פאנלים סולאריים בשנחאי / צילום: shutterstock
המגמות הגלובליות בשוק האנרגיה ברורות, בעשורים הקרובים יימשך הגידול המסיבי בשימוש באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל - על חשבון השימוש בדלקים מאובנים כמו פחם. עד שנת 2050, שיעור ייצור החשמל מאנרגיית רוח ומאנרגיה סולארית ברחבי העולם, צפוי להגיע לכ-48% מסך הייצור, לעומת כ-8% כיום (ראו תרשים).
שנת 2020 צפויה להיות שנת שיא נוספת בהיקף התקנות פרויקטים סולאריים בעולם, עם התקנות בהיקף של 121-154 ג'יגוואט, כאשר השוק הסיני צפוי להיות אחד מהשווקים הבולטים, עם התקנות בהיקף של 37-45 ג'יגוואט. אנו צופים המשך ירידה בעלות הציוד לפרויקטים סולאריים, אשר תבוא לידי ביטוי בירידה במחירי הפאנלים, ובעלויות ההקמה. אלו, לצד התפתחויות טכנולוגיות, יאפשרו גידול בהיקף הפרויקטים אשר משולבים יכולות אגירה של אנרגיה.
התפתחויות טכנולוגיות יאפשרו גם גידול בשימוש בפנאלים דו-כיווניים (Bifacial), אשר קולטים קרינה גם מהקרקע. פרויקטים מסוג זה נתקלו בשנים האחרונות באתגרים בהשגת מימון לתפוקות מחלקו האחורי של הפאנל, אולם שנת 2020 צפויה להיות שנת מפנה.
אנרגיה סולארית ורוח צפויות להוביל
בעשור האחרון, ישנה מגמה כלל עולמית של מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל, ובראשן אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח. שיעורי הצמיחה באנרגיות מתחדשות, גבוהים בהרבה משיעורי הצמיחה בדלקים מאובנים. כיום, ייצור חשמל מדלקים מאובנים מהווה כ-63% מסך ייצור החשמל בעולם, בעוד ייצור חשמל מאנרגיה סולארית ומאנרגיית רוח המהווים כאמור כ-8% בלבד מתמהיל הייצור. בשנת 2050 אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית יהוו על פי הערכות כ-50% מסך הייצור, לעומת כ-31% בלבד משריפת דלקים מאובנים.
על פי הערכות, ב-2020 צפויות להיבנות ברחבי העולם מערכות סולאריות מבוססות תאים פוטו-וולטאים לייצור חשמל, בהיקף של 121-154 ג'יגוואט, לעומת 109-134 ג'יגוואט שנבנו ב-2019. כאמור, השוק הסיני צפוי להוביל בהיקף ההתקנות ולפי ההערכות סך ההתקנות בענקית האסייתית יסתכמו בשנה הקרובה ב-37-45 ג'יגוואט, זאת לעומת התקנות בהיקף של 23-31 ג'יגוואט השנה. הגידול נובע הן ממכרזי סובסידיה חדשים אשר צפויים בחודש מרץ, והן לאור גלישת פרויקטים שהחלו ב-2019 והתקנתם נמשכת לתוך 2020. נציין כי בסין קיימת מגבלה ברשת החשמל (Grid Capacity), אשר מונעת היקף גבוה יותר של התקנות מערכות סולאריות.
סין אמנם צפויה להיות המובילה, אך גם השוק האירופי צפוי להיות חזק והיקפי הפרויקטים (נטולי הסובסידיות) הצפויים ברחבי היבשת, גדלים בקצב משמעותי. אפילו מדינות פחות שטופות שמש, כמו גרמניה, מגדילות בצורה משמעותית את צבר הפרויקטים בשלב מתקדם. מדינות נוספות באירופה בהן יש פרויקטים משמעותיים ללא סובסידיות, הן ספרד ופורטוגל (ראו תרשים). ב-Bloomberg New Energy Finance מציינים כי הם מכירים 40 פרויקטים נטולי סובסידיות באירופה, אשר מסתכמים לכ-5.5 ג'יגוואט, פרויקטים תחת הסכמי רכישת חשמל, Power Purchase Agreement) PPA). מתוך פרויקטים אלו, 31 פרויקטים, בהיקף של 4.2 ג'יגוואט, ציינו את משך ההסכמים, אשר נמצא בטווח של 10-15 שנים. נציין כי ישנן מדינות נוספות אשר בולטות בהיקפי הפרויקטים נטולי סובסידיות, כמו יפן וקנדה (בהקשר זה נזכיר כי גם השוק בישראל נטול סובסידיות).
ירידה במחיר למגוואט ופאנלים דו-כיווניים
למרות ש-2020 צפויה להיות עוד שנת שיא מבחינת היקף ההתקנות, אין זה הכרח כי היא תהיה שנת שיא בהיקף ההשקעות, לאור הצפי להמשך ירידה בעלות למגוואט בפרויקטים פוטו-וולטאים. על פי תחזיות של חברות ההנדסה, הרכש והבנייה (EPC), עלויות ההקמה צפויות להמשיך לרדת. במקביל, צפויה המשך ירידה בעלות הפאנלים.
ב-2019, פרויקטים סולאריים שעשו שימוש בפאנלים דו-כיווניים, החלו לראשונה לקבל מימון בנקאי (Nonrecourse). נציין, כי עד כה היה מורכב לקבל מימון לחשמל אשר מיוצר מצידו האחורי של פאנל דו-כיווני, שכן, יש תלות בסוג הקרקע ובמאפייניה, בתנאי ההצללה המשתנים לאורך השנה ובגובה/זווית הפאנלים.
עם זאת, ומכיוון שפאנלים דו-כיווניים מאפשרים תפוקות גבוהות יותר בכ-4-9% ביחס לפאנלים רגילים בפרויקטים בהיקף גדול, הסבת מפעלי ייצור לפאנלים מסוג זה צפויה להיערך מספר חודשים בלבד והעלות לוואט גבוהה בסנטים בודדים, אנחנו צופים גידול משמעותי בהיקף השימוש בפאנלים מסוג Bifacial במהלך 2020. על פי Bloomberg New Energy Finance, ב-2020, פאנלים מסוג Bifacial יהוו כ-40% מנתח השוק של פרויקטים גדולים (חיבור למתח גבוה ומעלה) אשר בהקמה.
ב-2020 צפוי המשך גידול בטרנד של דו קיום בין פרויקטים פוטו-וולטאים לאגירה באמצעות סוללות. בארה"ב למשל, במכרזים רבים ישנו תנאי מקדמי אשר כולל יכולת אחסון. Bloomberg New Energy Finance צופים כי כ-30% מהמתקנים הסולאריים החדשים בארה"ב, יכללו יכולות אגירה מסוימות. אחד ממנועי הצמיחה לדו קיום בין פרויקטים פוטו-וולטאים לאגירה, הוא שחיבור הרשת הופך לחלק משמעותי יותר ויותר מהעלות הכוללת של פרויקטי אנרגיה מתחדשת, ככל שהמחיר המשולם על הציוד (הפאנלים והממירים) יורד.
הכותב הוא אנליסט אנרגיה, אגרו-כימיה ותעשייה בלידר שוקי הון. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק