גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הביוש מדבק: המלחמה בשיימינג נגד עובדים צריכה להתחיל להדאיג גם את הבוסים שלהם

מנותני שירות במשרדי ממשלה ועד רופאים בבית החולים - הקלות שבה ניתן להכפיש עובד ברשתות החברתיות יוצרת מציאות שצריכה להטריד ארגונים ● איך מעסיקים צריכים להתמודד עם שיימינג, ואיזו הגנה הם יכולים לספק לעובד תחת מתקפה?

שיימינג אינטרנטי, יכול לקרות לכל אחד / אילוסטרציה: Shutterstock
שיימינג אינטרנטי, יכול לקרות לכל אחד / אילוסטרציה: Shutterstock

ב-23 במאי 2015, שם קץ לחייו אריאל רוניס, מנהל לשכת האוכלוסין בתל אביב, והרשתות החברתיות געשו. זה קרה ימים ספורים בלבד אחרי שאותן רשתות סערו בגלל פוסט של אישה המאשימה את רוניס בכך שנהג כלפיה בגזענות כאשר הגיעה ללשכה. רוניס פרסם בעצמו פוסט המציג גרסה שונה של האירועים והכחיש את הטענות, אך הוא לא יכול היה לשאת את מחול השדים סביבו ובחר לסיים את משפט השדה שנקלע אליו באופן טרגי.

בעקבות המקרה הזה, החליט אסף שמואלי, מומחה לשיימינג (בעברית - ביוש) ומשברי רשת, ובעל הבלוג "המשבריסט", לציין את יום השנה למותו של רוניס כיום המודעות לשיימינג. ביום השנה האחרון, שחל לפני כחודש, הוא כינס פאנל מומחים לדון בין השאר באחריות של ארגונים לעובדיהם שנחשפים לשיימינג.

"שני מקרים בעברי כיועץ תקשורת הדליקו אצלי נורה אדומה", אומר שמואלי. "המקרה הראשון היה של שיימינג רשת שיצא נגד נהג אגד - חברה שעבדתי איתה. תמונתו פורסמה ברשת והוא הואשם בכך שקילל נוסעת. שנה וחצי אחר כך רוניס התאבד. בעקבות המקרים האלה בחרתי להתמקד בתחום.

"אני לא שופט את ההתנהלות של החברות אז. ההתנהלות של המעסיקים התאימה לתקופה, אך מאז חלפו כמה שנים והמצב רק החמיר. מה שצריך היום זה שאותו מעסיק שמציב בחזית שוטר, פקיד, נהג או איש שירות, יעניק הגנה לעובד ולעובדת שנותרו חשופים".

האם מעסיק יכול למנוע שיימינג?
"פירושה של מניעה הוא מדינה דיקטטורית, אז זה אפילו מסוכן. אבל צריך להבין שאפשר לטפל אחרי, וכאן על המעסיק לקבל אחריות. היום יש יותר מודעות וניסיון, ומשום כך ארגונים ומעסיקים צריכים להתאים את עצמם לעידן הרשת והשיימינג ולתת לעובדים כלים להתמודד, להתייחס לכל אירוע כמשבר רשת וכאילו הוא פוגע ישירות בארגון. אותם מעסיקים שמציבים אנשים בסיטואציות מורכבות, במגזר הפרטי כמו בציבורי, צריכים להגן עליהם בעת הצורך".

נניח שהיה אירוע שיימינג לעובד. מה המעסיק צריך לעשות עכשיו?
"הרעיון של הגנה הוא הפרדה, עטיפה וריכוך המכה. אדם פשוט לא מסוגל להתמודד עם החשיפה הפתאומית הזאת ולא עם עוצמת הזעם הציבורי. על המעסיק להיכנס כחוצץ בינו לבין הציבור, לקבל על עצמו אחריות, למשוך את האש אליו, להבהיר שגם אם הייתה כאן טעות היא תטופל אבל בהליך מסודר, לא בכיכר העיר באמצעות לינץ' של המון זועם. הגנה היא מאמץ לצמצם את החשיפה של העובד, להתייחס לאירוע כאל משבר רשת או משבר תקשורתי, ללוות את העובד, לדבר איתו, לוודא שהוא בסדר וכדומה. כשעובד חש את ההגנה הזאת, המוטיבציה שלו עולה ונוצר תהליך הפוך. יתר העובדים מסתכלים על המעסיק אחרת, בהערכה ובמחויבות".

"חייבים ליצור סביבת עבודה מוגנת"

הניסיון מלמד שקורבנות השיימינג הם מגוונים - מנער שמוכר בגלידריה ועד רופאה כירורגית בכירה. רק לאחרונה, עסקה תוכנית "המקור" (רשת 13) בשאלת המעצר של לורי שם טוב, שנעצרה והואשמה בכך שפרסמה ברשתות החברתיות תכנים בוטים על עובדי ציבור וגורמי רווחה, בעיקר העובדת הסוציאלית שטיפלה בה והמליצה להפרידה מילדיה. שם טוב יצאה למלחמת חורמה אישית, וזירת הקרב שלה הייתה הרשת החברתית.

ענבל חרמוני, יו"רית איגוד העובדים הסוציאליים, טוענת שפוטנציאל השיימינג בתחם העיסוק שלה הוא גבוה במיוחד, והיא אף חוותה זאת על בשרה. "העובדות הסוציאליות חשופות לנושאים מאוד רגישים, במיוחד חוק נוער שעשוי להוביל להוצאת הילד מהבית, ומקרים של הורים במשמורת כשאין הסכמות להסדרי ראייה", היא אומרת. "במקרים אלה נכנסת לתמונה עובדת סוציאלית שבית המשפט הטיל עליה להציע את הפתרון הטוב ביותר, ולפחות 50% מהצדדים לא יאהבו את ההחלטה שהיא תקבל. אנשים שחושבים שנעשה להם עוול יכולים להכפיש את העובדת הסוציאלית, שאינה יכולה מבחינה אתית וחוקית לספר את הצד שלה ולהתגונן.

"לפני כמה שנים עשיתי על עצמי חיפוש בגוגל וחשכו עיניי מהתוצאות. בואי נגיד שזו לא הייתה תלונה בנוסח 'ענבל חרמוני טיפלה לא טוב במקרה שלי'. כאמור, אני מנועה מלחשוף פרטים, אבל גיליתי שחיברו אותי למקרה שאפילו גיאוגרפית לא הייתי קשורה אליו".

מה תעשה עובדת סוציאלית שנפלה קורבן לשיימינג?
"יש ועדת הגנה לעובדים. התהליך הוא שפונים ליחידת הסייבר של המשטרה והם אמורים לטפל בזה. לצערי, הטיפול לא אופטימלי והתבטאויות פוגעניות אינן מוסרות מהרשת במשך שנים. אין טיפול מונע, והקלות שבה זה קורה גם יוצרת אווירה ציבורית שבסופו של דבר יוצאת מהרשת".

"חוקי העבודה בישראל ארכאיים"

החוק הישראלי, מבהירה עו"ד שירה להט, שותפה וראש תחום דיני עבודה במשרד יגאל ארנון, אינו מתייחס לעובד מושא שיימינג. "כרגע החוק כלל לא מתייחס למצב שבו צד שלישי פוגע בעובד בעניין שקשור למקום עבודתו. אם זו הוצאת דיבה ולשון הרע, יש לזה פתרון אך ורק במישור הזה, אבל לא במישור של יחסי עבודה. שיימינג הוא בעצם תת-תחום של בריונות, וזה לא מוסדר בחוק.

"יש מדינות כמו אוסטרליה, למשל, שבהן החוק קובע שעל המעסיק לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה, ופירשו זאת כך שהמעסיק גם חייב להגן על העובד מפני בריונות ושיימינג שקשורים למקום העבודה שלו. אבל בארץ אין קונספט כזה. הדבר הכי קרוב שאולי יש זה החוק למניעת הטרדה מינית במקום העבודה, שמתייחס גם לפגיעה על ידי צד שלישי, ואולי באמת אפשר יהיה להחיל אותו גם על שיימינג. אף שגם בזה היכולת לשלוט היא מאוד מוגבלת והטיפול הוא בדרך כלל בדיעבד. בכל מקרה, היום אין שום הסדר חקיקה או משהו שאומר שהמעסיק חייב לגבות את העובד".

האם זה ישתנה לדעתך?
"חוקי העבודה בישראל הם כל כך ארכאיים. עוד לא מסדירים שעות עבודה גמישות ושבוע עבודה מקוצר, ואת כבר רוצה שיסדירו מקרי שיימינג? אין הצעת חוק או אופק להצעה כזאת, שעוסקת בחובתו של המעסיק להגן על העובד מפני שיימינג של צדדים שלישיים.

"צריך לזכור שיש למעסיק שליטה מוגבלת על מה שקורה מחוץ למסגרת העבודה על ידי צדדים שלישיים. לכן, האחריות המשפטית מוגבלת. אני כן סבורה שהחובה המשפטית של המעסיק היא לגבות את העובד כלפי חוץ, בהנחה שהעובד פעל באופן תקין, ולא לרוץ לפטר עובד שנעשה לו שיימינג במסגרת עבודתו, רק כדי 'להציל' את שמו הטוב של המעסיק וכדי שהוא ייראה כאילו הוא פתר את הבעיה. מגיע לעובד שהמעסיק יברר אתו את העובדות, ובאופן פרטי".

עו"ד יורם ליכטנשטיין, המתמחה בדיני אינטרנט ורשתות חברתיות, מדגיש את החשיבות של קביעת מדיניות שימוש במדיה חברתית בארגונים. "יש מקרים של עובדים שכותבים את דעתם בפייסבוק, אך היא מנוגדת לערכי המעסיק, וזה יוצר אנטגוניזם לחברה. הפעילות אונליין היא סיכון לכולם, ולכן יש חשיבות להיערך מראש. בדיעבד יכולים להגיש תביעת לשון הרע, אבל מעסיקים חכמים יהיו אלה שידריכו את העובדים איך להימנע מכך מלכתחילה. יש לקבוע מדיניות שימוש במדיה חברתית, נהלים, ולקיים סדנאות בנושא".

האם מעסיק יכול לבקש מעובד לצמצם פעילות ברשתות החברתיות כדרך מונעת?
להט: "אי-אפשר לאסור על עובדים להביע דעות פוליטיות או חברתיות. המעסיק כן יכול לבקש מהעובד שלא להזדהות כעובד של המעסיק ברשתות החברתיות, כדי שלא יוכלו לקשר את העובד ו/או את דעותיו אל המעסיק. זה משהו שאפשר להסדיר בנוהל רשתות חברתיות. בנוהל אפשר גם להסדיר אם מותר להעלות תמונות של עובדים כשהם לבושים במדי המעסיק, או תמונות מאירועים חברתיים שהוא מארגן, למשל, קבלת הסכמת העובדים לפני פרסום תמונות ממסיבת בריכה שבה הם מצולמים בבגדי ים".

מעיין סוויפט, סמנכ"לית משאבי אנוש בקבוצת תפן, המתמחה בייעוץ וניהול אסטרטגי, מעידה שבעקבות הפאנל האחרון שכינס שמואלי היא ערכה "בדק בית" בחברה. אמנם עד היום היא לא נתקלה במקרה של שיימינג לעובד בחברה, אבל כדי להקדים תרופה למכה היא הובילה פעילות מונעת הכוללת הדרכות לעבודה מול לקוחות, הנחלת כללי עשה ואל תעשה ועוד. "אני חושבת שכל חברה צריכה לגבש אסטרטגיה לניהול סיכונים ברשת", היא אומרת.

"יותר מ-80 אלף אזכורים של שיימינג"

צביקה ונדר, מנכ"ל חברת מכ"ם לניטור רשתי, אומר ש"השיח על שיימינג עלה דרמטית. אנחנו רואים את זה בשימוש במילה 'שיימינג' ובמונחים נוספים. רק בחודשים האחרונים היו יותר מ-80 אלף אזכורים כאלה". הוא מציע למעסיקים לקבל התרעות כאשר מתפתחת שיחה שיש בה פוטנציאל לשיימינג נגד עובד. "יש פה מחויבות מקצועית ומוסרית של המעסיקים", הוא טוען. "עליהם להגן על העובד שלהם".

ומה ארגון יכול לעשות אחרי קבלת ההתרעה? לדברי שמואלי מדובר בגלאי עשן המאתר את השריפה בשלביה המוקדמים. "מה שחשוב כעת הוא לכבות אותה, ובטח שלא ללבות את האש".

משרד העבודה והרווחה: "נלחמים בתופעת השיימינג"

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה לטענות של חרמוני: "משרד העבודה והרווחה רואֶה בחומרה רבה כל סוג של אלימות כלפי עובדים סוציאליים שעושים את עבודתם החשובה נאמנה, וצריכים להרגיש בטוחים בעבודתם. אנו רואים את הגנתם של העובדים הסוציאליים בשירותי הרווחה כנושא בעל חשיבות עליונה, ומשום כך תוגברו בשנת 2018 באופן משמעותי התקציבים בתחום סל בטיחות ואבטחה ברשויות המקומיות.

"בין היתר המשרד נלחם בתופעת השיימינג בהפצת נוהל מסודר להסרת תכנים לכל העובדים הסוציאליים, כולל ברשויות וכולל הנחיה לגבי התהליך בדבר הודעה על הסתה לאגף הביטחון, המרכז את הפעילות, ומול משרד המשפטים. אנחנו שותפים מלאים בחשיפת כנופיות טרור רשתי, ליבון וטיפול הנושא בוועדות אל-אלימות המחוזיות, הגשת תביעת נזיקים כנגד המסיתים והפוגעים, התקשרות עם חברות הפועלות להסרת תכנים וניתובם ונמצאים בקשר הדוק עם משרד המשפטים, המרכז את תהליך הסרת הפרסומים, כנגד עובדי מדינה". 

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נמשכות העליות בוול סטריט; נאסד"ק קופץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עולה ביותר מ-6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ●  לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

דיווח בוול סטריט ג'ורנל: ישראל באולטימטום לחמאס: עסקה תוך שבוע - או כניסה לרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו