גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: אפשרנו את הפגיעה, ועכשיו אנחנו מבכים על חוסר האמון

איך זה שאת האמון השברירי שלהם נותנים צרכני התקשורת הכבדים הללו דווקא לג'ונגל חצאי האמיתות, בזמן שהם מטיחים עלבונות בתקשורת הממוסדת על מקצועיותה, יושרתה ואמינותה? ● פרויקט מיוחד

גולן יוכפז / צילום: איל יצהר, גלובס
גולן יוכפז / צילום: איל יצהר, גלובס

במונית, במסעדה, בערב ההורים בגן הילדים, כשמתפתחת שיחה על התקשורת הישראלית, והדוברים, צרכני חדשות כבדים בדרך-כלל, מתחרים ביניהם מי ישתמש בשפה בוטה יותר כשיתאר את "האמון הקורס בעיתונאות בישראל", אני שואל - "ואחרי שאמרתם את כל זה, מי לדעתכם כלי התקשורת האמין ביותר בארץ?". התשובה מפתיעה, וכמעט תמיד זהה - "פייסבוק", "וואטסאפ", ו"אתרי שיתוף המידע".

איך זה שאת האמון השברירי שלהם נותנים צרכני התקשורת הכבדים הללו דווקא לג'ונגל חצאי האמיתות, בזמן שהם מטיחים עלבונות בתקשורת הממוסדת על מקצועיותה, יושרתה ואמינותה?

חלק מהתשובה נעוץ בכך שה"אמון בתקשורת" לא נתפס עוד בהכרח על ידי הצרכן, כמחויבות לפרסם "חדשות אמת", אלא הרבה יותר בצורך שיינתן ביטוי לקולה של קבוצת ההשתייכות החברתית-פוליטית שלו. כך נוצר מצב אבסורדי, שבו כלי התקשורת שמפיצים ידיעות בלתי מבוססות, לעתים עד כדי פייק ניוז מהונדסים, נתפסים כאמינים יותר מכלי התקשורת הממוסדים, ובלבד שקבוצת ההשתייכות של הצרכן מוצאת בהם את ביטויה.

התופעה הזו היא פועל יוצא של תהליכים עמוקים, ארוכים וכלל-עולמיים של התפרקות והתרחקות משומרי הסף של הדמוקרטיות וממעצבי התודעה המסורתיים, כשעל הגל העכור הזה רוכבים הפוליטיקאים ובעלי ההון שתורמים את תרומתם.

אבל, ואולי בעיקר, אנחנו העיתונאים לא חפים מאחריות, ולא בהכרח בגלל המעידות המקצועיות היומיומיות שלנו. וכאן כדאי להסביר - כבר דובר רבות על הניסיונות הסדורים של הפוליטיקאים בישראל לדה-לגיטימציה לתקשורת הישראלית. בשיאם באו הדברים עד קריאות לחרם נגד ערוצי שידור והסתה שעלולה הייתה להגיע לכדי פגיעה פיזית בעיתונאים. רבות דובר גם בפגיעה היסודית של בעלי הון בזכות הציבור לדעת, באמצעות סחר בעיתונאים והטיית דיווחים לצרכים כלכליים. אבל כמעט לא דיברו על העובדה שרבים מאיתנו העיתונאים אפשרנו ומאפשרים את התופעות הללו, ו"האיפשור" הזה מסוכן בהרבה, והרסני לאין ערוך לאמון הציבור, מפרסום ידיעה עיתונאית לא מדויקת ברשלנות או במחדל.

אפשרנו לפוליטיקאים (מכל קצות הקשת הפוליטית) להשתלח בנו ובמערכות התקשורת שלנו, וכמעט לא יצאנו נגד הניסיונות הבלתי פוסקים שלהם לאייש באנשיהם עמדות מפתח בכלי התקשורת. זאת, בהליכים שספק אם עמדו במבחן החוק, ופגעו אנושות באמינות המערכות שלנו והמוצרים העיתונאיים שיצאו תחת ידינו. אפשרנו לשרים ולחברי כנסת לפגוע בשמנו הטוב ובאמינות הידיעות שלנו, ובה בעת לא אמרנו מילה על הציניות שלהם כשציטטו במלואן ידיעות אחרות שלנו, כשאלה שירתו, את המטרות הפוליטיות שלהם.

הדה-לגיטימציה לעבודה המקצועית שלנו הפכה עבורנו לשגרתית, כמעט לטבעית, כמו רעש לבן, כמו תקתוק מדפסות הטיקרים של סוכנויות הידיעות בדסק החדשות, כשעוד היו כאלה והאמון במילה המודפסת היה בשיאו.

אפשרנו (ואולי מדויק יותר יהיה לומר - רבים מאיתנו אפשרו) לבעלי ההון, כמעט ללא מאבק, לשלוט בתכנים, בדגשים, לצנזר ולהדגיש כראות עיניהם נושאים ואנשים, בזמן שהיה ברור לנו שמאחורי ההוראות הללו עומדים כוחות כלכליים ופוליטיים שאין בינם לבין עיתונות דבר. גם כאן התהליך היה איטי וזוחל, כמעט לא מורגש, וכל צעד שנעשה בו ניתן היה להסביר מדוע הוא "איננו התערבות בוטה", וכשכבר היה ברור שקרה משהו נורא - היה מאוחר מדיי.

היינו (ועודנו כאלה) גדולי האמיצים למתוח בעבודתנו העיתונאית ביקורת בוטה על כל אדם וכל תופעה, אבל בכל מה שקשור לנעשה אצלנו - שתקנו.

אפשרנו, בהיעדר האומץ של רובנו, את הרעש הלבן. ועכשיו אנחנו מבכים את הפגיעה באמון הציבור בעיתונות. 

הכותב הוא מנכ"ל חדשות עשר לשעבר

עוד כתבות

אוניברסיטת UCLA / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

עימותים אלימים בין פרו-פלסטינים ותומכי ישראל באוניברסיטת UCLA

באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה הוחרפו העימותים בין המפגינים וכוחות הביטחון הגיעו על מנת להפריד בין הניצים ● באוניברסיטת קולומביה הגיעו אמש השוטרים מצוידים ברימוני הלם ופשטו על הבניין בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי הפסח: שופרסל שלחה לכמאה עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית / צילום: רפי קוץ

האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בגלל המצב הגיאופוליטי?

שר האוצר טוען שהורדת דירוג האשראי נובעת מגאופוליטיקה. זו אחת הסיבות ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה אדומה בוול סטריט: המדדים סיימו את החודש הכי גרוע השנה

נאסד"ק ירד ב-2% ● אמזון פרסמה את הדוח הרבעוני - עקפה את הצפי הן ברווח והן בהכנסות ● גוגל מסיימת את אפריל בעלייה של כ-9%, מטא בירידה של כ-10% ● טראמפ מדיה עלתה ב-50% בחמישה ימים, אך ירדה ב-20% מתחילת החודש ● פייפאל פרסמה תוצאות מעורבות ועדכנה כלפי מעלה את תחזית הרווח ● קוקה קולה עקפה את הציפיות, אך המניה ירדה

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות חברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

רימוני הלם ומעצרים: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה

לבקשת ההנהלה, שוטרים פינו את ההיכל שבו התבצרו המפגינים ואת המאהל שהוקם על המדשאה • כ-100 מהמפגינים נעצרו בעימותים והמשטרה השתמשה ברימוני הלם כדי לפזר את המוחים • ההנהלה ביקשה מהמשטרה להישאר בקמפוס בשבועיים הקרובים

אלי עזור / צילום: ניב אהרונסון-וואלהnews, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זכיות הלוטו של אלי עזור: אקזיט טכנולוגי ענק בוול סטריט והשקעת גז בבורסה בת"א

בשבוע שבו ניצח עזור במאבק שניהל על זהות הדירקטורים בחברת תמר פטרוליום - השקעה שבה הוא מורווח מאות מיליוני שקלים - הושלמה מכירתה של חברת טכנולוגיות הלוטו נאוגיימס, בעסקה שהזרימה לכיסיו 178 מיליון דולר ● נאוגיימס תימחק מנאסד"ק שבה הונפקה ב־2020

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה, אפריל 2024 / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מועד התשלום על ימי המילואים מגיע: כמה יקבלו מאות אלפי מגויסים?

מאות אלפי חיילי מילואים יקבלו תשלום היום (ד'), כאשר מודל התגמולים מורכב במיוחד - אך גם נדיב ● מה כוללים סוגי המענקים השונים ואיזה מס משלמים עליהם, מי זכאי לשוברי סיוע, והאם גם העצמאים יקבלו פיצוי הולם? ● גלובס עושה סדר

מנכ''ל SMCI, צ'ארלס ליאנג, מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מנכ''לית AMD, ליסה סו / צילומים: רויטרס - Jonathan Ernst, Mark Lennihan ,AP, Chiang Ying-ying

דוחות חברות השבבים חושפים את האתגר הגדול של הסקטור הלוהט בוול סטריט

השבוע פרסמו שתי חברות שבבים גדולות, AMD ו-SMCI, את התוצאות הכספיות שלהן ואיכזבו את המשקיעים ● בתגובה לדוחות, מניות שתי החברות צוללות בחדות במסחר בוול סטריט יחד עם אנבידיה שנסחרת בירידות ● מומחים מסבירים: "יש ביקוש והשקעות של חברות גדולות, אבל ההכנסות לא מתרוממות"

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?