צוללת חיל הים מסדרת דולפין / צילום: דובר צה"ל
הסנגורים שמייצגים את החשודים במעורבות ב"פרשת הצוללות" (תיק 3000) נדרשים לעבור סיווג ביטחוני לפני שיקבלו לידיהם את חומרי החקירה בתיק מהפרקליטות, כדי להתכונן להליכי השימוע. אולם למרבה האבסורד, חוקרי המשטרה שחקרו את החשודים לא נדרשו לעבור סיווג ביטחוני דומה, לפני שנחשפו לחומרים המסווגים - כך נודע ל"גלובס".
במסגרת "פרשת 3000" נחקר החשד כי קצינים בכירים ועובדי ציבור לקחו שוחד, כדי לקדם עסקאות לרכש צוללות וספינות סער בין מדינת ישראל לבין התאגיד הגרמני טיסנקרופ.
לפני יותר מחודש הודיע פרקליט המדינה היוצא, עו"ד שי ניצן, כי החליט להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, שורת חשודים בפרשה, בהם מיקי גנור, נציג טיסנקרופ בישראל; האלוף (במיל') אליעזר מרום (צ'ייני), לשעבר מפקד חיל הים; דוד שרן, לשעבר ראש לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו; עו"ד דוד שמרון, בן-דודו ופרקליטו לשעבר של נתניהו; השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג; היועץ הפוליטי רמי טייב; ויועץ התקשורת יצחק (צחי) ליבר.
על-פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, עיקרי חומרי החקירה צריכים להיות מועברים לסנגורים של החשודים לפני מועד השימוע, כדי שיוכלו להתכונן אליו. אולם ממידע שהגיע לידי "גלובס" עולה כי חומרי החקירה בתיק הצוללות לא הועברו עד היום לסנגורים, וגם לא צפויים להיות מועברים בזמן הקרוב.
לפי המידע, העיכוב נובע מרגישות החומרים המסווגים בפרשה הביטחונית. כאשר פנו הסנגורים לפרקליטות בבקשה לקבל את החומרים, נמסר להם כי כל עורך דין שמייצג בתיק צריך לעבור סיווג ביטחוני לפני שיתאפשר לו לקבל את חומרי החקירה. לאור זאת, בימים אלה מועברים למשרד הביטחון עשרות בקשות לקבלת הסיווג על-ידי כל עורכי הדין הרלוונטיים לתיק, ועניינו של כל אחד מהם יידון בנפרד.
בנוסף, לפני מסירת החומרים הסנגורים יצטרכו לחתום על התחייבות שלא יחשפו את החומרים בפני אף גורם שאיננו מורשה, ואף לא לעורכי דין בתוך המשרד אם אלה לא קיבלו את הסיווג הביטחוני האמור; וכמו כן ייאסר עליהם להעביר את החומרים לכלי התקשורת.
עד כאן הכול טוב ויפה. אולם כאמור, לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", שוטרי היחידה הארצית לחקירות פשעים כלכליים (היאל"כ) בלהב 433, שחקרו את החשודים בתיק הצוללות, לא נדרשו לעבור סיווג ביטחוני דומה לזה שנדרשים לעבור הסנגורים, לפני שנחשפו לחומרים המסווגים.
בתגובה לשאלת "גלובס" אם כל השוטרים המעורבים בחקירת פרשת הצוללות עברו הליך סיווג ביטחוני המאפשר להם להיות חשופים לחומרים הרגישים, מסרה דוברות המשטרה: "תיק החקירה נשוא פנייתך טופל במקצועיות וביסודיות, והכול במטרה אחת - להגיע לחקר האמת".
אישור ייצוג מוועדה
באותו עניין התברר עוד כי שר הביטחון נפתלי בנט חתם על מסמך המחייב כל עורך דין מייצג לעבור אישור של ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון על-מנת לקבל אישור לייצג בתיק. זאת, בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הסדר הדין הפלילי, הקובע כי אם "אישר שר הביטחון בכתב כי ביטחון המדינה מחייב סייג זה, לא יהיה חשוד או נאשם זכאי להיות מיוצג - אם בהליכי חקירה בעבירה ואם בהליכים לפני שופט או בית משפט - אלא ביד אדם שאושר באישור בלתי מסויג לשמש סנגור לפי סעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי".
חוק השיפוט הצבאי קובע כי לצורך כך תוקם ועדה שכוללת שופט בית המשפט העליון שייבחר על-ידי חבר שופטיו. השופט שנבחר, עוד בשלהי שנת 2017, לשבת בוועדה הוא שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל. יחד עימו חברים בוועדה שני עורכי דין מטעם לשכת עורכי הדין, ממלאת-מקום מנכ"לית משרד המשפטים, סיגל יעקובי, והפרקליט הצבאי הראשי, שרון אפק. לפני שהוועדה מקבלת החלטה, היא נועצת בשב"כ שמספק מידע מודיעיני רלוונטי.
ל"גלובס" נודע כי הוועדה טרם התכנסה כדי לדון באישור הסנגורים בתיק הצוללות, וכי טרם התקבלה כל פנייה אל חברי הוועדה לצורך כינוסה ונתינת האישורים.
"ביטחון המדינה מחייב"
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה כי "הסנגורים עוברים תהליך סיווג ביטחוני אל מול משרד הביטחון לצורך החזקת חומר סודי הנוגע לחשדות. הנושא בטיפול משרד הביטחון".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "על-פי חוק, כאשר ביטחון המדינה מחייב זאת, ייצוג בהליכי חקירה ומשפט יתבצע בידי מי שאושר לכך על-ידי הוועדה לאישור סנגורים. כבוד השופט ניל הנדל, שופט בית המשפט העליון, מונה ביום 19 בדצמבר 2017 לשמש כיושב-ראש הוועדה. מינוי זה פורסם ברשומות. מאז טיפלה הוועדה במספר בקשות עורכי דין לקבלת אישור ייצוג.
"עניינם של עורכי דין שפנו אל מזכירות הוועדה בבקשה לקבל אישור ייצוג בתיק הצוללות, הועבר לבחינת גורמי הביטחון הרלוונטיים. עם קבלת עמדתם, הוועדה תדון בבקשותיהם".
האישום בכפוף לשימוע: הטיית מכרזים לרכישת צוללות וכלי שיט מתאגיד גרמני
"פרשת הצוללות"' המכונה "תיק 3000", היא חקירה פלילית שנוהלה על-ידי יחידת להב 433 של המשטרה מאז פברואר 2017. במסגרת זו נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות וכלי שיט מחברת טיסנקרופ הגרמנית על-ידי מדינת ישראל, בשנים 2009-2017. במרכז הפרשה עומדות שתי עסקאות: האחת - לרכישת שלוש צוללות מסדרת "דולפין AIP" בשווי של כ-1.5 מיליארד אירו; והשנייה - לרכישת ספינות טילים "סער 6" בשווי של כ-430 מיליון אירו.
בראשית דצמבר 2019 הודיעה הפרקליטות כי שורת חשודים בפרשה יואשמו בשוחד ובעבירות נוספות, בכפוף להליכי שימוע שייערכו להם. זאת, בגין שחיתות לכאורה בהליכי רכש צוללות וכלי שיט מגרמניה לישראל ובפרשיות נלוות, כל אחד לפי חלקו.
לפי הודעת הפרקליטות, החשודים שיוזמנו לשימוע הם: מיקי גנור, סוכן מספנות טיסנקרופ בישראל ששימש עד מדינה וחזר בו מעדותו; האלוף (במיל') אליעזר מרום (צ'ייני), לשעבר מפקד חיל הים; דוד שרן, לשעבר ראש לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו; השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג; עו"ד דוד שמרון, בן-דודו ופרקליטו לשעבר של ראש הממשלה נתניהו; רמי טייב, יועץ פוליטי לשר יובל שטייניץ בתקופה הרלוונטית; ויצחק (צחי) ליבר, יועץ תקשורת.
העבירות המיוחסות לחשודים: גנור - הצעת שוחד, מתן שוחד, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות על חוק המפלגות; מרום - לקיחת שוחד, הלבנת הון ועבירות מס; שרן - לקיחת שוחד, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירה על חוק המפלגות; זנדברג - לקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס; שמרון - הלבנת הון (שמרון נחקר בחשד לביצוע עבירות חמורות של "תיווך לשוחד", אך הפרקליטות החליטה שלא להאשימו במעורבות במסכת השוחד); טייב - תיווך לשוחד; וליבר - הלבנת הון וסיוע לעבירות מס.
הפרקליטות ציינה כי לגבי חשודים נוספים בתיק תתקבל החלטה בנפרד, וכי בהמשך תתקבל החלטה בעניינו של תא"ל (במיל') אבריאל בר-יוסף, לשעבר ראש מספן הציוד בחיל הים והמשנה לראש המטה לביטחון לאומי לשעבר.
*** חזקת החפות: ההליכים הפליליים נגד חשודי תיק "פרשת הצוללות" עודם בעיצומם. כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת לזכותם חזקת החפות.