גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אם המדינה לא תשנה גישה ותתחיל להשקיע בעצמה בתשתיות התקשורת הפער מהעולם רק יגדל"

שלי תשובה, מוביל מגזר הטכנולוגיה בדלויט ישראל, מודאג מאוד ממצב התשתיות בענף התקשורת בארץ: "אנחנו חיים על השקעות שבוצעו לפני 5-10 שנים וצוברים פערים" • הפתרון שלו הוא שהמדינה תכניס את היד לכיס: "סין הפכה להיות מה שהיא בזכות ההשקעה הממשלתית"

שלי תשובה/ צילום: אלמוג סוגבקר
שלי תשובה/ צילום: אלמוג סוגבקר

לפני כעשור, כששלי תשובה היה יועץ עצמאי לארגונים, הוא נחשב לאחד המומחים הגדולים בתחום התקשורת, וסייע רבות גם למשרד האחראי וגם לחברות בגיבוש אסטרטגיה. כיום תשובה הוא שותף בחטיבת הייעוץ האסטרטגי ומוביל מגזר הטכנולוגיה בדלויט ישראל. בעשור שחלף הוא הרחיב את מוטת המומחיות שלו לעולמות ההייטק והטכנולוגיה, כך שהיום נקודת המבט שלו הפכה להיות הרבה יותר הוליסטית וגלובלית.

נקודת המבט הרחבה הזו גורמת לו להיות מודאג כשהוא מסתכל על מה שקורה בשוק התקשורת: "בפרמטרים שמעידים כביכול על עוצמתנו כמדינה - כמו חדירת סמארטפונים - אנחנו בצמרת. הבעיה שלנו מגיעה כשמסתכלים קדימה. אנחנו היום חיים על ההשקעות שבוצעו לפני 5-10 שנים. התחושה שלי היא שכתוצאה ממצבן הבעייתי של חברות התקשורת, אנחנו מגדילים את הפער מהעולם בתחום התשתית".

אבל הרמה של שירותי התקשורת בישראל סבירה ביחס לעולם.
"יש שתי אסכולות שעונות על זה. אסכולה אחת אומרת שהמצב טוב ואנחנו סתם צועקים. אני לא שם. אני חושב שזו אסכולה פשטנית שלוקחת שירותים של האתמול, כמו סטרימינג בסלולר, ואומרת הכול בסדר.

"האסכולה השנייה אומרת שתשתיות בונים כבסיס לשירותים שעדיין לא צצו. שוק התקשורת הוא שוק שניזון מהיצע. קודם כול מעמידים את ההיצע מבחינת תשתית, ומשהו כבר קורה אחרי זה".

אתה יכול לתת דוגמה?
"שנים אמרו שבבית לא צריך אינטרנט במהירות של יותר מ-10 מגה. אח"כ אמרו שלא צריך יותר מ-100 וכו'. במצב הנוכחי הם צודקים, אולי לא צריך. אבל כשמדברים למשל על מכונית אוטונומית, אפילו באופן חלקי, שצריכה לתקשר עם הרשת, אז נדרשות כמויות אחסון דאטה שאף אחד לא מבין את המשמעויות שלהן.

"לטעמי, תפיסת עולם מתוך מקום מאוד עכשווי היא תמיד טעות. אני לא אומר שהמדינה נחרבת, אבל אני כן חושב שאנחנו מגדילים את הפער מהעולם, וזה בעיקר בפן של ההשקעות בתשתיות. כאשר התשתית קיימת באים הסטארט-אפים ומלבישים עליה את השירות שהם בנו. להנגיש את התשתיות זה כבר התפקיד של המדינה".

אתה לא חושב שזו גישה שחלפה מן העולם?
"יש ויכוח תמידי בנושא, בעיקר בתפיסה הבסיסית של ניהול רגולציה. אני חושב שמדינה צריכה להיות זו שמנגישה את המצע התשתיתי ברפואה, בכבישים וכדומה. במערב הפרוע היו כאלה שהלכו לחפש פצצות ודינמיט והיו כאלה שהלכו לחפש זהב. תשאירו את חיפוש הזהב למחפשים, במקרה שלנו לסטארט-אפים, שמוכנים לעבוד במכפילים מטורפים. המדינה צריכה להכין את התשתית עבורם".

תשובה מזכיר את סין כדוגמה למדינה שבה ההשקעה הממשלתית השתלמה במיוחד. "סין הפכה להיות מה שהיא בזכות השקעה ממשלתית מאוד משמעותית. היא היום המקום הכי מפותח מבחינת תשתיות תקשורת, כי התפיסה שלה היא שזה יביא לה את הפינטק וחברות ענק כמו עלי אקספרס ועוד. ואני חושב שאנחנו מפספסים בישראל את הדבר הזה".

מה דעתך על מדיניות שמקדשת את התחרות בשוק?
"לרגולטורים, בתקשורת ובכלל, יש בדרך כלל אוסף מטרות שחלקן סותרות. למשל, בנק ישראל רוצה לעודד יציבות ותחרות, אבל המילים האלה סותרות בפני עצמן".

ובתקשורת מדובר על תשתיות לעומת המחיר?
"כן. גם פה יש שתי אסכולות. חלק מהאנשים אומרים שדרך התחרות כולנו ננצח, מכיוון שהתחרות תוביל להשקעות כי אין ברירה אחרת. אני לא אומר שאין בזה גרעין אמת, כי אנחנו רואים שהחברות מפסידות וממשיכות להשקיע כי אין להן ברירה.

"הגישה השנייה מדברת על תמהיל ולא על תחרות בכל מחיר. אני כמובן לא בעד לטפח מונופולים, אבל הגישה של תמהיל אומרת שחייבים להכניס שיקולים אחרים בתוך המנעד התחרותי".

איך הגישה הזו מקבלת ביטוי במקרה שלנו?
"כשמוסיפים עוד ועוד מתחרים, מעדיפים בחברות להוריד את רמת ההשקעות ולצמצם פעילויות יקרות כמו החזקת סניפים. אני לא חושב שתמיד בודקים עד הסוף מה המשמעות של להוסיף חברה נוספת לשוק.

"מחיר הקצה הוא לא חזות הכול. אני חושב שהרגולטור צריך להתחשב גם במטרות אחרות שנמצאות באחריותו, והצד של ההשקעות הוא צד מאוד מהותי בהיבט הזה".

תשובה מדבר גם על השחיקה ברווחים של חברות התקשורת בישראל כתוצאה מהתחרות האגרסיבית בשוק. "אם מביטים בדוחות החברות, כולן למעט בזק מפסידות. לכן הן משקיעות פחות מאשר חברות אחרות בעולם. פער של שנה-שנתיים ניתן לתיקון, אבל פער של חמש שנים קשה מאוד".

אבל כן רואים שחברות כמו פרטנר וסלקום משקיעות בסיבים אופטיים.
"קבוצות תקשורת כמו פרטנר וסלקום מפסידות כסף. ברמה העקרונית, אני מעריך שגם לחברות גדולות בעולם יש קושי להצטיין בשני המגרשים של תשתית ושירותים. אם חברה מסוימת בונה רשת סיבים אופטיים למשל וצריכה במקביל להתמודד מול נטפליקס - אין לה המשאבים הדרושים. במיוחד לחברה מפסידה".

אפשר לסגת ממדיניות קבוצות התקשורת ולחזור למודל של תחום פעילות אחד?
"אני לא בטוח שאפשר. אני מעריך שחברה צריכה את כל המגוון. אצלנו הבעיה היא של מיזוגים שלא קורים. בעולם מבינים את זה. צריך לאפשר לפחות שחקנים להתחרות כדי לזכות בתועלות של הדיגיטל. בארץ כמעט בלתי אפשרי לקבל אישור להתמזג. ראינו את זה בשוק התקשורת במספר מקרים, כמו למשל ברשת וערוץ עשר או במיזוג חברות הכבלים".

ומה דעתך לגבי הגישה הנוקשה של משרד התקשורת כלפי בזק? הוא מנסה בכוח להכריח אותה להפעיל את רשת הסיבים האופטיים שלה.
"אני לא חושב שהגישה הזאת נכונה. מי שמחייב את בזק לתת את אותה מהירות אינטרנט בעיר כמו רעננה למשל בכל הארץ, נוקט גישה שגויה.

"תהליכי השקעה נמשכים זמן ארוך ולא כולם נהנים מהם באותו שלב. המדינה יכולה להיות יצירתית ולהגיד שאת הסייבר היא תעשה בבאר שבע. אבל אם היא מחליטה לחייב אוניברסליות על כל השירותים החדשניים במיידי היא הורגת את החדשנות. אנחנו מתנהלים דרך כיבוי שריפות נקודתי. מדינות מודרניות מציירות מתווה, ואחת הבעיות של משקיעים בשוק התקשורת היא שהם לא יודעים מה המדינה רוצה". 

אמסלם לא יוצא בהצהרות מיותרות

שר התקשורת הנכנס דוד אמסלם שם את הדברים על השולחן מיד כשנכנס לתפקידו. הוא אמר שהוא לא מתכוון לקבל החלטות מהותיות בחודשיים שנותרו עד הבחירות. ראו מה קורה עם האמירות של שרים זמניים אחרונים שמונו.

כל אחד מתעקש לצאת בהחלטות ובהצהרות כאילו שדרכן הוא יקבע את מעמדו גם בממשלה הבאה. אמסלם הבין שצריך להתמקד רק במה שהכרחי ודחוף עד לכניסת שר תקשורת חדש. בימים המוטרפים שאנחנו עוברים, בין מערכת בחירות אחת לשנייה, צריך לדעת להעריך את זה.

מחיר הטריפל של yes

אפשר לאהוב או לא את הקמפיין החדש של yes בעניין הטריפל, בכיכובה של חוה אלברשטיין, אבל אין בו בשורה משמעותית. אולי זה גודל הציפייה, אבל נדמה שמחברה כמו yes אפשר היה לצפות לקבל מוצר אטרקטיבי הרבה יותר, כיאה לחברה שקידשה לאורך כל שנות קיומה את עניין האיכות.

לא רק שאין בחבילה הצעת מחיר אטרקטיבית - אלא להפך. המחיר גבוה בהשוואה ליתר המתחרים בשוק. לצד המחיר, אין בהצעה שום פיצ'ר שיעשה את החבילה ליותר נוחה וייחודית. אולי במעבר לשידורים על גבי האינטרנט נראה מקצה שיפורים.

עוד כתבות

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה וצמיחה של 6% בהכנסות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● "וושינגטון פוסט": גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של "פורבס"

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ'אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג'ף בזוס וטום בריידי

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב; מדד הביטחוניות נופל במעל 3%, מניית הבורסה קופצת

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.9% ● מדדי הבנקים והפיננסים מובילים את העליות ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

משרד הבריאות הודיע כי דווח לו על מקרה פטירה של תינוק בן 4 שבועות בבית החולים אסותא אשדוד ביום שישי האחרון מכשל נשמתי ● עפ"י הדיווח, התינוק שנפטר צרך מוצרי נוטרילון מאצוות שבוצע עליהן ריקול ● בשלב זה נשלל קשר קליני בין צריכת הנוטרילון לבין התמותה, אך ועדת בדיקה שתוקם תבחן את הנושא