גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך מעלימים סימון בריאותי: הטריקים של חברות המזון לצמצם את רפורמת סימון המוצרים

רפורמת סימון המוצרים אמורה לגרום ליצרניות המזון להפעיל יותר שיקול-דעת ולהפחית את כמויות הנתרן, הסוכר והשומן הרווי שבמוצריהן ● חלקן בחרו קודם כל לרענן את עיצוב האריזה ● האומנם מדובר בבחירה עיצובית מקרית?

אריזות ערגליות תות לפני ואחרי הסימון של משרד הבריאות
אריזות ערגליות תות לפני ואחרי הסימון של משרד הבריאות

עם כניסתה לתוקף של רפורמת סימון מוצרי המזון, התמודד משרד הבריאות עם התנגדויות ועם שיירה של לוביסטים שניסו לשנות את רוע הגזירה בטענות שונות ומשונות, לרבות חשש מהתייקרות של מוצרים עקב שינוי בעלויות ייצור לאריזות המותאמות. הרפורמה, בגרסתה המרוככת לאור זאת, נכנסה לתוקף בדומה לחוקים דומים שקיימים ב-42 מדינות. המודל שעליו נשען משרד הבריאות הוא זה שמיושם בצ'ילה.

הרפורמה לא נחתה על אף אחת מהיצרניות כרעם ביום בהיר. חלקן נערכו מבעוד מועד גם עם שינוי בהרכב מוצרים בהתאם לערכי הסף. חודש לפני כניסת הרפורמה לתוקף פרסמה אסם כי כ-300 ממוצריה עברו שינוי, ולפי החברה "רק" 25% ממוצריה יקבלו סימון אדום (לא ברשימה חטיפים כמו במבה, ביסלי ואפרופו). בייגלה, מנגד, שנחשב כחטיף טוב (יחסית), יזכה לסימון אדום גם אחרי הפחתה של 15% משיעור הנתרן בתכולתו.

עיצוב חדש יכול לטשטש את הסימון

בין המוצרים שמככבים בסימון האדום, נמצאים גם דגני הבוקר, שנהנו לאורך השנים מדימוי של מזון בריא לכאורה. היערכות אחרת כללה גם שינוי באריזות - כאן מדובר בשינוי שאפשר לכנותו כ"טריק" שמטרתו לטשטש את קיומה של המדבקה האדומה.

"לפני כמה זמן הסתובבתי בסופרמרקט ונתקלתי באריזה של ערגליות. הבחנתי שמשהו משונה בה, ולקח לי רגע להבין שפתאום הוסיפו באופן בולט את הצבע האדום מתחת לכיתוב, ו'פיזרו' עוד תותים אדומים סביב לערגליות שבצילום. כל זה קרה יחד עם הצמדת המדבקה האדומה שבאופן הזה פחות מודגשת", אומר שלומי לחנה, יועץ אסטרטגי ומרצה לשיווק בבית הספר למנהל עסקים של המכללה למינהל.

לחנה סבור כי "הכול מתחיל ונגמר באמון ובשקיפות ברמה העקרונית ובפרט בכל הקשור לרפורמה. לצערי חלק מהחברות עדיין לא הפנימו את השינוי בשיח. השימוש בכלים ויזואליים לטשטש את הסימון מאכזב. צריך לאמץ שיח אחר ומדיניות אחרת שפועלת כבסיס לניהול מערכת יחסים אחרת עם הלקוחות. השינוי באריזה של מוצר שפתאום מוסיף מעין רקע אדום, הוא משהו שאנחנו לא רוצים לראות, זה טריק שלא יחזיק לאורך זמן. יש מוצרים שהם 'אדומים' מטבע הלוגו שלהם, דוגמת קוקה-קולה, שעל גביהם המדבקה אומנם פחות בולטת, אבל מנגד אני לא מצפה שהם יחליפו את צבע הלוגו כדי שהמדבקה תבלוט".

שיטוט בין מדפי המוצרים המסומנים מגלה טריקים נוספים, שלא ברור עד כמה הם שינוי עיצוב שנעשה בתום-לב. כך למשל, באריזת הנקניקים מסדרת "DELI דק-דק" של עוף טוב, שבה ממש מתחת למדבקות הסימון העגולות והאדומות מופיעות עגבניות שרי אדומות בגודל דומה למדבקה שמשתלבת היטב עם הירקות.

פסטרמה של עוף טוב עם הסימון של משרד הבריאות / צילום: מיכל רז-חיימוביץ, גלובס

 על גבי אריזת ברנפלקס של תלמה, סביב למדבקה האדומה, מתארחים שלושה תותים אדומים.

ברנפלקס עם הסימון של משרד הבריאות / צילום: מיכל רז-חיימוביץ, גלובס

באריזת דגני הבוקר דליפקאן של תלמה, מוצר ש"זכה" במדבקה לאור סוכר בכמות חריגה מהסף המותר, הסימון נמצא ליד קערית דבש ש"מעדנת" את קיומה של המדבקה. הקערית לא הופיעה בתמונת האריזה הקודמת, טרום תקופת המדבקות. לזכות תלמה ייאמר כי עוד ב-2016 יצאה במהלך שלא היה מחויב על-פי חוק כשהיא הציגה על גבי האריזות את כמות הסוכר בכל מנה באמצעות סימון אייקונים של כפיות. הסימון הזה נשאר גם באריזות הכוללות את המדבקה האדומה. 

"בפסיכולוגיה של הצרכן התופעה הזו מכונה "סף ההבדל", אומר לחנה ומסביר: "הדוגמאות האלה ממחישות שינוי שהחברות מבצעות שהוא נמוך מסף ההבדל, כך שהעין לכאורה לא תוכל להבחין בו".

דליפקאן עם הסימון של משרד הבריאות / צילום: מיכל רז-חיימוביץ, גלובס

על הצרכנים להיות תמיד ערניים

שאלת השאלות היא האם הרפורמה תוביל לשינוי המיוחל, שישתקף בהפחתה בצריכה של סוכר, נתרן ושומן רווי, שיפחית מחלות ויביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנה למערכות הבריאות. לחנה סבור כי "הכול עניין של פסיכולוגיה. בטווח הקצר אין ספק שהמדבקות יובילו לשינוי בהעדפה, בעיקר בקניות שעורכים הורים עבור הילדים. המדבקה האדומה תגרום ליד לגשת ביותר הססנות למוצר המסומן. זאת להבדיל, אגב, מסימון של סיגריות, שלמרות כל הסימונים המעשנים ממשיכים לקנות - אבל כשמדובר ברכישה של מזון לילדים, הרגישות עולה. אני מניח שבטווח הקרוב תהיה העדפה למוצרים לא מסומנים או למוצרים בריאים, ובטווח הארוך הצרכנים עשויים להתרגל לקיומה של המדבקה האדומה, ויש סיכוי שנראה חזרה לצריכת המוצרים הללו".

בעיה אחרת נעוצה בתפיסת עולם לפיה מוצר שאינו מסומן במדבקה הוא בריא. כך, הפחתה בתכולת נתרן של מוצרים כדי לרדת מהסף שקובעת הרפורמה, הצליחה להרחיק מוצרים שהיינו מצפים שיסומנו, דוגמת חטיפים, גם אם מדובר בהפחתה מינורית: אם הרף לסימון מוצר במדבקה קבע תכולה של 500 מ"ג נתרן ב-100 גרם, מפחיתים במוצר את הנתרן ל-490 מ"ג - אז האם זה הופך אותו לבריא? כאן נדרשת ערנות וחשדנות מצד הצרכנים, שנדרשים לעיין ברשימת הרכיבים, שגם היא עברה שינוי עם הרפורמה.

נושא אחר נעוץ במוצרים שזכו לסימון, למרות שהם זוכים לתמיכה מצד דיאטנים: למשל, שוקולד מריר עם שיעור גבוה של מוצקי קקאו שמסומן בגלל כמות הסוכר - אל מול ופלים "ללא סוכר" שמכילים ממתיקים מלאכותיים מזיקים, והם לא מסומנים.

מאסם נמסר בתגובה: "מדובר בטענה מופרכת מיסודה. כל אדם עם שכל ישר רואה שלו היו שמים את המדבקה באותו מיקום וללא שינוי על האריזה הקודמת, היא הייתה פחות בולטת. אסם התייחסה לתקנות סימון המזון כמנוף לשיפור תזונתי בכל תחומי פעילותה והביאה לצרכן 300 מוצרים חדשים משופרים תזונתית. לכן, אין מקום לתיאוריות מסוג זה, שאינן עולות בקנה אחד עם ההיגיון הבריא ופעולות החברה". 

מתלמה נמסר: "תלמה החלה לסמן כבר ב-2016 את כמות כפיות הסוכר בחזית האריזה באופן בולט ומונגש. גם בעיצובים החדשים של אריזות דגני הבוקר, החברה מנגישה את המידע אודות הרכיבים התזונתיים באופן ברור ושקוף בחזית האריזה, על-מנת שהצרכנים יוכלו לקבל את ההחלטה הנכונה עבורם". 

מעוף טוב נמסר: "בנוסף לסימונים החדשים, אנו מחויבים להציג על מוצרינו גם סימונים וטרינריים בצד השמאלי התחתון של האריזה. לכן, על מוצרינו המחייבים זאת הוסף הסימון התזונתי החדש, בצדה הימני התחתון של האריזה, באופן בולט יותר מאשר היה לו היינו שומרים על העיצוב הקודם".

עוד כתבות

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock

בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם

ההכרזות על שדה תעופה ואוניברסיטה בקריית שמונה מצטיירות כהבטחה למהפך בצפון ● בפועל, ניסיון העבר מלמד שנגישות ולימודים לבדם אינם משנים מגמות הגירה ● בלי תעסוקה, שירותים ואקוסיסטם עירוני מתפקד, קריית שמונה עלולה להישאר תחנת מעבר זמנית

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

רשות המסים / צילום: איל יצהר

מכה לרשות המסים: פסק דין חדש קובע כי תשיב מאות מיליוני שקלים לקבלנים

ועדת הערר למיסוי מקרקעין קבעה כי על רשות המסים להשיב לקבלנים שזכו במכרזי מחיר למשתכן את מס הרכישה ששילמו ● זאת, לאחר שהתקבלה עמדת הקבלנים לפיה זכייתם במכרז אינה מהווה רכישה של זכות במקרקעין, אלא הסכם למתן שירותי בנייה למדינה, שאינו מחייב במס רכישה

הבקבוקים של יקב ליבנה / צילום: בני גם זו לטובה

בר ליבנה לקח את הכרם המשפחתי ולא הפסיק לנסות עד שהוציא ממנו את היין הכי טוב שאפשר

נתוני הפתיחה של יקב ליבנה היו מאתגרים, אך על הטרואר הצנוע חיפו מסירות ומגוון מרהיב של זנים ● עם כישרון ניכר, סבלנות לתהליך למידה, ויכולת מקצועית לא מבוטלת, הגיע הנכד לבית ליבנה ליינות ייחודיים ומוצלחים

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; הביטקוין צלל ב-10% לשפל של כמעט שנתיים

נאסד"ק ירד בכ-1.5% ● הביטקוין ירד ל-65 אלף דולר, חצי מהשיא שנקבע באוקטובר ● זינוק של 118% בהודעות הפיטורים בארה"ב, בינואר הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2009 ● דו"חות אמזון אחרי נעילת המסחר: ההכנסות צפויות לעלות לראשונה על 200 מיליארד דולר ● מחירי המתכות היקרות יורדים

שווארמה על גחלים ב–BBQ Mirage / צילום: וליד שרוף

בתחנת דלק מצאנו מסעדה אגדית שהתור אליה ממלא את החניון

יין וגבינות ממקרר שפועל בשיטת האמון, קטיף של פירות אדמה, סדנת תחפושות באווירת "משחקי הכס" וסניף חדש לשווארמה האגדית מהכרמל ● ביקור באבירים

קמפיין של הלוטו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

כ-15 מיליון שקל בשנה: תקציב הפרסום של הלוטו עובר ידיים

פרסום הגרלת הלוטו עובר ממשרד באומן בר ריבנאי למשרד אדלר חומסקי - שלמעשה יטפל מעתה במרבית תקציב הפרסום של מפעל הפיס, העומד על 60 מיליון שקל בשנה ● מקס ממתגת מחדש את הלייב פארק בראשון לציון כ־אמפי MAX ● חברת הפינטק הישראלית april חותמת על שיתוף פעולה עם פייפאל ● וגם: שורת מינויים חדשים בגלידות שטראוס תחת הבעלים החדשים ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות השבבים עלו, מניות הנדל"ן איבדו גובה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● וול סטריט סגרה יום שלישי רצוף של ירידות, ה-S&P 500 עבר לתשואה שלילית מתחילת השנה ● אמזון צנחה אתמול במסחר המאוחר בכ-10%, בעקבות דוחות מעורבים שפרסמה ● הביטקוין צנח אתמול בכ-10% ונסחר הבוקר סביב 65 אלף דולר ● וגם: הכירו את מניית ה-AI החדשה שתיכנס היום למדד ה-S&P 500

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן