גיא מרדכי/ צילום:צילום: פייסבוק
חברת פייסבוק חושפת היום תוכנית חדשה בשם Express Wi-Fi Certified. מדובר בתוכנית שמטרתה להנגיש אינטרנט אלחוטי בעיקר לאזורים ולמדינות עולם שלישי, תוך יצירת שיתופי פעולה עם ספקיות אינטרנט, יצרני ציוד ומשווקים שיפיצו את הבשורה, בסיוע מימון של פייסבוק. המטרה היא לגייס חברות תקשורת מקומיות ובעלי עסקים, ולבנות רשת אחת של "נקודות חמות" הפרוסות ברחבי המדינה שתפעל בחסות פייסבוק. כך, מי שירכוש את השירות, יקבל גישה לנקודות גלישה רבות ומפוזרות.
בפוסט שפרסמה פייסבוק ברשת החברתית שלה נכתב כך: "אנחנו נרגשים לחשוף תכנית שותפים חדשה שנקראת Express Wi-Fi Certified, שתאפשר לכל יצרן טלקום לבנות חומרה של Wi-Fi מותאמת ל-Express Wi-Fi".
בראיון ל"גלובס" מסביר מי שעומד בראש הפרויקט, גיא מרדכי (35), את המניעים ליוזמה ומדוע פייסבוק צריכה אותה. מרדכי, ששירת ביחידת 8200 ועובד בפייסבוק כבר שלוש שנים, הוא ראש קבוצת מוצר Express Wi-Fi. "החזון נולד לפני חמש שנים בערך, כשהבנו שרק שליש מאוכלוסיית העולם מחוברת לאינטרנט, ואין לה קישוריות מספיק טובה.
"זיהינו חסמים בזמינות, בעלות ובמודעות לקישוריות אינטרנט מבוססת Wi-Fi. ברגע שהתחלנו להיכנס לשלוש המרכיבים האלה ולזהות את החסמים, מצאנו שהבעיות הן בתחום התשתית, איך אנשים מתחברים וצורכים, ומה שעשינו בהתאם לזה שגיבשנו מספר תוכניות שיעזרו לנו לתת מענה לפערים האלה".
איך נולד הרעיון?
"אחד החסמים שזיהינו בשוק זה שחוויית הגלישה לא הייתה מספיק מותאמת ללקוחות Wi-Fi. בעצם כדי לפתור את זה חברנו ליצרני הנקודות כדי ליצור פתרון וביחד איתם בנינו את המודל בדיוק, כך שאנחנו מוודאים שנקודות הגישה מאפשרות לתת חוויית שימוש טובה. אתה מכיר את זה ממסעדות או בתי מלון, יש היום ברשתות בעיה מאוד קשה של אחוז גדול של כישלונות כאשר הרבה לא מצליחים להגיע לגלישה חופשית ושוטפת ורצינו למזער את הכישלונות הנובעים ממערכת הפעלה או הטלפון. וברגע שעשינו את זה רואים שתהליך ההרשמה הרבה יותר פשוט וזמין. רצינו לוודא שמי שרוצה להתחבר יש את היכולת הטכנית לעשות את זה בלי להיתקל בבעיות פרוטוקולים וכדומה".
מדובר בתרומה לקהילה או בהשקעה של פייסבוק?
"זו שאלה טובה. אנחנו נשאלים על זה הרבה. המטרה של חטיבת הקישוריות של פייסבוק היא להביא כמה שיותר אנשים לאינטרנט מהיר. אם אתה שואל מסחרית מה המטרה, אנחנו יודעים שהיום רק שליש מהאוכלוסייה מחוברת לאינטרנט. אנחנו גם יודעים שאחוז ניכר מהם משתמשים במשפחת האפליקציות שלנו: פייסבוק, ווטאסאפ, מסנג'ר ואינסטגרם, ולכן אנחנו מניחים שחלק מהאנשים יתחברו בסופו של דבר גם לפייסבוק".
אז המניע הוא שיותר גולשים ישתמשו בשירותים שהחברה מציעה?
"חשוב לומר שזו לא המטרה המוצהרת והעיקרית שלנו. אנחנו נמדדים לפי כמות האנשים שמתחברים לאינטרנט ולא לפי כמות האנשים שמתחברים לפייסבוק. אנחנו מאוד משתדלים שכל ההשקעה הזאת תהיה ברת קיימא מבחינה כלכלית. לכל אחת מהתוכניות שלנו יש שלבים ובהתחלה אנחנו רוצים קודם כל להבין ולהוכיח את ההיתכנות הכלכלית".
למה בחרתם בטכנולוגיה של Wi-Fi ולא דרך סלולר?
"זיהינו שרוב המכשירים שאנשים מחזיקים יכולים לעבוד גם עם זה וגם עם זה. במדינות שאין תשתית תקשורת ראויה, מצאנו שה-Wi-Fi יכול לענות על הצרכים בצורה נכונה יותר".
איך זה הולך לעבוד בשטח?
"בעצם כל התוכנית עובדת דרך ספקיות קיימות שקיבלו רישיון מהמדינה. אנחנו נותנים לאותן ספקיות את הפלטפורמה להקים את השירות". לדבריו, פייסבוק בעצם רוצה להכניס תחת כנפיה את החברות המקומיות שמתחרות אחת בשנייה. "המטרה היא לבנות רשת גדולה שמורכבת מהמון ספקיות. לדוגמה, בהודו יש לנו חברה במחוז רג'אסטן עם אלפי נקודות חמות. באותה מדינה באה אלינו ספקית והציעה לנו לשתף פעולה ולבנות רשת. מהנקודה הזו פייסבוק נכנסה לתמונה, אנחנו מספקים את הכלים והידע איך לעשות את זה, ובנוסף סיפקנו עזרה במימון. נתנו להם הלוואה שככל שהם יעברו לרווחיות הם יחזירו אותה".
להבדיל מאינטרנט סלולרי שפועל כמעט בכל מקום, נקודות Wi-Fi רלוונטיות בדרך כלל לטווח קטן של כמה עשרות מטרים בלבד. המשמעות היא שהשירות יהיה זמין רק בחלק מבתי העסק הפזורים באותו מחוז, מה שיקנה עדיפות לעסקים מסוימים על פני עסקים אחרים.
אותה ספקית בונה נקודות Wi-Fi, אבל מי מחליט באיזה בית קפה זה יעבוד?
"פה נכנסים לתמונה שני מרכיבים - אנחנו עובדים בשיתוף עם הספקית שיודעת מה הנקודות הכי רלוונטיות מבחינה טכנולוגית, ואיפה יש אתרים מעניינים כמו אוניברסיטאות, בתי ספר, ואיפה יש תנועה של אנשים. במקביל, הספקית בעצם יוצרת קשר עם יזמים מקומיים שרוצים לארח את הנקודה החמה. אותו בעל מכולת בא ואומר שהוא רוצה לארח נקודת גישה, ובעל המכולת מתחיל למכור חבילות גלישה באמצעות Express Wi-Fi".
בעל העסק בעצם גובה עבורכם את התשלום. איך זה מתבצע ומה יוצא לו מזה?
"התשלום יבוצע באמצעות כרטיס אשראי או מזומן. המטרה שלנו היא ליצור סביבה חדשה, והמוכרים יקבלו עמלה מהספקית המקומית. הלקוחות שקונים את החבילה יכולים להשתמש בכל נקודת גישה של Express Wi-Fi ברחבי המדינה".
איך אתם בוחרים איפה להחיל את התוכנית?
"המדינות המשתתפות הן ניגריה, קניה, טנזניה, אינדונזיה והודו. בדרך כלל הקריטריון הוא מדינות עם כיסוי חלקי של אינטרנט ועם פוטנציאל גדול לחיבור".
השירות לא אמור להיות יקר, גם עבור התושבים המקומיים. המחיר בהודו לדוגמה נע בין עשרה רופי (חצי שקל בערך) עבור חבילת גלישה של כמה מאות מגה בייט, לבין 199 רופי (כעשרה שקלים) עבור חבילה חודשית ללא הגבלה.
זה משתלם לספקיות המקומיות שם?
"לא ניתן לפרט בשלב זה כמה כסף אנחנו משקיעים, אבל צריך להבין את הצורה שאנחנו עובדים והיא לעזור להקטין את הסיכון מבחינת הספקית המקומית שחוששת להפסיד כתוצאה מהשקעות עתק בתשתיות. בעבר הייתה המון סקפטיות בשוק לגבי השאלה אם ניתן לבנות עסק רווחי, כאשר ידעו שאפשר לעשות את זה גם דרך הסלולר. בדרך שבחרנו הסיכוי גדול יותר, וכדי לנטרל את הסיכון אנחנו עוזרים בהיבט המימון. ראינו בצורה ברורה שאנחנו מגיעים לרווחיות תפעולית. למשל אנחנו רואים שעכשיו יש מפעילות חדשות שנכנסות ולא לוקחות את כל המימון אלא נכנסות בדרך של השקעה משותפת".
בשורה התחתונה, פייסבוק יכולה להרוויח גם?
"המטרה היא קודם כל לא להפסיד, ולא להרוויח בשלב הזה. המוטיב הפיננסי הוא רק לעזור לשוק ולהוכיח שיש פה היתכנות כלכלית לספקיות המקומיות".
מחובר: שיתוף פעולה בין הרגולטור לחברות
התקן הישראלי החדש שגובש לטלפוניה באמצעות מכון התקנים, נציגי התעשייה, מפעילים ומשרד התקשורת, הוא דוגמה לרגולציה או הסדרה עצמית שחסרה כל כך גם בנושאים נוספים. היא גם מראה עד כמה התרומה של דני רוזן, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שיזם את התקן, היא אדירה ועד כמה האיש ממשיך לתרום מניסיונו לקידום שוק התקשורת בישראל גם בלי שיהיה בתפקיד רשמי. ההתגייסות של כל המעורבים ליצירת התקן מוכיחה שאפשר אחרת, ומשרד התקשורת חייב לקחת את זה לתשומת ליבו ולאמץ את המודל במקרים נוספים. שולחן עגול לא נועד רק למטרות התכסחות בין מפעילים, בניהול נכון הוא גם יכול לשרת מטרות חיוביות.
מנותק: למה לא בוחרים מחליף בזמן?
כאשר נוחתת על משרד התקשורת בהפתעה חקירה ומעצר של המנכ"ל, כפי שאירע עם שלמה פילבר, ניתן להבין את הצורך במינוי ממלא מקום עד לבחירת מנכ"ל קבוע, אבל כאשר מדובר בסיום הכהונה החוקי של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, אין סיבה ששר התקשורת לא ייערך מבעוד מועד לבחירת מחליף קבוע. זה כבר הפך לריטואל קבוע, השר "מופתע" שהסתיימה הכהונה והוא "נאלץ" למנות ממלא מקום. כשעו"ד יורם מוקדי סיים את כהונתו ב-2006, שר התקשורת דאז מינה ממלאת מקום. גם ב-2012, כשניצן חן סיים את כהונתו, שר תקשורת אחר מינה גם הוא ממלא מקום, עו"ד יגאל לוי, רק כי לא נערך בזמן. עכשיו זה קורה שוב. ד"ר יפעת בן חי שגב מסיימת את כהונתה בסוף החודש, ושוב שר התקשורת "הופתע" ונאלץ להודיע על מינוי ממלא מקום: מנהל אגף הספקטרום במשרד, אשר ביטון. קשה לנהל כך רגולציה על שוק השידורים בארץ שמתמודד בימים אלה עם אתגרים עצומים.