גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

42 שקל לשעת ביקורת: עומק המשבר של רואי החשבון בישראל

מצוקה אמיתית או מעין זעקת הקוזאק הנגזל? סקר שערך "פורום שווי הוגן" מהמרכז הבינתחומי, הכולל מומחים מהאקדמיה ומהפרקטיקה בתחום החשבונאות, מאשש (ככל הנראה) את הטרוניות של משרדי הענק: שכר-הטרחה המשולם להם בגין שירותי ביקורת בחברות ציבוריות מתכווץ לאבסורד

רו"ח יזהר קנה / צילום: איל יצהר
רו"ח יזהר קנה / צילום: איל יצהר

מקצוע ראיית החשבון בישראל נמצא זה מספר שנים במשבר עמוק. התסמינים למשבר הם מחסור במתמחים איכותיים, שכר נמוך יחסית לשנים ולתהליך ההכשרה המשמעותיים, ושכר-טרחה בגין שירותי ביקורת שנמוך באופן קיצוני יחסית לשכר-הטרחה המשולם לנושאים אחרים שבהם נותנים רואי חשבון שירותים - ייעוץ מס, ייעוץ כלכלי ועוד - וכן גם נמוך זה שנים רבות לעומת שכר-הטרחה במדינות אחרות במערב.

כך עולה מסקר שערך צוות פורום שווי הוגן, הפועל במסגרת התוכנית ללימודי חשבונאות של בית ספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. הנתונים נאספו לקראת דיון שנערך בפורום בשאלה "כיצד יוצאים מהמשבר במקצוע ראיית החשבון: החל ממתכונת בחינות המועצה ושכר המתמחים ועד למהפכת הביקורת" (ראו מטה).

מהנתונים עולה כי שכר-הטרחה עבור ביקורת בישראל נמוך באופן קיצוני לעומת שאר המדינות בעולם, ואף נמוך משכר-הטרחה במדינות פחות מפותחות כגון פנמה, טורקיה, אנגולה ומוזמביק. על-פי הנתונים, שכר-הטרחה בישראל מהווה כשישית משכר-הטרחה בהולנד, וכרבע משכר-הטרחה של רואי חשבון בגרמניה, ועומד בניגוד ליחסי התל"ג מול מדינות מקבילות. דוגמה לבעייתיות עולה בדוח הדירקטוריון של קבוצת שטראוס ל-2017, שכקבוצה בינלאומית שוכרת את שירותיה של פירמת ראיית החשבון KPMG. מתברר, כי בעוד התעריף בישראל לשעת ביקורת של הפירמה הוא 221 שקל, בגרמניה ובארה"ב מדובר ב-545 שקל וב-711 שקל, בהתאמה.

מהנתונים עולה עוד, כי אפילו בברזיל, שבה התמ"ג לנפש נמוך ביותר ממחצית מאשר בישראל, התעריף לשעת ביקורת גבוה מזה שבישראל.

לפי ניתוח שעשתה חברת Audit Analytics בקרב חברות הנסחרות בארה"ב נמצא, כי שכר-הטרחה בגין ביקורת חיצונית לכל מיליון דולר הכנסות, מסתכם ב-541 דולר בממוצע. לצורך קבלת פרופורציות, לפי מפתח זה שכר-הטרחה בשופרסל, שנחשבת לסמן עליון בענף הקמעונאות המקומי, הוא כמעט חמישית מהמקובל בארה"ב.

עוד על-פי הנתונים שאסף פורום שווי הוגן, את הירידה בשכר-הטרחה של רואי החשבון בישראל רואים למשל, בענף הביטוח מוטה הרגולציה. למרות העלייה בשווי הנכסים המנוהלים והתגברות המורכבות החשבונאית והדיווחית בעשור האחרון - שכר-הטרחה הממוצע לשנה ששילמו חמש חברות הביטוח הגדולות בגין שירותי הביקורת והמס, דווקא פחת בכ-25%.

גם התעריף השעתי היה נמוך ביותר. כך למשל, שכר-הטרחה הממוצע לשעה בהפניקס ב-2017 היה 188 שקל. ובחברות קטנות יותר, תעריפי שעת הביקורת צונחים לעיתים לפחות מ-100 שקל (ראו גם מטה).

שכר זעום פוגם באיכות

ההשלכות של הנתונים הללו על מקצוע ראיית החשבון הן דרמטיות. לדברי רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בית ספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, וראש (במשותף) של פורום שווי הוגן, "הירידה הממוצעת בשכר-הטרחה מובילה, בין היתר, לירידה חדה בביקוש ללימודי ראיית חשבון, אשר באה לידי ביטוי בירידה באיכות של סטודנטים שלומדים כיום במוסדות השונים להשכלה גבוהה, לעומת השנים שקדמו".

לדברי רו"ח שוב, "כפועל יוצא, שכר-הטרחה בגין שירותי הביקורת הופך לחלק פחות ופחות מרכזי בהכנסות של המשרדים הגדולים - בשורה התחתונה של סדר העדיפויות, במקביל לגידול מאסיבי בשירותי הייעוץ; והמשמעות מצידם היא - הקצאה הולכת ופוחתת של משאבים לתחום זה (של ביקורת)".

במסמך שהוכן לקראת הדיון על עתיד המקצוע בפורום שווי הוגן, צוין, כי הירידה בקרנן של מחלקות הביקורת במשרדי רואי החשבון, לוותה בעלייה בקרנן של מחלקות אחרות, ובפיתוח מואץ יחסית שלהן מבחינת היקפי כוח-אדם ושכר-טרחה.

לדברי רו"ח שוב, המגמה הזאת החלה לפני מספר שנים, והתעצמה. "בעוד שבעבר צוותי הביקורת היו גרעין הליבה המוביל של משרדי רואי החשבון, הרי שכיום המחלקות המובילות הן של השירותים הנלווים - אשר ניתנים הן ללקוחות הביקורת והן ללקוחות שאינם לקוחות הביקורת. כיוון ששכר-הטרחה במחלקות אלה - מלקוחות הביקורת נמוך מזה של הלקוחות החיצוניים".

בעקבות זאת ובהתאם, התחזק בפירמות הגדולות מעמדם של שותפי המסים, שותפי הייעוץ הכלכלי, הביקורת הפנימית ויתר השירותים הנלווים.

על-פי הערכות, ההליך המתמשך הזה מביא למצב שבו כיום היקפי השירותים שאינם ביקורת, נעים בין 60% ל-70% מההיקף הכספי של הפירמות. אף פירמה לא מוכנה לחשוף עד הסוף את כל הקלפים שלה בהקשר הכספי, אך חלק מהשותפים בפירמות הגדולות אמרו ל"גלובס", שהפירמה שבראשה הם עומדים חצתה זה מכבר את סף ה-50% במתן שירותים שאינם שירותי הביקורת הקלאסיים.

רו"ח שוב: "הביקורת נתפסה מאז ומתמיד כ'רע הכרחי' או מוצר גנרי, אך נדמה כי בישראל נוצר מצב קיצון להתייחסות החברות במשק, לערכם של שירותי הביקורת. כפועל יוצא מכך, נוצרה בעיה של ביצה ותרנגולת: מצד אחד, איכות הביקורת במקרים רבים נמוכה, והחברות רואות בה נטל; ומצד שני, על-מנת לשמור על שולי הרווח (ובהתחשב בגידול המתמשך זה שנים של בוגרי לימודי החשבונאות (גידול שנפסק לפני כשנתיים), המשרדים משלמים שכר מועט למתמחים - דבר הפוגם באיכות הביקורת, וכן גם בביקוש למקצוע, וחוזר חלילה". 

קושי להשגת מתמחים איכותיים

החל משנת 2007 נדרשות החברות המדווחות לדווח על שכר-הטרחה לרואי החשבון, לרבות מספר השעות אשר נדרשו עבור עריכת הביקורת. לפי הערכות בענף, דרישה זו יצרה תחרות חריפה בין כלל משרדי ראיית החשבון, ואפשרה למשרדים (אשר מבקשים לתת הצעה בהתייחס לחברה ציבורית אשר בטיפול רו"ח אחר) להוריד את שכר-הטרחה שאותו הם דורשים, כדי לזכות בתיקי החברות הציבוריות הנחשבים מעצם היות החברות חברות ציבוריות "יוקרתיים" יחסית.

עוד מגמה בעייתית שזוהתה בשוק ראיית החשבון על-ידי פורום שווי הוגן נוגעת לביקוש הרב למתמחים, לעומת היצע הולך וקטן של בוגרי לימודי חשבונאות. מהנתונים עולה, כי בשנים האחרונות, לאור הגידול במשרדים הנובע מהרחבת שירותי הייעוץ, בין היתר על רקע חולשת שירותי הביקורת וכן מהגידול הטבעי במשק, החלו המשרדים הגדולים לגייס יותר ויותר מתמחים. על הרקע הזה, גם בראייה כמותית בלבד, נראה שבעיית המתמחים צפויה להחריף בשנים הקרובות.

במשרדים הגדולים לראיית חשבון נרשם כיום ביקוש אדיר למתמחים. על-פי הדירוגים וההערכות בשוק, במשרדי "הביג 5" יש כיום כ-2,300 מתמחים יחד (300-700 במשרד). מספר המתמחים בכל משרד מתקרב למספר רואי החשבון המוסמכים בפירמות (ובדרך-כלל במחלקות הביקורת הוא גבוה ממספר רואי החשבון, ואילו במחלקות הייעוץ הוא נמוך יותר).

לדברי רו"ח שוב, "השכר הנמוך יחסית במשרדי ראיית החשבון ביחס לחברות במשק, מוביל כיום את המתמחים לעזוב את עבודתם בזמן קרוב משמעותית יותר לסיום הסטאז' מאשר בעבר, דבר שעל רקע הקושי להשגת מתמחים איכותיים, מגדיל את מצוקת המשרדים. אם כי לאחרונה קיימים ניצנים לעלייה בשכר העובדים הזוטרים יחסית לשנים שקדמו".

שוב אומר, כי "אמנם היצע המתמחים בשוק הולך וקטן, אך הביקוש למתמחים בשוק, בפרט במשרדים הגדולים, רק הולך ועולה. התופעה נובעת משילוב של שני דברים עיקריים: פחות סטודנטים בוחרים להשקיע בתואר המשלב לימודי חשבונאות, וכן חלק ממסיימי הלימודים בוחרים לא להמשיך במסלול ההכשרה ומוותרים על ההתמחות".

על-פי הנתונים שנאספו בסקר, עם כל מחזור מתמחים אשר מסיים את ההתמחות, נכנס לשוק מחזור הקטן יותר בכ-200 מתמחים כדי לתפוס את מקומם. שוב: "הבעיה צפויה להחמיר מאוד בשנים הקרובות, עם הירידה החדה בכמות הסטודנטים שלומדים כעת לתואר בחשבונאות, כך שמספר הניגשים לבחינות המועצה צפוי לקטון באופן משמעותי, ולחדד מאוד את הבעיה הנוכחית".

מאיגוד החברות הציבוריות נמסר בתגובה: "המחיר לשירותי ראיית החשבון בחברות הציבוריות ובכלל המשק, הוא תוצאה של היצע וביקוש ותנאי השוק. בניגוד לטענות, אנו לא מזהים ירידה במקצועיות וברמת הביקורת של רואי החשבון לחברות הציבוריות, ואנו מברכים על כל ירידה בעלויות השוטפות של החברות הציבוריות.

"איגוד החברות הציבוריות מזהיר מפני ניסיונות להעלאה מתואמת של עלויות ראיית החשבון לחברות הציבוריות, ולהגדלת הנטל עליהן. עלינו לפעול להגדלת מספר החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה הישראלית, ולא לחפש דרכים להגדיל את הנטל הכספי עליהן, לטובת האינטרסים של מגזר כזה או אחר".

שכר הטרחה של מרואי החשבון

שכר-הטרחה בחברות הציבוריות: אחת הבעיות הבוערות במקצוע

שכר-הטרחה המתכווץ של רואי החשבון המבקרים חברות, מהווה את אחת הבעיות הבוערות ביותר בשוק ראיית החשבון בשנים האחרונות. כך, בכל הזדמנות זועקים ראשי שוק החשבונאות (בהם נשיא לשכת רואי החשבון וראשי הפירמות הגדולות) על העוול והסכנה הטמונה בתופעה.

בסקר שערך צוות פורום שווי הוגן, רוכזו נתוני שכר-הטרחה של כלל החברות הציבוריות המדווחות בישראל, למעט בנקים וחברות דואליות. מהסקר עולה, כי הזעקה של רואי החשבון מבוססת על מציאות קשה של שחיקה מתמדת בשכרם.

בין היתר, מהסקר עולה, כי בשנת 2011, שכר-הטרחה הממוצע בחברות הציבוריות המדווחות בישראל, בנטרול חברות נדל"ן זרות, היה 183.8 שקל לשעה, ובשנת 2017, ירד שכר-הטרחה ל-169.4 שקל לשעה - ירידה של 7.84%, בלי להביא בחשבון עליית מחירים לפי המדד למחירים לצרכן, או גידול בתל"ג לנפש. על-פי הסקר, קיימת תנודתיות פנימית בתוך התקופה כאשר בשנתיים האחרונות נראית יציבות. אולם בשורה התחתונה נרשמה ירידה דרמטית בשכר.

מהנתונים ניתן לראות עוד ירידה חדה ביותר, כאשר בוחנים את שכר-הטרחה המינימלי באותן שנים, בחמשת משרדי ראיית החשבון הגדולים בישראל. על-פי הניתוח הזה, חלה ירידה מהותית ביותר ומתמשכת של 31.9% בשכר. בעוד בשנת 2011 עמד השכר השעתי הנמוך ביותר על 62 שקל, הוא צנח ב-2017 לכ-42 שקל לשעה. 

עם זאת, את הנתונים הללו יש לבחון גם לאור העובדה כי בחלק נכבד מהסכמי שכר-הטרחה עם אותן חברות נקבעו בסכומי "פיקס" ולתקופה מראש של כמה שנים, ולכן המחיר השעתי נגזר מסכום שכר-הטרחה מחולק בשעות העבודה בפועל. כמו כן, מדד שכר-הטרחה לשעה אינו מתחשב בבכירות הממוצעת של העובדים בתיק. 

מעגל הקסמים של שוק ראיית החשבון

"יש מחיר כבד - תשלום שכר מינימום למתמחים"

פורום שווי הוגן (Fair Value Forum) הוקם במטרה לתרום לאיכות המידע בשוק ההון, ולייצר שיח מקצועי בנושא. הפורום, שמקיים מפגש חודשי, משמש קבוצת חשיבה שמייצרת דיוני עומק בסוגיות שנמצאות על סדר היום ומשמש פלטפורמה לשיתוף ידע, זיהוי בעיות, תהליכים ומגמות וכ-Best Practices למדווחים, לרואי החשבון ולמשקיעים.

הפורום, מייסודם של פרופ' אמיר ברנע, הדיקן המייסד של בית ספר אריסון למינהל עסקים, ושל רו"ח שלומי שוב, כולל מומחים מובילים מהאקדמיה ומהפרקטיקה בתחומי החשבונאות הפיננסית והמימון; וכן משתתפים בו נציגים של מדווחים, אנליסטים וגופי הרגולציה הפיננסית בישראל, תוך חיבור בין תחומי הידע השונים.

הדיון האחרון של הפורום, שנערך בסוף מאי, עסק בשאלה - כיצד יוצאים מהמשבר במקצוע ראיית החשבון, שמתחיל על-פי הניתוח של מומחי הפורום במתכונת בחינות המועצה, דרך שכר המתמחים, ונגמר במהפכת הביקורת.

נראה, כי הייתה הסכמה מקיר לקיר על כך שהמקצוע נקלע לבעיה קשה. בדיון השתתפו נציגי משרד המשפטים, משרד האוצר, רשות ני"ע, מועצת רואי החשבון ולשכת רואי החשבון ובכירי שוק ראיית החשבון, מהאקדמיה והפרקטיקה. בין המשתתפים היו עו"ד אמי פלמור (מנכ"לית משרד המשפטים ויו"רית מועצת רואי החשבון), יהודה אלגריסי (חשבונאי ראשי, רשות ניירות ערך), קלאודיו ירזה (ראש חטיבת הביקורת, PWC), ארז סופר (שותף-מנהל, BDO), רו"ח דוד וליאנו (מנהל האיכות והסיכונים, Deloitte), רו"ח אורן בראון (שותף בכיר EY), פרופ׳ חיים אסייג (מרכז בחינות המועצה בחשבונאות פיננסית), יזהר קנה (נשיא לשכת רואי החשבון), רו"ח דקלה מוסקוביץ (משרד האוצר) ורבים נוספים.

רו"ח שוב ציין בדיון, כי לשחיקה בשכר רואי החשבון, המהווה את אחת מהבעיות הקשות של המקצוע, "יש מחיר כבד שאולי לא כתוב על הקיר, אבל אנחנו יודעים לספר עליו, וזה מוביל לתשלום של שכר מינימום למתמחים, כי בסופו של דבר, השכר שלהם מבוסס על השכר במשרדים. אחד נגזר מהשני, וכואב לראות שכל פעם שמעלים את שכר המינימום בארץ, אחד הסקטורים שרלבנטי זה מקצוע ראיית החשבון.

"כך שזה לא רק הקופאיות - ואני חייב להגיד שברמה האישית הייתי שמח שגם שם זה לא היה המצב. אני חושב, שללמוד ארבע שנים לימודים מפרכים ולחכות להעלאת שכר המינימום, זה בעייתי. זה שכר שהוא לא מכבד את המתמחים, וקשה להתקיים ממנו היום".

מנכ"לית משרד המשפטים, איימי פלמור, אמרה, כי "אנשים יעשו את התואר הזה (חשבונאות, א' ל"ו), ואם הם רוצים יעשו גם בחינות מועצה, כדי לקבל הסמכה כרואי חשבון, אבל בפועל יהיו יועצים וסמנכ"לי כספים, וכל מיני דברים מצוינים וחשובים, אבל הם לא יהיו האדם בעל המקצוע והאחריות שיודע לבקר דוחות".

רו"ח ארז סופר, שותף-מנהל ב-BDO, התייחס לבעיית השכר, וטען כי היא ה"בעיה האמיתית". "גם כשאני הייתי מתמחה הרווחתי שכר נמוך, אבל היינו דור אחר, וכיום אי אפשר להתפרנס ולחיות משכר מינימום. הצרכים הם שונים וכך גם המחירים; ולכן השכר למתמחים בכל המשרדים הוא לא סביר. אין מה לעשות - הכסף הצטמצם במקצוע הזה. מעבר לזה, אין הגבלת אחריות, וזה דבר שהוא לא הגיוני. צריך למצוא פתרון לנושא של שכר-הטרחה. לא יכול להיות שהמצב יישאר כמו שהוא.

רו"ח יזהר קנה, נשיא לשכת רואי החשבון, הסכים לדברים, והוסיף, כי "המכה הקשה, הבלתי מידתית היא באמת בחברות הציבוריות. כשאני התחלתי את ההתמחות, והייתי שותף צעיר, התפקיד הכי נבחר במשרד היה להיות השותף שאחראי על הביקורת של החברות הציבוריות - זה היה התפקיד הכי חשוב, והיום זה לא. היום, השותפים הצעירים לא רוצים לעשות ביקורת לחברות ציבוריות, אלא מעדיפים לבקר חברות פרטיות, מלכ"רים וחברות ממשלתיות. ב-42 שקל לשעה לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שמדובר בהפסד גולמי, ואפילו ב-100 שקל". 

עוד כתבות

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון