האטה בגיוסים, עליה במובטלים: משבר הקורונה כבר הגיע לשוק העבודה

בשירות התעסוקה מדווחים על עלייה של 10% במובטלים שהתייצבו בלשכות, ובחברות חרב הפיטורים ההמוניים כבר מונפת • אבל משבר הקורונה שמאיים לטלטל את שוק העבודה גם יוצר לחלק מהחברות הזדמנויות • מי נמצא בסיכון, ומה חברות יכולות ללמוד מנטפליקס של משבר 2008

המשבר כבר הגיע לשוק העבודה / איור: גיל ג'יבלי
המשבר כבר הגיע לשוק העבודה / איור: גיל ג'יבלי

"אנחנו על סף יום כיפור של הכלכלה הישראלית", הכריז יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד בעקבות ההנחיות המחמירות של משרד הבריאות והחשש מהשלכותיהן. אלפי עובדים נשלחו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), עובדים בסכנת פיטורים, ונדמה ששוק העבודה שוב בטלטלה. 

בשירות התעסוקה מדווחים על עלייה של 400%, בתוך חודש אחד, במספר היוצאים לחל"ת שנרשמו כמובטלים ועל עלייה של 10% בשיעור המובטלים שהתייצבו בלשכות התעסוקה. בימים אלה, מגבשים שם שורה של דרישות למשרד האוצר, שיאפשרו סייע לעובדים ולמעסיקים לצלוח את משבר הקורונה בקלות רבה יותר, אומר ל"גלובס" סמנכ"ל מחקר ותכנון בשירות, ד"ר אופיר פינטו. "למציאות החדשה יהיו משמעויות מרחיקות לכת. אנחנו מתכוונים לשבת עם משרד האוצר ולדון איתו בהשלכות התקציביות". על הקלה אחת כבר הודיעו בימים האחרונים: עובדים שייצאו לחל"ת כפוי וזכאים לדמי אבטלה יוכלו להתייצב בשירות התעסוקה פעם בחודש במקום פעם בשבוע.

פינטו לא מפרט אילו צעדים נוספים יינקטו, משום שהם עדיין בתהליך גיבוש, אך אומר כי בשירות הגיעו לשתי תובנות מרכזיות עד כה: האחת היא שהראשונים שנפגעים הם העובדים החלשים והמבוגרים, והאחרת שהשירות עצמו צריך להיערך למתכונת דיגיטלית. 

ד"ר אופיר פינטו, שירות התעסוקה  / צילום: שירות התעסוקה
 ד"ר אופיר פינטו, שירות התעסוקה / צילום: שירות התעסוקה

פחות גיוסי עובדים

"אמנם מדובר במשבר שנובע ממצב רפואי ולא כלכלי, אז קשה להשוות אותו למשברים קודמים, אבל המצב של העובדים החלשים הוא אותו מצב", אומר פינטו. "מי שיסבול יותר מהמשבר הם העובדים החלשים, שאין להם קביעות, שהשכר שלהם נמוך, שהמיומנויות שלהם נמוכות וקל לשכור במקומם אחרים. עובדי הייטק יכולים לעבוד מהבית, אבל אם עוצרים פס ייצור באסם, העובדים מאבדים את העבודה".

פינטו מציין במיוחד עובדים מבוגרים ועובדים מהחברה הערבית שנמצאים במקום נמוך מבחינת מיומנויות מחשב. "הם יהיו האחרונים להתאושש", הוא אומר ומוסיף: "כשאנחנו מסתכלים על משבר 2008 בעולם, האבטלה קפצה פי שניים ועד היום לא ירדה לרמה שהייתה לפני המשבר. הנזק קורה מאוד מהר וההתאוששות היא מאוד איטית. בסוף הכלכלה תתאושש והמשבר יחלוף, אבל אם חברת אל על מוציאה לחל"ת 1,000 עובדים יש סיכוי שהיא לא תחזיר אותם בבת אחת. יהיה מאמץ משותף של כל משרדי הממשלה להחזיר את החלשים לשוק העבודה".

לגבי התובנה השנייה, אומר פינטו: "משבר הקורונה מכריח אותנו לעבור לעולם העבודה העתידי - של עבודה מרחוק ודיגיטל, וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות בעולם התעסוקה וגם אצלנו בתוך השירות - לבנות את מערכת קשרי הלקוחות שלנו דרך הדיגיטל. אם בעתיד יעצרו תחבורה ציבורית או יינתנו הנחיות אחרות, נצטרך לחשוב איך לתת שירות לקוחות מבחוץ, או דרך הטלפון או באמצעים אחרים.

"אנחנו שולחים המון אנשים להכשרות מקצועיות או לפעילויות קבוצתיות. אם מחר בבוקר יהיו הנחיות מחמירות לגבי התקהלויות, נצטרך לעבור להכשרות דיגיטליות וגם לשנות את סוגי ההכשרות למקצועות של עולם העבודה העתידי כמו שיווק באינטרנט. באופן אופרטיבי אנחנו מתכוונים לעשות שינוי במערך ההכשרות. גם לתת מענק למקומות עבודה על תקופות ההכשרה של עובד, שיממן את הירידה בתפוקת העובדים שמכשירים את העובד החדש, ובנוסף לאפשר באמצעות השובר להכשרה מקצועית לתת הכשרה גם בקורסים שאינם נכללים ברשימה של המקומות המפוקחים אלא גם לקורסים אחרים, בתחום הדיגיטלי". 

מיכל דן הראל, מנכ"לית Manpower ישראל, אומרת שהבעיה בשוק העבודה כרגע אינה רק פיטורים, אלא בעיקר ההיחלשות בקצב הגיוסים של עובדים חדשים. "בגלל חוסר הוודאות והחשש מהבאות, חברות החלו להתנהל באופן זהיר יותר. כלומר, יש כעת בחינה של כל תקן ותקן. עד כה ניתן היה לומר שהמשק נמצא באבטלה חיכוכית, כלומר, כל מי שנפלט ממקום עבודה מוצא עבודה. אולם כעת בהחלט ייתכן שהמצב עלול להשתנות, בהתאם לאורך המשבר והתפתחותו".

מיכל דן הראל, מנפאוור ישראל   / צילום: רמי זרנגר
 מיכל דן הראל, מנפאוור ישראל / צילום: רמי זרנגר

עם זאת, היא אומרת, "לכל מי שמשבר הקורונה תפס אותו בזמן חיפוש עבודה, אני חייבת להגיד שגם פה הקלישאה נכונה וכל משבר הוא גם הזדמנות. כלומר, בגלל ההיקף הנרחב של העובדים שנאלצים להיכנס לבידוד, ישנם מעסיקים שמוצאים את עצמם במחסור ובהחלט מחפשים לאייש משרות גם מהיום למחר. זוהי גם הזדמנות למובטלים שתחום המומחיות שלהם מאפשר להם לעבוד מהבית, כמו מעצבים גרפיים או כותבי תוכן, לנצל את התקופה כדי להציע את השירות שלהם לקהל לקוחות רחב יותר".

ללמוד מנטפליקס

נעמה דרוקמן, דירקטורית למערכות מידע, שיפור תהליכים עסקיים וטכנולוגיות חדישות בפירמת הייעוץ וראיית החשבון PwC ישראל, מתחברת לדברים של פינטו על הצורך להקצות משאבים לפתרונות דיגיטליים. המשבר הנוכחי, היא אומרת, מאלץ ארגונים לבצע תהליכי הטמעה דיגיטליים או להאיץ תהליכים שהחלו וטרם יושמו באופן מספק. 

"התקדמות הארגון לעבודה בפלטפורמות שיתופיות אינה רק דרך טובה להתמודד עם עובדים שנמצאים במקומות שונים (בין אם בבית, בחו"ל או בבידוד) אלא מייעלת הרבה תהליכים ארגוניים באמצעות עבודה מקבילה ולא טורית", היא אומרת. מעבר לכך, יש לא מעט חברות שעובדות עם שרתים מקומיים, המחייבים את כל העובדים לעבוד במשרד או להתחבר מרחוק בצורה איטית ולא יעילה. "המעבר למערכות ענן לא רק מייצר עבודה מרחוק מהירה וזמינה תמיד, אלא מבוסס על מערכות יותר מעודכנות ועשירות בפיצ'רים מאשר שרתים מקומיים".

לדבריה, במיוחד בעת הזאת, יש חשיבות לייעול אתרי מכירות אונליין, e-commerce ופורטלי לקוחות. "אם נלך אחורה, נגלה שסביב המשבר הכלכלי הקודם נטפליקס הייתה דוגמה לחברה שהציעה יתרון ללקוחותיה כששלחה להם כותרי DVD בדואר במקום שיבזבזו זמן בהגעה לספריות וידיאו. משם נטפליקס הלכה וצמחה. בתקופה של צורך במדיניות תקציבית זהירה, חברות צריכות לבצע הסטת משאבים לתחום הדיגיטלי - מיקוד המשאבים באופן חכם בעולם הדיגיטלי. לדוגמה, ניתוח נתונים ומיקוד בפרסום ושיווק דיגיטליים שיאפשרו ליצור פרסונליזציה וחוויית לקוח טובה יותר ולייצר מכירות בתקציבים נמוכים יותר.

"למרות חוסר הוודאות והנטייה הטבעית 'להדק חגורות' בתקופה זו, חברות וארגונים אכן הולכים ומאיצים תהליכים של שינוי דיגיטלי". 

גג בוקסה: לא כולם יכולים לעבוד מהבית

"מנהלים את החשיפות במפעל, מצמצמים את מספר הסועדים במקביל"

בימים שבהם כולם מדברים על ההזדמנות לשנות הרגלי עבודה ישנים ולעבור לעבוד מהבית, קצת נשכחים אלה שפעילותם מחייבת אותם להישאר במקום העבודה - למשל מפעלים עם פסי ייצור. ביצרנית מנועי הסילון מנועי בית שמש, לדוגמה, המעסיקה בישראל כ-1,000 עובדים (750 בבית שמש ועוד 250 במפעל בחיפה), 60% מהמועסקים הם עובדי ייצור שאינם יכולים לעבוד מהבית.

לדברי המנכ"ל רם דרורי, החברה עובדת מתחילת המשבר בסין באופן מלא בלי שום הפרעה בשרשרת האספקה, אף שהיא ספקית של שוק התעופה שספג מכה. "העולם קצת מבלבל בין חברות התעופה שנפגעות מיד בכך שכמות הטיסות יורדת לבין חברות כמונו, שמייצרות חלקים שיגיעו למטוסים בעוד שנה וחצי-שנתיים", הוא אומר. "נכון להיום, ההתנהגות של השוק שלי עובדת מול כל תוכניות העבודה, אין שום עיכוב או ביטול של הזמנות. אף אחד לא יודע מה יקרה קדימה, אבל אנחנו מעריכים שאחרי שייגמר המשבר העולם יחזור לשגרה, אנשים יחזרו לטוס ומספר הנוסעים יחזור להיקפים שהיו לפני המשבר".

בהתחשב בכך שרוב העובדים אינם יכולים לעבוד מהבית, מה אתם עושים כדי לצמצם את סכנת ההידבקות?

"עצרנו נסיעות עבודה לחו"ל וצמצמנו בצורה משמעותית הגעה של אורחים מחו"ל ובמקומן עברנו לשיחות וידיאו ולשיחות ועידה. גם בתוך המפעל אנחנו מנהלים את החשיפות. לא כולם עובדים באותם אולמות ייצור; בכל אולם יש עשרות עובדים או בודדים והאולמות מרווחים. במוקדי חשיפה גדולים כמו חדרי אוכל צמצמנו את מספר הסועדים במקביל לקבוצות קבועות. יש מספר מצומצם מאוד של עובדים שבבידוד שעובדים מהבית, והכול בשליטה. אם מישהו יידבק, אולי נצטרך להשבית את המחלקה שלו ולא את כל המפעל".

מה תעשו אם תהיה הוראה שכולם לא יכולים לצאת מהבית?

"החברה שלנו אמנם מוגדרת כמוסד חיוני, אבל אם יהיה תרחיש כזה ננהל אותו מול הגופים המתאימים. אם חס וחלילה נצטרך לסגור, יש לנו מפעלים נוספים באתרים שונים, מפעל בחיפה ושניים בסרביה. נקווה שלא כולם יהיו מושבתים".