MWC 2018 / צילום: ייבס הרמן, רויטרס
אם חיפשתם השבוע, בתערוכת MWC, אנשים שצועקים "וואו" - הייתם צריכים לצאת ממתחם התערוכה עצמו, אל רחובות ברצלונה שקושטו בפתיתי שלג מעטים. אף טלפון חדש, אפילו לא גלקסי S9 של סמסונג, לא הצליח להתקרב לסף הריגוש ההולך ועולה שמוצרי צריכה טכנולוגיים מצופים לעמוד בו. טוב, אולי היה טלפון אחד שכן הצליח: נוקיה 8110. HMD, בעלת המותג נוקיה כיום, הפכה את הטלפון האהוב משנות התשעים לסמארטפון פשוט, בעל סוללה שמחזיקה יומיים ומקלדת מקשים פיזית. כן, סליידר.
ביטוי המפתח שליווה את התערוכה השנה מפתיע לא פחות: תשתיות תקשורת. זאת אולי לא נשמעת כמו מילת באזז, אבל מדובר בתולדה של תהליך מעניין. הסמארטפונים, הטאבלטים ואפילו משקפי המציאות המדומה, שהגניבו את דעת הקהל בשנים עברו, הגיעו אל אזורי המובן מאליו: עוד מצלמה אחורית, עוד כמה מגה-פיקסלים. עיצוב חלק יותר? טלפון דק יותר? נו טוב (אם כי המאמצים לשפר את הסוללות מבורכים). גם עולם היישומים במובייל נכנס כנראה להמתנה למהפכה הבאה - זו שיביא איתו הדור החמישי בסלולר, עם קצבי העברת מידע מטורפים, וחיבור כמעט כל מכשיר לאינטרנט.
היה זה אך סמלי שבתערוכה השנה הציגה ענקית השבבים קוואלקום לא מוצרים אלא ניסויים. הביתן המושקע שלה משך זרם מבקרים, שנראה לא פחות מסיבי מזה של שכנותיה לאולם - וואווי וסמסונג. על גבי מסכי ענק שנפרשו ברחבי הביתן הציגה קוואלקום בזמן אמת את הניסויים שהיא עורכת בדור החמישי, את קצבי העברת המידע שהוא מאפשר ואת הטכנולוגיות שספקיות הסלולר יצטרכו להטמיע כדי שנוכל ליהנות מהם מבלי שייווצרו פקקי תנועה של מידע.
בריקוד שבין הטכנולוגיות המוטמעות במכשירים לבין התשתיות שמאפשרות את הפעלתן הגענו לשלב דומה לזה של האינטרנט בתחילת העשור הקודם. עכשיו זה הזמן של התשתיות להשתדרג, כדי שמצד אחד הן יוכלו לאפשר את המעבר לדור החמישי, ומצד שני ספקיות הסלולר יוכלו לעמוד בנטל העלויות שכרוך בכך. האם המשימה תושלם בהצלחה? נראה שכן. גם בתחום התשתיות פנימה מתרחש פינג-פונג דומה: לצד שיפורים בחומרה חלה התייעלות מתמדת בטכנולוגיות תוכנה שמאפשרות עוד דחיסת מידע.
לספקיות האינטרנט אין יותר מדי זמן למשוך עד שהדור החמישי יגיע, בפרט לנוכח הרווחיות ההולכת ומצטמצמת, והנכונות ההולכת וקטנה של הלקוחות לשלם. יצרניות הסלולר מצדן נערכות במרץ להשקה של מכשירי הדור הבא. רק כדי לסבר את האוזן, וואווי עדכנה במסיבת עיתונאים בתערוכה שהיא השקיעה עד כה כ-600 מיליון דולר במחקר ופיתוח בדור החמישי. את התוצאות נתחיל לראות על פי ההערכות במהלך שנה הבאה, כך ש-MWC של שנת 2020 הולכת להיות מעניינת במיוחד.
מהפכת הטלפונים הטובים הושלמה
בינתיים, חרף המחסור ב"וואו", הבשורה שיוצאת מברצלונה היא שהשלב הנוכחי במהפכת הסמארטפונים הושלם. כל החברות שהציגו בתערוכה התייצבו עם סדרות מכשירים איכותיים ביותר, החל מן הדגמים הפשוטים ועד מכשירי הדגל. כל המכשירים מהירים, קלים, בעלי מסך גדול ואיכותי ומצלמות טובות עד מצוינות. עבור מי שמחפשים "רק" טלפון חכם, הפערים הצטמצמו למינימום וההיררכיה בין המכשירים מתמצה בדקויות של הבדלים בין טוב מאוד למצוין.
היכן בכל זאת מוצאים בידול משמעותי, מלבד המיתוג כמובן? באקסטרות. סמסונג השיקה ערב התערוכה את גלקסי S9. היא הזכירה באירוע את המצלמה כפולת הצמצם, זמן הסוללה המשופר וזמן הטעינה המופחת, אבל בכך תמה התייחסותה הטכנית למכשיר. הדגש היה על גלריה של פיצ'רים, שמאיימים לשטוף את הפיד ברשתות החברתיות. בראשם עמד אימוג'י המציאות המוגברת (AR Emoji), שמאפשר לתרגם את דמות המצולם לדמות אנימציה בזמן אמת, להלביש אותה ולערוך בה שינויים. ממש התגשמות החזון של "סקנד לייף".
התעצמות כוח המחשוב של הסמארטפונים מאפשרת להם להתחרות בלפטופים, לפחות בפונקציות הבסיסיות. הגלקסי S9 עושה זאת בעזרת עמדת עגינה בשם Dex, וגם מכשירי קו החזית של וואווי כמו Mate 10 (שהושק באוקטובר אשתקד) מסוגלים, באמצעות חיבור למתאם USB ו-HDMI ולמסך חיצוני, להפוך למיני-מחשב של ממש שבו הטלפון משמש כעכבר. במילים אחרות, אפשר להשתמש במכשיר כמחשב וכסמארטפון בו זמנית: לצפות בסרט או במצגת על המסך הגדול, ולקבל הודעות ווטסאפ במסך הנייד בו זמנית. וואווי גם הדגימה בתערוכה כיצד ה-Mate 10 שולט ברכב ללא נהג, כיוון התפתחות מסקרן לא פחות.
הישראלים מול התחרות ממזרח
הנוכחות הישראלית בתערוכה הייתה צנועה יחסית, מלבד אמדוקס שתפסה שטח של 540 מ"ר, בדומה ל-IBM וסיסקו. אין המחשה טובה מזו לפער בין הדימוי העצמי של אזרחי הסטארט-אפ ניישן לבין המציאות. מצד שני, הביתן הישראלי היה אחד האתרים הכי שוקקי חיים בתערוכה, כשכל אחד מהראיונות שערכתי בו נקטע בגלל פניות ממשקיעים פוטנציאליים. וכידוע, האקשן האמיתי בתערוכות כמו MWC מתרחש בחדרים צדדים ובמתחמי ה-VIP הסגורים שבהם נסגרים שיתופי פעולה ועסקאות השקעה.
לא מעט משיחות הרקע שניהלתי בתערוכה נסובו סביב ההכרח לשמר את היתרון היחסי של ישראל לנוכח התחרות מצד מרכזי ההייטק הצומחים בעולם המתפתח. מי שדיבר על כך במפורש הוא אדיב ברוך, ממייסדי נס והיו"ר הטרי של מכון היצוא הישראלי: "בישראל חייבים להבין שלא לעולם חוסן ושהתחרות על כוח אדם מקצועי רק הולכת וגוברת, גם ממזרח אסיה וגם ממזרח אירופה. אסור לנו להיות שאננים ולחשוב ביהירות שאנחנו הטובים ביותר, אלא להיות קשובים להתפתחויות ולהבין שהתחרות אגרסיבית מאוד. לכן צריך להמשיך בהשקעת תקציבים גדולים במוצרים העתידיים, גם ברמת המדינה וגם ברמת השוק הפרטי. במקביל חייבים לקחת סיכונים ולהמשיך בביזור ההשקעות, גם אם יהיו פספוסים, כי אנחנו קטנים מכדי להמר על כיוון אחד בלבד".
אחד הכיוונים הפוטנציאליים הללו, ואחד הצומחים והחשובים בהייטק העולמי בשנים האחרונות, הוא האינטרנט של הדברים. אלא שלדברי דודו שוראקי, מנכ"ל Cloud of Things, התחום הזה לא זוכה ליחס המתאים לו. "הסיפור שכולם מכירים, עם המקרר שמדווח שנגמר החלב הוא היסטוריה", אומר שוראקי, "היום הערך של חיבור המקרר לאינטרנט הוא מה שמכונה 'שירות מונע'. החיבור יכול לאפשר איתור תקלות בשלבי התהוות, באופן שיכול לחסוך ליצרנים, למשווקים ולמשקיעים הרבה כסף".
אף על פי שמהפכת האינטרנט של הדברים מובלת בידי חברות הטכנולוגיה הגדולות, כמו אפל, גוגל וסמסונג, היא מצריכה שינוי תפיסתי מצד גורמים הרבה פחות מתקדמים. "לרוב היצרנים אין את היכולות הטכנולוגיות של הענקיות, והקפיצה הדיגיטלית שנדרשת מהם היא נחשונית", אומר שוראקי, "קח לדוגמה יצרן של גופי תאורת רחוב. היום הרשויות המקומיות דורשות שגוף התאורה יהיה נשלט מרחוק ומחובר לרשת. החיבור לרשת מורכב יותר מבעבר, בשל החשיבות של מרכיב האבטחה - אנחנו הרי לא רוצים שהאקרים יכבו את האור בעיר. ברשות רוצים לאסוף נתונים מגופי התאורה האלה כדי לחסוך באנרגיה, וזה מצריך ביג דאטה. היצרן נדרש להשקיע משאבים גדולים מאוד, אחרת ייאלץ לצאת מהביזנס".
