גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוניברסיטאות דואגות לעצמן? גם בנט לא תמים

חברי הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הקריאו השבוע מכתב שרמז להשפעות פוליטיות על החלטותיהם ● בסביבת בנט אמרו בתגובה כי האוניברסיטאות הן קרטל שרוצה לשמור על כוחו ● אך גם בנט גנז בעבר מסקנות ועדה שמטרותיה היו להפחית את הלחצים הפוליטיים על מערכת ההשכלה הגבוהה ● דעה

בחודשים האחרונים נוצר אי שקט סביב תפקודה של הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה (ות"ת). מבקר המדינה החל לבחון את המועצה להשכלה גבוהה, ובכללה גם את הות"ת, ובחדרי חדרים נשמעו טענות של חברי הוועדה לגבי התנהלותה, והיחס המקצועי בינה לבין המל"ג.השבוע טענות אלו יצאו לאוויר העולם באופן מוצהר: במכתב חריף שכתבו שלושה מתוך שבעת חברי ות"ת, הפרופסורים מונא מארון, יוסי שיין וישעיהו טלמון, הם התריעו מפני האופן שבו מתקבלות החלטות בוועדה, ונתנו כדוגמה את האופן שבו התקבלה ההחלטה על הקמת הפקולטה לרפואה באריאל.

המכתב שהקריאו שלושת חברי ות"ת, מציף שוב את אחד החששות הגדולים באקדמיה: מעורבות פוליטית, שתפגע בתקציבי האוניברסיטאות ובחופש האקדמי במוסדות, ותכניס שיקולים לא ענייניים למשוואה. "לאחרונה התקבלו בות"ת הכרעות בהליכים מואצים ולא תקינים, ואף תוך עקיפת הות"ת. הכרעות אלו התקבלו ללא דיון אקדמי ומקצועי ממצה ובניגוד לנהלים מקובלים. מקורן של החלטות אלו במניעים הנובעים לדעתנו משיקולים זרים המכרסמים בסטנדרטים הגבוהים המאפיינים את הכרעות ות"ת, מצב הפוגע בערכים ובצרכים של ההשכלה הגבוהה במדינה", כתבו השלושה ורמזו ללחצים פוליטיים מצד שר החינוך נפתלי בנט.

בסביבתו של בנט הגיבו למכתב בהאשמות נגדיות: "בנט שבר את הקרטל האוניברסיטאי, ולא מפתיע שהאוניברסיטאות מקוננות על כך. במשך שנים האוניברסיטאות התנהלו כגילדה סגורה, הממומנת בעשרות מיליארדים של מסים אך רגילה להכתיב בעצמה הכל. כך קיבלנו פשיטת רגל ופנסיות עתק באוניברסיטה העברית, התרוקנות פקולטות לחברה ומדעי הרוח - וכל זה על חשבון אזרחי ישראל. כעת מישהו הזיז להם את הגבינה".

מספר מוסדות הלימוד שבאחריות הות"ת

בנט גנז את הדוח שקרא לחופש אקדמי

לפני שנתייחס לרמיזות החמורות של חברי ות"ת, צריך להאיר את האופן שבו בנויות המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והות"ת: מה חלוקת התפקידים וההיררכיה בין שני הגופים הללו? נדייק ונשאל: מה חלוקת התפקידים בין יו"ר, סגן יו"ר המל"ג, מנכ"ל המל"ג ויו"ר ות"ת? התשובה אינה ברורה. במודע או שלא, ההגדרות העמומות עשויות לגרום לתהליכי עבודה לא תקינים, תוך קושי של הציבור לפקח על כך. זה כנראה גם עשוי לאפשר שליטה חזקה יותר של שר החינוך, שמשמש כיו"ר המל"ג.

מבנה הות"ת קובע כי לאוניברסיטאות יהיו בוועדה שלושה נציגים. נציגה רביעית, פרופ' יפה זילברשץ מאוניברסיטת בר אילן שמונתה על ידי בנט, היא יו"ר הות"ת. נציגי הות"ת הנותרים הם שני נציגי ציבור ואיש סגל בכיר מאחת המכללות. עד לאחרונה, בהיעדרם של שני נציגי ציבור, לאוניברסיטאות היה רוב מוחלט בוועדה. בנט אומר למעשה כי במשך שנים רבות "הגילדה" שמרה על האינטרסים שלה, כלומר האוניברסיטאות שמרו על השמנת. הציטוטים במכתב של שלושת הפרופסורים הדגישו את הנקודה הבעייתית הזאת. על ההחלטה על הקמת הפקולטה לרפואה באריאל כתבו השלושה: "...הועלתה להצבעה הצעת החלטה חפוזה שנמסרה למשתתפים תוך כדי הדיון, ולא מראש כמקובל, ושאושרה בקולות היו"ר ובקולות חברי ות"ת שאינם פרופסורים באוניברסיטאות מחקר" (ההדגשה אינה במקור - ע"ז). העובדה כי האישור התקבל ברוב שלא כלל את הפרופסורים מהאוניברסיטאות אינה רלוונטית, אלא אם הם אינם מבינים כי הם מייצגים את האינטרסים של כלל מערכת ההשכלה הגבוהה, ולא רק של המוסדות אליהם הם משתייכים.

כמו נציגי האוניברסיטאות, גם בנט יודע לשמור טוב-טוב על השמנת שלו. חודשים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד גנז שר החינוך דוח שעסק בשיפור הרגולציה על מערכת ההשכלה הגבוהה, שהמלצותיה כללו בין היתר החלשה של השפעתו על פעילות המל"ג-ות"ת ועל מינויים בהן.

הדוח נכתב על ידי ועדה מיוחדת, שהוקמה בסוף 2013 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך דאז שי פירון ושר האוצר דאז יאיר לפיד, ומטרתה הייתה להעריך מחדש את מבנה המוסדות הרגולטוריים המופקדים על ההשכלה הגבוהה. בראש הוועדה עמדה פרופ‘ חגית מסר-ירון, שכיהנה כסגן יו"ר מל"ג, והיו בה תשעה חברים נוספים בהם פרופ' מנואל טרכטנברג, אז יו"ר ות"ת; פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' אמנון רובינשטיין, לשעבר שר החינוך; פרופ‘ מנחם מגידור, נשיא האוניברסיטה העברית לשעבר; והשופטת ד"ר איילה פרוקצ‘יה, שופטת בית המשפט העליון בדימוס.

הוועדה התכנסה ל-14 ישיבות, כל אחת מהן ארכה מספר שעות. מחצית מן הישיבות הוקדשו ללימוד הנושא ובחצי השני גובשו המלצות. שבעה חודשים לאחר מינוי הוועדה הוגש הדוח, שאורכו כ-80 עמודים. לפיד ופירון אימצו דוח זה ועל בסיסו נכתבה הצעת חוק אך זו, באופן לא מפתיע, לא קודמה בשל נפילת הממשלה. לאחר הבחירות נכנס בנט לתפקיד שר החינוך, וקידום הנושא הופסק.

הוועדה פירסמה המלצות שנגעו לניתוק הקשר בין הפוליטיקאים למערכת ההשכלה הגבוהה; שמירה על החופש האקדמי; שינוי מבנה גופי הניהול והרגולציה כך שיהיו שלושה גופים (במקום שניים כיום), שתפקידיהם וסמכותיהם יוגדרו כראוי, והם יהיו תחת רשות ההשכלה הגבוהה; שינוי אופן מינוי בעלי תפקידים, שמעתה יבוצע על ידי ועדת איתור ועוד. בוועדה סברו כי צריך להעביר את כל המלצותיה בחקיקה בבת אחת, כדי לא לפגוע בהמלצות.

בסביבתו של בנט הסבירו שהשר החליט בשעתו לא לאמץ את מסקנות הדו"ח כי סבר שהן מרחיקות לכת ביחס למבנה הארגוני של מל"ג וות"ת, ולאחר ששורת גורמי מקצוע מעולם ההשכלה הגבוהה עימם נפגש בכניסתו לתפקיד, הביעו הסתייגויות משמעותיות ממסקנות הוועדה. עוד הוסיפו כי על אף אי בהירות מסוימת הקיימת בנושא מבנה המוסדות הרגולטוריים, השר סבור כי תחום ההשכלה הגבוהה נמצא בפיתוח משמעותי הודות למהלכים רבים שקודמו בות"ת ומל"ג, ועל כן לא הסכים עם הצורך שבשינוי מבנה עבודתן.

מסכימים על הבעיה, לא על הפתרון

בנט פירסם לפני שלוש שנים, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, הודעה ובה הודה כי קיימת "אי בהירות במבנה הארגוני" - כך שקיימת הסכמה בנוגע לבעיה - אך טען עוד שהמלצות הוועדה אינן מהוות בהכרח תחליף הולם למצב הנוכחי. בנט יכול להאשים את האוניברסיטאות בשבירת הגילדה ובכך שהן דואגות לאינטרסים שלהן, ולכן מביעות התנגדות למעשיו. ייתכן שהוא צודק, אבל שבירת הגילדה היא אמצעי, לא מטרה. אם הוא רוצה להפוך את מערכת ההשכלה הגבוהה לטובה יותר - עליו להתחיל לחתור לפיתרון הנוגע גם למבנה הגופים הרגולטוריים, ולא רק החלשה של האוניברסיטאות (למשל על ידי אישור למרכז הבינתחומי להפוך לאוניברסיטה).

קשה להגיד שהמלצות של ועדה כזאת אינן רלוונטיות, כשלוקחים בחשבון את אי הבהירות לגבי חלוקת התפקידים והסמכויות, את המחלוקות לגבי המעורבות של הדרג הפוליטי, ואת ההתנהלות הרשלנית של שר החינוך ויו"ר מל"ג נפתלי בנט, שהשאיר עמדות מפתח לא מאוישות (המל"ג תיפקדה במשך קרוב לשנה ללא מנכ"ל; בות"ת היה חסר נציג ציבור אחד במשך שנה וחצי, ובמשך חודשים ארוכים לא היה נציג ציבור בכלל). מצבה של מערכת ההשכלה הגבוהה אמנם אינו גרוע, אך חייבים לשאול האם המצב הנוכחי אידיאלי, או שניתן לעשות שינויים שייטיבו עם מערכת ההשכלה הגבוהה.

אי אימוץ המלצות של ועדות היא מחלה ישראלית. שורה של בעלי מקצוע הקדישה את זמנה לפתרון הבעיה, בשיתוף עם נציגים ממשלתיים (במקרה הזה המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים) - ואז במחי הכרזה קצרה, השר הממונה או הממשלה מודיעים פשוט שלא יאמצו את ההמלצות, כאילו לא הושקעה בהן מחשבה מרובה. זה קרה עם הביטוח הלאומי, שאיתנותו נמצאת בסכנה, אך הממשלה רק בימים אלו מצאה לנכון לדון בדו"ח שנכתב לפני שש שנים; זה נכון לגבי דו"ח ועדת דברת לבחינת מערכת החינוך, אחת הוועדות הרציניות שהיו פה ושאימוץ המלצותיה מתנהל טיפין טיפין במשך 12 שנה; וזה נכון גם לגבי המל"ג עצמה, שלא אימצה את המלצות ועדת אנדורן להסדרת לימודי הרפואה בישראל (ועדה שהמל"ג עצמה כינסה). 

עוד כתבות

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בת"א

הבורסה בת"א כבר עלתה ב־15% מתחילת השנה - הרבה מעל השווקים בעולם ● המומחים תולים זאת במכלול סיבות - משובם של הזרים, דרך התנפלות הציבור בישראל ועד היחלשות איראן ● מדוע המניות הגדולות מובילות את העליות, ולמי מומלץ "לקחת חלק מהכסף הביתה"

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז על ידי גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה התחזק השקל דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● וושינגטון פוסט: גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה ומניות  בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

טורקיה מתקרבת לערב הסעודית, והשת"פ של סינגפור עם אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

על פי אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות נובעת ככל הנראה מהימנעות של הדורות הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים, ומשתיית בירה מסיבות בריאותיות ● על פי דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מפרשת אפשטיין לבורסת לונדון: פרסום חומרי החקירה מזעזע את כלכלת בריטניה

חשיפת קשרי שגריר בריטניה בארה"ב לשעבר ואפשטיין מטלטלת את ממשלת הלייבור ומערערת את אמון המשקיעים ● בעוד הליש"ט נחלשת ותשואות האג"ח עולות, בשווקים חוששים שנפילת סטארמר תסלול דרך להנהגה שמאלית שתנטוש את הריסון הפיסקלי לטובת הגדלת הוצאות

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר, עמיר שאלתיאל, צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם