%-51%. הם חסינים מכל נפילה: הסכמי הטלוויזיה מובטחים עד שנת 2023, וההיסטוריה האחרונה מראה שכל חוזה בספורט המקצועני בארה"ב בזכויות שידור תמיד היה גבוה מזה שלפניו.
וזה טוב בעיקר לבעלים. שווי הקבוצות עלה בשנים האחרונות לממדים דמיוניים. שווי ממוצע של קבוצת NBA עומד היום על 1.35 מיליארד דולר. משפחת דולן שרכשה את הניקס בפרוטות ב-1997 כחלק מעסקת הרכישה של תאגיד ויאקום, מחזיקה היום בנכס ספורטיבי בשווי של 3.3 מיליארד דולר - ללא דולר אחד חוב על הקבוצה (!).
מיקי אריסון, אחיה של שרי אריסון, שקנה את מיאמי היט ב-1988 עבור 33 מיליון דולר, מחזיק היום בצעצוע ששווה 1.35 מיליארד דולר שמייצר לו רווח תפעולי ממוצע של 20.8 מיליון דולר בכל עונה. ג'רי ריינסדורף, שרכש את שיקגו בולס ב-1985 ב-13 מיליון דולר, ולא הצליח אחרי עידן מייקל ג'ורדן להתקרב להצלחה הספורטיבית העצומה, ממשיך ליהנות לא פחות מעידן השפע - הקבוצה שווה 2.5 מיליארד דולר וייצרה בעשור האחרון רווח תפעולי כולל של 536 מיליון דולר.
אדם סילבר, הקומישינר של ה-NBA, אמר שהעתיד של הליגה נראה ורוד. הדרך הטובה ביותר לבחון את ההצהרה הזאת היא נטישת עמדות הירי המוחלטת של שני הצדדים - לפני כחודשיים החליטו הבעלים והשחקנים שלא להשתמש באופציית היציאה (opt out) מההסכם הקיבוצי הנוכחי.
הסכם חדש נחתם עד שנת 2022 - מה שאומר שלא תהיה שביתה בליגה במשך 13 שנים ברציפות - הרצף הארוך ביותר בעידן המקצועני הנוכחי ללא השבתה. כששחקנים יודעים שהם יכולים לחתום על חוזה של 210 או 250 מיליון דולר - מה אכפת להם שגם הבעלים גוזרים קופון.
