חשש בקרב נציגי הרפתנים מההסכמות לתכנון משק החלב

התקבלו הסכמות ראשוניות בין משרדי האוצר והחקלאות בנוגע לעתיד משק החלב בישראל. הערב (א') צפויה להתקיים פגישה גורלית בין נציגי המשרדים לנציגי הרפתנים ביחס לתכנון משק החלב המקומי לאחר מתווה לוקר, שיגיע לקצו בסוף השנה הבאה.

משרדי האוצר והחקלאות מעוניינים להוציא מהשוק כמחצית מהרפתות המשפחתיות לשם יצירת שוק של רפתות גדולות, וזאת לטובת העלאת היעילות במשק והקטנת מחירי הייצור של החלב הגולמי. כך לא יהיה כדאי להחזיק רפת קטנה, מכיוון שמחיר המטרה לא יכסה את הוצאותיה.

כדי לאפשר את הוצאתן מהשוק של הרפתות הקטנות הגיעו אגף התקציבים באוצר ומשרד החקלאות להסכמות ראשוניות בנוגע לעתיד משק החלב, ולתקציב ייעודי בגובה 400 מיליון שקל בשנים 2020-2025, תוך הפחתה נמשכת של מחיר המטרה - עד ל-23 אגורות לליטר ב-2025. במקביל לצעדים אלה, יופחתו המכסים על מוצרי החלב המיובאים. ההסכמות יהיו בתוקף רק בכפוף לתמיכת מועצת ארגון מגדלי הבקר לחלב והתאחדות חקלאי ישראל, ושלא יחזרו בהם מתמיכתם בהסכמות עד סוף 2025.

לפי ההבנות, שעדיין אינן סופיות, משק חלב יידרש לייצר לפחות 1.5 מיליון ליטר חלב גולמי לרפת בשנה, כך שהרפתות הקטנות שלא עומדות ברף זה ייאלצו להיסגר או לחבור זו לזו על-מנת לתמוך ביעד של שני המשרדים הממשלתיים להפחתת העלות הממוצעת לייצור החלב.

הרפתנים כבר נערכים למלחמה בהצעה הממשלתית, שכן ההסכם, לטענתם, עתיד לחסל את המשק המשפחתי. "יש היום 800 רפתות משפחתיות. אם ההסכם הזה היה יוצא לפועל נשארות פחות מחצי מהרפתות", אומר היום מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים, שזועם על ההסכם. הוא נערך לקרב בהגנה על המשקים המשפחתיים ונגד הרחבת פתיחת המכסות ליבוא. "לא נוותר בשום אופן על המשק המשפחתי, הגיע הזמן שממשלת ישראל תפסיק לעסוק במה אמרה ממשלת פולין, ותעבור למה שהיא צריכה לעשות כדי לחזק את החקלאות בארץ, ולא לקנות גבינות מפולין על חשבון הרפתנים בארץ. אנחנו נלך להסכם אך ורק אם הוא יחזק את המשק המשפחתי וישמור אותו לשנים רבות. לא נלך לשום הסכם שמהותו הוא סגירה של מאות רפתות".

רענן כץ, רפתן ממושב באר טוביה, בעל מכסת ייצור של כ-690 אלף ליטר, אמר היום ל"גלובס": "ההסכם שהמדינה רוצה לחתום איתנו יגזור את דיננו, ולצערי הרב אאלץ לסגור את המשק שלי הקיים מ-1951 כי לא אהיה מסוגל כלכלית לעמוד בהחזר ההשקעה הנדרשת ולעלות מ-700 אלף ל-1.5 מיליון ליטר היות שהמענקים מספיקים לגידול רק ממיליון ליטר ולא ממיליון וחצי. הבן שלי, שרצה להיות בן ממשיך, החליט כי לא יהיה ניתן להתפרנס מהרפת והודיע לי כי לא ימשיך".

גורם בכיר במשרד החקלאות מנסה לצנן את הרוחות הסוערות, וטוען ששינויים כאלה הם הכרחיים לטובת התייעלות הענף, גם אם שליש מסקטור הרפתנים יתנגד אליהם. "בניגוד לתוכנית המקורית לבטל לחלוטין את התכנון, אנחנו משאירים אותו לשש שנים נוספות, ומאפשרים להם להתייעל ולהתחרות ביבוא. ברור לנו שהמשקים הקטנים לא ישרדו. הם יצטרכו או לחבור לשכניהם לטובת הקמת רפת גדולה או לצאת מהמשחק".

לדברי הגורם, "כסקטור, הרפתנים מרוויחים הכי הרבה מכל ענפי החקלאות. להערכתנו, המשק הקיבוצי מרוויח כ-70 אגורות לכל ליטר חלב. לעומתם, במשק המשפחתי יש רפתות יעילות שמרוויחות 40 אגורות לליטר, ויש פחות יעילות שנעות בין 20 אגורות לליטר עד ללא רווח כלל".

עוד מוסיף הגורם כי "כל הוויכוחים הקטנים הקטנוניים שיש בין החקלאים מסכנים את תוספת התמיכה של 400 מיליון שקל", ומאיים כי "אם הם לא יחתמו הלילה, הם יצטרכו להישאר במצב הנוכחי ללא ודאות עד 2019".

על-מנת לשרת את המטרה הזו קבעו משרדי האוצר והחקלאות כי תקנות תכנון משק החלב יתוקנו כך שהן יוכלו לאפשר גמישות בהקמת שותפויות בין יצרנים, וועדת המכסות לא תקבע מכסה ליצרן חדש, אלא אם היקף המכסה ברפת שבמסגרתה הוא ייצר יעלה על 2.1 מיליון ליטר חלב בשנה. כמו כן, מ-2023 יינתנו תוספות מכסה רק לרפתות שייצרו לפחות 1.5 מיליון ליטר חלב, לאחר התוספת.

התוספת התקציבית האמורה תתבצע כך ש-267 מיליון שקל יוקצו ל"יצרן מושבי", שיוענק לרפתות שייצרו יותר מ-2.1 מיליון ליטר חלב בשנה או מענק דיפרנציאלי לרפתות שייצרו 1.2-2.1 מיליון ליטר חלב בשנה.

מתוך סכום זה, בשנים האמורות יוקצו עד 75 מיליון שקל שיחולקו לבעל מכסת חלב שייצר ב-2017 פחות ממיליון ליטר חלב ושפרש מהענף או שעבר לייצר ברפת שמייצרת מעל 1.5 מיליון ליטר חלב שנה. כלומר, לרפתות קטנות שייצאו מהתחום או שיתמזגו באחרות לשם הגדלת פעילות, במטרה לשפר את היעילות. לצד תקציבים אלה יוקצבו עוד 133 מיליון שקל ל"יצרן שיתופי".

תקציבים אלה לא באים ללא תנאי. ההבנות בין האוצר ולמשרד החקלאות גורסות כי המענקים והתמיכות יינתנו רק בכפוף לכך שהמחיר שישלמו המחלבות ליצרן החלב יירד ב-23 אגורות לליטר, ומועצת החלב תקצה בכל אחת מהשנים לפחות 4 מיליון שקל לטובת הקמת מערך ייבוש חלב נוסף.

לצד זאת סוכם בין המשרדים הממשלתיים כי הוראת השעה להפחתת מחיר המטרה לליטר חלב תמשיך, מ-2.5 אגורות לליטר בשנת 2020 עד להפחתה של 23 אגורות לליטר ב-2025. לאחר מכן ייקבע מחיר המטרה על-פי סקר להוצאות ייצור שייערך ברפתות שמייצרות לפחות 1.5 מיליון ליטר חלב גולמי בשנה. כמו כן, ההסכם הנרקם קובע כי יש להמליץ לשר החקלאות לקבוע כי ההיטל המרבי של מועצת החלב מהיצרנים יעמוד על 3.8 אגורות לליטר. בנוסף, יבחן מתן הקלות ברגולציה על היתרי בנייה לרפתות חדשות והגדלתן, והקריטריונים להקצאת עובדים זרים לתחום הרפתות ישקלו מחדש.

לגבי המכסים על מוצרי החלב המיובאים, מסמך ההבנות ממליץ על הפחתה בכמה פעימות. כך, המכסים על חלב ושמנת יופחתו מ-24% ב-2019 ל-14% ב-2025. בגבינות תחול הפתחה של 5 שקלים לק"ג גבינה ב-2019 ועד 3 שקלים לק"ג גבינה ב-2025.

מעבר לפגיעה ברפתנים, המהלכים הללו עשויים להוות מכה למחלבות הגדולות שחלק ניכר מהמגוון שלהן מתבסס על מוצרים מפוקחים, כלומר תנובה וטרה, שמייצרות מוצרי בסיס כמו גבינות לבנות, גבינות צהובות וחלב ניגר. זאת לעומת שטראוס, שמרבית הפורטפוליו שלה נשען על מוצרים שאינם מפוקחים ושאינם מיובאים במכסות.

ממשרד החקלאות נמסר: "משרד החקלאות לא יפעל ללא הסכמה מצד כלל הגורמים הרלוונטיים. משרד החקלאות פועל במטרה לאזן בין טובת החקלאים לבין יוקר המחיה. בתוך כך, ביממה האחרונה המשרד בשיתוף משרד האוצר דן עם גורמים אלה בנושא מספר פעמים, במטרה לשמר את התקציב המיועד לו. אולם, עד כה, טרם הגיעו הצדדים להסכמות בנושא".