גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענני סערה מעל ההייטק הישראלי, אך עוד לא מאוחר מדי

דווקא כשהמשק הישראלי נמצא בפריחה, צריך להיערך לסכנות שבפתח - רפורמת המס בארה"ב ■ דעה

תעשיית ההייטק / צילום: שאטרסטוק
תעשיית ההייטק / צילום: שאטרסטוק

שנת 2018 נפתחת בצורה אופטימית וכל הפרמטרים הכלכליים מעידים על משק ישראלי איתן. גם ענף ההייטק הישראלי משגשג. מספר חברות ההזנק גדל, מספר החברות הרב לאומיות בישראל גדל ב-2017 בכ-10% וסך הרכישות של חברות ישראליות הגיע לשיא של 23 מיליארד דולר, שמרביתו הגיע עם רכישת מוביילאיי ע"י אינטל עבור 15.3 מיליארד דולר. גם עבורנו באינטל ישראל היתה 2017 שנה מדהימה. מעבר לרכישת מובילאיי, פותחו כאן מוצרים וטכנולוגיות שנמצאות בחזית הטכנולוגיה העולמית. בתחום הייצור המשכנו בהכנת המפעל לייצור לטכנולוגיה המתקדמת בעולם.

גם, ואולי במיוחד, כשהמצב נראה טוב מתמיד עלינו לבחון היטב אילו סכנות עומדות לפתחינו. ואכן קיים איום על מצב המשק, שנעוץ ביכולת התחרות של המשק הישראלי וענף ההייטק בפרט, שעל גורמי הממשל והתעשייה לתת עליו את הדעת ולהקדים תרופה למכה.

במשך שנים רבות היכולת התחרותית של המגזר הסתמכה על שלושה מרכיבים - הון אנושי, מערכת פיננסית של השקעות של חברות זרות וכסף זר שמימן קידמה טכנולוגית ואת פעילות החברות וכמו כן מערכת ממשלתית שתמכה באמצעות תמריצי עידוד לתעשייה. הענף הצליח להוות לא רק מקור לגאווה ישראלית, אלא גם לאחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק. האם יתכנו שינויים במצבנו בכל אחד מהמרכיבים שעליהם מסתמכת תחרותיות ענף הההייטק בישראל שיובילו אותנו ל"סערה מושלמת"?

אנחנו כחברה יכולים להיות גאים בכך שצעירים רבים מתווספים לתעשיית ההייטק ומובילים בתחומים רבים בעולם. אולם, למשק חסרים אלפי מהנדסים והתחרות על המשאב העיקרי של ההייטק - העובדים והעובדות בו - מביאה לעלייה בעלויות השכר. בעבר היה קיים פער איכות בין ישראל לבין המדינות המתפתחות, אך כיום אנו רואים שם רמת מצוינות, שלא נופלת מזו של המדינות המפותחות. וזאת, כשעלויות השכר בהייטק הישראלי נמצאות ברמה אחת עם ארה"ב ומעל למדינות מתקדמות מערביות אחרות.

הדוח השנתי של הרשות לחדשנות במשרד הכלכלה והתעשייה שפורסם באחרונה מצביע על על כך שרק 8% מהשכירים במשק עובדים בהייטק. משקלם של מגזרים רבים בתעשיית ההייטק נמוך משמעותית מחלקם באוכלוסייה: רק מאות עד אלפים מהמגזר החרדי מועסקים בו, רק 1.6% מהערבים ובני מיעוטים אחרים מועסקים בתחום ונשים מהוות רק 26% מהעובדים בתעשייה.

כדי לשמור שתעשיית ההייטק תמשיך להוביל יש צורך בכוח אדם מיומן וטיפוח ההון האנושי, משלב בית הספר ועד שלב האוניברסיטאות, בהגברת לימודי מתמטיקה ובהקניית מיומנות רלוונטיות. מדובר במעגל קסמים הכרחי: ההייטק זקוק לכוח אדם איכותי בהיקף משמעותי. חינוך טכנולוגי וחתירה למצוינות תחזק את תעשיית ההייטק - והייטק חזק משמעותו כלכלה חזקה, ושבתורה מסייעת לחברה ישראלית.

המשך השקעות זרות בהייטק תלוי בראש ובראשונה באטרקטיביות להשקעה. רפורמת המיסוי החדשה בארה"ב עשויה לפגוע באטרקטיביות של כלכלות רבות בעולם ובפרט של המשק הישראלי להשקעות מארה"ב, במיוחד בתחומי ההייטק, הייצור והמו"פ.

רפורמת המיסוי בארה"ב הפחיתה את מס החברות מ-35% ל-21% והשיתה שורה של "מקלות" ו"גזרים" לעידוד יצירת מקומות עבודה בארה"ב ולייצור אמריקאי מקומי. הרפורמה עשויה לפגוע במיוחד בחברות שיעדיפו להעביר את בסיס פעילותן לארה"ב, שם נמצא לרוב שוק היעד שלהן ומטות החברות. אם אכן יהיה כך, הרפורמה תשפיע על מרכזי הפיתוח הישראלים, שמעסיקים את מיטב המהנדסים והמהנדסות, השייכים לרוב לעשירונים השמיני עד העשירי ואחראים לתקבולים של 80% מהכנסות המיסים הישראלים.

מעבר להשפעה על מרכזי הפיתוח, לרפורמת המיסוי עלולה להיות משמעות נוספת גם על הייצור בישראל. הרפורמה נועדה לתמרץ החזרת משרות ייצור לארה"ב ובגידול עסקים תומכים. להשלכה של מעבר קווי ייצור לארה"ב ממדינות שונות בעולם יש חשיבות גדולה, שכן לייצור יש השפעה כלכלית גדולה על המשק הישראלי, בזכות העובדה שמועסקים בתחום זה בנוסף למהנדסים ומהנדסות מצטיינים גם טכנאים והנדסאים.

הצעד הוא דרמטי ולכן גורמי ממשל רלוונטיים בוחנים ומנתחים בימים אלה את ההשלכות על המשק הישראלי, כפי שעושות בימים אלה מדינות רבות ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה, ויש לברך על כך.

כדי להחזיר את כדאיות ההשקעה בישראל נדרש מגוון רחב מבעבר של פתרונות אפקטיבים אשר כוללים בחינה מחודשת של שיעור מס חברות, מנגנון ניכוי מס במקור על רווחי החברות ומגנוני מענקים משוכללים. מדינות רבות בעולם, בפרט בגוש האירופאי, נמצאות כיום ביתרון תחרותי בשל מנגנונים כאלו שיושמו בהן במהלך השנים, כך שהתחרותיות של הפתרונות נדרשת להיבחן מול מספר רב של מדינות.

לבחינה המחודשת של מבנה מערכת המס הישראלית וסט הפתרונות יש עלויות, ויש להכיר בכך. אך יש לזכור, כי במידה ומדינת ישראל לא תעשה דבר להתאים עצמה למציאות החדשה, יהיו לכך השלכות משמעותיות על המשק הישראלי. הימנעות מהשקעות של חברות רב לאומיות בישראל והקטנת כדאיות השקעה בחברות ישראליות, תוביל לפגיעה ביצוא ופגיעה במקומות עבודה, הישירים והעקיפים. יש לזכור, מכל חברת הייטק שנמצאת בישראל מתקיימים עוד עסקים ושירותים נלווים, שמספקים לו סחורות ושירותים.

המחיר של לא לעשות את ההתאמות הנדרשות נוכח רפורמת המיסוי הוא כבד ומשמעותי. אין כל ספק שמול כל פתרונות אלו יכולה וצריכה המדינה לוודא כי החברות הנהנות מהטבות שכאלו מחוייבות לצמיחה, תעסוקה, היקפי יצוא משמעותיים והשקעות בישראל - כי אלו בסופו של דבר המטרות שלנו לכלכלה ולחברה בישראל.

יצירת פתרונות פיננסיים חדשים על מנת לשמר את האטרקטיביות וטיפול בהון אנושי והכנסת אוכלוסיות נוספות, לא יכולות להיות שלמות ללא טיפול ברגולציה ובקלות עשיית עסקים בישראל. הזמן הארוך וכמות האישורים הגדולה הנדרשים לפרויקטים שמתבצעים בישראל פוגעים ביעילות העסקית. ישראל מדורגת רק במקום ה-54 בדירוג המדינות שהכי קל לעשות בהן עסקים. כדי להגדיל את מספר חברות ההיי-טק, המקומיות והזרות, יש צורך מיידי לשפר את קלות עשיית העסקים והרגולציה הנדרשת להשגת אישורים שונים לתפעול העסקים.

אמנם "ענני סערה" מתקרבים לכיווננו, ונוצרו תנאים שיכולים להכניסנו ל"סערה מושלמת", אבל אנחנו יכולים לנווט את ספינת המשק הישראלי הרחק מהם. ענף ההייטק הוא מהחזקים בעולם והעובדה שגורמי הממשל בישראל מכירים בבעיות, מחפשים ומיישמים פתרונות גורמים לכך שביכולתנו לצאת מהמצב הנוכחי חזקים יותר ולוודא שהאטרקטיביות להשקעות זרות במשק הישראלי, תימשך גם לדור של ילדינו.

■ הכותב הוא מנכ"ל חברת אינטל ישראל. 

עוד כתבות

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור שעיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטת ''סיינס פו'' בצרפת מסמנים מתוך בניין של המוסד עליו השתלטו / צילום: ap, Jeffrey Schaeffer

העימותים עם מתנגדי ישראל בקמפוסים התפשטו לאירופה

בצרפת, בבריטניה, בברלין, בקופנהגן, באמסטרדם ועוד - מפגינים אנטי-ישראלים ופרו-פלסטינים מתעמתים עם המשטרה, עורכים תהלוכות ומקימים מאהלים מבוצרים ● מנכ"לית ICE, ארגון הקהילות הישראליות באירופה: "האוניברסיטאות לא יכולות להמשיך ולשבת על הגדר, ומדינת ישראל חייבת לפעול כבר היום ובאופן ממושך בקמפוסים"

צילום: איל יצהר, איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי,

דב קוטלר נפרד מהפועלים: רווחי השיא, התחרות הצמודה עם לאומי והיורשים האפשריים

בתום כהונה של חמש שנים, מנכ"ל הפועלים הודיע במפתיע על פרישה ● דב קוטלר הצעיד את הבנק לשווי של כמעט 50 מיליארד שקל וכך הצליח להדביק את הפער מול לאומי, הוביל את ההיפרדות מישראכרט וסגר את פרשת הסיוע בהעלמות המס בארה"ב ● העזיבה שלו מצטרפת לגל גדול של שינויים במערכת הבנקאית

קניות בכרטיסי אשראי / צילום: Shutterstock

לפני פסח נרשם זינוק ברכישות בכרטיסי אשראי, אבל בחג עצמו הארנק נשאר בכיס

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף החשמל והאלקטרוניקה רשם את העלייה הגבוהה של השבוע בהיקף ההכנסות

הדרכת לוחמי אש של Civil Squads of Israel בזיקים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

החברים שמסייעים לכיתות הכוננות: מציוד ועד הדרכות כיבוי אש

ניר אלון חיפש דרכים לשיקום עצמי אחרי תשע שעות עם משפחתו בממ"ד בסופה, דניאל בוכן הוא הייטקיסט שעשה עלייה מאוסטרליה ורצה להתנדב ● יחד הם הקימו את Civil Squads of Israel ● ישראל מתגייסת

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

"לפעמים אני תוהה אם היה נכון להנפיק": מדוע וול סטריט מענישה את כוכבת האסתטיקה מישראל

אינמוד מיקנעם ידעה לספק במשך שנים צמיחה מהירה בהכנסות ורווחיות פנומנלית, אך לאחרונה חתכה את התחזיות נוכח הריבית הגבוהה בארה"ב ועיכובים בייצור, ומחיר המניה נחתך בחצי ● המייסד משה מזרחי, שלאחרונה הוזז מתפקיד היו"ר, אומר כי "מי שאומר שהמלחמה לא משפיעה על עסקיו בחו"ל, משקר בעיקר לעצמו. הרופאים מקבלים מיילים 'החרימו את החברות הישראליות'"

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה

המשקיע המיליארדר סטנלט דרוקנמילר לא ידע עד לפני שנתיים איך מאייתים את השם אנבידיה ● "רכשתי אותה, וחודש אחר כך, הושק ה-ChatGPT, ואפילו זקן כמוני הצליח להבין מה זה, אז הגדלתי את הפוזיציה שלי בהרבה" ● דרוקנמילר סבור שמפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב

מכון בית יעקב. המסלול בפיקוח צמוד של המל''ג / צילום: באדיבות מכון בית יעקב

הסיפור המלא מאחורי ההצלחה הפנומנלית של תלמידות בית יעקב במבחני רואי החשבון

הסטודנטיות של סמינר בית יעקב מככבות שוב בראש טבלת הנבחנים בבחינות רואי החשבון, ולכן החלטנו לקדם מחדש את הכתבה שמתארת את דרכן להצלחה ● איגוד הסמינרים החרדי "בית יעקב" קיבל אישור להכשיר בעצמו רואות חשבון, מה שעד כה התאפשר רק באקדמיה ● הבוגרות הטריות צלחו את המבחנים באחוזים מטורפים והותירו את המוסדות האקדמיים מאחור ● בדרך עוררו שאלות על אופן שילוב החברה החרדית בשוק העבודה, אך גם על עתיד המקצוע

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

חדרה. אין מספיק אוטובוסים / צילום: Shutterstock, Mapic Aerials

בגלל מאבק על כביש בחדרה: במשרד התחבורה מאיימים לבטל נת"צים בכל הארץ

בעקבות סכסוך בין משרד התחבורה למשרד האוצר, מנכ"ל משרד התחבורה מאיים לבטל נת"צים ברחבי הארץ ● הסיבה: משרד האוצר לא אישר חתימה על הסכם עם עיריית חדרה לחידוש רחובות והקמת נתיבי העדפה

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

ותיקי אגף תקציבים קיימו כנס נגד הממשלה. מי בלטו בהיעדרם?

כ-300 בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר התאספו היום (ג') למחות נגד המדיניות הנוכחית באגף ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

מחלקת מוצרי חשמל / צילום: תמר מצפי

החרם הטורקי יעלה את מחיר המקררים והתנורים. המרוויחה הגדולה תהיה סין

בענף החשמל מחפשים פתרונות למחסור בעקבות המהלך הטורקי, מהחלפת ספקים ועד הובלה דרך יוון וקפריסין ● ההערכות הן שבכל מקרה המחירים יעלו ב־20%-10%, וזמן האספקה יתארך - וכולם מנסים לעקוף את הגזרה: "זה פוגע גם ביצרנים הטורקים"

גלעד אלטשולר ומנכלי בתי ההשקעות מנורה מבטחים, כלל, מיטב, מור והראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, נטי לוי, כדיה לוי, רמי זרנגר, טל שחר

יפספסו את הריבאונד? מה חושבים בשוק על הצעד המפתיע של אלטשולר שחם

בעקבות חשיפת גלובס על המהלך שמוביל בית ההשקעות הגדול בישראל, בדקנו מה עושים בגופים המתחרים ● אלה, מתברר, עדיין מזהים הזדמנויות ותמחור נוח בשוק המקומי, למרות הקונצנזוס בקרב בתי ההשקעות שרוב התיק מופנה לחו"ל ● איפה שיעור החשיפה הגבוה למניות ישראליות ואילו גופים עשויים לשנות אסטרטגיה?

איתי בן זקן (משמאל) ונמרוד שדות, מייסדי האניקומב / צילום: יוסי זליגר

חברת הביטוח הדיגיטלית האניקומב גייסה 36 מיליון דולר

האניקומב מציעה ביטוח דיגיטלי לבעלי בתים משותפים בארה"ב, שוק שמוערך ב-34 מיליארד דולר ● החברה תשתמש בכספי הגיוס להעמקת היתרון הטכנולוגי המבוסס AI שלה ולהתרחבות לשווקים משיקים

מתלה עם כביסה בפרוזדור, במלון של מפונים בטבריה / צילום: ap, Ariel Schalit

"חזירות": הצעד החדש של רשות המסים נגד בעלי דירות שהקפיצו מחירים

שכר הדירה שמפוני הצפון מתבקשים לשלם מגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש, וברשות המסים תמהים איך אין דיווחים של משכירים שכבר לא עומדים בתקרת הפטור ממס ● מבצע אכיפה ממוקד ינסה לאתר אותם: "חזירות מקוממת"

אהוד אולמרט, רה''מ לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האם החלטה 1701 קוימה בזמן כהונתו של אהוד אולמרט?

אולמרט טען כי בתקופתו החלטה 1701 קוימה. הממשלה בראשותו גרסה אחרת ● המשרוקית של גלובס