גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשבריסט: מסר של הסתרה, רדיפה וחוסר הוגנות - בפרשת סג"ל התאגיד ירה לעצמו ברגל. פעמיים

צונאמי של שיימינג הופנה בסוף השבוע נגד התאגיד בעקבות השעיית אראל סג"ל ● התגובה הצינית שהוציא בוודאי לא הועילה ● אבל כדי לבדוק האם יש כאן משבר ומה עומקו, צריך לנסות ולהבין מי עשוי או עלול להיות מושפע ממנו ואיך ● "המשבריסט" חונך טור ראשון ב"גלובס" עם מסקנה מטרידה

הסרטון שהצית את המשבר עם תאגיד "כאן" / צילום: צילום מסך
הסרטון שהצית את המשבר עם תאגיד "כאן" / צילום: צילום מסך

אם מישהו רצה עוד הדגמה לכוחן של הרשתות החברתיות, הוא קיבל אותה מסרטון השירה השבועי #ניגון_לשבת של שלישיית עיתונאי הימין אראל סג"ל, שמעון ריקלין וינון מגל, כשהפעם הצטרף אליהם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הסרטון שפורסם ברשתות החברתיות הגיע לכלי התקשורת, זכה לתגובה מצד תאגיד השידור הציבורי ויצר טוויסט בעלילה, שהתבטא בגל שיימינג כבד נגד "כאן".

מסתבר כי סרטון אחד הצליח לדרוך בכישרון רב בדיוק על נקודת השבר הכי מאתגרת של החברה הישראלית: הפער בין יהודית ודמוקרטית. הפער הזה הוא שהצליח לכרסם את השמאל, לתפור בריתות, לשמר את הקיטוב הפוליטי, והוא זה שמאפשר לראשון לזהות את העוצמות שלו להישאר בשלטון בכישרון רב שנים רבות.

לפי העיתונאי עמית סגל (שמתבסס על ההיגיון שהנחה את יועץ התקשורת המיתולוגי של בנימין נתניהו, ארתור פינקלשטיין ז"ל), הרעיון שבסיס הפער הזה הוא פשוט: תשאלו אדם ברחוב האם הוא יותר ישראלי או יהודי. אם הוא יענה ישראלי, ישנה סבירות גבוהה שהוא מצביע לשמאל. אם יהודי, הסבירות הגבוהה יותר היא שהוא מצביע ימין.

עד כמה השיטה הזו עובדת? תשאלו האם שירת "שבחי ירושלים" של העיתונאים עם ראש הממשלה הוא סרטון תעמולה, ותקבלו תשובות שונות ממצביעי ימין וממצביעי שמאל. אבל לתאגיד השידור הציבורי "כאן", שסג"ל משדר במסגרתו, אין את הפריבילגיה לעבור על הנושא לסדר היום.

בניגוד לערוץ תקשורת מסחרי, שיכול לעשות חישובים של עלות תועלת, כתאגיד שידור ציבורי כאן צריך להחליט אילו אמות-מידה הוא מאמץ, וככל הנראה המבחן שלו היה פשוט: אם זה מופיע בדף הפייסבוק של ראש הממשלה, אם זה בתקופת הבחירות, ואם זה דורך על קו השבר בין המחנות, כנראה שמדובר בתעמולה פוליטית. ואם זה המצב, תגובה צריכה להגיע.

האפקט של הסרטון הוא רווח נקי לנתניהו

ככלל, תגובה צריכה לבטא את האסטרטגיה, את הערכים ואת הנורמות של המותג. במקרה זה האמינו בתאגיד שצריך להיות הבדל בין היותו של עיתונאי בעל דעה לבין השתתפות שלו בקמפיין בחירות, ולכן הם בחרו להשעות את אראל סג"ל. בתגובתם לכלי התקשורת נמסר: "הסרטון מהווה לכאורה עבירה על כללי האתיקה של התאגיד, שאוסרים על השתתפות בתעמולת בחירות. סג"ל הושעה עד לבירור העניין".

אחת הטענות שעלו נגד התאגיד היא חוסר הוגנות, שהתבטא בנחרצות יתר במקרה של סג"ל בהשוואה לזה של חבר הכנסת לשעבר יגאל גואטה, שהשתתף ב"לפידקאסט", הפודקאסט הווידאופוני של מספר 2 בכחול לבן, יאיר לפיד. ייתכן כי ההסבר לכך הוא שהפודקאסט עם גואטה, המגיש תוכנית יומית בתאגיד, הוא מקרה שונה בתכלית, משום שהוא עלה ב-25.10.2019, לפני פיזור הכנסת וההליכה לבחירות - אבל כל עוד אין הסבר או ניסיון למענה, משתתפי גל השיימינג מקבלים תחושה שפעולתם צודקת.

יכול להיות שבמקרה זה הטעות של "כאן" היא בתחושה שהקוד האתי שלהם חשוף ומוכר לציבור, ושהציבור מבין מהו המודל הראוי של שידור ציבורי. אבל הדבר בעידן שבו אנשים מאמינים למה שמתיישב הכי טוב עם הנורמות החברתיות שלהם ולא עם מקור הסמכות שהתאגיד שואף להיות, הקוד האתי הוא מסמך שלא מוכר ולא חשוב לציבור. מצד שני, אחרי הניסיון שצברו עם גאולה אבן ועם אבישי עברי, יכול להיות שבקרוב נראה סדרת רשת או מספר סרטוני דקותיים, שיענו לטענות ויצליחו לבצע Shaming Turnaround במקום ובזמן שיתאימו לכאן.

די בהחלטה זו לכשעצמה כדי לגרור ביקורת ברשת, אבל הסיפור לא נגמר כאן אלא ממשיך עם שני פרסומים נוספים של התאגיד ברשת: הראשון, שפורסם טרם ההשעיה, הוא החלפת פס הקול של שירת "שבחי ירושלים" בשיר "אני תמיד נשאר אני" מהתוכנית "פרפר נחמד" ופרסום הטייק-אוף הזה בדף "כאן ארכיון - אוצרות השידור הישראלי" (וציוץ מחדש שלו בכאן); השני, שפורסם לאחרי ההשעיה, הוא הציוץ בפרופיל הטוויטר של "כאן", שמציג את סג"ל לבדו על רקע לוגו התוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון", עם הכיתוב: "לפחות דילמה אחת נחסכה לנו", כולל תיוג של העיתונאי.

השילוב של שלושת הדברים האלה ביחד גררו צונאמי של שיימינג נגד התאגיד, שבמקרים אחרים היה יכול להיחשב באופן אוטומטי כמשבר רשת. אבל כדי לבדוק האם יש כאן משבר ומה עומקו, צריך לנסות ולהבין את מי עשוי או עלול להיות מושפע ממנו ואיך.

נתחיל בחלק הקל: נתניהו הוא המרוויח העיקרי. הוא מחזק את התחושה שהטמיע על אכיפה בררנית נגדו ונגד מקורביו, את התחושה של תקשורת שמאלנית - זו שיודעת לדבר על דמוקרטיה ומגוון דעות אבל לא מסוגלת להכיל דעות ימניות. הוא מחזק את הגישה שההיאחזות ב"ערכי הדמוקרטיה" (שכאמור אינם אותנטיים) באה על חשבון ערכי היהדות - ולראיה, תראו מה המחיר של מי שמעז לשיר "שבחי ירושלים", שיר שמקורו בפיוט מספר תהילים.

מבחינתו של ראש הממשלה, האפקט של הסרטון הוא רווח נקי. הוא היה אמור להיות עוד סרטון שבו נתניהו ממשיך את המסורת ויוצא "מלך", כזה שיודע להשתלב בתופעות רשת מעניינות ולמנף אותם לקמפיין שלו וכמי ששומר על הגחלת. אבל בפועל הוא הרוויח את חזרתו של התאגיד, זה שחמק לו ב"צוק איתן", כאויב שניתן לחבוט בו כדי לצופף את שורות המחנה.

לא מדובר רק בהשעיה אלא בניסיון השפלה 

מבחינת התאגיד, העסק קצת יותר מאתגר. על פניו, לנתוני הרייטינג של "כאן" לא תזיק סערת רשת שתגרום לצרכני תוכן לשאול את עצמם במה מדובר ולהיחשף לתכנים של התאגיד. זה יכול להביא עוד צופים, וזה יכול להביא עוד גולשים, במיוחד אם סיבת הסערה ברשת תמונף לצורך "אני מאמין" של מהו שידור ציבורי במשטר דמוקרטי וחוסר הפשרה של "כאן" בתחומי מקצועיות ואתיקה - סוגיות מאוד רלוונטיות בימים של פייק ניוז וחוסר אמון בכלי התקשורת.

גם הטייק-אוף של "פרפר נחמד" היה יכול להתפרש בתחילה כלגיטימי ובתחום העוקצנות והחן ש"כאן" הרוויח עם השנים. מצד שני, עצם העובדה שדבר ההשעיה הודלף ולא פורסם באופן יזום באף אחד מהערוצים האנלוגיים או הדיגיטליים של "כאן", לא עוזר למסר המקצועי להתקבל אלא משדר מסר של הסתרה, של רדיפה וגם של חוסר הוגנות וחוסר מקצועיות.

למעשה, למעט התגובה שנשלחה לכלי התקשורת, הפרסום היחיד של התאגיד בנושא היה אותו פוסט שממליץ על סג"ל לאירוויזיון 2021. גם אם הכוונה הייתה סאטירה עצמית, וגם אם המטרה הייתה הומור, הבחירה לשבץ בו רק את סג"ל ולא את שלישיית העיתונאים, נתפסה כירידה נמוכה וכהתנהגות שאינה מקובלת ביחסי כלי תקשורת-עיתונאי.

לא מדובר רק בהשעיה אלא בניסיון השפלה פומבית כלפי מישהו שלא עשה דבר (לתפיסתו ולתפיסת סביבתו הקרובה ולתפיסת הקהל שלו). לכן יהיה מעניין לראות האם סג"ל, שלא זרם עם הבדיחה, יחזור לשדר בתאגיד. אבל בנוסף לסג"ל ישנם עיתונאים אחרים שבוחנים את ההתנהגות הזו וצריכים לשאול את עצמם שאלות. אז נכון, שוק התקשורת הישראלי הוא לא מציאה, אבל קשה לומר שהתאגיד חיזק השבוע את מיתוג המעסיק שלו.

ועדיין, הבעיה הכי גדולה בסיפור הזה היא החזרה של התאגיד לכוונת של ראש הממשלה. לצד המחאות על היחס לסג"ל, צפו מחדש בתגובות גם הזמירות הנושנות על יחס עלות תועלת נמוך מדי למשלם המסים והתהייה באשר לצורך בשידור ציבורי. עוד מוקדם לומר, אבל יכול להיות שההחלטה להתעקש על מקצועיות התאגיד וניהול האירוע, יתרמו לבחירתו מחדש של נתניהו ולאיום על עתידו של "כאן". 

אסף שמואלי הוא מומחה לשיימינג ומשברי רשת ובעל בלוג המשבריסט. בשנים האחרונות פרסם את ניתוחיו גם ב"דה מרקר". בעל תואר ראשון בתקשורת ושני במנהל ומדיניות ציבורית. החל מהיום יפרסם ב"גלובס" טור העוסק בניתוח תרחישי שיימינג ומשברים ברשתות החברתיות ואת הטיפול בהם.

*** גילוי מלא: דוד ורטהיים, עורך מדור "נתח שוק" של "גלובס", מגיש יחד עם אראל סג"ל תוכנית ברדיו 103FM

עוד כתבות

 פרויקט מגורים בבנייה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בנק ישראל: התשואות על דירות נמוכות; מחירי הדירות גבוהים מדי

כך נכתב בפרק הדיור בדוח השנתי של בנק ישראל ● למרות זאת, בבנק המרכזי מתריעים כי עדיין קיים מחסור בהיצע דירות, בין היתר בגלל מימוש רק שליש מיעדי שיווקי הקרקעות בהסכמי הגג

הטבות נדל"ן בצל הקורונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מוותרות על כספים ודוחות תשלומים: אלה ההטבות שמעניקות חברות הנדל"ן

משבר הקורונה משפיע על כל ענף הנדל"ן, ולכל החברות ברור שקשיים או קריסה של סקטורים מסוימים תשפיע עליהן במוקדם או במאוחר ● כמה חברות בענף כבר מציעות הטבות שונות ללקוחותיהן

דורשי עבודה חדשים שנרשמו בלשכת התעסוקה מתחילת החודש

כמעט מחצית מדורשי האבטלה החדשים במרץ: צעירים בני 34-20

מאז אתמול ב-17:00 נרשמו 7,130 דורשי עבודה ● 89.9% מהנרשמים בשירות התעסוקה מתחילת מרץ נמצאים בחל"ת, 6.4% פוטרו ● שיעור האבטלה עומד על 23.3%

גרנד קניון באר שבע / צילום: יחצ

חיסון פיננסי נגד קורונה? הלוואה עתידית

האמונה בשוק אשראי זול, זמין ונצחי הקהתה בשנים האחרונות את מנגנון קבלת ההחלטות בחברות רבות ● שימוש מושכל בהלוואות עתידיות או בהרחבות עתידיות של אג"ח עשוי לתת מענה חשוב בימים הסוערים שעוד עתידים לבוא

משה וולף, מנכ"ל שב"א / צילום: עינת לברון

שב"א מסכמת שנה ראשונה כחברה ציבורית ויוצאת במהלך לקידום ה-Pinpad במטרה לזרז אימוץ תקן ה-EMV במשק

בשב"א מגלים כי בחודש האחרון יש עלייה חדה ברכישות מקוונות, שמהוות מחצית מהעסקאות במשק, ומוסיפים כי יש ימים עם יותר עסקאות באונליין מאשר עסקאות ב"כרטיס נוכח", בשל משבר הקורונה

אתר בנייה סגור בפתח תקווה / צילום: גיא ליברמן, גלובס

החשב הכללי באוצר: הקורונה אינה כוח עליון בענף הבנייה; נשיא התאחדות בוני הארץ: "קיבלנו ירי בגב"

לפי הודעת סגן החשב הכללי באוצר, בשלב זה לא תוכר התפרצות מגיפת הקורונה בישראל כ"כוח עליון" שבגינו יתאפשר לקבנים לאחר בפעולות שאותן התחייבו לבצע ● נשיא התאחדות בוני הארץ הגיב בהבעת זעם על הדברים

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

פרטנר: העסקה עם הוט התפוצצה לאחר שאלטיס לא הצליחה להשיג מימון

דירקטוריון פרטנר טוען: ביקשנו מכתב מאלטיס המבטיח קו אשראי לעסקה מהבנק הצרפתי BNP וכן התחייבות לדמי ביטול - אך לא קיבלנו זאת

מושיקו גמליאלי / צילום: תמונה פרטית

קבוצת המסעדות מונא: "נתקענו עם סחורה וחובות תזרימיים, היינו צריכים לוותר על האגו"

מושיקו גמליאלי מקבוצת המסעדות מונא: "אנחנו מנסים לפעול עפ"י עיקרון של ערבות הדדית"

אורי וטרמן, מנכ"ל BE / צילום: איל יצהר

"אין פרסום, אין השקות, אין דיילות. זו דרמה. כרגע אנשים מתמקדים בקניות אוכל"

מנכ"ל רשת הפארם Be, אורי וטרמן, מספר על האתגרים בפעילות בצל הקורונה ● בראיון ל"גלובס" הוא מספר על שינוי טעמי הצרכנים והפרת האיזון של המודל העסקי, ומעריך כי מי שיתרגל לקנות אונליין כבר לא יבוא לסניף ● למרות הכול הוא משוכנע שיעמוד בתוצאות שהבטיח

שדה תעופה רמון / צילום: סיון פרג'

שדה התעופה רמון ישמש כחניון למטוסים של חברות תעופה זרות

רשות שדות התעופה הציעה לחברות תעופה אירופיות להגיע לישראל עם הבטחה למחיר חניה מוזל ביחס לאירופה ● שתי חברות צפויות לשגר לישראל מטוסים לאחסון כבר בשבוע הבא

טראמפ מגיע למסיבת עיתונאים שעסקה בקורונה והשווקים. מימין: ד"ר אנתוני פאוצ'י, ראש המכון האמריקאי לאלרגיות ומחלות מדבקות, סטיב מנוצ'ין שר האוצר ופיטר נבארו, היועץ של טראמפ לענייני סחר / צילום: Patrick Semansky, AP

ראש המרכז לטיפול במחלות זיהומיות: "צופה התפרצות מחודשת של הקורונה בסתיו"

במסיבת עיתונאים שנערכה אמש בבית הלבן הבטיח טראמפ כי ארה"ב תהיה מוכנה לנגיף אם יחזור לאחר הקיץ ● ראש המרכז הלאומי לאלרגיות ומחלות זיהומיות: "אם הנגיף יחזור בסתיו, זה כבר יהיה משחק אחר לגמרי מזה שהיה לנו בסבב הנוכחי"

נפגעות הקורונה בבורסה: חברות אופנה, תעשייה, הייטק ותיירות / צילום: עינת לברון

לא כולן מתרסקות במשבר: הכירו את החברות שמרוויחות ממשבר הקורונה

פעילותן של כמעט כל החברות הנסחרות בבורסת תל אביב נפגעה ממשבר הקורונה העולמי ● מנגד, בולטות חברות ספורות שעסקיהן נהנים מ"חסינות" להשפעות השליליות של הווירוס הקטלני, וכמה מהן אף מצליחות ליהנות מצמיחה בעקבות המצב

שער עיתון "פנאי פלוס" / צילום: צילום מסך

כל עובדי "פנאי פלוס" ו"טיים אאוט" הוצאו לחופשה ללא תשלום

עפ"י התכנון של הנהלת קבוצת "ידיעות אחרונות", בחודשיים הקרובים לא יצאו גיליונות חדשים של "פנאי פלוס", ובענף מציבים סימן שאלה האם העיתון יחזור גם אחרי תום המשבר ● קבוצת סיגלר הוציאה את עובדי "טיים אאוט" לחופשה ללא תשלום של 45 יום

נשים ערביות ישראליות מפגינות נגד אלימות במגזר הערבי / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

מתווה לתוכנית חומש נוספת למגזר הערבי: הסללה להייטק, העלאת התוצר לנפש וצמצום האלימות

ברקע הבחירות ומשבר הקורונה הכין המשרד לשוויון חברתי בראשות השרה גמליאל את מתווה התוכנית החדשה, שמהווה המשך לתוכנית החומש שמסתיימת השנה • המתווה כולל, בין היתר, הגברת נגישות המערכת הפיננסית לערבים, הגברת הפעילות המשטרתית בקהילה ושיפור שירותי הבריאות

ערן יעקב /  צילום: יונתן בלום

תרגיל בפיצוי עצמאים: קחו מענק מהמדינה, שלמו עד 50% מס

המדינה תשית על מקבלי הסיוע לפי תוכנית הסיוע תשלום מס וביטוח לאומי, מה שמבטיח לה החזר של 30%–50% מכל מענק ● קבוצות שלא יקבלו מענק: צעירים, בעלי עסקים חדשים ומשקי בית שמרוויחים יותר מ–340 אלף שקל בשנה

רופא מוטרד הולך מחוץ לבית החולים לחולי קורונה שהוקם במיוחד  / צילום: רויטרס

צו השעה: גם מחשבי־העל בעולם התגייסו למלחמה נגד הקורונה

מחשבי־על כוללים עשרות אלפי מעבדים שעובדים יחד לביצוע חישובים גדולים ● חישובים כאלה יכולים להסתיים בתוך יום, לעומת מאות שנים במחשב רגיל ● בין היתר, חוקרים מנסים לפתח בעזרתם מודלי חיזוי מורכבים של התפשטות המגפה

מצטייד לקראת הבאות. עדיין לא הוטל סגר מלא בישראל אך המדפים בסופרים מראים על חשש בקרב האזרחים / צילום: כדיה לוי

מיזם הבדיקות בסופרמרקטים של משרד הבריאות ומכון ויצמן נדחה

עפ"י הערכות, הסיבה לדחייה עשויה להיות פערים בין משרד הבריאות לבין מכון ויצמן, שהיה אמור לבצע את בדיקות הקורונה ברשתות השיווק ● עדיין לא ברור אם המיזם הוקפא או בוטל לחלוטין

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הבעיה הגדולה בשוק התקשורת בישראל: יציבות הרשתות הסלולריות

למרבה הצער אין פתרונות קסם לחוויית הסלולר ההולכת ויורדת ● הבעיות המרכזיות ברשתות הסלולריות הן מחסור בתדרים, השקעה נמוכה של החברות בבניית אתרים נוספים ובחיבורים בין האתרים לליבת הרשת

מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: "פלאש 90".

הראל הרוויחה 760 מיליון שקל ב-2019, אבל "2020 נפתחה בסערה המשפיעה לשלילה על כל תחומי הפעילות בקבוצה"

היקף הנכסים המנוהלים על-ידי החברה הצטמק ברבעון הראשון ב-2020 בכ-11%, לכ-252 מיליארד שקל ● סך הפרמיות ודמי הגמולים שרשמה החברה חצה את הרף של 30 מיליארד שקל

חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק

דעה: אין ברירה - חייבים לקצץ בפנסיה התקציבית

כולם צריכים לשאת בנטל נשיאת נזקי הקורונה על כתפיהם, וזה כולל גם את ציבור הזכאים לפנסיה תקציבית