גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שדרוג הרשת של הוט: מהלך חשוב לשוק התקשורת, שאפשר היה לעשות קצת אחרת

אינטרנט במהירות 500 מגה לכל המשתמשים - הכריזה הוט בחודש שעבר, ושלחה זריקת עידוד לשוק התקשורת החבול • הבעיה היא שהוט לא עדכנה מראש את ספקיות האינטרנט ואת משרד התקשורת כמתחייב • כעת המשרד צריך להכריע אם לאפשר לה להמשיך כרגיל או להיכנס לעובי הקורה

לפני מספר שבועות הודיעה חברת הוט על השקת קצב גלישה של 500 מגה בייט לשנייה לכל לקוחותיה - וחוללה מהומה. בשל העובדה שמדובר במהלך אסטרטגי וחשוב מבחינת שוק התקשורת כולו, ומבחינת הוט בפרט, ההודעה זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב, לניתוחים ולפרשנויות, ובצדק. שוק התקשורת המקומי סובל הרי ממשבר קשה, ולא בכל יום רואים חברת תקשורת שמשדרגת את מהירות הגלישה ללקוחותיה. לרוב החברות מעדיפות להתמקד בהישרדות יומיומית ולא בהשקעה בתשתיות. בערך חודש חלף מאז ההודעה של הוט, ולכן ניתן היה לצפות שהשירות יעבוד בצורה חלקה למדי.

אלא שמסתבר כי המהלך של הוט עדיין נמצא בבדיקה במשרד התקשורת, והוא עדיין לא עובר חלק. זאת למרות הזמן שחלף מאז ההשקה, ולמרות העובדה שיש בכירים במשרד שאומרים שהשירות הושהה - טענה שהוט דוחה בתקיפות.

שני נושאים נמצאים על שולחנו של המשרד: ראשית, האם השירות החדש יוצר כשל טכנולוגי שפוגע באפשרות של ספקיות האינטרנט פרטנר וסלקום להתחרות בה. שנית, נושא התמחור. כלומר, האם הוט מוכרת לספקיות את השימוש בתשתית שלה במסגרת השוק הסיטונאי במחיר גבוה מהמחיר שהיא בעצמה מוכרת ללקוחותיה באופן ישיר. 

מסתבר כי במשרד התקשורת יש בעיה עם שני הנושאים, והם עדיין לא באו על פתרונם, לפחות עד לסוף השבוע שעבר. למרות זאת, המשרד לא עיכב את השירות, כך טוענת הוט. אז היכן עומדים הדברים היום?

באשר לסוגיה הראשונה, משרד התקשורת נכנס לעובי הקורה ובדק את יכולות הנתבים שיש כיום בידי סלקום ופרטנר. הוא מצא כי הנתבים שיש כיום בידי החברות אינם תומכים במהירות של 500 מגה. ההתפתחות האחרונה היא שהוט שלחה בשבוע שעבר מייל לספקיות האינטרנט, שבו היא הציעה להן לרכוש ממנה נתבים שתומכים בקצב של 500 מגה ביט בשנייה. כיום אין להן כאמור נתבים כאלה, וההצעה של הוט היא לתקופת ביניים עד אשר הן ייערכו ויציעו נתבים משלהן.

ההצעה של הוט לא נובעת מנדיבות יתר. תיקי השירות מחייבים חברת תשתיות להודיע שלושה חודשים מראש על שינוי מהותי ברשת, כדי שהספקיות שעובדות עליה יוכלו להיערך מבעוד מועד. אלא שהוט לא הודיעה על כך ויצרה מצב שבמשרד התקשורת ניסו למנוע - היא יצרה לה עדיפות על פני החברות המתחרות בה.

הלקוחות של הוט עשויים לשלם יותר

מי שהובילה את ההסתייגות מהמהלך של הוט היא פרטנר. מנגד, בסלקום דווקא גילו גמישות וטענו כי הם יכולים להסתדר עם הנתבים הקיימים, גם אם הם לא יספקו את מלוא מהירות הגלישה. בחברה אמרו כי הם יתארגנו תוך כדי תנועה.

מדוע סלקום נוהגת במתינות? ייתכן שזה נובע מכך שרוב מכירותיה מתבצעות על תשתית בזק ולא על תשתית הוט. ההערכות הן שסלקום מכרה על תשתית הוט כמה אלפי חבילות בודדות, וגם זו הערכה אופטימית.

בפרטנר, לעומת זאת, התמונה שונה. על-פי הערכות, יש לה כ-25 אלף לקוחות שמתבססים על תשתית הוט. לכן היא הייתה יותר נחרצת בתביעה שלה ממשרד התקשורת למנוע מהוט לנצל את יתרונה הטכנולוגי.

כך או כך, הבעיה אינה בעיקר הנדסית אלא כלכלית, מה שמוביל אותנו לסוגיה השנייה. השאלה היא האם משרד התקשורת יחייב את הוט לייקר את מחירי האינטרנט שלה רק כדי לשמר את השוק הסיטונאי ולגרום לה למכור למתחרותיה את התשתית שלה במחירים יותר זולים. נחכה ונראה. מהמשרד נמסר כי "הנושא נמצא בבחינה ובשיח מול החברות ומול הוט".

מסדרים את המספרים לפי הצרכים

לאחרונה כתבנו על ההחלטה של משרד התקשורת להקל עם הוט בכל הקשור לפריסה האוניברסלית, שלה היא מחויבת בתנאי הרישיון שלה. הגדרנו את ההחלטה כמקוממת מצד אחד, אך כזו שהתקבלה בלי הרבה ברירות. טוב שהעסק הזה ייגמר כבר אחת ולתמיד. 

עם זאת, מה שמקומם בהחלטה זו האבחנה שעושה המשרד בין בזק להוט. יחי ההבדל הקטן. חוות-הדעת הכלכלית שליוותה את ההחלטה המקלה עם הוט ואשר יצאה לשימוע, תומכת בהחלטה להקל על החברה, אך מצד שני היא מעוררת שאלות. כאילו המשרד חי בשני יקומים מקבילים.

כשהמשרד מדבר על הוט, נקודת המוצא מראה עד כמה מצב האינטרנט בישראל טוב. כך למשל מוצגת סקירה בינלאומית שמראה את מצבה של ישראל מול אירופה. מהסקירה עולה כי שיעור הנגישות לאינטרנט קווי בישראל מתקרב ל-100%, נתון שמאפשר לכאורה ללכת לקראת הוט.

אלא שבמסמך אחר, בקול קורא שפרסם משרד התקשורת ואשר נגע לבזק ולפריסת הסיבים האופטיים, רוח הדברים הייתה מאוד שלילית. מהקול הקורא אפשר היה לחשוב שתשתיות התקשורת בישראל מפגרות, ושנדרש שינוי כדי להאיץ את השקעות בתשתיות. עקביות במדיניות של משרד ממשלתי היא מוצר הכרחי.

אינטרנט סלולרי הוא פתרון חלקי בלבד

משרד התקשורת קיבל החלטה מקוממת במיוחד בחודשים האחרונים. המשרד השתדל מאוד לאורך השנים להקפיד על ניטרליות טכנולוגית. כלומר, לא להתערב בהחלטות של המפעילים לגבי השאלה איזו טכנולוגיה לאמץ. הפרה גסה של הכלל הזה התרחשה כשהמשרד עצר את השדרוג שבזק רצתה לעשות לקצב של 200 מגה בטכנולוגיה הקרויה B35.

על פניו, נראה כי ההחלטה לעצור את בזק נועדה "לשבור אותה" בנושא הסיבים האופטיים. קשה למצוא הסבר אחר לכך שמשרד ממשלתי יעצור שדרוג מהירות, שאינו פוגע בתחרות ואינו פוגע במתחרים. ממה נובעים הבדלי הגישות? בעוד שבמשרד התקשורת מנסים להקל עם הוט, הם מנסים להפעיל לחץ על בזק להגיע ל-80% מבתי-האב בישראל עם סיבים אופטיים. ונראה כי המטרה מקדשת את האמצעים. חשוב לומר כי הוט ובזק פועלות מכוחו של אותו רישיון בדיוק.

בשורה התחתונה, ביד אחת משרד התקשורת מכתיב לבזק באיזו טכנולוגיה להשתמש ובאיזו לא - וביד השנייה הוא מאפשר להוט חופש בחירה. חרף העובדה שהיא מחויבת לפריסה אוניברסלית, משרד התקשורת מאפשר לה להשתמש באמצעים אחרים ולא לפרוס תשתיות יקרות באזורים שבהם אין לה כדאיות כלכלית. הוא מאפשר לה להשתמש בתשתיות בזק, בטכנולוגיה של גלים מילימטריים, באינטרנט סלולרי, ובעצם בכל דרך שבה היא חפצה.

השאלה הבאה שתעלה בפני משרד התקשורת היא כיצד הוא מאפשר להוט לספק גלישה דרך הסלולר במקום תשתיות פיזיות בקרקע. רשת סלולרית, טובה ככל שתהיה, תתקשה לעמוד במהירות הנדרש להפעלת טלוויזיה אינטרנטית למשל. המהירות המקסימלית שלה עומדת על כ-30 מגה לשנייה בלבד.

לא ברור איך המשרד רואה בזה פתרון מספק, ומנגד מונע מבזק שדרוג רשת שגרתי שלא פוגע בתחרות ומשפר את מצבם של הצרכנים. למשרד התקשורת התשובות.   

מקור בכיר במשרד התקשורת מסר: "הקול הקורא מבחינת המשרד הוא תחילתו של תהליך ולא תוצר סופי. במסגרת זו מתקיים שיח בין המשרד לכלל החברות ובהן חברת בזק. כמו כן גובשו מספר צוותי עבודה, ובהמשך יצאו שימועים.

"התוצאה הסופית תוביל לגיבוש מסמך מדיניות שיאושר ויופץ על-ידי השר ויכלול את כלל ההיבטים הנוגעים למדיניות הסיבים, ובתוך זה גם יתייחס לפריסה האוניברסלית ולחבילת החצי ג'יגה של הוט טלקום". 

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד הבנקים ירד בכ-1.5%

ת"א 35 ירד ב-1% ות"א 90 השיל מערכו 0.2% ● בעקבות וול סטריט, מניות הקנאביס זינקו ● חגי שלום, בעל השליטה בטיב טעם, מוכר חלק ממניותיו, המניה זינקה בכ-7% ● גב ים: ירידה של כ-20% ברווח הנקי ● הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזיג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה ● חברת הלואו קוסט לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות, בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על הביטולים לטיסות באיי יוון ויעדים קרובים נוספים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד, ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה מעורבת בוול סטריט; תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב צללו

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● AMD וסופר מיקרו צללו בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט ירדו במעל ל-3% ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ופאוול שלל העלאות ריבית נוספות ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

לטענת הבעל, תכנון מס היא זכות השייכת לו, שכן מדובר בפעולה שאינה מתייחסת לזכות משותפת שנוצרה במהלך החיים המשותפים / אילוסטרציה: Shutterstock

האם גרוש רשאי לבצע תכנון מס שיפגע בזכויות בת זוגו לשעבר?

זוג התגרש לאחר 19 שנות נישואים ● בסמוך לפרידתם, הבעל פרש משירות קבע והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל במשכורת חודשית, לצד קבלת פנסיית גישור ● ביהמ"ש קבע כי האישה זכאית לכ-40% מפנסיית הגישור, אולם אז התעוררה השאלה האם הבעל רשאי לקבוע כי פנסיית הגישור תסווג כ"הכנסה שנייה", והכנסתו מעבודתו השוטפת תיחשב כ"הכנסה ראשונה"

אילוסטרציה: shutterstock

הירידות בשווקים באפריל חתכו את התשואות בגמל ובפנסיה. איזה מסלול מנייתי נפגע פחות?

על פי תחזית מיטב, בחודש אפריל נרשמו תשואות שליליות של 1.6% במסלולים הכלליים ו-3.2% במנייתיים • התחזקות הדולר מול השקל הביאה את מסלולי ה-S&P 500 לרדת ב-2.5% בלבד, כשהם עדיין מציגים תשואה של יותר מ-9% מתחילת השנה

גלנט, נתניהו והלוי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמוס בן גרשום-לע''מ, AP

צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש הזה אפשרי ומה המשמעויות

בישראל מביעים חשש שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד בכירים בשלטון הישראלי, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ● מהן הסכנות שבהוצאת צווים כאלה, באילו מדינות הם עלולים להיעצר, ומי ההרכב שיקבל את ההחלטה ● גלובס עושה סדר

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב; היום עדכון המדדים, אלה שיוצאות ואלה שנכנסות למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עולה ב-0.2% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר