תמ"א 38 | פיצ'ר

"המנוול לקח את החתימות שלנו, מכר אותן ב-100 אלף דולר ונעלם"

"גלובס" יצא למסע בין חמישה פרויקטים של תמ"א 38 שיצאו לדרך - ונתקעו באמצע הבנייה • ככה נראית ההתמודדות היומיומית של בעלי הדירות, שחיים שנים באתר בנייה מסוכן ומלוכלך, ושל רוכשי הדירות החדשות, שנשארו בלי דירה ובלי כסף • מה אפשר ללמוד מהניסיון שלהם?

תמ"א 38 חדרה למרחב העירוני בישראל לפני 15 שנים בשקט ובאיטיות, אך הפכה מאז למושג שכולם מכירים, וליעד נחשק.

הרעיון נשמע מצוין: היזם מחזק את הבניין, לעתים קרובות מוסיף מעלית, ממ"ד או מרפסת, משדרג את השטחים הציבוריים - ובתמורה מקבל זכויות בנייה לבניית דירות נוספות. אבל נתוני הרשות להתחדשות עירונית מלמדים שפרויקטים של תמ"א 38 הם פגיעים מלכתחילה: רק חלק קטן מהבקשות להיתרים לפרויקטים כאלה בכלל מומשו והגיעו למצב של אכלוס.

פרשנות: 2020, השנה שבה המדינה חייבת לסייע למאות נפגעי התמ"א

לפי הנתונים, בשנים 2005-2018 הוגשו לרשויות התכנון 3,570 בקשות לפרויקטים של תמ"א 38/1, כלומר, חיזוק ועיבוי. מתוכן, עד היום אוכלסו רק 642 פרויקטים. לפרויקטים של תמ"א 38/2, כלומר, הריסה ובנייה מחדש, הוגשו 2,568 בקשות ומתוכן אוכלסו רק 313. אפשר ללמוד מכך שרוב הפרויקטים הלא כלכליים, נופלים כבר לפני שלב הבנייה.

אלא שאפשר לראות ברחבי הארץ לא מעט מקרים שבהם פרויקט קיבל היתר בנייה ויצא לדרך - ואז העניינים הסתבכו והפרויקט נתקע.

כמה כאלה יש? אף אחד לא יודע. "גלובס" פנה לרשויות מקומיות רבות בארץ, אולם תשובות מסודרות אין. מהמקרים שבדקנו אפשר ללמוד שברוב המקרים, ההסתבכות מתחילה בגלל יזם בלי גב פיננסי חזק, או בגלל קבלן חתימות שמחתים את הדיירים ומוכר את ההסכם הלאה.

חיים אביטן, יו"ר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אומר כי "חשיבותם של פרוייקטים מסוג תמ"א היא גדולה מאוד בכל הקשור להגנה על התושבים מפני רעידות אדמה וטילים, אולם מורכבותם של הפרויקטים מביאה פעמים רבות לעיכובים ואף לעצירתם. אנו פועלים מיום הקמת הרשות להסרת חסמים גם בתחום זה".

מפגש עם בעלי דירות שחיים כבר שנים באתרי בנייה או תקועים עם חובות של מיליוני שקלים, מלמד על הסכנה האורבת לשותפים בפרויקטים של תמ"א 38. הנה חמש דוגמאות מרחבי הארץ.

"אין לי דוד שמש כי גילחו לנו את הגג, והרוכשים מלמעלה תובעים אותנו"

כתובת: רחוב גרשום 4, רמת גן

בבניין ברחוב גרשום 4 ברמת גן יש 15 דירות, בשתי כניסות. היזם, חברת קדם, היה אמור להוסיף עוד תשע דירות על הגג.

הדיירים חתמו על חוזה עם חברה יזמית בשנת 2009. במהרה הסתבר להם שחוזה ההתקשרות איתם נמכר לחברת קדם. שני קבלנים שעבדו עם החברה פשטו רגל והקבלן השלישי הפסיק את עבודתו לאחר ששכרו לא שולם.

עמוס טייב מתגורר בקומה השלישית והאחרונה, בדירה הפונה לכיוון הרחוב. בחדר המדרגות יש פתחים עם סגירה מאולתרת שמאחוריהם פיר המעלית, בתקרת דירתו של עמוס יש סימני נזילות ואחד החלונות שבחדר השינה שלו לא ניתן לפתיחה משום שקיר הממ"ד חוסם אותו.

עמוס טייב / צילום: שלומי יוסף
 עמוס טייב / צילום: שלומי יוסף

טייב: "ב-2009 הגיע הנה גבר עם תיק ג'יימס בונד שניראה כמו איל נדל"ן, הוא דפק על הדלתות וסיפר לנו על מעלית, ממ"ד, מרפסת שמש ושיפוץ. כינסתי את ועד הבית וכולם היו מבסוטים. המנוול לקח את החתימות שלנו, מכר אותן ב-100 אלף דולר ונעלם. בשלב הזה הגיע אלינו אנשי קדם, החברה היזמית, והבהירו לנו שחוזה ההתקשרות שלנו בידיים שלהם.

"באיזה שלב הקבלן מטעמם פשט את הרגל ונעלם. פנינו לבית משפט ובשארית הכסף בנינו עד הקומה השלישית. פה נגמר הכסף. אנחנו תקועים עכשיו בתוך שלד והרוכשים מלמעלה תובעים אותנו. יש פה ביוב פתוח ומסריח, מים עומדים, יתושים, אין לי גז בבית כי אסור גז בתקופה של תמ"א, אני לא יכול להשתמש בחניה שלי, אף שהיא רשומה על שמי בטאבו, אין לי דוד שמש כי גילחו לנו את הגג, בחורף יש מלא נזילות, המזגנים לא עובדים כי ניתקו אותם, אז אני ישן עם מאווררים בקיץ, כשמתפוצץ פה צינור יש בעיה רצינית. אי אפשר למכור את הדירה כי יש הערת אזהרה. אני לפחות גר בחזית ולכן יכול לפתוח את התריס, אבל אלה שגרים בעורף הבניין, לגמרי חנוקים.

"עכשיו מסתבר שכל הדיירים צריכים לשלם יותר מ-500 אלף שקל כדי להעיף את היזם ולשחרר את הערת האזהרה. הבעיה היא שאלה שחתמו כבר מתו. אלה שקנו את הדירות למעלה שילמו כסף ולכן הם בעלי אופציות. מבחינתם שיגמרו את התמ"א ויקבלו את הדירות שלהם".

רחוב גרשום 4 ברמת גן/ צילום: שלומי יוסף
 רחוב גרשום 4 ברמת גן/ צילום: שלומי יוסף

עו"ד אילן מוריאנו, מחברת קדם: "אנחנו כבר לא מעורבים בפרויקט. בית המשפט מינה שם מנהל מקצועי שאמור להשלים את הפרויקט. אנחנו זזנו הצידה לפי פסק דין של בית המשפט מ-24.5.17".  

"אני מכיר משפחה שבהליכי גירושין בגלל התופת הכלכלית שהביא איתו הסיפור הזה"

"אני מכיר משפחה שבהליכי גירושין בגלל התופת הכלכלית שהביא איתו הסיפור הזה"

כתובת: הפלמ"ח 3, אשדוד

הבניין ברחוב הפלמ"ח 3 בעיר אשדוד נמצא כבר כמעט תשע שנים בהליך בנייה. זהו בניין רכבת בן ארבע קומות, ובו 64 דירות בשמונה כניסות.

השתלשלות העניינים: ב-2011 התחילה החברה היזמית א. י. פרידמן יזמות והשקעות את עבודות הבנייה. לפי הסכם התמ"א שנחתם עמם, כל אחד מבעלי הדירות הקיימות היה אמור לשלם 35 אלף שקל. כלומר, בעלי הקרקע הוסיפו מכיסם לפרויקט כ-2.24 מיליון שקל.

אבל החברה היזמית נתקלה בקשיים תזרימיים וכשלא קיבלה כספים מהרוכשים של הדירות החדשות, הפרויקט נעצר. בינואר 2017 חתמו הדיירים על הסכם לביצוע עבודות בנייה עם הקבלן ע.י. כח יזמות בע"מ, אך גם הוא לא סיים את הפרויקט.

עינב אורלב, חבר בוועד בעלי הדירות, הוא משפטן בהכשרתו. אורלב מספר שבעלי הדירות בבניין נקלעו לסיטואציה מורכבת: "זה אחד המקרים הראשונים של תמ"א 38 בארץ. בעלי הדירות, שילמו מכיסם 35 אלף שקל ליזם. כאן זה לא רמת אביב ג'. זו שכונה זולה באשדוד והמיקום הוא על כבישים ראשיים, ולכן, הדיירים הלכו לקראת היזם. ישנם רוכשים אשר פלשו אל הדירות החדשות, ללא כל העברות כספים לנאמן ו/או לקופת בית המשפט ו/או לבעלי הקרקע. בכך הם הפרו שוב את התחייבויותיהם לפי ההסכם, כפולשים, מבלי שכל התמורה שולמה לפחות לקופת הפרויקט. הבנייה ללא פיקוח, ללא היתרים וללא ביטוח, מסכנת את חיי 100 ילדי הבניין ושאר בעלי הקרקע, דבר חמור כשלעצמו".

יהושע ויסמן, אחד מרוכשי הדירות החדשות, טוען שהיזם הטעה אותם כבר מההתחלה: "הוא הצליח להמציא לנו מסמכים שלפיהם הוא סיים את מחצית מהבנייה וכך הוציא מאיתנו כסף, אבל הוא אף פעם לא הוסיף כסף משלו לבנייה. הוא קיבל מאיתנו ארבעה מיליון שקל. כשלא היה לו כסף הוא פשוט לא בנה ואז התחיל הפיצוץ.

"כבר חמש שנים שאין בנייה. לדיירי הבניין יש נזילות, אין להם דודי שמש ולכן הם משתמשים כל הזמן בדודי חשמל. יש להם הפסקות חשמל ותשתיות הביוב לקויות. יש זבל. מגיעים פקחים של העירייה שנותנים קנסות לדיירים כי זה אתר בנייה מסוכן. הרוכשים, לעומת זאת, גם משלמים משכנתה וגם משלמים שכירות חודשית. אני מכיר משפחה שבהליכי גירושין בגלל התופת הכלכלית שהביא איתו הסיפור הזה".

מה תעשו?

"בחודש יולי השנה התאגדנו ארבעה רוכשים והגשנו בקשה לפירוק חברה, היות ואין לה כסף להמשיך את הבנייה. כמובן שהיתה התנגדות גורפת מצד היזם. השופט קיבל את העמדה שלנו ובחודש אוקטובר מונו לפרויקט שני מפרקים, עורכי דין ידועים. בדצמבר יתקבל הדוח ונדע לאן אנחנו ממשיכים. זה לא פשוט, כי אין תוכניות וצריך לחדש את ההיתרים וגם להבין כמה כסף יצטרכו הרוכשים להוסיף. כרגע נבדקת אופציה של מימון השלמת הפרויקט באמצעות בנייה על מגרש קרוב, אבל אפילו פתרון זה כרוך בשינוי תב"ע ויקח שנים".

דוד חדד והבניין ברחוב הפלמח 3 באשדוד/ צילום: מתן פורטנוי
 דוד חדד והבניין ברחוב הפלמח 3 באשדוד/ צילום: מתן פורטנוי

דוד חדד רכש את דירתו בקומת הקרקע של הבניין "הישן", אחרי שהתחיל פרוייקט התמ"א. הוא מספר על הקונפליקט בין בעלי הדירות הוותיקים לאלה שרכשו את הדירות החדשות בקומות התוספת, ואף גרים בהן, למרות שלא קיבלו טופס 4: "יש כאלה שמזדהים עם אלה שגרים שם. בסופו של דבר הם משלמים משכנתאות ושכירות. עם הזמן נולדו להם ילדים, הם היו צריכים לשכור דירות יותר גדולות, בינתיים שכר הדירה עלה, ולכן הם עברו לדירות, למרות שבנייתן לא הסתיימה".

עו"ד ליאור לוי, ראש מנהלת ההתחדשות העירונית באשדוד: "הפרויקט ברחוב הפלמ"ח 3 היה אחד מפרויקטי התמ"א הראשונים בארץ. אפילו משרד הבינוי והשיכון נתן לתושבים וליזם מענק כדי שיקדמו את הפרויקט. רוב הדירות בפרויקט נמכרו למגזר החרדי. הם קנו בלי לעשות בדיקות נאותות, בלי בנק מלווה, בלי ערבויות. היזם פשט את הרגל והם כבר שנים בתוך אתר בנייה, לא בטיחותי".

האם זו תופעה שאופיינית לתמ"א 38, או שמניסיונך מדובר במקרים יוצאי דופן?

"זה אופייני לתמ"א 38/1. אין דרישה בחוק מי יכול להתעסק עם תמ"א. כל אחד יכול להפוך לקבלן. יש גם קבלנים שמשאירים לעצמם אחוז קטן ובפועל עושה את העבודה איזה קבלן טנדר. מצד שני, יש לנו באשדוד כרגע 100 פרויקטים ובסך הכול פרויקט אחד תקוע".

מא. י. פרידמן יזמות והשקעות לא התקבלה תגובה. 

"בונים עקום ובסוף יהיה אסון"

רחוב בר אילן 59-61, בת ים

32 בעלי הדירות ובני משפחותיהם, ברחוב בר אילן 59-61 בבת ים, חיים כבר שש שנים באתר בנייה.
בשנת 2010 חתמו דיירי הבניין על חוזה עם החברה היזמית י. ח. גרינברג, ובשנת 2014 התחילו עבודות הבנייה.

נציג הדיירים במאבק להשלמת הפרויקט הוא איש צעיר שמתגורר בדירת סבתו ולא היה מוכן להיחשף בשמו. הוא הפנה אותי לדף פייסבוק שהקים, בשם "בר אילן 59+61 בת ים תמ"א 38" המציג בעיקר סרטונים של הבעיות שאיתם מתמודדים הדיירים. "כבר באוקטובר 2015 פנינו לעורך הדין שליווה אותנו בחתימת החוזה עם הקבלן משום שזה לא העמיד ערבויות טרם תחילת הפרויקט וגם לא מונה מפקח מטעם הדיירים על חשבון היזם כפי שהוסכם בחוזה. נאלצנו להגיש תביעה לבית המשפט ובמהלכה התברר לנו שהקבלן שבחרנו מכר את הפרויקט לקבלן אחר ללא ידיעתנו עוד ב-2013.

רחוב בר אילן 59-61 בבת ים/ צילום: איל יצהר
 רחוב בר אילן 59-61 בבת ים/ צילום: איל יצהר

"בעקבות התביעה וחשיפת המכירה הגענו להסכמה, משכנו את התביעה, ובתמורה היזם הציב ערבויות ומימן מפקח בנייה מטעמנו. כמו כן, ניתנה ליזם ארכה של 20 חודש להשלמת הפרויקט.

"אבל בשטח המצב נמשך כפי שהיה קודם: הפסקות עבודה של ימים ושבועות, מיעוט פועלים, קבלנים מתחלפים, כל קבלן מאשים את קודמו בטעויות בבנייה, נזקים לדירות ולרכוש, הרס של מזגנים וקצרים בחשמל. נשארנו בלי מים חמים בחורף במשך ימים ושבועות.

"חורף אחרי חורף הדירות העליונות מוצפות מים והדירות בקומות התחתונות סופגות מים בקירות. בחורף 2016 הבניין כולו הוצף ברמה שחברת החשמל ניתקה את זרם החשמל הראשי לבניין והיזם עצמו פינה את הדיירים לבתי מלון לכמה ימים. אגב, הנזקים בדירות לא טופלו עד היום".

עו"ד רמי קוגן, המייצג את הדיירים, סבור שמה שקרה בפרויקט ברחוב בר אילן זה "פאשלה של המדינה": "מגיע איזה בן אדם שמציג את עצמו כיזם או קבלן ודופק על דלתות הדירות. הוא מדבר מהר, עם ביטחון עצמי, מבטיח הבטחות ומחתים את הדיירים.

רחוב בר אילן 59-61 בבת ים/ צילום: איל יצהר
 רחוב בר אילן 59-61 בבת ים/ צילום: איל יצהר

"עם ייפוי הכוח הנוטריוני הוא מתחיל בקידום תוכניות בעירייה, אבל בדרך מוכר את הפרויקט למישהו אחר. זה שדופק על הדלתות זה לא אותו האחד שבונה. במקרה שלנו גרינברג החתים ומכר את הפרויקט ליובל אדרי שרשם את החברה על שם אחותו, ליז אדרי. אין פה שום בדיקות, שום אכיפה. בארה"ב כשאתה בונה בית מגיע מפקח מצד המדינה שלוש פעמים בשבוע".

אתה חושב שזו בעיה ייחודית לתמ"א 38?

"כן. בפרויקט רגיל, אתה קונה את הקרקע. בתמ"א, לעומת זאת, אתה מקבל את הקרקע בחינם. תחשוב שיכול לבוא בן אדם בלי יכולות כלכליות, בלי ליווי בנקאי, למכור את הדירות על הנייר, הוא לא נותן ערבויות חוק מכר, אנשים שמים לו כסף בלי לדעת שלא צריך לשלם.

"נוצר מצב שיש אנשים בני 80 שנתנו את כל ההון העצמי שלהם, הם לא יכולים לקחת משכנתה ואין להם איפה לגור כעת.

"לא יכול להיות שהעירייה גומרת את התפקיד שלה ברגע שהיא נותנת היתר בנייה. בונים עקום ובסוף יהיה אסון".

מחברת י. ח. גרינברג, לא התקבלה תשובה. 

רחוב בר אילן 59-61 בבת ים/ צילום: איל יצהר
 רחוב בר אילן 59-61 בבת ים/ צילום: איל יצהר

"אנחנו תקועים בלי בית, עם משכנתה עצומה ועם שכירות"

כתובת: הפלמ"ח 13, קריית ביאליק

בקריית ביאליק יש חמישה פרויקטים של תמ"א 38 של היזמית אקסודוס פרימיום שנתקעו. הסתבכות החברה החלה בעקבות תביעה שהגיש באוקטובר 2018 יחיאל אבוקרט, שותף בחברה, בטענה לחוב של שבעה מיליון שקל. בנובמבר 2018 מינה השופט את עו"ד עדי אקראוי לנאמן לניהול הפרויקטים, ובינתיים, תלונה שהוגשה לממונה על חוק המכר במשרד השיכון חשפה כי החברה גבתה כספים מרוכשי דירות בלי להעמיד לטובתם ערבות המגנה על כספם כפי שמחייב חוק מכר.

רחוב הפלמח 13 קריית ביאליק/ צילום: קרן גילווארג
 רחוב הפלמח 13 קריית ביאליק/ צילום: קרן גילווארג

רוית ששון, אם חד הורית לשלושה ילדים, רכשה לפני כשלוש שנים דירה בפרויקט תמ"א 38 ברחוב הפלמ"ח 13: "אנחנו תקועים בלי בית, עם משכנתה עצומה ועם שכירות. זאת קריסה נוראית. רכשתי דירה מערבית בקומה חמישית לפני כשלוש שנים. היו כבר יסודות לבניין ובהסכם שעליו חתמתי נקבע שאקבל את הדירה בתוך חצי שנה. המון בנקים לא הסכימו לתמוך בפרויקט ולכן היה קושי לקבל משכנתה. הגעתי למצב ששילמתי 90% מערך הדירה. נגרם לי עוול נוראי".

רוית ששון/ צילום: ערן גילווארג
 רוית ששון/ צילום: ערן גילווארג

ע', שאינה מעוניינת להיחשף, רכשה אף היא דירה בבניין. "חתמנו על חוזה לפני שלוש שנים וכבר שנתיים שאין עבודות, אין אפילו פיגומים. כלום לא נעשה. למזלנו יצא ששילמנו לפי חוק המכר, כלומר לפי התקדמות הבנייה. שילמנו רק 40%".

נתנאל עמנואל רכש דירה בקומה ראשונה בבניין, ועבר לגור בו עם משפחתו אחרי חתימת הסכם ההתקשרות עם היזם.

איך זה לחיות בפרויקט תקוע?

"זו סכנת חיים. יש לי שתי בנות, בנות 4 ו-1.5 וזו ממש בעיה. הילדה החליקה על המדרגות בגלל האבק ובנס לא נפלה לפיר של המעלית. כל הזמן יש אבק, אנחנו מזמינים מנקות פעם בשבוע, יש בעיות עם תאורה ובערב זה ממש מסוכן".

עו"ד יניב בולגנים מייצג דיירים באחד מהבניינים שננטשו על ידי חברת אקסודוס פרימיום. לדבריו, ההגנה על רוכשי הדירות, אך גם על בעלי הדירות שנשארו בבניין, אינה מספקת. "בתמ"א 38 אין פיקוח ואין מספיק ביטחונות מהקבלן. נוצר מצב שחמשת הפרויקטים האלה תקועים ויש אנשים שנשארו בלי בתים, ועם משכנתאות ובינתיים אין שום אופק לקידום הפרויקטים. בעיני, צריך להכניס שינויים מרחיקי לכת בחוק המכר מבחינת הדרישות שדורשים מקבלנים. צריך להגן יותר על הדיירים".

מה קורה עכשיו?

"כרגע יש אי ודאות מוחלטת. זה תקופה ארוכה שלא עובדים בבניינים. אין שום צפי מאיפה אפשר להביא כסף ולהתחיל לקדם את הפרויקטים האלה".

עו"ד אדיב מחול, המייצג את חברת אקסודוס פרימיום: "מרשתי כבעלת ניסיון מוכח בתחום, החלה בביצוע חמשת הפרויקטים והתקדמה בדיוק לפי המועדים שהבטיחה, וניהלה אותם על הצד הטוב ביותר, אך בחודש אוקטובר 2018 עקב סכסוך משפטי בינה ובין שותף לשעבר, שלא אמור היה לעכב את המשך העבודות, הדיירים עצמם חברו לשותף התערבו באמצעות עורכי הדין שלהם, עיכבו תשלומים, ולחצו למינוי מנהל חיצוני שהוא עורך הדין שלהם, שיפקח על השלמת הפרויקטים, ולקחו את האחריות, ומרשתי מתוך כוונה לשמור על העבודות והשלמתן ותוך הקרבת אינטרסים שלה הסכימה להצעה, ואכן מונה לתפקיד עו"ד עדי עקראוי שייצג דיירי שני פרויקטים, ובהסכמת ומטעם עורכי הדין של יתר הפרויקטים.

"עם המינוי האחריות יצאה ממרשתי ועברה למנהל החיצוני שמופקד על השלמת העבודות. הדיירים אף בהחלטה שיפוטית מפורשת ויתרו על כל זכות תביעה נגד מרשתי בתמורה להסכמתה למינוי מנהל מטעמם, וכל האחריות עברה למנהל החיצוני כאמור ולבקשתם.

"מאז מינויו בחודש נובמבר 2018 ועד היום המנהל החיצוני תוקע את העבודות, מסרב לשתף פעולה עם מרשתי שביקשה להתקדם בעבודות ולזרזן. מרשתי אף פנתה בעשרות בקשות בעניין לבית המשפט, אך שום דבר לא עוזר.

רחוב הפלמח 13 קרית ביאליק/ צילום: ערן גילווארג
 רחוב הפלמח 13 קרית ביאליק/ צילום: ערן גילווארג

"על הדיירים והרוכשים, שבחרו למנות מנהל חיצוני, ושממשיכים לתת לו גיבוי עד עצם היום הזה, ושמסרו לידיו את המפתחות והאחריות, לפנות למנהל שהם בחרו ולא למרשתי, שמממתינה רק להזדמנות לעבוד ולהשלים הפרויקטים, כאשר לקופת המנהל אמורים להיות מוזרמים כספים של מרשתי שיספיקו להשלמת העבודות ואף יותר, אך למרשתי אין כל מידע על הכספים שבקופה ולמרות כמה צווים שיצאו מבית המשפט, המנהל החיצוני מסרב לקיים ההחלטות ולגלות פרטים על הכספים שברשותו. ואדגיש שמרשתי ביצעה עבודות בשווי הרבה יותר גבוה ממה ששילמו לה הדיירים כך שכל טענה שרוכש כלשהו איבד ולו שקל אחד היא שקרית.

"מרשתי תדחה כל ניסיון להעביר את האחריות לעיכוב לכתפיה, ולכל ניסיון לשרבב את שמה לכל תקלה או עיכוב של העבודות, ולא תהסס לנקוט באמצעים החוקיים העומדים לרשותה נגד כל מי שינסה לפגוע בשמה הטוב".

עו"ד עדי עקראוי, שהיה אחראי על פירוק החברה, מסר כי "העובדות והממצאים הינם רבים ומורכבים ומאחר והדברים מתנהלים בתיקי בית המשפט, בהליכים תלויים וקיימים, אינני יכול לפרט בפרטים ללא אישורו של בית המשפט. לענין תגובת בא כוח החברה- עו''ד אדיב מחול- דבריו מוכחשים מכל וכל, זאת בלשון המעטה. כל טענותיי בנדון נטענו וייטענו במסגרת הליכים משפטיים. הנני פועל בכל האמצעים שיש ברשותי, על אף המגבלות והקשיים הרבים הקיימים בנסיבות תיק זה והכל במטרה לפתור את הבעיות הקיימות ולהביא לסיום בניית הפרויקטים, כאשר טובת הדיירים והרוכשים החדשים עומדת לנגד עיניי".

יחיאל אבוקרט, שהשקיע בעבר בחברה, מוסר בתגובה כי "תגובתו של עו"ד מחול לוקה באי אמיתות ואי דיוקים בלשון המעטה!הוא נוטה להטלת האשמה ממנו וממרשתו והלאה כשלמעשה ידועה לו היטב מעורבותו יחד עם אמל זיאדה מאבו סנאן. ישנן ראיות ודוחות של הנאמן מטעם בית המשפט בקנה מידה עצום המוכיחות את טענותיי, ואין זה המקום להעלותם, ההליכים נמשכים בבית המשפט ושם תתברר האמת לאמיתה. ראשית יאמר כי הפרויקטים לא הופסקו בגלל התביעה, בדיוק להיפך התביעה הוגשה בשל עצירת הפרויקטים וגילוי מכירת דירות ועסקאות לא כשרות לכאורה. בגלל התנהלותו לכאורה של עו"ד אדיב מחול. איבדתי מליוני שקלים שעברו תחת ידיו ולא שימשו לקידום הבניה בפרוייקטים. אני הקורבן הגדול ביותר בפרשה ואף איבדתי את נכסיי הפרטיים. רק בזכות פעילותו של הנאמן עו"ד עקראוי, יש תקווה להטבת הנזקים הכבדים ולהשלמת הדירות בפרויקטים. אני מצידי אנהל הליכים בבית המשפט להוכיח את טענותי נגד עו"ד אדיב מחול".

"הדיירים הם שבויים"

כתובת: ברנדה 58 פתח תקווה

בבניין ברחוב ברנדה 58 בפתח תקווה יש 11 דירות. הבניין בגובה שלוש קומות ויבנו מעליו עוד 2.5 קומות ובהן שמונה דירות. היזם המקורי היה חברת אלמקס הנדסה ח11.

בעלי הדירות חתמו בשנת 2012 על הסכם עם יזם שבשלב מסוים מכר את הבעלות על החברה לאדם אחר. מאחר שהבנייה התמשכה והתגלו בעיות רבות, הדיירים נאלצו לתבוע את היזם. לחברה היזמית מונה מפרק.
דייר המייצג את דיירי הבניין במאבק מול היזם ומבקש להישאר בעילום שם אומר כי "היזם (מחברת אלמקס ח-11), עשה רושם טוב ושאפשר לדבר איתו. אבל בשנת 2015 הסתבר לנו שהחברה היזמית עברה בעלות ונכנס גורם חדש במקום בשם איציק שמש.

ברנדה 58 פתח תקוה / צילום: איל יצהר
 ברנדה 58 פתח תקוה / צילום: איל יצהר

"בשלב העבודות הבנו, ודי מהר, שלא ממש סופרים אותנו. זה התחיל מהדברים הקטנים של ההתנהלות היומיומית: קבעו איתנו ולא הגיעו, לא הייתה הקפדה מצד הפועלים על מניעת נזקים, בשלב יותר מאוחר התחילו לומר לנו שאין לנו זכות לקבוע כל מיני דברים - בניגוד לחוזה - למשל, את סוג האריחים באזורים הציבוריים. כשמישהו מאיתנו רצה להגיד משהו התחילו לצעוק עליו. במבט לאחור די ברור שבנקודה הזאת היינו צריכים לעצור, אבל התחושה הייתה שקיבלנו משהו בחינם וחיכינו לזה כל כך הרבה זמן, שלא רצינו לעצור את הדברים. היום אנחנו מבינים שהדיירים הם שבויים, ושקשה לצאת מזה.

"בגלל טעות מדידה הסתבר שהם חייבים לפרוץ את המעטפת החיצונית של כל הדירות בשלב מוקדם ונוצר מצב שהדירות איבדו חלק מהשטח. זה מאוד השפיע על איכות החיים שלנו. לא היה אוורור בבתים, אי אפשר היה לפתוח חלק ניכר מהתריסים, הורידו את הסורגים ולא החזירו, הבטיחו שישחררו לנו את החדרים וזה לא קרה.
"אירוע מכונן אירע באחד החורפים כאשר הם הורידו את הזיפות של הגג העליון, ירד גשם והציף בצורה כזאת שבדירות בקומה העליונה ירד גשם מהתקרה. יש דירות שעד היום לא תוקנו. בנקודה הזאת אנחנו הבנו שהנזק מאוד משמעותי והתחלנו איתם בתהליך בוררות. מכאן והלאה העבודה התקדמה לאט, עד שהבנו שהם לא עובדים.

ברנדה 58 פתח תקוה / צילום: איל יצהר
 ברנדה 58 פתח תקוה / צילום: איל יצהר

"המפרק שמונה על ידי בית המשפט היה אמור להתרכז במטרה של סיום הבנייה, אך גם יותר משנה לאחר פירוק חברת אלמקס. אין תהליך של מיצוי הדין עם האחראים למצב".

עו"ד משה תורג'מן המייצג את דיירי הבניין מול חברת אלמקס הנדסה ח11: "חברת אלמקס תחת פירוק, היא לא נמחקה, אלא כל הסמכויות של בעל השליטה בחברה הופקעו לטובת בעל תפקיד שזה אני, יחד עם עו"ד אסף דגני. מצאתי טעויות שהתגלגלו: הדיירים לא מצאו לנכון לחייב את היזם בבנק מלווה והסכימו לתת את הזכויות שלהם בגג הבניין ללא התחייבות. המשמעות היא שלא היו ערבויות לביצוע הפרויקט. רוכשי הדירות קנו את הדירות בלי ערבות חוק מכר. היזם היה מוכן למכור את הדירות למי שיביא לו מזומן. היו משקיעים שקנו דירות ערב הפירוק, בזול, וכך נוצר מצב שהכסף שהרוכשים שמו לא נמצא בבלוקים ובברזל של הבניין".

ברנדה 58 פתח תקוה / צילום: איל יצהר
 ברנדה 58 פתח תקוה / צילום: איל יצהר

מה התפקיד שלך עכשיו?

"להוציא את העגלה מהבוץ. זה לא פשוט. כשהקבלן מכר דירות הוא היה אמור לשלם כסף לרשות המסים, אבל הוא לא שילם ורשות המסים הטילה עיקולים על כל הבניין באופן כזה שאני לא יכול להתקשר עם קבלן אחר ולסיים את העבודה. כרגע אני נאלץ להעסיק רואה חשבון כדי לגבש חוב מס.

"חלופה אחרת היא לעשות מכר חוזר לכל הפרויקט. המשמעות היא שכל מי שקנה ושילם יחכה בצד ואולי יקבל כסף מהמכר השני. במילים אחרות, הפרויקט שוב עומד למכירה".

איציק שמש מחברת אלמקס הנדסה ח11: "החברה נמצאת בכונס נכסים עקב עצירת עבודה של הקבלן המבצע, שקיבל את כל הכספים שלו ולא השלים את העבודות. הדיירים טענו להרבה דברים ולא עמדו בעצמם בהרבה דברים. אני עושה את שלי כדי שזה יתקדם כמה שיותר אצל הכונס ואנשים לא ייפגעו".