גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתי מכירים במכירה?

מה הבעיה בדוחות של חברות פרויקטים, ומה זה סעיף "הכנסות לקבל"?

דוחות כספיים/צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
דוחות כספיים/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

תהליך המכירה בפועל שמבצעת חברה, מתורגם בסופו של דבר למכירה בדוחות הכספיים, אבל המציאות עולה על כל האפשרויות שדמיינו האחראים על התקנות וכללי החשבונאות. וכך עולות שאלות לא פשוטות בנוגע לרישום של מכירה/הכנסה: מתי למעשה מכירים במכירה של מוצר? האם כשטבע למשל מוכרת, אך יש זכות החזרה או זכות לקבל זיכוי (אם המחיר ירד), זו מכירה? האם כאשר צ'ק פוינט מספקת מוצר עם גרסאות עתידיות - זו מכירה? האם כשחברת אזורים מוכרת לכם דירה על הנייר - זו מכירה בספרים?

הכיוון הכללי של התקנות החשבונאיות הוא להכיר במכירה בספרים במידה שמתקיימים שני תנאים עיקריים - יש סבירות גבוהה שהתמורה בגין המוצר תשולם לחברה; ושהמוצר עבר לידיים של הקונה וזה מרוצה מהמוצר. עם זאת, במכירה של מוצרים שנוצרים על פני זמן - פרויקטים, דירות וכד', הרישום של המכירה נעשה לפי שיעור הביצוע. זה אמנם הגיוני מאוד - אחרת יכירו בהכנסות רק בסוף הפרויקט (לפעמים שנים אחרי שהפרויקט התחיל), אבל משאיר בידי החברה הרבה כוח לשלוט במספרים בדוחותיה.

זה עובד כך - נניח שאנחנו מנהלים של חברת תשתיות שזכתה בביצוע פרויקט סלילת כביש בהיקף של 1 מיליארד שקל. נניח שזמן הביצוע הצפוי הוא שנתיים, כלומר החברה אמורה בהתאם לשיעור העבודה בפועל, להכיר במשך השנתיים האלה בהכנסות שוטפות, ובמהלך השנתיים היא תכיר בסכום מצטבר של 2 מיליארד שקל.

מצד אחד, אין כמובן היגיון בלדחות את כל ההכנסות לסוף התקופה (לסוף השנתיים), כי החברה כבר עובדת על הפרויקט ואמורה בהתאמה להניב ממנו הכנסות ורווחים. אך מצד שני ברגע שמסתמכים על שיעורי ביצוע הנדסיים או אחרים, הרי שיש תיאורטית מקום לתמרון מצד הנהלת החברה.

נניח לדוגמה שההנהלה רוצה להציג תוצאות טובות יותר בתקופה מסוימת. היא יכולה להקצות יותר משאבים לפרויקט האמור, ואז בהתאמה שיעור הביצוע בו יעלה, וברגע ששיעור הביצוע עולה, ההכנסות והרווחים מהפרויקט יעלו. בשורה התחתונה של "הביצוע העודף" בפרויקט, ההכנסות גדלו והרווח גדל, וזה בדיוק מה שהנהלת החברה רצתה. זה כמובן נהדר להרוויח יותר, אבל כשהנהלת החברה קובעת כמה, זה עלול ליצור בעיית אמינות של הדוחות בכלל ושל הרווחים בפרט.

הבעיה הזו היא לא רק בניפוח של ההכנסות והרווחים בתקופה מסוימת. החברה תטען בהקשר זה שהיא פעלה בפרויקט הזה מסיבות אסטרטגיות, תפעוליות (התפנה כוח אדם אז הקצו אותו לפרויקט האמור) ועוד, אבל הביצוע העודף בתקופה האמורה משאיר חלל בתקופה הבאה.

ביצוע מוגבר עכשיו, "חור" בדוחות אחר-כך

בהמשך לדוגמה של הפרויקט בסך 1 מיליארד שקל (למשך שנתיים), נניח שמלכתחילה החברה תכננה לפעול בו בצורה ליניארית, כלומר ביצוע שווה (פחות או יותר) בכל הרבעונים - סדר גודל של 125 מיליון שקל ברבעון. נניח שבשנה הראשונה החברה אכן פעלה כך ובסך הכול רשמה הכנסות של 500 מיליון שקל, ונניח שברבעון הראשון של השנה השנייה עדיין פעלה באופן ליניארי - 125 מיליון שקל; ברבעון השני היא סיימה את הפרויקט והכירה בהכנסה של 375 מיליון שקל. היא בפועל סיימה את הפרויקט חצי שנה מוקדם יותר, ואם אין עם כך בעיה בחוזה המקורי, זה כמובן אפשרי.

אגב, זה עדיין לא אומר כלום לגבי התשלום מהלקוח/ מזמין העבודה. יכול להיות שהוא משלם אחרי בדיקה שלו ובהתאם לאחוזי הביצוע, אבל בהחלט ייתכן שהוא משלם על פי תאריכים שנקבעו מראש (תחת תנאים מסוימים). כלומר, מאוד ייתכן שהחברה סיימה את הפרויקט, אבל עדיין לא קיבלה את הכסף. בדוח תזרים המזומנים לא יירשם התזרים, אבל בדוח רווח והפסד תירשם הכנסה של 375 מיליון שקל (ובמקביל יירשם הרווח משיעור הביצוע ברבעון).

ההכנסות (והרווחים) ברבעון יהיו מעל התחזית, אך ברבעונים הבאים לא יהיו הכנסות מהפרויקט, למרות שבכוונה המקורית של החברה היו אמורות להיות הכנסות ליניאריות בסך 125 מיליון שקל ברבעון. אז למעשה נוצר "חור" של שני רבעונים (הכנסות של 125 מיליון בשני רבעונים), וכאן הבעיה - החברה בעצם הקטינה במהלך הזה את ההכנסות העתידיות שלה. כלומר, לתמרון הזה של ההנהלה יש מחיר בעתיד. אז אולי כדי "להסתדר" ברבעונים הבאים היא תעשה זאת שוב (בפרויקטים אחרים), רק שכך החור רק ילך ויגדל, ואולי היא תקבל פרויקטים חדשים, ואז היא "סותמת את החור" והכול (לכאורה) בסדר.

עיניים פקוחות על סעיף הלקוחות

המהלכים הללו קשים להבנה מתוך הדוחות הכספיים, אם כי יש להם טביעות אצבעות. ראשית - בתזרים. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לא כפוף להנהלת החברה; החברה דרך עבודה מוגברת בפרויקט משפרת את הרווח, אבל לא בהכרח את התזרים, כך שאם נוצר ברבעון מסוים בחברות כאלה פער בין הרווח לתזרים, שנובע מכך שהלקוחות פשוט לא שילמו, זו עשויה להיות אינדיקציה למהלך שכזה. זה לא בהכרח, כמובן. אם החברה נתנה ללקוחות יותר אשראי, או אם יש לקוחות שלא משלמים בזמן, אז בהתאמה זה משפיע באופן דומה על התזרים - הוא חלש יותר מדוח הרווח והפסד, ועדיין - ברגע שיש תזרים חלש מהרווח, רצוי לנסות ולבחון אם זה קשור לביצוע שבשליטת ההנהלה.

אינדיקציה נוספת שמתחברת לתזרים, נמצאת בסעיף הלקוחות. ברגע שעושים את העבודה אבל לא מקבלים כסף, יתרת הלקוחות גדלה. החברות מפרטות את יתרת הלקוחות (במסגרת ביאור בדוחות השנתיים) ומציגות אם מדובר בהכנסות לקבל (Unbilled receivables - לקוחות שלא חויבו). הסעיף הזה הוא בעצם אותן הכנסות שהחברה רשמה בדוחות שלה, אבל עדיין לא חייבה/לא קיבלה אישור/ טרם קיבלה תשלום בגין ההכנסות האלה. המשמעות היא שככל שהסעיף הזה גדל, כך האיכות של הלקוחות יורדת. אחרי הכול, אולי יהיו לקוחות שלא יהיו מרוצים מהעבודה? אולי יהיו תיקונים/השלמות שיגרמו להוצאות נוספות? וזה עוד בלי קשר לבעיה הבסיסית - אולי מדובר בהקדמת הכנסה דרך ביצוע מוגבר?

ולכן, חשוב לעקוב אחרי הסעיף הזה, לבחון את המגמה שלו ברבעונים האחרונים, וכן את היקפו ביחס לסעיף הלקוחות הכולל וסעיף ההכנסות בתקופה; להבין עד כמה הוא משמעותי, ומתי בעצם הוא נוצר. אם מדובר בסעיף מהותי שהולך וגדל, אזי נורות האזהרה צריכות להבהב בעוצמה.

ביאור כספי - סעיף "הכנסות לקבל":

(Unbilled receivables - לקוחות שלא חויבו) - אותן הכנסות שהחברה רשמה בדוחותיה, אך עדיין לא חייבה, או לא קיבלה להן אישור, או טרם קיבלה תשלום בגינן. ככל שהסעיף הזה גדל, המשמעות היא שאיכות הלקוחות יורדת. חשוב לבחון את המגמה של הסעיף ברבעונים האחרונים, ואת היקפו ביחס לסעיף הלקוחות הכולל וההכנסות בתקופה. אם הסעיף הולך ותופח - הנורה האדומה תידלק.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

עוד כתבות

תא''ל (מיל') פיני יונגמן / צילום: יוסי זמיר

המהנדס שישיא משואה: "טיל בליסטי עם ראש קרב מאיראן יכול לעשות נזק משמעותי"

פיני יונגמן, ראש חטיבת ההגנה האווירית ברפאל, נבחר להשיא משואה ביום העצמאות לאור תרומתו לקו ההגנה מפני איומים אוויריים ● "זה אחד מהרגעים המרגשים בחיי, אני מסתכל על כל מי שהלך איתי" ● בראיון מיוחד לגלובס לרגל בחירתו, הוא מספר על הפעילות האינטנסיבית מאז 7 באוקטובר, מדבר על האיומים האוויריים העתידיים ומסביר למה אינו "מתבשם משיעור היירוטים הגבוה"

מצליחים לחדש גם אחרי שנים. רוני סומק ודיתי רונן / צילומים: כפיר זיו ודפנה טלמון

המשוררים הוותיקים מציגים: מחאה לוחמת צדק וקריצה לצד הימני של המפה הפוליטית

דיתי רונן מצליחה בספרה החדש ליצור איזון מושלם בין שירה ארצית לשירה רוחנית ● ורוני סומק עורם בשיריו מגדל בבל של דימויים, שבוערים הן באש האהבה והן באש המלחמה סביבנו

בורסת ת''א זינקה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א סוגרת שבוע ירוק: המדדים המובילים זינקו ביותר מ-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.9% ● הבורסה פרסמה את סיכום המסחר השבוע: מדדי הטכנולוגיה הובילו את העליות ● עליות שערים אפיינו גם את מדדי איגרות החוב המקומיות, בדומה לאגרות בארה"ב ● מניות קמטק, טאואר ונובה זינקו היום בעקבות הדוחות

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

2 טילי נ"ט נורו למטולה, נזק נגרם לבתים

מחלקת המדינה של ארה"ב הגישה דוח ביקורתי לקונגרס שבו התייחסה לשימוש הישראלי בנשק אמריקני ולפיו "ייתכן שישראל השתמשה בו בניגוד לחוק הבין-לאומי" • שר החוץ של האמירויות על אפשרות של מעורבות בניהול האזרחי ברצועה: "לא ניגרר לתוכנית שתכסה על נוכחות ישראלית" • שרפות בכמה מוקדים בקריית שמונה בעקבות המטח מלבנון, צוותי כיבוי פועלים באזור • עדכונים בולטים

חומת הבטון בכבישי הצפון. נראית כמו מעבר גבול נטוש / צילום: בר לביא

במטולה מזהירים: "אל תעמדו קרוב מדי לחלונות, אתם מטרות נוחות"

רגע אחרי שהגענו למטולה, המציאות התחלפה: "רוצו מהר למרחב המוגן, יש פצמ"רים", צעק לעברנו ראש המועצה ● בהמשך עצרנו בכפר גלעדי, שם פגשנו קיבוץ רפאים ותושבים שמתחננים שישמעו אותם: "המדינה איבדה שליטה עלינו, יש תחושה שאנחנו לבד בחזית" ● תכננו להמשיך לסייר בגבול הצפון, אבל לאש חיזבאללה היו תוכניות אחרות

זהבה נבט תושבת קריית טבעון, הקימה בתחילת הקורונה מיזם הצלת מזון בעיר / צילום: דנית כהן

כשיוקר המחיה מכביד, יש מי שמנסים להציל אוכל וכסף מפח האשפה

במציאות בה גלי עליות מחירים לא מפסיקים להגיע, אחת הדרכים לחסוך אלפי שקלים בשנה היא להפסיק לבזבז מזון ● כשליש מהמזון שמיוצר בישראל, בשווי של מיליארדי שקלים, יורד לטמיון, כאשר מחצית ממנו בר הצלה ● אלה המיזמים החברתיים שבחרו למזער את הבזבוז, לעזור לקהילה ולכדור הארץ ולסחוף את הציבור

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון, אמש / צילום: Associated Press, Martin Meissner

יותר מנועה קירל ונטע ברזילי: עדן גולן שוברת שיאי רייטינג עבור תאגיד השידור הציבורי

עדן גולן לא רק הצליחה לתת מופע מרשים - אלא גם לשבור שיאי רייטינג לתאגיד השידור הציבורי ● משדר חצי גמר אירוויזיון אמש רשם לתאגיד השידור הציבורי 25.9 נקודות רייטינג - יותר מהמשדרים של 2023 ו-2018, אז התחרו נטע ברזילי ונועה קירל ● האם התאגיד יצליח לשמר את הצופים החדשים?

נשיא טורקיה, ארדואן / צילום: Shutterstock, Mr. Claret Red

ישראל מנעה מארדואן מרחב הכחשה, וטורקיה נסוגה מההקלות בסחר - בינתיים

משרד המסחר הטורקי שלח מכתבים למפעלים בענף הבניין המקומי ועדכן אותם על אישור זמני לחדש את האספקות לישראל - אך הפרסומים בתקשורת הישראלית וההודעה החריפה של שר החוץ ישראל כ"ץ בנושא שברו את הכלים 

קמפיין טורנדו

האם הצופים עדיין זוכרים מי הייתה הפרזנטורית הקודמת של טורנדו?

הנוכחות הגבוהה של מותג המזגנים על המסך הופכת את הפרסומת בכיכובה של נעמי לבוב לאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● המפרסם שהשקיע את הסכום הגבוה ביותר, זה השבוע השני, הוא free TV כ–1.4 מיליון שקל

איילת אבו חלא / צילום: יח''צ

המנהלת שנוסעת בכל יום שעתיים לעבודה, תחת אש: "רצות מחשבות - מה יקרה אם ייפול עליי משהו"

"מאז 7 באוקטובר האנשים כאן יותר מגובשים ומאוחדים. עובדים, אוכלים וחיים יחד. יש מטחים כבדים וזה תופס אותנו באמצע שגרת העבודה, אבל מג'נגלים" ● שיחה קצרה עם איילת אבו חלא, מנהלת משאבי האנוש של מפעל תנובה גליל בקריית שמונה

אלכס קארפ, מנכ''ל פלנטיר / צילום: ap, Thibault Camus

ענקית ה-AI הייתה אחת מהמניות האהודות בוול סטריט. ואז היא פרסמה דוחות

פלנטיר, אחת החברות הגדולות בתחומי ה־AI, נסקה בשנה האחרונה ביותר מ־175% והפכה לאחת המניות היקרות בוול סטריט ● עד שהגיעו הדוחות שהביאו לצניחה של 15% במניה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

נתניהו על עצירת משלוחי הנשק מארה"ב: "אם נצטרך - נעמוד לבד"

דובר צה"ל עדכן כי שלושה חיילים נפצעו בפיצוץ פיר ממולכד • כמה כלי טיס של חיזבאללה יורטו אחרי שורה של אזעקות בגליל העליון והמערבי: נזק נגרם לבית בשלומי • הבית הלבן מבהיר אחרי ביטול משלוח הנשק: עדיין תומכים במיטוט חמאס - אבל מתנגדים למבצע נרחב ברפיח, ישראל תצטרך לקבל את ההחלטה • כל העדכונים

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

חדשות טובות לענף הבנייה: טורקיה אישרה לחדש אספקות לישראל

בזמן שבישראל משרד החוץ ומשרד הכלכלה פועלים בקדחתנות בימים האחרונים כדי להפסיק את התלות הישראלית ביבוא מטורקיה גם בטווח הארוך, משרד המסחר הטורקי שלח מכתבים למפעלים בענף הבניין המקומי ועדכן אותם על אישור זמני לחדש את האספקות לישראל

בשיחות לקראת הוספת ChatGPT לאייפון / צילום: צילום מסך מאתר אפל

אפל מתקרבת לעסקה: צ׳אט GPT יוטמע במערכת ההפעלה של אייפון

השיחות מול גוגל עוד לא הסתיימו, אבל אפל ו-Open AI עושות סימנים של סגירת עסקה שתאפשר לאפל להטמיע את צ'אט GPT במערכת ההפעלה הבאה

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הדאו ננעל בעליות בשבוע הטוב ביותר מתחילת השנה

נעילה חיובית באירופה ● מדד הניקיי ננעל בעליות של 0.5%, בורסת שנחאי ננעלה ללא שינוי ממשי, ומדד שנזן ננעל בירידה של 0.6% ● מניית שירות אחסון הענן דרופבוקס עולה לאחר שאמש פרסמה דוחות שעלו על התחזיות ● אחרי שני רבעונים של צמיחה שלילית, התמ"ג הבריטי עלה

שוק הנדל''ן מתאושש אך עדיין נמצא ברמות נמוכות מהממוצע / צילום: Shutterstock

הכלכלן הראשי: שוק הנדל"ן מתאושש אך עדיין נמצא ברמות נמוכות מהממוצע

ברבעון הראשון של השנה נמכרו הכי הרבה דיורת מאז הרבעון השני 2022 ● עם זאת, הנתונים נמוכים בכ-17% מהמוצע חודשי רב שנתי של רכישת דירות, והדרך להתאוששות הענף עוד רחוקה ● וגם, כמה דירות רכשו תושבי חוץ?

''גרניקה'' של פיקאסו, דוגמה לביקורת בדיעבד / צילום: ap, Manu Fernandez

החוקרים שמגלים: איזה תפקיד יש לתרבות במלחמה

ממוזיקה ואופנה ועד שירה ואמנות פלסטית, התרבות הישראלית בחצי השנה האחרונה מתכנסת בתוך עצמה ● חוקרים שדיברנו איתם מתעקשים שבניגוד לאימרה על מוזות בזמן מלחמה, הן לא שותקות, אבל גם לא ביקורתיות ● מה תפקיד האופנה בתיעוד, ומה אפשר ללמוד מסיפורם של משורר אנגלי והציור "גרניקה" על המשמעות שיצירות עשויות לקבל בעתיד?

שיגור מיירט חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הרכיבים המזויפים במטוסים, והטילים היקרים שגורמים מבוכה לארה״ב

לגלובס נודע כי החברה הביטחונית הממשלתית תומר מגייסת 60 עובדים חדשים, אלביט עם הזמנה ראשונה למערכות מרגמה, בריטניה שוקלת להיכנס לתוכנית מערך ההגנה האירופית, טורקיה מנסה לרכוש מטוסי קרב ממקורות רבים, ובכיר גרמני קורא להגדלה משמעותית של תקציב הביטחון ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

השר ברקת: "הצעד של ארדואן יפגע בעיקר בתדמית הכלכלה הטורקית"

לפי נוכחים בכנס מכון היצוא בנושא קשרי הסחר של ישראל עם טורקיה אמר שר הכלכלה ניר ברקת כי תגובה לטורקיה תפגע ביוקר המחיה ● אך לא כולם מסכימים, יעל רביע־צדוק, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ אמרה כי "צריך לצמצם את היקפי הסחר עם טורקיה"

הפגנה בירושלים נגד הקו הירוק / צילום: ap, Matt Rourke

התפרעויות נגד הקו הירוק: נזק של מאות מיליוני שקלים וחצי שנה עיכוב

בשבוע שעבר הוצתה מכונת קידוח בפרויקט ההקמה של הרכבת הקלה בבירה ● גורמים המעורבים בפרויקט חושדים כי היא הוצתה על ידי קומץ חרדים שמתנגדים להקמת הקו, וזה לא המקרה הראשון