קרלוס גוהן./ Regis Duvignau , קרלוס גוהן
מסיבת העיתונאים שכינסה הנהלת ניסאן ביום שני האחרון הייתה דרמטית במונחים יפניים. קצת אחרי עשר בלילה, שעון יוקוהמה, נכנס מנכ"ל ענקית הרכב, הירוטו סייקאווה, והודיע לתקשורת כי לאחר חקירה פנימית שנמשכה חודשים, עצרה המשטרה היפנית באותו היום את הבוס שלו, יו"ר מועצת המנהלים של החברה, קרלוס גוהן, בחשד שהשתמש בנכסים של החברה בלי פיקוח, שדיווח לרשות ני"ע על הכנסה פחותה מזו שהייתה לו, ובקצרה - ששילשל לכיסו במרמה לפחות 40 מיליון אירו במהלך חמש השנים האחרונות. "זהו יום עצוב לחברה. אני חש אכזבה גדולה וייאוש", אמר סייקאווה.
ההודעה גרמה לרעידת אדמה בתעשיית הרכב העולמית. גוהן, בן 64, צרפתי שנולד בברזיל לאב לבנוני, היה הדמות הדומיננטית לא רק בניסאן, אלא גם כיהן כמנכ"ל ענקית הרכב הצרפתית רנו ונחשב למי שמחזיק בידיו את המושכות של הקבוצה שיצרו שתי החברות יחד עם מיצובישי, ושהפכה בשנים האחרונות למתחרה רצינית של קבוצת פולקסווגן על כתר יצרנית הרכב הגדולה בעולם.
המולטי-מיליונר, שהיה רגיל למשכורת שנתית של עשרות מיליוני אירו בשנה משלל תפקידיו, ושנחשד בין השאר כי השתמש בכספי החברה כדי לרכוש בתים מפוארים בביירות, ריו, פריז ואמסטרדם, יושב מאז יום שני במעצר בכלא היפני. בסוף השבוע פורסמה לראשונה הצהרתו שלפיה הוא מכחיש באופן גורף את ההאשמות נגדו, וקובל על "המעצר האלים מאוד" שהכינו לו הרשויות היפניות.
על מרכזיותו של גוהן מלמדות השלכות המעצר. לאחר ההודעה ירדו מניות ניסאן ב-5%, אלה של רנו קרסו ב-10%, וגם מניות מיצובישי רשמו ירידות. מועצות מנהלים של שלוש החברות הגדולות הודיעו כי יתכנסו לישיבות חירום, ואפילו הממשלה הצרפתית - שהיא בעלת 15% מרנו ובעלת זכות הצבעה בדירקטוריון - התערבה ואמרה כי יש לדאוג ליציבות בחברה. "ללא גוהן, קבוצת רנו-ניסאן-מיצובישי נמצאת במשבר קיומי", כתב ה"הנדלסבלאט" הגרמני.
קולות של ספק
אבל בימים שאחרי התפוצצות הפרשה, החלו להישמע בצרפת קולות התוהים אם היפנים לא ביצעו למעשה "סיכול ממוקד" לגוהן; אם העצב שהביע סייקאווה לא היה בעצם דמעות תנין, ואם כל החקירה והמעצר לא היו מהלך מתוכנן היטב שמטרתו הייתה להיפטר מהמנהל הצרפתי, שראוותנותו הייתה ידועה לכל, וכך גם להשתחרר מהשותפות העסקית המעיקה עם רנו.
"האם פרשת גוהן היא למעשה הפיכה שיזמה ניסאן?", תהה השבועון הכלכלי הצרפתי "קפיטל" בכותרתו הראשית בשבוע שעבר. חבר הפרלמנט הצרפתי ז'אן קריסטוף לגראד היה נחרץ יותר, וצייץ בטוויטר כי ייתכן שמדובר ב"קנוניה שמטרתה ליצור גירושים בין ניסאן לרנו". גם אנליסטים בבתי השקעות צוטטו בכלי התקשורת בגרמניה ובצרפת ואמרו כי הפרשה נראית כמו "מהלך מתוכנן היטב" שהגיע מגורמים יפניים בתוך החברה.
מעטים בצרפת סבורים כי ההאשמות מופרכות מהיסוד - גוהן התגאה במשכורות העתק שלו, דילג ממדינה למדינה במטוסים פרטיים ו"חש שהוא מעל החוק", לפי הגדרת ה"נובל אובזרווטור" - אולם התזמון של הפרשה מרים גבות במדינה.
הרקע לפרשה הוא הודעה שהתפרסמה בפברואר 2018, אז הורתה מועצת המנהלים של רנו-ניסאן-מיצובישי, קבוצה המעסיקה כ-450,000 עובדים ברחבי העולם ושמכרה בשנה שעברה יותר מ-10 מיליון כלי רכב, "לגבש פתרון קבע שיבטיח את עתידה ותפקודה של הברית". מי שהיה אחראי על גיבוש הפתרון היה גוהן. במשך זמן רב מדי, היה ברור לכל, התרכזו כל הסמכויות והאינטרסים בידיו. לאחר ההכרזה התלוצץ גוהן עם התקשורת ואמר כי היא מהווה "הכרה מצד ההנהלה כי אני בן-תמותה". מאז רמז כי כל מיני אפשרויות נשקלות כדי לגבש את הקבוצה גם ללא מעורבותו - כולל מיזוג אפשרי בין רנו לניסאן.
אבל מיזוג כזה אינו אינטרס יפני. הדינמיקה בתוך הקבוצה השתנתה בעשור האחרון. ב-1999 הייתה זו רנו שהצילה את ניסאן מקריסה, כשרכשה 43% ממנה, וקיבלה גם זכויות הצבעה בה. ניסאן מצדה רכשה 15% מרנו, אך אין לה זכויות הצבעה. באמצעות החזקות ניסאן במיצובישי (34%), נוצרה קבוצת-על, ברית יצרניות רכב הרשומה בהולנד, שהייתה חלק מהקונסולידציה בתעשיית הרכב העולמית. שלוש החברות מבצעות רכש משותף, חולקות שירותי ניהול מידע וגם מייצרות מודלים משותפים, תחת מותגים שונים. מה שהתהפך הוא שרנו הפכה לחברה בקשיים, ואילו ניסאן שיפרה את ביצועיה. בשנה שעברה היו הכנסות ניסאן גבוהות ב-33 מיליארד אירו מאלה של השותפים הצרפתים.
לכן, סבורים בצרפת, חששו בניסאן ממיזוג אפשרי בינה לבין רנו. "תחושת הפליאה ההתחלתית לגבי פרשת גוהן מתחלפת לאט-לאט בחוסר אמון כלפי היפנים", דיווח העיתון הגרמני "די ולט" מפריז.
המושיע של ניסאן
גוהן הוא מנהל שאפתני, אחד מהזרים הבודדים שעמדו בראש חברה יפנית ושנחשב לסיפור הצלחה, לפחות עד השבוע. הוא נולד בברזיל, בן לאב לבנוני ואם צרפתית, ועבר ללבנון כשהיה ילד. לאחר מכן היגרה המשפחה לצרפת, שם למד במוסד היוקרתי "פוליטקניק" והחל לעבוד כמנהל בחברת הצמיגים מישלן. משם עבר לרנו ונחשב למועמד להנהלת החברה. ב-1999, כשרנו רכשה נתח גדול מניסאן הכושלת, נשלח גוהן ליפן להציל את החברה. הוא כונה "Le Cost Killer" בשל החיסכון בעלויות שהוביל. הוא כיהן כמנכ"ל החברה עד השנה שעברה. מאז, נשאר בתור יו"ר מועצת המנהלים. במקביל הוא עומד בראש רנו. השכר השנתי שלו מוערך ב-23 מיליון אירו בשנה.
כעת, נראה כי ביפן ובצרפת מתייחסים באופן שונה לפרשה. ניסאן כבר הודיעה בישיבה מיוחדת של חבר המנהלים כי גוהן מפוטר מיידית מתפקידו וכי ימונה לו מחליף בשבועות הקרובים. עתיד הקבוצה נראה בסכנה גם לאחר שמיצובישי הודיעה כי השותפות בין שלוש החברות תהיה "קשה לתפעול" ללא גוהן. בצרפת, לעומת זאת, הבהירו כי הוא אינו חשוד בעבירות בשטח המדינה, אבל הפרשה הפכה לסוגיה לאומית לאור ההחזקות הממשלתיות בחברה, ומרכזיותה בתעשייה הצרפתית.
"לא מסוגל להוביל"
שר האוצר הצרפתי, ברונו לה-מר, מיהר להודיע כי בכל מקרה יש למצוא מחליף לגוהן באופן מיידי. "הוא אינו מסוגל להוביל את החברה בשלב זה", אמר לה-מר, שהבהיר כי לקבוצה יש "חשיבות אסטרטגית" לצרפת וכי הממשלה תחליט כיצד לפעול בימים הקרובים, לאחר התייעצויות גם עם הצד היפני.
החשדות מסתכמים בכך שבמהלך חמש השנים האחרונות דיווח גוהן לרשויות הבורסה ביפן כי התשלומים הנחשבים לשכר שקיבל מניסאן הסתכמו ב-5 מיליארד ין (כ-38 מיליון אירו), בעוד שהמשטרה חושדת כי הסכום האמיתי היה כפול. מי שהיה יד ימינו בניסאן, האמריקאי גרג קלי, נעצר גם הוא וחשוד במעורבות בפרשה. גם הוא מכחיש את ההאשמות נגדו, לפי דיווחים בתקשורת היפנית.
ב-2010, לפי הדיווחים, הקימה ניסאן בהולנד חברה קטנה עם הון של 46 מיליון אירו, שמטרתה הייתה להשקיע בסטארט-אפים אירופיים. ואולם, לפי החשדות, גוהן השתמש בחברה כדי לקנות נכסי נדל"ן מפוארים ברחבי העולם. החברה ההולנדית שימשה למעשה כארנק האישי שלו, לפי החשדות, והוא השתמש בה כדי לתחזק את הדירות וגם כדי לשלם בעבור ארוחות מפוארות לו ולמשפחתו במאות אלפי אירו.
בינתיים, גוהן נמצא במעצר. הרשויות ביפן יכולות, לפי החוק, להחזיק אותו במעצר במשך 20 ימים לפני הגשת כתב אישום. אם יורשע לפי החשדות המפורסמים בתקשורת, גזר דינו עשוי להסתכם בעשר שנות מאסר. מי שהוגדר כ"מלך השמש" של תעשיית הרכב הצרפתית-יפנית, ונעצר במטוס הפרטי שלו, ייאלץ להילחם על חירותו ובינתיים יפנה את מקומו למנהלים חדשים בשתי החברות.