גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענני סערה מעל ההייטק הישראלי, אך עוד לא מאוחר מדי

דווקא כשהמשק הישראלי נמצא בפריחה, צריך להיערך לסכנות שבפתח - רפורמת המס בארה"ב ■ דעה

תעשיית ההייטק / צילום: שאטרסטוק
תעשיית ההייטק / צילום: שאטרסטוק

שנת 2018 נפתחת בצורה אופטימית וכל הפרמטרים הכלכליים מעידים על משק ישראלי איתן. גם ענף ההייטק הישראלי משגשג. מספר חברות ההזנק גדל, מספר החברות הרב לאומיות בישראל גדל ב-2017 בכ-10% וסך הרכישות של חברות ישראליות הגיע לשיא של 23 מיליארד דולר, שמרביתו הגיע עם רכישת מוביילאיי ע"י אינטל עבור 15.3 מיליארד דולר. גם עבורנו באינטל ישראל היתה 2017 שנה מדהימה. מעבר לרכישת מובילאיי, פותחו כאן מוצרים וטכנולוגיות שנמצאות בחזית הטכנולוגיה העולמית. בתחום הייצור המשכנו בהכנת המפעל לייצור לטכנולוגיה המתקדמת בעולם.

גם, ואולי במיוחד, כשהמצב נראה טוב מתמיד עלינו לבחון היטב אילו סכנות עומדות לפתחינו. ואכן קיים איום על מצב המשק, שנעוץ ביכולת התחרות של המשק הישראלי וענף ההייטק בפרט, שעל גורמי הממשל והתעשייה לתת עליו את הדעת ולהקדים תרופה למכה.

במשך שנים רבות היכולת התחרותית של המגזר הסתמכה על שלושה מרכיבים - הון אנושי, מערכת פיננסית של השקעות של חברות זרות וכסף זר שמימן קידמה טכנולוגית ואת פעילות החברות וכמו כן מערכת ממשלתית שתמכה באמצעות תמריצי עידוד לתעשייה. הענף הצליח להוות לא רק מקור לגאווה ישראלית, אלא גם לאחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק. האם יתכנו שינויים במצבנו בכל אחד מהמרכיבים שעליהם מסתמכת תחרותיות ענף הההייטק בישראל שיובילו אותנו ל"סערה מושלמת"?

אנחנו כחברה יכולים להיות גאים בכך שצעירים רבים מתווספים לתעשיית ההייטק ומובילים בתחומים רבים בעולם. אולם, למשק חסרים אלפי מהנדסים והתחרות על המשאב העיקרי של ההייטק - העובדים והעובדות בו - מביאה לעלייה בעלויות השכר. בעבר היה קיים פער איכות בין ישראל לבין המדינות המתפתחות, אך כיום אנו רואים שם רמת מצוינות, שלא נופלת מזו של המדינות המפותחות. וזאת, כשעלויות השכר בהייטק הישראלי נמצאות ברמה אחת עם ארה"ב ומעל למדינות מתקדמות מערביות אחרות.

הדוח השנתי של הרשות לחדשנות במשרד הכלכלה והתעשייה שפורסם באחרונה מצביע על על כך שרק 8% מהשכירים במשק עובדים בהייטק. משקלם של מגזרים רבים בתעשיית ההייטק נמוך משמעותית מחלקם באוכלוסייה: רק מאות עד אלפים מהמגזר החרדי מועסקים בו, רק 1.6% מהערבים ובני מיעוטים אחרים מועסקים בתחום ונשים מהוות רק 26% מהעובדים בתעשייה.

כדי לשמור שתעשיית ההייטק תמשיך להוביל יש צורך בכוח אדם מיומן וטיפוח ההון האנושי, משלב בית הספר ועד שלב האוניברסיטאות, בהגברת לימודי מתמטיקה ובהקניית מיומנות רלוונטיות. מדובר במעגל קסמים הכרחי: ההייטק זקוק לכוח אדם איכותי בהיקף משמעותי. חינוך טכנולוגי וחתירה למצוינות תחזק את תעשיית ההייטק - והייטק חזק משמעותו כלכלה חזקה, ושבתורה מסייעת לחברה ישראלית.

המשך השקעות זרות בהייטק תלוי בראש ובראשונה באטרקטיביות להשקעה. רפורמת המיסוי החדשה בארה"ב עשויה לפגוע באטרקטיביות של כלכלות רבות בעולם ובפרט של המשק הישראלי להשקעות מארה"ב, במיוחד בתחומי ההייטק, הייצור והמו"פ.

רפורמת המיסוי בארה"ב הפחיתה את מס החברות מ-35% ל-21% והשיתה שורה של "מקלות" ו"גזרים" לעידוד יצירת מקומות עבודה בארה"ב ולייצור אמריקאי מקומי. הרפורמה עשויה לפגוע במיוחד בחברות שיעדיפו להעביר את בסיס פעילותן לארה"ב, שם נמצא לרוב שוק היעד שלהן ומטות החברות. אם אכן יהיה כך, הרפורמה תשפיע על מרכזי הפיתוח הישראלים, שמעסיקים את מיטב המהנדסים והמהנדסות, השייכים לרוב לעשירונים השמיני עד העשירי ואחראים לתקבולים של 80% מהכנסות המיסים הישראלים.

מעבר להשפעה על מרכזי הפיתוח, לרפורמת המיסוי עלולה להיות משמעות נוספת גם על הייצור בישראל. הרפורמה נועדה לתמרץ החזרת משרות ייצור לארה"ב ובגידול עסקים תומכים. להשלכה של מעבר קווי ייצור לארה"ב ממדינות שונות בעולם יש חשיבות גדולה, שכן לייצור יש השפעה כלכלית גדולה על המשק הישראלי, בזכות העובדה שמועסקים בתחום זה בנוסף למהנדסים ומהנדסות מצטיינים גם טכנאים והנדסאים.

הצעד הוא דרמטי ולכן גורמי ממשל רלוונטיים בוחנים ומנתחים בימים אלה את ההשלכות על המשק הישראלי, כפי שעושות בימים אלה מדינות רבות ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה, ויש לברך על כך.

כדי להחזיר את כדאיות ההשקעה בישראל נדרש מגוון רחב מבעבר של פתרונות אפקטיבים אשר כוללים בחינה מחודשת של שיעור מס חברות, מנגנון ניכוי מס במקור על רווחי החברות ומגנוני מענקים משוכללים. מדינות רבות בעולם, בפרט בגוש האירופאי, נמצאות כיום ביתרון תחרותי בשל מנגנונים כאלו שיושמו בהן במהלך השנים, כך שהתחרותיות של הפתרונות נדרשת להיבחן מול מספר רב של מדינות.

לבחינה המחודשת של מבנה מערכת המס הישראלית וסט הפתרונות יש עלויות, ויש להכיר בכך. אך יש לזכור, כי במידה ומדינת ישראל לא תעשה דבר להתאים עצמה למציאות החדשה, יהיו לכך השלכות משמעותיות על המשק הישראלי. הימנעות מהשקעות של חברות רב לאומיות בישראל והקטנת כדאיות השקעה בחברות ישראליות, תוביל לפגיעה ביצוא ופגיעה במקומות עבודה, הישירים והעקיפים. יש לזכור, מכל חברת הייטק שנמצאת בישראל מתקיימים עוד עסקים ושירותים נלווים, שמספקים לו סחורות ושירותים.

המחיר של לא לעשות את ההתאמות הנדרשות נוכח רפורמת המיסוי הוא כבד ומשמעותי. אין כל ספק שמול כל פתרונות אלו יכולה וצריכה המדינה לוודא כי החברות הנהנות מהטבות שכאלו מחוייבות לצמיחה, תעסוקה, היקפי יצוא משמעותיים והשקעות בישראל - כי אלו בסופו של דבר המטרות שלנו לכלכלה ולחברה בישראל.

יצירת פתרונות פיננסיים חדשים על מנת לשמר את האטרקטיביות וטיפול בהון אנושי והכנסת אוכלוסיות נוספות, לא יכולות להיות שלמות ללא טיפול ברגולציה ובקלות עשיית עסקים בישראל. הזמן הארוך וכמות האישורים הגדולה הנדרשים לפרויקטים שמתבצעים בישראל פוגעים ביעילות העסקית. ישראל מדורגת רק במקום ה-54 בדירוג המדינות שהכי קל לעשות בהן עסקים. כדי להגדיל את מספר חברות ההיי-טק, המקומיות והזרות, יש צורך מיידי לשפר את קלות עשיית העסקים והרגולציה הנדרשת להשגת אישורים שונים לתפעול העסקים.

אמנם "ענני סערה" מתקרבים לכיווננו, ונוצרו תנאים שיכולים להכניסנו ל"סערה מושלמת", אבל אנחנו יכולים לנווט את ספינת המשק הישראלי הרחק מהם. ענף ההייטק הוא מהחזקים בעולם והעובדה שגורמי הממשל בישראל מכירים בבעיות, מחפשים ומיישמים פתרונות גורמים לכך שביכולתנו לצאת מהמצב הנוכחי חזקים יותר ולוודא שהאטרקטיביות להשקעות זרות במשק הישראלי, תימשך גם לדור של ילדינו.

■ הכותב הוא מנכ"ל חברת אינטל ישראל. 

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקלים ויותר ● משבר כוח האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● מהוט מסרו כי התקלה נקודתית ונמצאת בטיפול

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות