גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוניברסיטאות דואגות לעצמן? גם בנט לא תמים

חברי הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הקריאו השבוע מכתב שרמז להשפעות פוליטיות על החלטותיהם ● בסביבת בנט אמרו בתגובה כי האוניברסיטאות הן קרטל שרוצה לשמור על כוחו ● אך גם בנט גנז בעבר מסקנות ועדה שמטרותיה היו להפחית את הלחצים הפוליטיים על מערכת ההשכלה הגבוהה ● דעה

בחודשים האחרונים נוצר אי שקט סביב תפקודה של הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה (ות"ת). מבקר המדינה החל לבחון את המועצה להשכלה גבוהה, ובכללה גם את הות"ת, ובחדרי חדרים נשמעו טענות של חברי הוועדה לגבי התנהלותה, והיחס המקצועי בינה לבין המל"ג.השבוע טענות אלו יצאו לאוויר העולם באופן מוצהר: במכתב חריף שכתבו שלושה מתוך שבעת חברי ות"ת, הפרופסורים מונא מארון, יוסי שיין וישעיהו טלמון, הם התריעו מפני האופן שבו מתקבלות החלטות בוועדה, ונתנו כדוגמה את האופן שבו התקבלה ההחלטה על הקמת הפקולטה לרפואה באריאל.

המכתב שהקריאו שלושת חברי ות"ת, מציף שוב את אחד החששות הגדולים באקדמיה: מעורבות פוליטית, שתפגע בתקציבי האוניברסיטאות ובחופש האקדמי במוסדות, ותכניס שיקולים לא ענייניים למשוואה. "לאחרונה התקבלו בות"ת הכרעות בהליכים מואצים ולא תקינים, ואף תוך עקיפת הות"ת. הכרעות אלו התקבלו ללא דיון אקדמי ומקצועי ממצה ובניגוד לנהלים מקובלים. מקורן של החלטות אלו במניעים הנובעים לדעתנו משיקולים זרים המכרסמים בסטנדרטים הגבוהים המאפיינים את הכרעות ות"ת, מצב הפוגע בערכים ובצרכים של ההשכלה הגבוהה במדינה", כתבו השלושה ורמזו ללחצים פוליטיים מצד שר החינוך נפתלי בנט.

בסביבתו של בנט הגיבו למכתב בהאשמות נגדיות: "בנט שבר את הקרטל האוניברסיטאי, ולא מפתיע שהאוניברסיטאות מקוננות על כך. במשך שנים האוניברסיטאות התנהלו כגילדה סגורה, הממומנת בעשרות מיליארדים של מסים אך רגילה להכתיב בעצמה הכל. כך קיבלנו פשיטת רגל ופנסיות עתק באוניברסיטה העברית, התרוקנות פקולטות לחברה ומדעי הרוח - וכל זה על חשבון אזרחי ישראל. כעת מישהו הזיז להם את הגבינה".

מספר מוסדות הלימוד שבאחריות הות"ת

בנט גנז את הדוח שקרא לחופש אקדמי

לפני שנתייחס לרמיזות החמורות של חברי ות"ת, צריך להאיר את האופן שבו בנויות המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והות"ת: מה חלוקת התפקידים וההיררכיה בין שני הגופים הללו? נדייק ונשאל: מה חלוקת התפקידים בין יו"ר, סגן יו"ר המל"ג, מנכ"ל המל"ג ויו"ר ות"ת? התשובה אינה ברורה. במודע או שלא, ההגדרות העמומות עשויות לגרום לתהליכי עבודה לא תקינים, תוך קושי של הציבור לפקח על כך. זה כנראה גם עשוי לאפשר שליטה חזקה יותר של שר החינוך, שמשמש כיו"ר המל"ג.

מבנה הות"ת קובע כי לאוניברסיטאות יהיו בוועדה שלושה נציגים. נציגה רביעית, פרופ' יפה זילברשץ מאוניברסיטת בר אילן שמונתה על ידי בנט, היא יו"ר הות"ת. נציגי הות"ת הנותרים הם שני נציגי ציבור ואיש סגל בכיר מאחת המכללות. עד לאחרונה, בהיעדרם של שני נציגי ציבור, לאוניברסיטאות היה רוב מוחלט בוועדה. בנט אומר למעשה כי במשך שנים רבות "הגילדה" שמרה על האינטרסים שלה, כלומר האוניברסיטאות שמרו על השמנת. הציטוטים במכתב של שלושת הפרופסורים הדגישו את הנקודה הבעייתית הזאת. על ההחלטה על הקמת הפקולטה לרפואה באריאל כתבו השלושה: "...הועלתה להצבעה הצעת החלטה חפוזה שנמסרה למשתתפים תוך כדי הדיון, ולא מראש כמקובל, ושאושרה בקולות היו"ר ובקולות חברי ות"ת שאינם פרופסורים באוניברסיטאות מחקר" (ההדגשה אינה במקור - ע"ז). העובדה כי האישור התקבל ברוב שלא כלל את הפרופסורים מהאוניברסיטאות אינה רלוונטית, אלא אם הם אינם מבינים כי הם מייצגים את האינטרסים של כלל מערכת ההשכלה הגבוהה, ולא רק של המוסדות אליהם הם משתייכים.

כמו נציגי האוניברסיטאות, גם בנט יודע לשמור טוב-טוב על השמנת שלו. חודשים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד גנז שר החינוך דוח שעסק בשיפור הרגולציה על מערכת ההשכלה הגבוהה, שהמלצותיה כללו בין היתר החלשה של השפעתו על פעילות המל"ג-ות"ת ועל מינויים בהן.

הדוח נכתב על ידי ועדה מיוחדת, שהוקמה בסוף 2013 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך דאז שי פירון ושר האוצר דאז יאיר לפיד, ומטרתה הייתה להעריך מחדש את מבנה המוסדות הרגולטוריים המופקדים על ההשכלה הגבוהה. בראש הוועדה עמדה פרופ‘ חגית מסר-ירון, שכיהנה כסגן יו"ר מל"ג, והיו בה תשעה חברים נוספים בהם פרופ' מנואל טרכטנברג, אז יו"ר ות"ת; פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' אמנון רובינשטיין, לשעבר שר החינוך; פרופ‘ מנחם מגידור, נשיא האוניברסיטה העברית לשעבר; והשופטת ד"ר איילה פרוקצ‘יה, שופטת בית המשפט העליון בדימוס.

הוועדה התכנסה ל-14 ישיבות, כל אחת מהן ארכה מספר שעות. מחצית מן הישיבות הוקדשו ללימוד הנושא ובחצי השני גובשו המלצות. שבעה חודשים לאחר מינוי הוועדה הוגש הדוח, שאורכו כ-80 עמודים. לפיד ופירון אימצו דוח זה ועל בסיסו נכתבה הצעת חוק אך זו, באופן לא מפתיע, לא קודמה בשל נפילת הממשלה. לאחר הבחירות נכנס בנט לתפקיד שר החינוך, וקידום הנושא הופסק.

הוועדה פירסמה המלצות שנגעו לניתוק הקשר בין הפוליטיקאים למערכת ההשכלה הגבוהה; שמירה על החופש האקדמי; שינוי מבנה גופי הניהול והרגולציה כך שיהיו שלושה גופים (במקום שניים כיום), שתפקידיהם וסמכותיהם יוגדרו כראוי, והם יהיו תחת רשות ההשכלה הגבוהה; שינוי אופן מינוי בעלי תפקידים, שמעתה יבוצע על ידי ועדת איתור ועוד. בוועדה סברו כי צריך להעביר את כל המלצותיה בחקיקה בבת אחת, כדי לא לפגוע בהמלצות.

בסביבתו של בנט הסבירו שהשר החליט בשעתו לא לאמץ את מסקנות הדו"ח כי סבר שהן מרחיקות לכת ביחס למבנה הארגוני של מל"ג וות"ת, ולאחר ששורת גורמי מקצוע מעולם ההשכלה הגבוהה עימם נפגש בכניסתו לתפקיד, הביעו הסתייגויות משמעותיות ממסקנות הוועדה. עוד הוסיפו כי על אף אי בהירות מסוימת הקיימת בנושא מבנה המוסדות הרגולטוריים, השר סבור כי תחום ההשכלה הגבוהה נמצא בפיתוח משמעותי הודות למהלכים רבים שקודמו בות"ת ומל"ג, ועל כן לא הסכים עם הצורך שבשינוי מבנה עבודתן.

מסכימים על הבעיה, לא על הפתרון

בנט פירסם לפני שלוש שנים, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, הודעה ובה הודה כי קיימת "אי בהירות במבנה הארגוני" - כך שקיימת הסכמה בנוגע לבעיה - אך טען עוד שהמלצות הוועדה אינן מהוות בהכרח תחליף הולם למצב הנוכחי. בנט יכול להאשים את האוניברסיטאות בשבירת הגילדה ובכך שהן דואגות לאינטרסים שלהן, ולכן מביעות התנגדות למעשיו. ייתכן שהוא צודק, אבל שבירת הגילדה היא אמצעי, לא מטרה. אם הוא רוצה להפוך את מערכת ההשכלה הגבוהה לטובה יותר - עליו להתחיל לחתור לפיתרון הנוגע גם למבנה הגופים הרגולטוריים, ולא רק החלשה של האוניברסיטאות (למשל על ידי אישור למרכז הבינתחומי להפוך לאוניברסיטה).

קשה להגיד שהמלצות של ועדה כזאת אינן רלוונטיות, כשלוקחים בחשבון את אי הבהירות לגבי חלוקת התפקידים והסמכויות, את המחלוקות לגבי המעורבות של הדרג הפוליטי, ואת ההתנהלות הרשלנית של שר החינוך ויו"ר מל"ג נפתלי בנט, שהשאיר עמדות מפתח לא מאוישות (המל"ג תיפקדה במשך קרוב לשנה ללא מנכ"ל; בות"ת היה חסר נציג ציבור אחד במשך שנה וחצי, ובמשך חודשים ארוכים לא היה נציג ציבור בכלל). מצבה של מערכת ההשכלה הגבוהה אמנם אינו גרוע, אך חייבים לשאול האם המצב הנוכחי אידיאלי, או שניתן לעשות שינויים שייטיבו עם מערכת ההשכלה הגבוהה.

אי אימוץ המלצות של ועדות היא מחלה ישראלית. שורה של בעלי מקצוע הקדישה את זמנה לפתרון הבעיה, בשיתוף עם נציגים ממשלתיים (במקרה הזה המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים) - ואז במחי הכרזה קצרה, השר הממונה או הממשלה מודיעים פשוט שלא יאמצו את ההמלצות, כאילו לא הושקעה בהן מחשבה מרובה. זה קרה עם הביטוח הלאומי, שאיתנותו נמצאת בסכנה, אך הממשלה רק בימים אלו מצאה לנכון לדון בדו"ח שנכתב לפני שש שנים; זה נכון לגבי דו"ח ועדת דברת לבחינת מערכת החינוך, אחת הוועדות הרציניות שהיו פה ושאימוץ המלצותיה מתנהל טיפין טיפין במשך 12 שנה; וזה נכון גם לגבי המל"ג עצמה, שלא אימצה את המלצות ועדת אנדורן להסדרת לימודי הרפואה בישראל (ועדה שהמל"ג עצמה כינסה). 

עוד כתבות

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

גבול ישראל-לבנון / צילום: ap, Hassan Ammar

אחרי כמעט יומיים ללא התרעות בצפון - אזעקות בגליל העליון

הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו