כך נראה המרוץ של שוק הביומד לחיסול נגיף הקורונה

התגובה האיטית של ארה"ב, המחסור בבדיקות והקושי לפתח חיסון - חברות הביומד עובדות על מוצרים חדשים, אבל יחלפו חודשים עד שיגיעו לשוק • בינתיים, ד"ר ג'רמי לוין, ראש ארגון BIO, מרגיע: "אנחנו עומדים מול מגפות כל הזמן. זה לא אויב שאיננו מכירים"

בדיקה לנוכחות נגיף הקורונה באוניברסיטת אסן, גרמניה / צילום: Wolfgang Rattay, רויטרס
בדיקה לנוכחות נגיף הקורונה באוניברסיטת אסן, גרמניה / צילום: Wolfgang Rattay, רויטרס

"אי אפשר לסמוך על הקיץ שיעצור את התפשטות הקורונה", אמר ביום שישי האחרון ד"ר מייק ראיין, ראש חטיבת החירום בארגון הבריאות העולמי. "אם זה יקרה, זה יהיה נפלא, אבל עדיין לא נאסף מידע המאפשר לנו לבנות על התרחיש הזה".

במטרה להאט את התפשטות הקורונה עד שיגיעו התרופות החדשות והחיסונים, חברות פרטיות, גורמים ממשלתיים וארגוני המגזר השלישי פועלים, לפעמים יחד ובשיתוף פעולה בין-מדינתי, לקדם פתרונות. אנחנו מציגים את תמונת המצב העדכנית.

חיסון לקורונה באופק? החברות שכדאי לעקוב אחרי הפיתוחים שלהן 

סערת הבדיקות בארה"ב

אבחון הנשאים והחולים הוא אחד האמצעים לנהל את המשבר: בדיקה לזיהוי הנגיף היא חיונית כדי לאתר חולים שמערכת הבריאות אינה מצליחה לעקוב אחריהם, מאפשרת לשחרר אנשים מבידוד ולחסוך פאניקה ממי שיש לו "רק" שפעת אבל בטוח שהוא עומד למות מקורונה. אלא שבשבועות האחרונים ארה"ב סוערת בגלל מחסור חמור בבדיקות. ביקורת רבה הוטחה בממשל על מיעוט הבדיקות שנעשו במדינה, על כך שלא יצרה מסלול אישור מהיר לפיתוח בדיקות נוספות על אלה שמספק המרכז לבקרת מחלות (CDC), ועל כך שהבדיקות הקיימות אינן מדויקות מספיק.

עד לפני שבוע, ניתנה הבדיקה בארה"ב רק למי שעמד ב"קריטריונים פדרליים", כלומר, ביקר בארצות שבהן הייתה התפרצות או שבא במגע עם חולה והציג תסמינים חמורים. אחרי שהתפרסם מקרה של חולה שחיכתה כמה ימים לבדיקה כי לא ביקרה בארץ אחרת ושל אחות שטיפלה בחולים והחלה לפתח תסמינים אבל לא נבדקה משום שנאמר לה שהתסמינים שלה אינם חמורים מספיק, ואחרי שהחלו להצטבר עדו יות לכך שמיעוט הבדיקות הפך את ארה"ב לשאננה ולא מודעת להיקף התחלואה האמיתי בה, חל שינוי דרמטי ביחס לבדיקות. בנוסף, החלה מחאה על כך שחלק מהחולים שנבדקו נדרשו לשלם על כך, ואפילו לא מעט.

גם בישראל נבדקים (חינם) רק חולים שהיו במגע עם חולה מאומת ומפתחים תסמינים. הגישה האמריקאית והישראלית שונה מהגישה של קוריאה הדרומית. שם כמעט שלא הושתו מגבלות תנועה על אוכלוסיות גדולות של אזרחים, אך מתבצעות בדיקות רבות, והן נגישות לכול. המדינה הקימה עמדות "דרייב ת'רו" שבהן ניתן לבדוק אנשים רבים בלי שינכחו באותו מתחם פיזי.

יש הטוענים כי מדיניות זו הובילה לקצב הדבקה נמוך לעומת סין (בנטרול נזקי "כת הקורונה" שהפיצה את המחלה ברחבי קוריאה במכוון או ברשלנות). עוד אומרים האמריקאים, שמבקרים את מדיניות הבדיקות של ארצם, כי בעקבות הבדיקות והגילוי המוקדם שיעורי הההפצה והתמותה בקוריאה הדרומית נמוכים יותר. קשה לדעת אם טענה זו מדויקת, משום שרמת גילוי גבוהה עלולה להיראות כרמת תמותה נמוכה.

כך או כך, המענה הקוריאני הוא תולדה של ניסיון: קוריאה נפגעה מווירוס ה-MERS, נבל קודם ממשפחת הקורונה, שאמנם מידבק פחות אבל קטלני יותר. בתחילה החולים הסתובבו באופן חופשי בתוך ובין בתי החולים, כי איש לא ידע שיש להם MERS. כדי למנוע חזרה על אותה טעות, קוריאה הדרומית פיתחה מסלול מהיר לאישור של בדיקות אבחון וירוסים, והחברות המסחריות במדינה קיבלו אישור לייצר את הערכות בתוך כמה שבועות מגילוי הנגיף, זמן אישור קצר בהרבה מזה הנהוג בשגרה. הערכות הקוריאניות מיוצרות במפעל עתיר אוטומציה, כיאה למעמדה של קוריאה כאחת ממובילות תחום הייצור התעשייתי המתוחכם בעולם. קוריאה היום יכולה לבדוק 10,000 איש ביום ולקבל תשובות לבדיקה בתוך כמה שעות.

בארה"ב לא פותח מסלול כזה, ולכן התגובה עד כה הייתה איטית. מי שאחראי לפיתוח הבדיקה הוא ה-CDC, המרכז לבקרת מחלות של הממשלה. במגפות קודמות, כגון שפעת החזירים, הגוף הזה עשה עבודה טובה, ככל הידוע, בפיתוח הבדיקה והבאתה לכל מי שזקוקים לה. אולם לא כך במקרה הנוכחי.

בארגון הוטחה ביקורת רבה על כך שלמרות המידע שזרם מסין מדצמבר, הוא לא פיתח מספיק בדיקות, ואלה שפותחו בהתחלה לא נתנו תוצאות חד-משמעיות, וכשתיקנו אותן היו מעט מאוד בדיקות זמינות והוגבלה מאוד הזכאות לבדיקה. בהמשך ניתן אישור לארגוני הבריאות של כל מדינה ממדינות ארה"ב לבצע בדיקות משלה, ואחר כך גם לאוניברסיטאות, אך לא לחברות פרטיות. העובדה שחלק מהחולים נבדקו על ידי ה-CDC וחלק על ידי המדינות הובילה גם לבלבול ברישום של כמה אנשים נבדקו, ולכן קשה היה לחשב מהו שיעור ההידבקות באוכלוסייה. כתוצאה מהעיכובים בוצעו על ידי ה-CDC בשלושת החודשים הראשונים להתפרצות 1,583 בדיקות בלבד. בישראל הקטנה, שהקורונה הגיעה אליה לראשונה רק לפני כחודש, כבר בוצע מספר רב יותר של בדיקות.

עד לפני שבוע אותרו מעל 100 חולים בארה"ב. ביום שישי האחרון כבר עלה המספר ל-400 חולים, ו-19 מתים.

"הבדיקה הזו לא מורכבת לפיתוח ולא לביצוע", אומרת ד"ר טל רוה, חוקרת ישראלית באוניברסיטת סטנפורד. "זו בדיקה שמטרתה גילוי וזיהוי החומר התורשתי של הנגיף בטכנולוגיית RT-PCR, שמדענים רבים מריצים באופן תדיר והשתמשתי בה כסטודנטית במכון ויצמן". כמובן, כאשר רוצים להגיע לרמת דיוק גבוהה גם כשהבדיקה מבוצעת בשטח, הסיפור הוא מעט מורכב יותר, אולם עדיין מדובר בחסם טכני ולא ברמת סיבוך מדעית גבוהה כמו בפיתוח חיסונים.

סטנפורד מפתחת בדיקה משלה

בעקבות הבעיות, העיכובים והאי-זמינות של הבדיקות שפותחו על ידי ה-CDC, הוחלט לאפשר לחברות מסחריות לפתח ולבצע אותן. בימים האחרונים ניתן אישור לשלוש חברות מובילות בתחום מעבדות האבחון במדינה - Quest Diagnostics, Co-Diagnostics, וחברת Biochem Enzo, המשיקות את הבדיקות בימים אלה. חברת אופקו האמריקאית, הנסחרת מסיבות היסטוריות גם בבורסה בתל אביב, הודיעה שגם היא תערוך בדיקות ברשת המעבדות שבבעלותה. ה-FDA הודיע על מתן אישורים מהירים לשעת חירום לחברות שיספקו מענה מיידי לצורך הרב בבדיקות.

"ייתכן שעברנו מהר מדי מריכוזיות יתר למצב שבו מפתחים בדיקות במהירות רבה מדי וללא פיקוח מספק", אומרת רוה. "אמנם זו בדיקה מאוד פשוטה והתוצאה חד-משמעית, אולם עשויים להיות הבדלים בסף הרגישות בבדיקות מתוצרת חברות שונות, ועקב כך שוני ביכולת גילוי הנגיף בתקופת הדגירה, עד שייקבעו סטנדרטים טכניים אחידים מטעם הרשות הרגולטורית".

בכל מקרה, בית החולים של אוניברסיטת סטנפורד אינו ממתין לבדיקות הללו, ופיתח בדיקה באופן עצמאי עבור בית החולים, עבור המרפאות שלו בקהילה ועבור עובדי האוניברסיטה המבוטחים על ידיה, שאחד מהם כבר חלה. למעשה, לפי עלון החדשות של האוניברסיטה, החוקרים של בית החולים, בראשות מנהל המעבדה הווירולוגית בסטנפורד, עובדים על הבדיקה הזאת מאז ינואר, כלומר, הם העריכו כי יהיה צורך בבדיקות מלבד אלה של ה-CDC עוד לפני שה-CDC הבין זאת.

כפי שראינו במשבר הזה, כאשר הבדיקות לא מדייקות או לא מספיק רגישות, הן גורמות נזק יותר משהן מביאות תועלת. ביפן, לדוגמה, ככל הנראה נעשה שימוש בבדיקה לא רגישה מספיק, וכך ירדו לחוף מספינת "דיימונד פרינסס" חולים שאובחנו כבריאים והדביקו אנשים נוספים על החוף, וזאת אחרי כל המאמץ והסבל שהיו כרוכים בהסגר בספינה, שבמהלכו הופץ הווירוס בין הנוסעים. גם במחוז ווהאן בסין, שבו פרצה המגפה, נעשה כנראה תחילה שימוש בבדיקה לא מדויקת מספיק, והדבר ליבה את התפשטות הנגיף.

כעת ארגון הבריאות העולמי ממליץ לשחרר אנשים מבית החולים רק לאחר שהתקבלו אצלם שתי תוצאות שליליות בבדיקות שנערכו בהפרש של 24 שעות זו מזו. אגב, לא ניתן להשתמש בבדיקות כדי לשחרר אנשים מבידוד טרם עברו 14 יום, משום שהבדיקה עלולה להימצא שלילית בתקופת הדגירה, גם אם אותו אדם נושא את הווירוס.

בארה"ב מבטיחים כי בעוד כשבוע יהיו זמינות לציבור מיליון וחצי ערכות, אולם הצורך לבצע בדיקות חוזרות לאותם חולים משמעותו היא שגם לאחר שהערכות יהיו זמינות לא יהיה ניתן לבדוק בהן אפילו לא מיליון אמריקאים, מתוך אוכלוסייה של כ-330 מיליון איש. "אבל בקרוב כל רופא משפחה יוכל לבצע את הבדיקות לכל חולה שיידרש", אומרת רוה. "אני חוששת שהנגיף כבר כאן, וכאשר נתחיל לבצע בדיקות נרחבות נגלה כמה אנשים באמת חולים, וזו תהיה הפתעה גדולה ומאוד לא נעימה". בינתיים, בארה"ב ניתנה הנחיה להצטייד במזון שיספיק לשבועיים לפחות והציבור מתחיל להיערך. כך התגלה מהי קופסת השימורים האחרונה שנשארת על המדף והציבור אינו מוכן לגעת בה גם בעת מצוקה: "זה משהו בשם Jackfruit, פרי ממשפחת התותיים", מספרת רוה.

"זמינות הבדיקות היא קריטית", אומר ד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר המכהן כיום בין השאר כראש ארגון BIO, המתאם בארה"ב בין כל חברות התרופות הצעירות, אלה שאינן מכונות "ביג פארמה". "חיוני שיהיו בדיקות שניתן לבצע בבית ולקבל תשובה מהירה, כדי שאנשים יידעו שיש להם את הווירוס מיד כשהחשד עולה בראשם בפעם הראשונה. יש בדיקות כאלה היום למחלות רבות. זה לגמרי בר ביצוע.

"לפני כשבועיים שלחנו שאילתא לכל החברות, אם הן מפתחות בדיקה אבחונית, תרופה או חיסון", הוא מספר. "50 חברות כבר חזרו אלינו". ארגון הבריאות העולמי ציין מספרים דומים: 20 חברות בעולם מפתחות חיסונים למחלה, 40 מפתחות בדיקות.

צבי מרום, מנכ"ל חברת באטם, שגם היא עומדת להציע בקרוב בדיקה המבוססת על נוגדנים לאבחון קורונה עבור משרד הבריאות בישראל, אומר שפיתוח הבדיקות הללו לוקח זמן משום שיש לייצר את הנוגדנים. "המגבלה היא רק זמן", הוא אומר, וכוח אדם רפואי שיבצע את הבדיקה. החלום הוא לפתח בדיקה ביתית, כמו בדיקת היריון, שניתן לבצע במהירות ללא מעורבות רופא, אולם זה לא יקרה בשבועות הקרובים, ואולי אף לא בחודשים הקרובים".

ד"ר ג’רמי לוין, ראש ארגון BIO / צילום: יח"צ

הקואליציה למציאת חיסון

ארגון BIO מינה לראש צוות הקורונה שלו את ג'ורג' סקנגוס , שהיה בעבר מנכ"ל חברת ביוג'ן והיום הוא מנהל את חברת החיסונים VIR. "הוא יעמוד בראש הקואליציה של החברות הללו", אומר לוין. "והוא ינצח, אין לי ספק בזה".

מה צפויה הקואליציה לעשות?

"בנוסף לעצם המפגש בין המדענים לשם שיתוף ידע, אנחנו עובדים גם כדי להתוות את המסלולים הרגולטוריים למוצרים הללו, כדי שיהיו מהירים אבל לא חפוזים, ואנחנו מסתכלים על שרשרת האספקה של חומרי הגלם לתרופות והחיסונים שבקנה ולבדיקות, ומנסים לוודא שהמשאבים יהיו זמינים ויחולקו בין החברות בצורה חכמה".

האם תבקשו גם תמריצים ממשלתיים לחברות שמפתחות את החיסון? בעבר חלק מהחברות שפיתחו חיסונים למגפות נפגעו כלכלית, כי המגפה נבלמה לפני שהחיסון הגיע לשוק.

"בינתיים, ההיענות גבוהה ואנחנו לא רואים בעיה כזאת".

לבסוף, לוין מעביר מסר מרגיע: "צריך לקחת בפרופורציה. גם משפעת מתו 70 אלף אמריקאים בשנה שעברה, אף שהיה לנו חיסון. אנחנו עומדים מול מגפות כל הזמן. זה לא אויב שאיננו מכירים".

לעומת הביטחון היחסי שמביעים לוין ובכירי מערכת הבריאות האמריקאית ביכולת לפתח בדיקות נוספות, מהירות ונגישות יותר, לגבי חיסון אין ביטחון שתהיה הצלחה.

"מערכת החיסון הטבעית שלנו פועלת כמעין רולטה", מסבירה רוה, "כאשר היא פוגשת וירוס, היא מייצרת נוגדנים לכל מיני חלקים בו, וכשיש מזל, ייווצרו נוגדנים שיחסמו רכיבים בווירוס החיוניים ליכולת ההדבקה שלו ויגנו על תאי הגוף הבריאים מפני הידבקות בנגיף. אז המערכת הזאת כל הזמן רצה ומייצרת עוד ועוד נוגדנים, וזהו מרוץ, מה יקרה קודם: המערכת תגריל ותייצר בכמות גבוהה את הנוגדן הנכון שיוכל לעצור את המחלה או שהווירוס יתרבה ויכניע את הגוף?

"אצל צעירים התגובה החיסונית מהירה יותר, ולכן יש לה סיכוי גבוה יותר לייצר נוגדנים מגנים בכמות מספקת בתוך זמן קצר יחסית, לעומת מבוגרים שאצלם התהליך הזה פחות יעיל, וזו כנראה אחת הסיבות לרגישות גבוהה יותר לנגיף אצל מבוגרים".

החיסון הקלאסי יהיה חלבון זהה או דומה לחלבון ממעטפת הווירוס, שהוא החלבון הדרוש לווירוס לצורך הדבקה. כלומר, הוא יעורר בגוף יצירה של הנוגדן הנכון. אבל חברות המייצרות חיסונים לא בטוחות שהן יודעות מהו החלק הכי חשוב בווירוס, מה באמת יעכב וישתק אותו. גם אחרי שנמצא חלבון שעיכובו משתק את הווירוס, צריך לבדוק שהוא לא משתק את תאי גוף האדם, כלומר, לא נוצרות תופעות לוואי. כמו כן, יש לבדוק שמערכת החיסון מגיבה לחלבון הזה באופן חזק מספיק, ומייצרת נגדו מספיק נוגדנים. זה משחק שכולל מידע חיוני, קצת הימור, והרבה ניסוי וטעייה. לוקח זמן להגיע לחיסון שיעורר יצירה של נוגדנים אפקטיביים ועוד זמן לבדוק אם זה מצליח להקנות הגנה מפני הדבקה בנגיף.

במלחמה בקורונה, לא כל החיסונים המוצעים הם חלבונים או חלקי חלבונים. חלק מהחברות מציעות לקחת מקטע RNA מהווירוס או DNA על בסיס רצף ה-RNA, להזריק אותו לגוף ולתת לגוף לייצר בעצמו את החלבון, ואז את הנוגדן נגד החלבון הזר. זאת גישה חדשה בעלת פוטנציאל, אך יש בה סיכונים. "החשש הוא שה-DNA עלול לעבור אינטגרציה לתוך הגנום. חלבון יותר קשה לייצר אבל זה יותר בטוח".

ואם לא חיסון, אז אולי תרופה? המוצר המוביל היום בניסויים קליניים, Remdesivir של חברת גיליאד. "מחקה אבן בניין שהווירוס צריך לשכפול ה-RNA, החומר התורשתי שלו, אבל זו אבן בניין פגומה. כאשר הווירוס מנסה להתרבות, הוא מנסה להשתמש ברמדסיביר, ואז ניסיון ההתרבות נכשל", מסבירה רווה כיצד התרופה פועלת. או כך אנחנו מקווים. התרופה ניתנה לחולה הראשון בארה"ב שהחלים במסגרת ניסוי מתוך חמלה ונמצא כרגע בעיצמם של ניסויים קליניים בסין ובמדינות נוספות. תוצאות ראשונות יפורסמו בתחילת אפריל.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988