גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תכלית החברה העסקית – לקראת שינוי מתבקש

אין בכלל ספק שמתבקש שינוי בחוק החברות הישראלי לעניין תכלית החברה העסקית ● דעה

בורסת פרנקפורט / צילום: shutterstock
בורסת פרנקפורט / צילום: shutterstock

במאמרו של עו"ד דוד חודק, שפורסם במדור זה ב-15.10, הוא מלין על כך שתכלית החברה העסקית נמצאת תחת מתקפה ומספק לתופעה הסברים שונים. אלה אלקלעי התייחסה למאמר זה במדור זה, ואני מבקש להוסיף כמה היבטים.

ניכר כי דעתו של חודק אינה נוחה מהסטייה של מה שמתרחש מדרכו של מילטון פרידמן, שלפיה התכלית החברתית היחידה של החברה העסקית היא להשיא את רווחיה. לגישתו, סעיף 11 בחוק החברות בישראל מתיישר עם תפישתו של מילטון פרידמן ונותן מענה גם לצורך להתחשב באינטרסים של מחזיקי העניין האחרים בפירמה, דהיינו, עובדים, לקוחות, ספקים וכיו"ב.

כאחד ממייסדי ארגון "קפיטליזם קשוב" בישראל, יחד עם עוד אנשי עסקים, אני יכול לומר, שהמתקפה הזו, שאני מצהיר, שאני שותף לה, היא ממש לא מקרית, והיא נובעת מסיבות מאוד עמוקות, ולא רק מהסיבות שמציין עו"ד חודק. מילטון פרידמן גרס כי "השאת רווחים" היא המטרה היחידה של חברה עסקית. אף לא אחד חושב שהרווח אינו חשוב. הוא חיוני לחברה העסקית כפי שכדוריות דם אדומות חיוניות לגוף של כל אחד מאתנו.

אבל, פרידמן גם אמר ש"השאת רווחים" כפופה לכך שהחברה העסקית תפעל, כפי שאומר עו"ד חודק בעצמו, במסגרת כללי המשחק בשוק תחרותי וללא מרמה. האם המצב כיום בעולם העסקי תואם את התמונה שצייר בעיני רוחו מילטון פרידמן?

ובכן, לא חסרות דוגמאות שמצביעות על כך שלעיתים קרובות השוק איננו באמת תחרותי, ולא חסרות דוגמאות של חברות עסקיות שפועלות מתוך מרמה. אני מציע לכל מי שכופר בכך לקרוא את הספר " תורת ההונאה " שנכתב ע"י שני זוכי פרס נובל בכלכלה, רוברט שילר וג'ורג' אקרילוף.

ובינתיים אמנה כאן מספר דוגמאות על קצה המזלג: הבנק האמריקאי, וולס פארגו, חברת המכוניות הגרמנית פולקסווגן (דיזל גייט), חברות הפארמה בארה"ב (משככי הכאבים), חברות מזהמות ברחבי העולם וגם בישראל, ורבות אחרות. האם בשם "השאת רווחים" מותר לפגוע בעניינו של הציבור? גם מילטון פרידמן לא חשב כך.

ומה עם תאגידי העל בארה"ב כמו פייסבוק וגוגל שיש להם כוח אדיר וחוצה גבולות, תרתי משמע, ומה עם מונופולים בישראל הקטנה ?

במלים אחרות, חלק ניכר מהמתקפה על הגדרת התכלית העסקית, המגזר העסקי בארה"ב וגם בישראל, הביאו על עצמם, גם אם זה נעשה ב"הרשאה" ממשלתית.

אני מסכים לגמרי עם עו"ד חודק שהצעותיה של הסנאטורית אליזבט וורן אינן ממין העניין, הן רדיקליות, ואני מתנגד להן וכתבתי על כך בעבר, אבל צריך להבין מהיכן הן מגיעות ומדוע הן זוכות לקשב כל כך חזק. ויחד עם זאת, בעיניי אין בכלל ספק שמתבקש שינוי בחוק החברות הישראלי לעניין תכלית החברה העסקית, חוק שחוקק ב-1999 כשתורתו של מילטון פרידמן שלטה בכיפה.

עו"ד חודק מנסה לומר שהסעיף הנוכחי עונה על הצרכים של שאר מחזיקי העניין, אלה שאינם בעלי המניות, אבל הוא טועה. סעיף 11 קובע, שניתן להביא בחשבון את עניינם של מחזיקי העניין האחרים, ומתנה זאת בכך שזה יהיה במסגרת השיקולים העסקיים, כלומר, בכפוף להם. הסעיף אינו קובע שצריך להביא בחשבון, וזהו הבדל גדול מאוד, ניסוח שמאפשר כיום לחברה העסקית להתעלם ממחזיקי העניין האחרים. ולצורך הדוגמה, חברה עלולה לזהם את סביבתה כיוון שזה משרת בעיניה את תכליתה - "השאת רווחים", בוודאי בטווח הקצר, וצריך להזכיר בהקשר זה, שמנכ"ל של חברה עסקית מגיע בדרך כלל לקדנציה של ארבע עד שש שנים, והתגמול שלו ניתן לו בפרק זמן זה.

הניסוח הנוכחי של החוק מעודד בפירוש מתן דגש על הטווח הקצר, מה שעלול לפגוע קשה בחברה לטווח הארוך.
יותר מזה, גם הפסיקה הישראלית בעשרות השנים האחרונות, נותנת פרשנות מאוד מרחיבה לסעיף 11. דוגמה אחת:

השופטת איילה פרוקצ'יה: "על החברה, והפועלים מטעמה, להתחשב לא רק באינטרסים של החברה ובעלי מניותיה, אלא גם בציפיותיהם הלגיטימיות של גורמים אחרים עימם החברה באה במגע - כגון עובדים, צרכנים, והציבור הרחב..."

הבעיה היא שמנכ"לים ודירקטוריונים לא מודעים לכך ודבקים בחקיקה ולא בפסיקה.

לפיכך, הגיע הזמן לשנות את סעיף 11 באופן ישיר, ולא לטפל, כפי שמציע עו"ד חודק, בכל שאר התכליות המורחבות של חברה עסקית במסגרת חוקים ספציפיים לעניינו של כל אחד ואחד ממחזיקי העניין, שיש אגב לא מעט כאלה כבר כיום.

טיעון מעניין שמעלה עו"ד חודק במסגרת התנגדותו לשינוי התפישה לגבי תכליתה של החברה העסקית הוא, שהוא לא רואה כיצד חברה עסקית יכולה להתמודד עם ריבוי תכליות כאשר התכליות עשויות להיות מנוגדות זו לזו, שכן למחזיקי עניין שונים יש אינטרסים שונים ולעתים מנוגדים, ואז הניסיון לתמרן ביניהם הוא כדבריו "החלטה פוליטית ולא עסקית". מה חדש בזה ? גם כיום, במשטר החוקי הקיים, החלטות עסקיות של חברה עסקית הן החלטות פוליטיות במובן הרחב של המושג.

גישתו של עו"ד חודק משקפת את העמדה שחברה שייכת אך ורק לבעלי מניותיה והיא צריכה לשרת אך ורק את האינטרסים שלהם. אם אפשר, "על הדרך", להתחשב באינטרסים של מחזיקי עניין אחרים בלי שייפגעו האינטרסים של בעלי המניות זה נחמד, אך לא מחויב המציאות. צריך להזכיר, שמול גישה זו יש גם עמדה אחרת, הפוכה, שאומרת שחברה היא ישות עצמאית העומדת בפני עצמה, והיא צריכה לתת יחס שווה לכל מחזיקי העניין, לרבות בעלי מניותיה.

שתי הגישות האלה הן קיצוניות ופסולות בעיניי. הגישה הנכונה צריכה להיות שחברה עסקית אכן שייכת לבעלי מניותיה והם צריכים להיות בגדר "ראשון בין שווים" תוך התחשבות מתחייבת, ולא רק כזו שמתאפשרת, באינטרסים של שאר מחזיקי העניין.

אז מהו הפתרון?

יש כמה דרכים לשנות את ההגדרה החוקית של תכלית החברה העסקית באופן שיהיה תואם הן למציאות העסקית הקיימת, הן למציאות החברתית, והן למציאות הפרשנית.

האחת היא לקבוע שצריך (ולא ניתן ) להתחשב במחזיקי העניין האחרים (פרט לבעלי המניות);
השנייה היא לקבוע שתכלית החברה היא השבחת הערך שלה לטווח הארוך, חלף "השאת רווחים";
השלישית היא לקבוע שלחברה עסקית יש ייעוד שהוא מעבר ל"השאת הרווח" ושייעוד זה צריך להיות מעוגן בתקנון שלה;
והרביעית - לאפשר לחברות להגדיר את עצמן באופן וולונטרי כחברות עם ייעוד שיוגדר.

כך או אחרת, אין לי ספק, שתכלית החברה העסקית כפי שהיא מופיעה כיום בחוק, עתידה להשתנות בשנים הקרובות, ולא רק בישראל. 

הכותב הוא יו"ר מיטב דש

עוד כתבות

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז על ידי גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה התחזק השקל דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה, ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בת"א

הבורסה בת"א כבר עלתה ב־15% מתחילת השנה - הרבה מעל השווקים בעולם ● המומחים תולים זאת במכלול סיבות - משובם של הזרים, דרך התנפלות הציבור בישראל ועד היחלשות איראן ● מדוע המניות הגדולות מובילות את העליות, ולמי מומלץ "לקחת חלק מהכסף הביתה"

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה - והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להערך לביצוע העסקה

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

מגמה מעורבת באסיה; הניקיי חצה לראשונה את רף ה-58 אלף נקודות

בורסת טוקיו עשתה היסטוריה, שם נמשך הראלי שהחל עם ניצחונה של הנשיאה סנאה טקאיצ'י בבחירות במדינה ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם