נבחרת ישראל עד גיל 20 / צילום: FIBA
הזכייה של נבחרת העתודה השבוע באליפות אירופה בכדורסל החזירה למפה את הכדורסלן הישראלי. אבל בכל הנוגע לעתיד שלו - המצב מורכב ומסובך הרבה יותר. ל"גלובס" נודע כי בימים האחרונים הניחו גורמי המקצוע במשרד הספורט ובאגף התקציבים באוצר מתווה שיבטיח פיצוי נדיב מאוד לקבוצות הספורט בישראל בתמורה לביטול הטבות המס לספורטאים זרים. המתווה המוצע אמור לתקן את אי השוויון שגורר העדפה של קבוצות בישראל בהעסקת ספורטאים זרים על פני מקומיים, בשל מיסוי נמוך יותר אותו נדרשות הקבוצות לשלם עבור ספורטאים הזרים.
איפה הבעיה אם כן? מי שמונע נכון לעכשיו את המהלך ומסרב בתוקף לקבל את המתווה המוצע הם אנשי קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א. "דייויד פדרמן, דני פדרמן ושמעון מזרחי (מבעלי מכבי ת"א - ט.ו) עומדים על הרגליים האחוריות ולא מוכנים לשמוע, מבחינתם ביטול הטבות המס זה בבחינת ייהרג ובל יעבור", אומר ל"גלובס" גורם המעורה בפרטי המו"מ. בפגישה שנערכה אתמול בין גורמי מקצוע במשרד הספורט לבין אנשי מכבי ת"א ומינהלת הליגה, הבהירו אנשי מכבי ת"א באופן תקיף כי יעשו כל שביכולתם למנוע את המהלך.
סוגיית המיסוי עלתה לשולחן בעקבות פיצוץ בין ארגון שחקני הכדורסל לבין מינהלת הליגה בכדורסל על דקות המשחק של השחקנים הישראלים. בחודש מאי האחרון הוביל ארגון שחקני הכדורסל שביתה של הליגה בכדורסל. השביתה באה בעקבות דרישה של אנשי מינהלת הליגה ובעלי הקבוצות שלא לחדש את ההסכם המגביל את כמות הזרים שכל קבוצה רשאית להחתים, ובנוסף דרישה של הקבוצות לבטל את "החוק הרוסי" - חוק הקובע כי בכל זמן נתון חייבת קבוצה להציב על המגרש שני ישראלים.
במהלך ניסיונות הגישור דרשו השחקנים, המאוגדים בהסתדרות, לבטל את הטבות המס לשחקנים זרים - הטבות שנקבעו בשנת 1998 וקובעות כי המס המקסימלי שיחול על ספורטאי זר במהלך ארבע השנים הראשונות לשהותו בישראל יעמוד על 25% בלבד, לעומת 50% החל על ישראלי.
על מנת לחזיר את הליגה לפעילות לשלבי ההכרעה ולמנוע את ביטול העונה הסכימו בסופו של דבר הצדדים, בתיווך שרת התרבות והספורט מירי רגב, כי המחלוקות ייפתרו על ידי ועדה שאותה יוביל מנכ"ל משרד הספורט יוסי שרעבי ("ועדת שרעבי"). הוועדה, כך נקבע, תניח עד תחילת חודש אוגוסט המלצות לטיפול בסוגיית השחקן הישראלי, סוגיית הזרים, ובכלל זה תטפל גם בנושא המיסוי.
המטרה: קידום השחקן הישראלי
על פי פרטי המתווה שהגיע לידי "גלובס" הציעו אנשי האוצר ומשרד הספורט בתמורה לביטול הטבות המס לספורטאים זרים לפצות את הקבוצות הישראליות בענפי הכדורגל והכדורסל בסכום של כ-20 מיליון שקל בשנה. הסכום המוצע על ידי המדינה גבוה משמעותית מהסכום אותו חוסכות הקבוצות מהטבת המס לזרים. על פי נתונים שהוצגו במהלך הדיונים, סך הטבת המס עבור ספורטאים זרים עומדת על כ-15 מיליון שקל בשנה. שני שלישים מההטבה משויכת לקבוצות הכדורסל, המעסיקות את הספורטאים היקרים יותר; בעוד שההטבה של קבוצות הכדורגל עומדת על כשליש מהסך הכל.
הרציונל מאחורי המהלך הוא פשוט: הקבוצות שיקבלו את הכסף בחזרה מהמדינה לא יצטרכו כעת לבחון את ההעסקה של שחקנים על בסיס שיקולים של כדאיות המס - מאחר והמס שיחול על כולם יהיה שווה. וכך, למעשה, יוכלו בצורה "נקייה" לבחון אם הן מעוניינות להעסיק ספורטאים זרים או ישראלים.
דווקא מכבי ת"א, המתנגדת העיקרית למהלך, לא אמורה במסגרת המתווה הנוכחי המוצע להיפגע מבחינה כספית. על פי ההצעה שהניחו אנשי הכספים באוצר ובמשרד הספורט, בתמורה לביטול הטבות המס לזרים יועבר לקבוצות פיצוי כספי באמצעות מבחני תמיכה, והוא יינתן רק לקבוצות המשחקות במפעלים האירופיים. ככל שקבוצה תשחק יותר משחקים במהלך עונה במפעל אירופי, וככל שתעשה זאת במפעל בכיר יותר - כך הפיצוי שתקבל יהיה גבוה יותר.
על פי המתווה שהוצג לאנשי מכבי ת"א הקבוצה אמורה לקבל בחזרה את הכסף שהיא הייתה חוסכת בעבור הטבות המס, זאת מאחר שהיא משחקת במפעל הכדורסל הבכיר ביותר (יורוליג) ומאחר שהיא נהנית מעונת המשחקים הארוכה ביותר (30 משחקים בעונה לפחות). מלבד מכבי ת"א בכדורסל, המתווה אמור לתת מענה כספי גם לקבוצות אחרות שנוהגות לשחק באופן קבוע באירופה - הפועל ירושלים בכדורסל, מכבי ת"א והפועל ב"ש בכדורגל.
בדיונים בפורום המצומצם אתמול נטלו חלק בין היתר יו"ר מינהלת הליגה שמואל פרנקל, מנכ"ל המינהלת עדלי מרכוס, כאשר מטעם קבוצות הליגה הייתה נציגות של אנשי מכבי ת"א בלבד - דייויד ודני פדרמן ושמעון מזרחי. הסירוב של אנשי מכבי ת"א לביטול ההטבות נשען בין היתר, כך על פי גורמים המעורים בפרטים, בכך שהסכם פיצוי כזה או אחר שייחתם מול המדינה הוא משהו שניתן לביטול בקלות רבה יותר מאשר פקודת מס הכנסה שעומדת בעינה כבר שנים.
גורמי המקצוע מטעם המדינה שמובילים את המתווה ציינו בפני אנשי מכבי כי המהלך הנוכחי עשוי להיות פיתרון טוב עבורם, בעיקר מאחר שאף אחד לא מבטיח להם שום דבר בעתיד. על ציר הזמן, אומרים הפקידים, מאחר שסוגיית המס של ספורטאים זרים עולה ויורדת מסדר היום כבר כמה שנים טובות - הרי שבסופו של יום זה יקרה. ושכזה יקרה, לא בטוח שמישהו יעמוד מולם בפעם הבאה עם מנגנון פיצוי כפי שמוצע להם כיום.
"זרים חיוניים לפיתוח הענף"
הטבת המס לספורטאים זרים נקבעה בשנת 1998 (סעיף 75א' לפקודת מס הכנסה), במסגרתה הוסמך שר האוצר להחריג שני מגזרים, ספורטאים זרים ועיתונאים זרים, לצורך הטבה בניכוי מס הכנסה. הרעיון הובל אז על ידי אנשי קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א, ובין היתר נומק הצורך בהטבות המס בכך ש"ספורטאי חוץ חיוניים לפיתוח הענף" ושהמהלך יוביל להצלחות של ישראל בזירה הבינלאומית. ב-2005 הוחלט, שוב בלחץ של אנשי מכבי ת"א, כי ההטבות יורחבו מ-36 חודשים ל-48 חודשים - כך יוכלו קבוצות ליהנות מהטבת המס גם בעונה הרביעית לשהייתם של שחקנים זרים בישראל.
יש לציין כי הטבת המס לא מסתיימת בזה. העסקת כדורסלנים אמריקאים כדאית מאוד גם בזכות האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב הקובעת תחת סעיף של "בדרנים ציבוריים" (כדורסלנים נכללים תחת הגדרה של בדרנים) כי ספורטאי תושב ארה"ב שעובד בישראל לא יצטרך לשלם מס על הכנסתו בתנאי שהיא אינה עולה על 400 דולר ברוטו ביום. לפי סעיף זה, כל השחקנים האמריקאים המשתכרים בישראל עד 108 אלף דולר בשנה - אינם נדרשים כלל לתשלום מס על הכנסתם.
תגובת מינהלת הליגה: "הפגישה המדוברת נערכה ביוזמתו וזימונו של מנכ"ל משרד הספורט. המינהלת התחייבה שלא להתייחס להדלפות מתוך ישיבות ועדת שרעבי".
תגובת מכבי ת"א: "מכבי לא מתייחסת ולא מגיבה לישיבות סגורות של ועדה ציבורית כל עוד לא התקבלו מסקנות והמלצות".
הכדור בידיים של מירי רגב
אפשר להגיד על הכדורסלן הישראלי הכל. שהוא עצלן, לא מספיק מוכשר, סובל מנחיתות גופנית, מרוויח יותר ממה שמגיע לו, זוכה לדקות משחק רק בזכות חוקים שמגינים עליו. אבל זה יהיה קצת בעייתי עכשיו. כי מי שראה השבוע את הזכייה ההיסטורית של נבחרת העתודה באליפות אירופה בכדורסל, ואיתן הופעות מוצלחות אחרות שמתרחשות באופן קבוע בגילאי נוער ונערים - יודע שמשהו "נדפק" כאן במעבר בין הגילאים הצעירים לבוגרים.
אותם שחקנים ששיחקו השבוע באליפות אירופה יתייצבו בקרוב לקבוצות הבוגרים שלהם ויגלו שאין להם מקום על המגרש. ולמען האמת קצת קשה להאשים בזה את ראשי הקבוצות. הם אמורים לתפעל מערכת תחרותית תקציבית במיליוני שקלים. וכאשר האפשרות של בעל קבוצה היא להעסיק שחקן אמריקאי בעלות מיסויית נמוכה יותר - של 25% מקסימום עבור שחקנים יקרים או מבלי לשלם כלל מס בגלל אמנת המס בין ארה"ב לישראל לשחקנים זולים יותר (חוזים של עד 108 אלף דולר בעונה) - אין דרך שהוא יעדיף את הישראלי היקר יותר. מה שכן, הוא תמיד יוכל לתרץ שהישראלי הוא כדורסלן פחות טוב, בטלן, נמוך וייללן. תוסיפו את העובדה שזה לא נגמר במס - ספורטאים זרים משלמים ביטוח לאומי בשיעור מצחיק של 0.87%, והנה עוד 10% עלות מהשכר שלא חלה עליהם ביחס לישראלי.
חלק גדול מבעלי הקבוצות בוכים לאורך שנים על כך שלא יוכלו לעמוד בנטל המס המלא, אלא שהם לא באמת מתפעלים את הקבוצות עם הכסף שלהם. הרוב המוחלט של הכסף לא מגיע מהם. העיריות מממנות חלק מהותי מתקציבי הקבוצות, הספונסרים המרכזיים של הליגה במשך שנים הם גופים ציבוריים (טוטו, רכבת ישראל, מפעל הפיס, רשות השידור), וגם משרד הספורט מסייע תקציבית.
הדיבורים על ניסיון לפתור את המצב לאורך שנים לא היו מגובים במהלך של המדינה בפיתרון אמיתי. כשזה היה המצב אפשר היה להבין חלקית את ההתנגדות של בעלי הקבוצות. ביטול הטבות המס לספורטאים זרים הובא מספר פעמים לחוק ההסדרים, ותמיד היה זה הלובי העצום שהופעל בוועדות הכנסת - גם אז בעיקר מצד אנשי מכבי ת"א בכדורסל - כדי שיתמסמס בסופו של דבר. הטיעון היה תמיד ש"מדובר בחיסול הספורט בישראל" וכי "לא נוכל להתמודד כשווים מול הקבוצות באירופה". אבל מה אפשר להגיד עכשיו, כשהמדינה באה ומניחה מנגנון של פיצוי כספי, שנועד לקבוצות שמשחקות באירופה, ואמור להחזיר לקבוצות את הכסף רק לא בצורה של הטבת מס אלא במבחני תמיכה?
כאשר הבחירות נמצאות שם באופק, אף שר לא רוצה לסבך את עצמו עם לובי שלילי שיתהפך עליו במרכז המפלגה. מאחר ששרת הספורט מירי רגב ראתה את הכדורסלן הישראלי השבוע באליפות אירופה, ומאחר שהיא זו שמינתה כעת את הוועדה שנועדה להסדיר את מעמדו של הכדורסלן הישראלי, ומאחר שהיא הרגולטור שאחראי לעשות את הבחירה הנכונה עבור הספורט הישראלי והספורטאי הישראלי, ומאחר שאפילו את הכסף היא כבר מצאה שישים סוף לחוסר השוויון הזה - היא בסך הכל צריכה לבחור (שוב) בין שניים: לעשות מהלך שאף שר לפניה לא העז לעשות, או להמשיך לכתוב פוסטים על כמה שנבחרת ישראל והשחקן הישראלי הם נהדרים.