גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הביוש מדבק: המלחמה בשיימינג נגד עובדים צריכה להתחיל להדאיג גם את הבוסים שלהם

מנותני שירות במשרדי ממשלה ועד רופאים בבית החולים - הקלות שבה ניתן להכפיש עובד ברשתות החברתיות יוצרת מציאות שצריכה להטריד ארגונים ● איך מעסיקים צריכים להתמודד עם שיימינג, ואיזו הגנה הם יכולים לספק לעובד תחת מתקפה?

שיימינג אינטרנטי, יכול לקרות לכל אחד / אילוסטרציה: Shutterstock
שיימינג אינטרנטי, יכול לקרות לכל אחד / אילוסטרציה: Shutterstock

ב-23 במאי 2015, שם קץ לחייו אריאל רוניס, מנהל לשכת האוכלוסין בתל אביב, והרשתות החברתיות געשו. זה קרה ימים ספורים בלבד אחרי שאותן רשתות סערו בגלל פוסט של אישה המאשימה את רוניס בכך שנהג כלפיה בגזענות כאשר הגיעה ללשכה. רוניס פרסם בעצמו פוסט המציג גרסה שונה של האירועים והכחיש את הטענות, אך הוא לא יכול היה לשאת את מחול השדים סביבו ובחר לסיים את משפט השדה שנקלע אליו באופן טרגי.

בעקבות המקרה הזה, החליט אסף שמואלי, מומחה לשיימינג (בעברית - ביוש) ומשברי רשת, ובעל הבלוג "המשבריסט", לציין את יום השנה למותו של רוניס כיום המודעות לשיימינג. ביום השנה האחרון, שחל לפני כחודש, הוא כינס פאנל מומחים לדון בין השאר באחריות של ארגונים לעובדיהם שנחשפים לשיימינג.

"שני מקרים בעברי כיועץ תקשורת הדליקו אצלי נורה אדומה", אומר שמואלי. "המקרה הראשון היה של שיימינג רשת שיצא נגד נהג אגד - חברה שעבדתי איתה. תמונתו פורסמה ברשת והוא הואשם בכך שקילל נוסעת. שנה וחצי אחר כך רוניס התאבד. בעקבות המקרים האלה בחרתי להתמקד בתחום.

"אני לא שופט את ההתנהלות של החברות אז. ההתנהלות של המעסיקים התאימה לתקופה, אך מאז חלפו כמה שנים והמצב רק החמיר. מה שצריך היום זה שאותו מעסיק שמציב בחזית שוטר, פקיד, נהג או איש שירות, יעניק הגנה לעובד ולעובדת שנותרו חשופים".

האם מעסיק יכול למנוע שיימינג?
"פירושה של מניעה הוא מדינה דיקטטורית, אז זה אפילו מסוכן. אבל צריך להבין שאפשר לטפל אחרי, וכאן על המעסיק לקבל אחריות. היום יש יותר מודעות וניסיון, ומשום כך ארגונים ומעסיקים צריכים להתאים את עצמם לעידן הרשת והשיימינג ולתת לעובדים כלים להתמודד, להתייחס לכל אירוע כמשבר רשת וכאילו הוא פוגע ישירות בארגון. אותם מעסיקים שמציבים אנשים בסיטואציות מורכבות, במגזר הפרטי כמו בציבורי, צריכים להגן עליהם בעת הצורך".

נניח שהיה אירוע שיימינג לעובד. מה המעסיק צריך לעשות עכשיו?
"הרעיון של הגנה הוא הפרדה, עטיפה וריכוך המכה. אדם פשוט לא מסוגל להתמודד עם החשיפה הפתאומית הזאת ולא עם עוצמת הזעם הציבורי. על המעסיק להיכנס כחוצץ בינו לבין הציבור, לקבל על עצמו אחריות, למשוך את האש אליו, להבהיר שגם אם הייתה כאן טעות היא תטופל אבל בהליך מסודר, לא בכיכר העיר באמצעות לינץ' של המון זועם. הגנה היא מאמץ לצמצם את החשיפה של העובד, להתייחס לאירוע כאל משבר רשת או משבר תקשורתי, ללוות את העובד, לדבר איתו, לוודא שהוא בסדר וכדומה. כשעובד חש את ההגנה הזאת, המוטיבציה שלו עולה ונוצר תהליך הפוך. יתר העובדים מסתכלים על המעסיק אחרת, בהערכה ובמחויבות".

"חייבים ליצור סביבת עבודה מוגנת"

הניסיון מלמד שקורבנות השיימינג הם מגוונים - מנער שמוכר בגלידריה ועד רופאה כירורגית בכירה. רק לאחרונה, עסקה תוכנית "המקור" (רשת 13) בשאלת המעצר של לורי שם טוב, שנעצרה והואשמה בכך שפרסמה ברשתות החברתיות תכנים בוטים על עובדי ציבור וגורמי רווחה, בעיקר העובדת הסוציאלית שטיפלה בה והמליצה להפרידה מילדיה. שם טוב יצאה למלחמת חורמה אישית, וזירת הקרב שלה הייתה הרשת החברתית.

ענבל חרמוני, יו"רית איגוד העובדים הסוציאליים, טוענת שפוטנציאל השיימינג בתחם העיסוק שלה הוא גבוה במיוחד, והיא אף חוותה זאת על בשרה. "העובדות הסוציאליות חשופות לנושאים מאוד רגישים, במיוחד חוק נוער שעשוי להוביל להוצאת הילד מהבית, ומקרים של הורים במשמורת כשאין הסכמות להסדרי ראייה", היא אומרת. "במקרים אלה נכנסת לתמונה עובדת סוציאלית שבית המשפט הטיל עליה להציע את הפתרון הטוב ביותר, ולפחות 50% מהצדדים לא יאהבו את ההחלטה שהיא תקבל. אנשים שחושבים שנעשה להם עוול יכולים להכפיש את העובדת הסוציאלית, שאינה יכולה מבחינה אתית וחוקית לספר את הצד שלה ולהתגונן.

"לפני כמה שנים עשיתי על עצמי חיפוש בגוגל וחשכו עיניי מהתוצאות. בואי נגיד שזו לא הייתה תלונה בנוסח 'ענבל חרמוני טיפלה לא טוב במקרה שלי'. כאמור, אני מנועה מלחשוף פרטים, אבל גיליתי שחיברו אותי למקרה שאפילו גיאוגרפית לא הייתי קשורה אליו".

מה תעשה עובדת סוציאלית שנפלה קורבן לשיימינג?
"יש ועדת הגנה לעובדים. התהליך הוא שפונים ליחידת הסייבר של המשטרה והם אמורים לטפל בזה. לצערי, הטיפול לא אופטימלי והתבטאויות פוגעניות אינן מוסרות מהרשת במשך שנים. אין טיפול מונע, והקלות שבה זה קורה גם יוצרת אווירה ציבורית שבסופו של דבר יוצאת מהרשת".

"חוקי העבודה בישראל ארכאיים"

החוק הישראלי, מבהירה עו"ד שירה להט, שותפה וראש תחום דיני עבודה במשרד יגאל ארנון, אינו מתייחס לעובד מושא שיימינג. "כרגע החוק כלל לא מתייחס למצב שבו צד שלישי פוגע בעובד בעניין שקשור למקום עבודתו. אם זו הוצאת דיבה ולשון הרע, יש לזה פתרון אך ורק במישור הזה, אבל לא במישור של יחסי עבודה. שיימינג הוא בעצם תת-תחום של בריונות, וזה לא מוסדר בחוק.

"יש מדינות כמו אוסטרליה, למשל, שבהן החוק קובע שעל המעסיק לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה, ופירשו זאת כך שהמעסיק גם חייב להגן על העובד מפני בריונות ושיימינג שקשורים למקום העבודה שלו. אבל בארץ אין קונספט כזה. הדבר הכי קרוב שאולי יש זה החוק למניעת הטרדה מינית במקום העבודה, שמתייחס גם לפגיעה על ידי צד שלישי, ואולי באמת אפשר יהיה להחיל אותו גם על שיימינג. אף שגם בזה היכולת לשלוט היא מאוד מוגבלת והטיפול הוא בדרך כלל בדיעבד. בכל מקרה, היום אין שום הסדר חקיקה או משהו שאומר שהמעסיק חייב לגבות את העובד".

האם זה ישתנה לדעתך?
"חוקי העבודה בישראל הם כל כך ארכאיים. עוד לא מסדירים שעות עבודה גמישות ושבוע עבודה מקוצר, ואת כבר רוצה שיסדירו מקרי שיימינג? אין הצעת חוק או אופק להצעה כזאת, שעוסקת בחובתו של המעסיק להגן על העובד מפני שיימינג של צדדים שלישיים.

"צריך לזכור שיש למעסיק שליטה מוגבלת על מה שקורה מחוץ למסגרת העבודה על ידי צדדים שלישיים. לכן, האחריות המשפטית מוגבלת. אני כן סבורה שהחובה המשפטית של המעסיק היא לגבות את העובד כלפי חוץ, בהנחה שהעובד פעל באופן תקין, ולא לרוץ לפטר עובד שנעשה לו שיימינג במסגרת עבודתו, רק כדי 'להציל' את שמו הטוב של המעסיק וכדי שהוא ייראה כאילו הוא פתר את הבעיה. מגיע לעובד שהמעסיק יברר אתו את העובדות, ובאופן פרטי".

עו"ד יורם ליכטנשטיין, המתמחה בדיני אינטרנט ורשתות חברתיות, מדגיש את החשיבות של קביעת מדיניות שימוש במדיה חברתית בארגונים. "יש מקרים של עובדים שכותבים את דעתם בפייסבוק, אך היא מנוגדת לערכי המעסיק, וזה יוצר אנטגוניזם לחברה. הפעילות אונליין היא סיכון לכולם, ולכן יש חשיבות להיערך מראש. בדיעבד יכולים להגיש תביעת לשון הרע, אבל מעסיקים חכמים יהיו אלה שידריכו את העובדים איך להימנע מכך מלכתחילה. יש לקבוע מדיניות שימוש במדיה חברתית, נהלים, ולקיים סדנאות בנושא".

האם מעסיק יכול לבקש מעובד לצמצם פעילות ברשתות החברתיות כדרך מונעת?
להט: "אי-אפשר לאסור על עובדים להביע דעות פוליטיות או חברתיות. המעסיק כן יכול לבקש מהעובד שלא להזדהות כעובד של המעסיק ברשתות החברתיות, כדי שלא יוכלו לקשר את העובד ו/או את דעותיו אל המעסיק. זה משהו שאפשר להסדיר בנוהל רשתות חברתיות. בנוהל אפשר גם להסדיר אם מותר להעלות תמונות של עובדים כשהם לבושים במדי המעסיק, או תמונות מאירועים חברתיים שהוא מארגן, למשל, קבלת הסכמת העובדים לפני פרסום תמונות ממסיבת בריכה שבה הם מצולמים בבגדי ים".

מעיין סוויפט, סמנכ"לית משאבי אנוש בקבוצת תפן, המתמחה בייעוץ וניהול אסטרטגי, מעידה שבעקבות הפאנל האחרון שכינס שמואלי היא ערכה "בדק בית" בחברה. אמנם עד היום היא לא נתקלה במקרה של שיימינג לעובד בחברה, אבל כדי להקדים תרופה למכה היא הובילה פעילות מונעת הכוללת הדרכות לעבודה מול לקוחות, הנחלת כללי עשה ואל תעשה ועוד. "אני חושבת שכל חברה צריכה לגבש אסטרטגיה לניהול סיכונים ברשת", היא אומרת.

"יותר מ-80 אלף אזכורים של שיימינג"

צביקה ונדר, מנכ"ל חברת מכ"ם לניטור רשתי, אומר ש"השיח על שיימינג עלה דרמטית. אנחנו רואים את זה בשימוש במילה 'שיימינג' ובמונחים נוספים. רק בחודשים האחרונים היו יותר מ-80 אלף אזכורים כאלה". הוא מציע למעסיקים לקבל התרעות כאשר מתפתחת שיחה שיש בה פוטנציאל לשיימינג נגד עובד. "יש פה מחויבות מקצועית ומוסרית של המעסיקים", הוא טוען. "עליהם להגן על העובד שלהם".

ומה ארגון יכול לעשות אחרי קבלת ההתרעה? לדברי שמואלי מדובר בגלאי עשן המאתר את השריפה בשלביה המוקדמים. "מה שחשוב כעת הוא לכבות אותה, ובטח שלא ללבות את האש".

משרד העבודה והרווחה: "נלחמים בתופעת השיימינג"

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה לטענות של חרמוני: "משרד העבודה והרווחה רואֶה בחומרה רבה כל סוג של אלימות כלפי עובדים סוציאליים שעושים את עבודתם החשובה נאמנה, וצריכים להרגיש בטוחים בעבודתם. אנו רואים את הגנתם של העובדים הסוציאליים בשירותי הרווחה כנושא בעל חשיבות עליונה, ומשום כך תוגברו בשנת 2018 באופן משמעותי התקציבים בתחום סל בטיחות ואבטחה ברשויות המקומיות.

"בין היתר המשרד נלחם בתופעת השיימינג בהפצת נוהל מסודר להסרת תכנים לכל העובדים הסוציאליים, כולל ברשויות וכולל הנחיה לגבי התהליך בדבר הודעה על הסתה לאגף הביטחון, המרכז את הפעילות, ומול משרד המשפטים. אנחנו שותפים מלאים בחשיפת כנופיות טרור רשתי, ליבון וטיפול הנושא בוועדות אל-אלימות המחוזיות, הגשת תביעת נזיקים כנגד המסיתים והפוגעים, התקשרות עם חברות הפועלות להסרת תכנים וניתובם ונמצאים בקשר הדוק עם משרד המשפטים, המרכז את תהליך הסרת הפרסומים, כנגד עובדי מדינה". 

עוד כתבות

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

עיוות מידע בויקיפדיה / עיצוב: אלישע נדב

מחקר מצא: 100 עורכים בכירים הפכו את ויקיפדיה לנשק נגד ישראל

מחקר מצא כי 100 עורכים בכירים בוויקיפדיה פועלים בנחישות כדי לייצר נרטיב אנטי־ישראלי מובהק - ומתנכלים למי שעומד בדרכם ●  הערך "ציונות", שעורר סערה בעבר ואף הוגבל לשינויים לפני שנה, ייפתח החודש שוב, והצדדים מתכוננים לחידוש הקרבות ● כשמודלי AI מסתמכים על האנציקלופדיה השיתופית - האיום הופך גדול הרבה יותר

קמפיין של הלוטו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

כ-15 מיליון שקל בשנה: תקציב הפרסום של הלוטו עובר ידיים

פרסום הגרלת הלוטו עובר ממשרד באומן בר ריבנאי למשרד אדלר חומסקי - שלמעשה יטפל מעתה במרבית תקציב הפרסום של מפעל הפיס, העומד על 60 מיליון שקל בשנה ● מקס ממתגת מחדש את הלייב פארק בראשון לציון כ־אמפי MAX ● חברת הפינטק הישראלית april חותמת על שיתוף פעולה עם פייפאל ● וגם: שורת מינויים חדשים בגלידות שטראוס תחת הבעלים החדשים ● אירועים ומינויים

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות

הבקבוקים של יקב ליבנה / צילום: בני גם זו לטובה

בר ליבנה לקח את הכרם המשפחתי ולא הפסיק לנסות עד שהוציא ממנו את היין הכי טוב שאפשר

נתוני הפתיחה של יקב ליבנה היו מאתגרים, אך על הטרואר הצנוע חיפו מסירות ומגוון מרהיב של זנים ● עם כישרון ניכר, סבלנות לתהליך למידה, ויכולת מקצועית לא מבוטלת, הגיע הנכד לבית ליבנה ליינות ייחודיים ומוצלחים

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

ביטקוין / צילום: Shutterstock

שוק הקריפטו איבד 2.2 טריליון דולר משוויו, מה אומרת ההיסטוריה ומה צפוי בהמשך?

חורף הקריפטו חוזר: הביטקוין קרס ב-48% משיאו לרמה של 65 אלף דולר למטבע ● בשוק נותנים שלל הסברים מדוע המטבעות הדיגיטליים מתמוטטים עכשיו, ומנסים להעריך האם מדובר בהזדמנות קנייה או בתחילתה של תקופה ארוכה של חולשה. ומה קרה בפעמים הקודמות שהביטקוין קרס? ● גלובס עושה סדר

פרסומים לדירות חדשות כשהמחיר המצוין הוא למ''ר / צילום: צילומי מסך

במקום סכום כולל לדירה, מפרסמים מחיר למ"ר: מה עומד מאחורי השינוי השיווקי

עוד ועוד חברות שמוכרות דירות נוקבות במחיר למ"ר, ולא במחיר של הדירה ● המספרים האלה היו בדרך כלל שמורים לשמאים ולאנשי מקצוע, ולא לקהל הרחב ● המטרה: לעשות סטנדריטזציה למחירים ● מומחים: "המגמה כבר חורגת מתחום תל אביב"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

שווארמה על גחלים ב–BBQ Mirage / צילום: וליד שרוף

בתחנת דלק מצאנו מסעדה אגדית שהתור אליה ממלא את החניון

יין וגבינות ממקרר שפועל בשיטת האמון, קטיף של פירות אדמה, סדנת תחפושות באווירת "משחקי הכס" וסניף חדש לשווארמה האגדית מהכרמל ● ביקור באבירים

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; הביטקוין צלל ב-10% לשפל של כמעט שנתיים

נאסד"ק ירד בכ-1.5% ● הביטקוין ירד ל-65 אלף דולר, חצי מהשיא שנקבע באוקטובר ● זינוק של 118% בהודעות הפיטורים בארה"ב, בינואר הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2009 ● דו"חות אמזון אחרי נעילת המסחר: ההכנסות צפויות לעלות לראשונה על 200 מיליארד דולר ● מחירי המתכות היקרות יורדים

כלים בלתי מאוישים במצעד צבאי בבייג'ינג, ספטמבר. גרסאות חמושות של כלבים רובוטיים וכטב''מים / צילום: Reuters, Sheng Jiapeng/China News Service/VCG

סין ערכה מצעד מרהיב של זאבים רובוטיים - הנשק החדש שלה למלחמה

מהנדסים סינים שרצו לאמן כלים לא מאוישים בלחימה החליטו לשאוב השראה מהטבע ● התוצאות הכניסו את המדינה למרוץ, שבסופו נחילי רחפנים שמדמים יונים, להקות זאבים רובוטיים ומערכות דומות יציפו את שדה הקרב העתידי במדינה ● המודל שואף לשפר את כשירותו של הצבא, שלא נלחם כבר 50 שנה

בצלאל זיני / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, מואשם בהברחות לעזה במאות אלפי שקלים

הפרקליטות מייחסת לבצלאל זיני, שהיה אחראי על הכנסת כלים הנדסיים לעזה, עבירות של סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור ולקיחת שוחד, אחרי שהבריח סיגריות לרצועה בשלושה סבבים ● "הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורות יגיעו לידי חמאס ויסייעו לו לשמר שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית"

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה