מתחם סולארי אשלים / צילום: איל יצהר
ועידת האקלים שהתקיימה במדריד, הניחה בעוצמה על סדר היום הציבורי את נושא פליטות גזי החממה והשפעתם על עולמנו. מדוח המעקב השנתי של המשרד להגנת הסביבה (נובמבר 2018), עולה כי המקורות העיקריים לפליטת גזי חממה הם תחנות הכוח לייצור חשמל (48% מסך הפליטות), תחבורה (20%) ומפעלי תעשייה (13%), ומכאן נדגיש שמטרת העל של כולנו היא הפחתת פליטות.
אחת הדרכים להשיג את היעד להפחית פליטות היא להגדיל את ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. בימים אלו סובב הדיון סביב השאלה העיקרית - מהו יעד הורדת הפליטות החדש שישראל צריכה להציב? 25%, 30%, 50% או המספר הנוסף 100%? כל העוסקים בנושא רוצים להפחית את הפליטות למינימום.
על מנת לענות על שאלה זו, צריך לבחון מספר היבטים.
גופים שונים מבצעים סקרים, מחקרים, תצפיות וחישובים ומתבססים בבדיקותיהם על אפשרויות של הצבת פאנלים על גגות, מאגרי מים, בריכות דגים, מטמנות אשפה, מחלפים, גגות של חניונים ועוד - דרכים יצירתיות רבות למציאת שטח פנוי לניצול כפול. בהערכות ובמודלים, עשרות אלפי מטרים רבועים הופכים למאות אלפי מגהוואטים של חשמל מאנרגיה מתחדשת, במקומות חדשים שעד כה לא נראו. הפוטנציאל אדיר ורחב, אבל טומן בתוכו לא מעט קשיים.
בחודש האחרון הניחו משרד האנרגיה יחד עם מינהל התכנון, לאישור המועצה הארצית, תיקון תוכנית שתאפשר להעניק היתרי בנייה להקמת מתקני אנרגיה סולארית באותם שטחים שזוהו כפוטנציאליים לשם כך. מטרת התוכנית המפורטת היא להתיר שימוש כפול בקרקע, לפתור חלק מהחסמים ולהוסיף אפשרויות לאגירת אנרגיה, ובכך להגדיל את היכולת להקמת מתקנים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות.
הוספת אתרי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות מחייבת הקמת רשת חשמל נוספת שתוביל את החשמל מאותם האתרים, אשר נמצאים לרוב בדרום ובצפון הארץ, למרכזי הביקוש. התכנון וההקמה של רשתות אלה מתקדמים לאט מדי, עקב שנים של חסמים רבים שקשה לפצחם, כדוגמת מעבר קווי חשמל שאושרו באתרי בנייה לא חוקית, ולכן, הקו לא מוקם, ועוד סוגיות כאלו.
היבט נוסף הוא השימוש החלקי האפשרי בשטחים הללו של "דו שימוש". למשל, במאגר מים ניתן לבנות רק על שליש/חצי משטח המאגר (צריך לאפשר לציפורים להגיע למים, ומים במדינה יבשה הם דבר יפה). במחצבות, אפשר להקים פאנלים סולאריים רק על חלק מהמחצבה, כי ייתכן שאת שאר השטח אפשר לשקם. כך גם במטמנות האשפה, שכן אולי יעברו בהן מסלולי טיולים. במחלפים או קירות אקוסטיים, קיים סיכוי שהם קרובים לאזורי אוכלוסייה, וכיו"ב. מטרות חשובות שמציפות את הדילמה והקושי לתכנן במדינה קטנה וצפופה, שמשאב הקרקע בה מצומצם.
קשה להחליט מה סדרי העדיפויות, להפחית פליטות או לשמור על השטחים הפתוחים? בהחלט ערכים חשובים - אך מה קודם למה, מה האיזונים ומה בעצם רוצים להשיג?
עד שיוחלט, ומכיוון שבינתיים תפקידנו לספק אנרגיה ולשמור על רציפות ואמינות אספקה ללא הפסקות חשמל, בחרנו לעשות את זה באמצעות הקמת "מלאי תכנוני - כרשת ביטחון". כך, מתכוננת המדינה לביקושים הצפויים בעתיד: מכינה מלאי של תוכניות. ואז, בבוא העת, רק אם וכאשר יתעורר בכך הצורך ועל־פי הביקושים במשק, ייבחן מימוש הקמה של תחנת כוח נוספת, וההחלטה על מתן רישיון תביא בחשבון, בין השאר, כמה ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות יש בפועל.
במקביל ובמאמץ רב, אנו פועלים בכל דרך אפשרית לקידום הגדלת היעד לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות: להסיר חסמים, לעודד הקמה בכלים רגולטורים, לגבש תוכניות סטטוטוריות, לקדם ולבצע החלטות, ליישם תיקוני חקיקה וכל מה שעוד ניתן לעשות על מנת להגדיל את היעד למימוש הפוטנציאל של המודלים והסקרים. נקבע לעצמנו יעד ריאלי ונבחן אותו ביחד כל כמה שנים. למרות החסמים והרגולציה הממשלתית המכבידה, נעשה הכול כדי להתקדם לעולם נקי יותר.
הכותבת היא מנהלת אגף בכיר תכנון פיזי במשרד האנרגיה