פועל הודי /צילום: Amit Dave, רויטרס
"כשהייתי ילד, הוריי נהגו לומר לי שאני צריך לסיים את ארוחת הערב כי יש ילדים רעבים בהודו שישמחו לסיים את האוכל שיש לי בצלחת. היום, אני אומר לבנותיי - תסיימו את שיעורי הבית, יש ילדים בהודו שמתחרים מולכן על אותם מקומות עבודה". את המשפט הזה אמר הכלכלן תומאס פרידמן בריאיון טלוויזיוני בהתייחסו למצב בהודו.
מעצם מהותו, שוק ההון הוא שוק אופטימי, שאמור לעודד השקעות היום לטובת המחר - לרכוש חברות ומוצרים על סמך ההבטחה לפוטנציאל עתידי. בשוק ההון סוחרים לא פחות בחלומות מאשר במוצרים מוחשיים. מבחינה זו - קל להבין מדוע משקיעים רבים מעוניינים בחשיפה להודו - על הפוטנציאל הטמון ב-1.3 מיליארדי התושבים שבה. הסוגיה המאתגרת בתכנון לטווח רחוק היא לצלוח את הטווח הקצר, כדי להגיע לארוך.
על הפוטנציאל
הודו היא מדינת ענק בשטח של כ-3.3 מיליון קמ"ר, ובה חיים למעלה מ-1.3 מיליארד תושבים. המטבע המקומי הוא הרופי ההודי, ושערו כיום עומד על 68.83 רופי לדולר. המדינה צמחה בקצב ממוצע של כ-7% בשנה במהלך העשור האחרון, ועקום התשואות של המדינה מצביע על מרווח של כ-2% בין התשואה של איגרת החוב הממשלתית לפדיון בעוד שנתיים, לבין תשואת האיגרת הממשלתית לפדיון בעוד עשר שנים. המשמעות של עקום תשואה תלול היא שהמשקיעים מאמינים, בין יתר השיקולים, שהצמיחה בהודו תמשיך להיות גבוהה.
עם יבוא בהיקף של כ-340 מיליארד דולר, המדינה ניצבת במקום ה-14 בעולם מבחינת היקף יבוא, נתון הממצב אותה כשחקן משמעותי בכלכלה העולמית. צרפת היא אמנם המדינה שניצחה במונדיאל האחרון לפני כשבוע, אבל באותה נקודת זמן, כלכלת הודו ניצחה את זו של צרפת. הודו, עם סך תוצר של כ-2.6 טריליון דולר, עקפה את צרפת, והיא מדורגת כיום במקום השישי - קפיצה מרשימה אם מתחשבים בכך שרק לפני עשור התוצר של הודו עמד על מחצית מזה של צרפת.
תחת הנהגתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי, שנבחר במאי 2014, משקיעה הודו לא מעט בניסיון לשפר את איכות החיים של התושבים, באמצעות השקעה בתשתיות, בטכנולוגיה ובניסיון לחבר בין הכפרים הפזורים ברחבי המדינה לבין הערים המרכזיות.
על הסיכונים
כדי לבצע את הקפיצה הכלכלית הזו, נדרשות השקעות רבות - השקעות שדורשות את המימון כבר היום - משמע הגדלת האשראי במטרה להשקיע בהווה, בתקווה שבעתיד ההשקעות המוצלחות בתשתיות ובכלכלה יובילו לעלייה בגביית המסים, שתאפשר החזר של אותו אשראי.
בשנת 2017 גדל יחס החוב-תוצר של הודו לשיעור של 70% כמעט, מרמה של כ-50% בשנת 2016. אשראי רב גויס על-ידי חברות הודיות, כדי לאפשר התרחבות מואצת במדינה.
הבעיה עם אשראי היא, שצריך להחזיר אותו במועדים קבועים, ולא ניתן לדחות אותו עד שתגיע הצמיחה על משקל או שהכלב ימות או הפריץ. הצמיחה של הודו וההשקעות בתשתית מצריכות שימוש רב בסחורות, בדגש על נפט ועפרות ברזל - סחורות שהעלייה במחירן מובילה לעלייה בהיקף התשלומים של הודו בגין אותן סחורות - מהלך שלילי עבור מאזן התשלומים.
מכיוון שכלכלת הודו נסמכת על מחירי אנרגיה נמוכים - נכון יהיה לבחון את החוב של החברות ההודיות בענפים דוגמת תחנות כוח, חברות חשמל, תשתיות, חברות תעופה וכיו"ב. בחינת החוב של אותם מגזרים מצביעה על חוב בהיקף של כ-55 מיליארד דולר המוגדר כחוב בעייתי, שלא בטוח שניתן יהיה לפרוע אותו במלואו ללא הסדר חוב/ מחיקת חלק מהחוב.
החל בשנת 2019 תתחיל הודו להתמודד עם מפל תשלומים לא פשוט, שנובע מלוח הסילוקין של חובות החברות במגזרים האמורים. במהלך השנה החולפת מחקו הבנקים בהודו למעלה מחצי מיליארד דולר של חובות שאותם הגדירו כחובות אבודים (חובות שהבנקים לא הצליחו לגבות ולא מאמינים שיצליחו לגבות אותם בעתיד). בעיה נוספת שניצבת בפני היכולת של הממשל ההודי להתמודד עם הסוגיה היא, ששנת 2019 היא שנת בחירות, מה שיקשה על יישום פתרון שהוא ה"נכון" ולא רק ה"פופוליסטי".
הודו ואיראן: אהבה התלויה בדבר
בשנה שעברה הגיע נרנדרה מודי לביקור היסטורי בישראל. זכורה מהביקור התמונה המפורסמת של ראשי הממשלה מודי ונתניהו משכשכים את רגליהם בים. אבל למרות אותה תמונת אהבים, הודו עדיין זקוקה לסחורות כדי לצמוח, ואיראן היא עדיין יצואנית של נפט.
הודו משוועת לנפט, ולא בכדי עובדים בממשל טרמפ שעות נוספות כדי למצוא פתרון לצורך של הודו בנפט, אל מול הרצון להקשיח את הסנקציות על איראן. האהבה של הודו לאיראן תלויה בדבר, והדבר הזה הוא נפט. בשלב זה עובדים על מציאת תחליפים לנפט האיראני, בדמות נפט מוזל מסעודיה, סבסוד צולב של ארה"ב לתשלום העודף שהודו תשלם כדי לרכוש נפט ממקור אחר למשל, הנחה על נשק וטכנולוגיה אמריקאית, שיקזזו את התשלום היקר יותר על נפט עקב הסנקציות הצפויות על איראן - או כל פתרון אחר.
בפני המשקיע הפרטי לא עומדת אפשרות חשיפה לאיגרות חוב של הודו או של חברות הודיות, מכיוון שסכום ההשקעה המינימלי במרבית איגרות החוב עומד על 200 אלף דולר, והשקעה באיגרות חוב ממשלתיות של הודו, הנקובות ברופי הודי, שבהן לא קיים מינימום, כפופה למס במקור, שהופך את ההשקעה לנחותה.
אפשרות חשיפה למדינה יכולה להתבצע באמצעות קרנות נאמנות או תעודות סל המתמחות בהודו. אבל מי שמשקיע בהודו בשביל הפוטנציאל - רצוי לו לזכור שלפעמים לוקח שנים רבות עד למימושו, ואף אחד לא מבטיח שעד למימוש הפוטנציאל ההשקעה לא תדמה לנסיעה ברכבת הרים. ועדיין, המשפט שמאפיין את הודו הוא סאב קוצ' מילגה - הכול אפשרי.
■ הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש כמנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss&Son. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.