גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טבע זקוקה בדחיפות להסדר חוב ולתספורת: אז למה היא מחכה?

מה שטבע עוברת מבהיר עד כמה קטלני מנגנון ההשמדה העצמית בחברות מהסוג שלה, ועד כמה האמונה העיוורת במנהלים-קוסמים היא אחיזת עיניים ● בהתבוננות בציר הזמן של ענקית התרופות אפשר כבר להסיק שהכתובת הייתה על הקיר ● כעת מה עליה לעשות כדי להינצל? ● פרשנות

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף
קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

1. זה היה בסוף יוני, שנת 2013 - לפני יותר מ-6 שנים. כתבתי אז טור שכותרתו הייתה "האם טבע תשרת את חובותיה". התסריט שבו טבע לא תוכל לעשות זאת נראה אז לרבים דמיוני לחלוטין. בחברה עצמה ניסו להפריך אותו, וגם לא מעט אנשים משוק ההון ששוחחו איתי עליו אמרו לי, "השתגעת, זו בדיחה. טבע לא תפשוט את הרגל לעולם".

כתבתי ש"ההיסטוריה הכלכלית לימדה אותנו שלעתים הדברים אינם בדיוק כפי שהם נראים, וגם סיפורים על חברות ענק עם מותג חזק ורקורד עשייה מוצלח מקבלים תפנית מפתיעה ומהירה בעלילה". ניתחתי את המאזנים של טבע, חברה שהחוב שלה עמד אז על 17.5 מיליארד דולר "בלבד", עוד לפני עסקת הענק לרכישת אקטביס, שמינפה את החברה עוד יותר. השורה התחתונה הייתה: "חוב גדול, קופת מזומנים מצומקת, תזרים מזומנים מפעילות שוטפת חזק מאוד, תלות מוגזמת בתרופה אחת, לחצים תחרותיים בשוק הגנרי ומאמץ ניהולי להתייעל, להתייעל ולהתייעל כדי להגדיל את התזרים. ועם כל זה צריך לשרת חובות בהיקף של 17.5 מיליארד דולר... מה קורה כשהתחזיות קצת משתבשות, מה קורה כשתזרימי המזומנים קצת דועכים, מה קורה כשהשוק הופך לתחרותי יותר ויותר. מה קורה? נוצרת בעיה: או שתזרימי המזומנים שמייצרת החברה משרתים בעיקר את החזר החובות ופעילויות נוספות, הכרחיות, של החברה או שהתזרימים הללו מתקשים לשרת את החובות והחברה נזקקת להתייעלות חריפה כדי לייצר תזרימים חזקים".

טבע נאלצה אז לשלם פיצוי ענק של 1.6 מיליארד דולר לפייזר עקב הפרת פטנט. כתבתי שההסדר הזה, או ה"תקלה" הזאת והסכומים שטבע תיאלץ להוציא מקופתה רק ממחישים את הסיכונים המשפטיים שטבע מקבלת על עצמה.

כל הפתיח הזה לא נועד כדי לטפוח לעצמי על השכם ולומר "אמרתי לכם", אלא כדי להמחיש עד כמה קטלני מנגנון ההשמדה העצמית בחברות. עד כמה האמונה העיוורת מנהלים-קוסמים היא אחיזת עיניים, עד כמה האמונה שיש חברות גדולות מכדי ליפול היא מנותקת מהמציאות ועד כמה תוכניות "אסטרטגיות" עם מצגות מרהיבות הן עטיפה נוצצת הרבה יותר מהמוצר.

פריסת תשלומי החוב של טבע

2. טבע פרסמה אתמול את הדוחות הכספיים שלה לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2019. איש לא ציפה לנצורות וגדולות, טבע נמצאת בתהליך עקבי של נסיגה - ובכל זאת היו עוד בשורות שליליות: למשל, סמנכ"ל הכספים עזב מ"סיבות אישיות". ביטוי שגורם תמיד להרמת גבה. ייתכן שבמקרה הזה מדובר בהסבר אמיתי. במקרים רבים אחרים מדובר בנימוק של בכירים שקופצים מהספינה לפני שהיא שוקעת או לפני שדוחפים אותם ממנה. כך או כך, כשהחברה מציגה תזרים שלילי מפעילות שוטפת, כשהתזרים הכולל שלה ממש מצומק, כשערימת החובות מאיימת על יציבותה, אי-אפשר לשרת חובות עצומים כל-כך, וחייבים לעשות הסדרי חוב.

מי צריך את כאב הראש הזה? קאר שולץ, מנכ"ל טבע, אמר שהוא אוהב אתגרים ולכן נשאר. שולץ יכול להרשות לעצמו לומר זאת - הוא קיבל כבר עשרות מיליוני דולרים בשביל האתגר הזה.

3. אני לא מקבל את הטענה שטבע החלה לדעוך מרגע שנחתמה העסקה הממונפת שלה ב-40 מיליארד דולר לרכישת אקטביס. ארז ויגודמן הרוויח ביושר את הביקורת על העסקה שרקם, על הביטחון העצמי המופרז שלו ועל הגיבוי האוטומטי מהדירקטוריון. אבל הוא קיבל חברה בדעיכה. זרעי הפורענות החלו הרבה לפני כן. הם נזרעו אפילו עוד בתקופותו של אלי הורביץ המנוח, המנכ"ל המיתולוגי של טבע. החברה הפכה למכונה משומנת לכאורה של רכישות, ובמקביל למכונה משומנת של יחסי ציבור. התפתחה אמונה שטבע, המייצגת את "מניית העם", יכולה לבלוע עוד ועוד חברות כדי לרצות את ציפיות הצמיחה של השווקים. לפי התדמית שנוצרה לה, לא רק שהייתה לה היכולת לעשות זאת, היה לה גם הכישרון לעכל כל רכישה באופן חלק, בצורה "סינרגטית" שחוסכת עלויות ומחזירה את ההשקעה בזמן קצר. 

הסיפור הזה היה טוב מכדי להיות אמיתי. חלק מהרכישות אמנם הצליחו, אבל היו כאלה שגרמו נזק של ממש. על הכול חיפתה קופקסון, תרופת הדגל האתית של החברה, שייצרה שיעורי רווח פנומנליים, תזרים חזק מאוד, שאיפשר לטבע להמשיך למכור את הסיפור החלומי שלה. לזכותה של טבע ייאמר שהיא סחטה את לימון הקופקסון עד תומו, לא רק ברווחיות אדירה אלא גם בניצול תנאי המס (אפס אחוז מס!). אלא שלכל חגיגה יש סוף, ובמקרה הזה היא נגמרה עם פקיעת הפטנט של הקופקסון.

בשיאה, התרופה מכרה ביותר מ-4 מיליארד דולר בשנה והרווחיות התפעולית שלה הגיעה ליותר מ-3 מיליארד דולר. כאמור, בלי שקל אחד למס, הכול לקופה. אם תרצו, תסתכלו על זה כך: הקופקסון ייצרה לטבע במשך עשור רווחיות תפעולית (רווח בניכוי עלות מכר, הוצאות שיווק ומכירה והוצאות מו"פ, אך לא בניכוי הוצאות הנהלה וכלליות, פחת והפחתות חד-פעמיות) של עד כ-30 מיליארד דולר. לאן נעלם כל הכסף הזה, על מה הוא בוזבז? בין היתר, על רכישות כושלות.

רווחיות כזאת אופיינית מאוד לתרופות מקור בתקופה שבה הן עדיין נהנות מהגנת הפטנט. כשההגנה פוקעת ונכנסות לתמונה תרופות גנריות, שיעורי הרווחיות יורדים באופן דרמטי. טבע, שלא יהיו אי-הבנות, עשתה עבודה מצוינת בהעברת חולים למינון אחר של התרופה, אף היא מוגנת בפטנט, אבל החברות המתחרות לא ישבו בחיבוק ידיים. מרגע שהן הצליחו, ההכנסות והרווחיות של הקופקסון צנחו דרמטית וטבע גילתה שהיא פיתחה תלות מסוכנת בתרופה שהייתה המוצר הרווחי ביותר בישראל. עכשיו ההתמכרות הזאת חוזרת אליה כבומברנג.

4. הדבר המייאש במיוחד במצבה של טבע הוא שאין אפילו קרן של אור בקצה המנהרה. המניה כורה בור אחרי בור וקובעת עוד שפל. גם במחיר של 7 מיליארד דולר, מחיר של חברה קטנה במונחים אמריקאיים, אין לה בינתיים ביקוש. יש אימרה בשוק ההון שאם ג'וק אחד יוצא, הג'וקים הבאים יגיעו. הג'וקים לא מפסיקים לצאת מטבע, הצרות לא מפסיקות להיערם - תביעות משפטיות, צרות בעסקים הגנריים, תרופות אתיות חדשות שלא מתרוממות. כשהצרות באות, הן באות בצרורות.

צריך לומר בריש גלי: המצב התזרימי הקשה של טבע יהיה עוד יותר קשה בשנים הבאות, כשהחזר החובות יהיה הרבה יותר משמעותי. השווקים - לא רק שוקי המניות, אלא גם שוקי האג"ח (רוב החוב של טבע באג"ח) - לא ממש מאמינים שהיא תצלח את המשבר הזה בלי הסדרי חוב, כלומר, בלי תספורות או לפחות גלגול חובות.

5. במבט לאחור, לא רק הציבור התאהב בסיפור המושלם לכאורה של טבע, אלא גם המדינה. לא זו בלבד שהקופקסון הייתה אחראית לנתח משמעותי מרווחי טבע; לא זו בלבד שהיא ייצרה שיעורי רווח מהסרטים - הרווח הזה נהנה מפטור חריג של 0% מס במשך עשור, באדיבות מדינת ישראל, בין היתר בלחצה של טבע (ברור שזה היה אינטרס שלה). הטבות המס הענקיות, שנחשפו כאן לאחר מאבק משפטי במשרד האוצר וברשות המסים, הגיעו לכ-20 מיליארד שקל בעשור.

הטבת מס, חייבים להדגיש, אינה צ'ק שהמדינה מוסרת לחברה מסוימת מקופת המדינה. היא ההפרש בין תשלום מס מלא לתשלום מס בפועל. בהנחה שטבע הייתה צריכה לשלם תשלום מס כלשהו, גם מופחת (חד ספרתי), המדינה הייתה נהנית מעודף של כמה מיליארדי שקלים בהכנסות ממסים. זה עבד כך: הפטור החריג סייע לטבע להוסיף לרווחיות שלה כמה מאות מיליוני דולרים בשנה, והמדינה הפסידה הכנסות מס לאורך שנות הפטור בכמה מיליארדי שקלים. האם המדינה הרוויחה בצורה עקיפה מתוספת התעסוקה בעקבות הפטור? לא ממש. גם אם היה יתרון, הוא היה זמני, לאור הפיטורים הנרחבים של טבע בישראל בעקבות המשבר. כלומר, ה"דיל" של הטבות מס חריגות (שלא יהיה ספק, צריך הטבות מס כדי למשוך השקעות, אלה כללי המשחק, אבל לא הטבות של אפס מס) השתלם אך ורק לצד אחד. 

6. טבע נמצאת כבר תקופה ארוכה במצב שבו היא אינה אדון לגורלה. היא יכולה להמשיך להתייעל, לפטר עוד עובדים ולקצץ עוד בהוצאות, אבל כל זה לא יפצה על אובדן גדול כל-כך בהכנסות ועל בעיות משפטיות ועסקיות שאינן תלויות בה, אלא בעורכי דין, בהסכמים על פיצויים ובהחזרים מחברות הביטוח. טבע נמצאת לא רק בסכנה עסקית, אלא גם בסיכון משפטי לאור התביעות המונחות לפתחה. החשיפה המשפטית שלה היא ענקית. אני לא בטוח שיש מישהו בטבע שמסוגל לאמוד את עומקה. זו כנראה גם הסיבה שיש מחסור בקונים לטבע, גם במחיר השוק המצומק שלה. קונה פוטנציאלי יצטרך לסרוק אותה לאורך ולרוחב כדי לראות אם הוא לא קונה חתול בשק.

שילוב של מחיר נמוך ותספורת לא קטנה במיוחד לחוב עשוי לקרוץ למחפשי הזדמנויות. בסופו של דבר, המפתח של טבע הוא בחוב. כל עוד לא תהיה רגיעה ולא יהיה הסדר כלשהו במבנה המאזני של החברה, ענני האי-ודאות ימשיכו לרחף ולאיים על יכולת ההישרדות שלה, יהיו תנודות המניה אשר יהיו בטווח הקצר.

7. אובדן העשתונות של טבע אחרי תקופת ויגודמן היה המשך לאובדן ערכים. טבע, ששיוועה למנכ"ל חדש לאחר שמניותיה הידרדרו במהירות, לצד הידרדרות בביצועים הכספיים, הייתה מוכנה לחרוג מרף השכר העליון המקובל בה. שולץ מינף את המצוקה של החברה עד תום והשיג מהחברה חוזה חלומי לחמש שנים, המשלב מענקים במזומן, מענקים במניות וכמובן שכר שוטף ובונוסים נדיבים. שולם לו מענק חתימה במזומן של 20 מיליון דולר, מענק שלא שולם מעולם למנכ"ל בטבע, ודאי לא בחברה ישראלית אחרת. בהתחלה זה נראה נפלא: המניה קפצה, השוק הרי אוהב מנכ"לים אגרסיבייים ש"חותכים" עלויות במהירות, אבל מהר מאוד השווקים והמשקיעים הבינו שזה לא מספיק. בנובמבר השנה יחלפו שנתיים מאז נכנס שולץ לתפקידו, שנתיים שבהם הבינו כולם שמשיח לא בא לחברה, ובכלל, אין משיחים בניהול. אכן, יש מנהלים יותר טובים ויש מנהלים שמייצרים ערך, אבל אף אחד מהם הוא לא קוסם.

8. טבע נאבקת כעת בשלוש חזיתות עיקריות: הכנסות, הוצאות וחוב. בהכנסות, יכולת הטיפול שלה מוגבלות: הירידה בהכנסות וברווחיות הייתה מהירה וצפויה, בלי כל פיצוי הולם מהתרופות החדשות; בהוצאות, שולץ טיפל: הוא פיטר, סגר פעילויות, התייעל. אפשר תמיד להתייעל עוד, אבל מרחב התמרון לאור תוכנית ההתייעלות הקודמת הולך ומצטמצם. ההוצאות המשפטיות העתידיות - זה סעיף שאיננו תלוי בניהול, אלא בעיקר בעורכי הדין. נשארנו עם החוב: הכתובת על הקיר, ואני לא ממש מבין מדוע טבע לא ממהרת לפעול בנושא, הרי שוקי האג"ח מאותתים לה שהיא צריכה לעשות זאת.

קצב החזר החובות של טבע יואץ מהשנה הבאה, 2020. במצוקה התזרימית שהיא שרויה בה, זה הנושא שצריך להיות בקדמת סדר היום של טבע. זו המטרה הראשונה שסמנכ"ל הכספים החדש צריך לקבוע לעצמו: לנהל מו"מ עם בעלי האג"ח (רובם ככולם זרים) על תספורת או על הסדר חוב כלשהו. טבע חייבת להרגיע את הזירה הזאת, שיושבת כאבן ריחיים על צווארה, אם היא רוצה להתגלגל איכשהו הלאה. בשאר הזירות - שוק הגנריקה העולמי ושוק התביעות המשפטיות - היא יכולה לקוות לטוב או לאלת המזל או לקונה שירכוש את חבילת הצרות הזאת ויעשה סוף לסיפור של טבע כחברה עצמאית עם זיהוי ישראלי.

הסיפור הישראלי של טבע כבר נגמר למעשה. אף שהמטה שלה עדיין יושב בארץ, בעלי המניות ברובם זרים זה מכבר. הסיפור העצמאי של החברה עשוי להיגמר בעתיד - זה עדיף לחברה ולבעלי מניותיה. צריך להפנים זאת: ענקית הגנריקה טבע, כפי שכונתה בעבר, היא חברה פצפונת במונחי שווי שוק, חברה במאבק הישרדות. גם אם טבע תשרוד, תהילת העבר לא תחזור. 

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אירופה; סנאפצ'אט מזנקת במסחר המוקדם

אינטל נופלת במסחר המוקדם לאחר שהחמיצה את הציפיות למכירות ברבעון הראשון של 2024 ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בזכות תוצאות חזקות, אופטימיות לעתיד ומהלך תקדימי: זו המנצחת הגדולה עד כה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם