תוכנית הסיוע לעסקים ולעצמאים: מי יפוצה ומי יישאר בחוץ?

היום (ה') אמורה הממשלה להציג את התוכנית הכלכלית החדשה שלה לסיוע לעסקים ולעצמאים הקורסים בעקבות משבר הקורונה. במסגרת השיחות שהתנהלו בימים האחרונים בין האוצר לראשי ארגוני העצמאים, הציגו באוצר את הרעיונות שלהם לשיפור תוכנית הסיוע הקודמת, וביניהם העלאת תקרת הזכאות למענק של 6,000 שקל מהמדינה ממחזור עד 300 אלף למחזור שנתי של עד 1.5 מיליון שקל, מה שמכניס אל גבולות הפיצוי עסקים רבים שלא נכללו בו קודם.

ומי עדיין לא זכאי לפיצוי, גם על-פי התקרה החדשה? מרבית המסעדות, גני האירועים, חברות ההפקה, מובילים רבים, מתקיני מזגנים רבים ועסקים רבים נוספים שהמחזור שלהם עולה על 1.5 מיליון שקל, אך הם מהנפגעים המרכזיים מהמצב הנוכחי, והישרדותם מוטלת בספק.

ראשי הארגונים ששמעו את פרטי התקרה החדשה מסבירים כי היא לא תסייע לעסקים שנפגעו יותר מכל, ולא תעזור למשק להתאושש, היות ש-20% מהעסקים שלא נכנסים למסגרת הפיצוי מחזיקים את ה-80% העסקים הקטנים יותר.

ראשי הארגונים מנסים להסביר כעת לאוצר, רגעים לפני פרסום התוכנית, שאם העסקים שמחזורם עולה על 1.5 מיליון יקרסו ולא יוכלו לשלם לספקים, תיווצר פגיעת שרשרת בכל העסקים, שכן היו זכאים לפיצוי, והפיצוי לא יועיל גם להם. 20% שלא זכאים לפיצוי מחזיקים את ה-80% הנותרים.

עוד נודע ל"גלובס" כי במסגרת התוכנית החדשה ייכלל גם רף להפחתת הפיצוי, כך שלא כל העסקים שמחזורם עומד על 1.5 מיליון יהיו זכאים למלוא 6,000 השקלים. הזכאות לפיצוי כוללת מגבלת הכנסות חודשיות חדשה: בעלי הכנסות חודשיות ברוטו של בין כ-12 עד כ-18 אלף שקל ייאלצו להיפרד מנתח מהפיצוי, בהיקף של 50%-60%, על-פי גרף יורד שייקבע, כך שהפיצוי עלול להיות 3,000 שקל לחלק מהעסקים בלבד, ואולי פחות. ונזכיר כי מעל 18,000 שקל ברוטו בחודש - אין פיצוי כלל.

נדגים לרגע במספרים מי עלול להיכנס לגרף היורד הזה: בעל משאית שמרוויח כ-18 אלף שקל בחודש ברוטו, אשר בערכי נטו מבטאים כ-11 אלף שקל הכנסה - אינו זכאי לפיצוי כלל. במקרה שהכנסות אותו עצמאי יעמדו על כ-15 אלף שקל ברוטו למשל, הפיצוי יופחת ל-50-60% מ-6,000 השקלים. ברור שלא מדובר בעשירי המשק שהולכים להפסיד נתח מ-6,000 השקלים או לא לקבל פיצוי כלל.

הקלה נוספת המתוכננת במסגרת תוכנית הסיוע החדשה היא הענקת פטור מארנונה לעסקים שנפגעו מהקורונה, תוך החרגת חלק מהעסקים, ובהם בנקים ורשתות שיווק גדולות. העסקים כיום משוועים לפטור מארנונה וישמחו כמובן לקבל את ההקלה האמורה, אך בינתיים, במסגרת השיחות שנערכו, לא נפרסו קריטריונים ברורים למי יהיה זכאי להטבה הזאת ומה הקריטריונים להיכלל ברשימת "העסקים שנפגעו מהקרונה". מדובר בשלב זה בהגדרה ערטילאית, ואם ההכרזה על מתן ההטבה תינתן ללא הסבר מי זכאי, ותכלול הגדרות ברורות - אווירת חוסר הוודאות והבלבול במשק תימשך.

התוכנית הכלכלית של נשיאות לשכת רואי החשבון

בימים האחרונים העבירה רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון לממשלה ולמקבלי ההחלטות חמישה עוגנים מרכזיים שלדעתה יש לכלול בתוכנית הכלכלית המתגבשת של הממשלה, במסגרת פעולות החירום המתחייבות להצלת המשק בישראל.

לדברי רו"ח איריס שטרק, "עלינו ללמוד מהצעדים בהם נקטו מדינות שונות בעולם בהקשר לסיוע הכלכלי. בעוד בעולם הגדילו והעניקו חבילות סיוע המסתכמות במיליארדי דולרים, שמגיעות לסכומים העולים על 10% מהתוצר המקומי הגולמי, בישראל חבילות הסיוע בשלב זה הן אפילו לא אחוז אחד מהתמ"ג".

שטרק הציעה לכלול בתוכנית הכלכלית של הממשלה את הצעדים הבאים:

1. "להתקין מנגנון פיצוי ושיפוי או קרן תשלומים בדומה לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים, כפי שנעשה בעתות מלחמה, וכן ב-2006 לאחר מלחמת לבנון השנייה, שאיפשר שני מנגנוני פיצוי אלטרנטיביים - תוספת של מנגנון פיצוי על שכר העובדים שממשיכים לעבוד, כולל עלויות מעביד בשיעור של 30% או לחילופין פיצוי והשלמת הכנסות על הירידה במחזור לעומת שנה קודמת. בנסיבות הקיימות, יש להפעיל את קרן הפיצויים של מס רכוש, שתסייע ותפצה עסקים באמצעות הניסיון הבלתי מבוטל שצברה בעשרות השנים האחרונות. היתרון של הפעלת קרן הפיצויים בנסיבות קיצוניות אלה, הוא יעילותה ויכולתה לספק מקדמות פיצויים הנהוגות בתביעות דומות".

2. "לדחות את כל הדיווחים והתשלומים למוסדות מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ באופן מיידי עד סוף חודש יולי השנה לפחות. מה שיאפשר לעסקים מרווח נשימה, והתמודדות בשלב ראשון עם הנזקים שנגרמו כתוצאה מהמשבר. הדחיה שניתנה עד כה במע"מ היא סמלית רק לעסקים קטנים, ואינה נותנת מענה ממשי. הדחייה בדיווחים כוללת גם דרישה לדחייה עבור מקדמות למס הכנסה וביטוח לאומי לעצמאים ולחברות, כולל תשלומי מעסיקים".

3. "לוותר לחלוטין על דרישת ההון העצמי וכן לפעול להורדת הריבית הנדרשת בקרן להלוואות בערבות המדינה. לאור הדרישות של לשכת רואי חשבון וגורמים נוספים במשק, ועדת הכספים אישרה אתמול (ד') שורה של הקלות, ובעיקר הורדת ההון העצמי הנדרש ל 5% במקום 10%, מה שאכן מהווה הקלה , אבל בעת הזו יש לוותר לחלוטין על דרישת ההון העצמי וכן לפעול להורדת הריבית הנדרשת בהלוואות אלה, אשר אינה אחידה, והולכת ומתייקרת על ידי הבנקים בעקבות העלייה בסיכון, ונעה בין פריים פלוס 1.5% לבין פריים פלוס 3%".

4. "להחיל מדיניות ברורה לגבי הבנקים וחברות האשראי - יש לפעול לפיקוח של המדינה על הריבית על הלוואות של הבנקים לעסקים ואפילו לשקול סיבסוד הריביות, מאחר ואנו רואים שיש מגמה לעלות את הריבית על הלוואות אלה, מה שמקשה עוד יותר על העסקים בתקופה זו. בנקים רבים מקטינים מסגרות אשראי, מעלים שיעורי ריביות ואינם נוקטים בהתחשבות המתבקשת לסייע לעסקים בשעת המשבר. בנוסף, על אף ההנחיות בתקנות שעת חירום בנושא שיקים ללא כיסוי, לפיהן בשל המצב אין להגביל חשבונות פרטיים ועסקיים בשל חזרה של שיקים ללא כיסוי, הרי שבפועל, הבנקים מעבירים את המידע על השיקים החוזרים בתקופה זו למערכת דיווח אשראי. לגבי חברות האשראי, קיבלנו פניות רבות על כך שהן מסרבות לבקשת עסקים להקפיא זמנית תשלומים, אשר הם גבו מלקוחותיהם באמצעות כרטיסי אשראי, כולל שירותים שהם אינם יכולים לתת כיום (כגון חדר כושר). חברות האשראי אינן מאפשרות להקפיא גביית תשלומים המתבקשת על ידי הגובה , ומחייבות במקרים אלה לבטל את ההתקשרות כולה מה שאינו אפשרי ועלול לפגוע עוד יותר בעסקים שגם כך מתקשים להתמודד עם המשבר".

5. "הקלת הנטל הרגולטורי להתמודדות עם משבר הקורונה - אחד הדוחות של מבקר המדינה רו " ח מתניהו אנגלמן, המתייחס להקלה והקטנת הנטל הבירוקרטי על המגזר העסקי, מקבל בימים אלה של משבר משנה תוקף. הקלה והקטנת הנטל הבירוקרטי בשגרה, מסייעים לעסקים להתפתח ולצמוח, אולם בתקופת משבר, הקלת הנטל תסייע לעסקים לשרוד. בתקופה זו מדובר בשאלה קיומית לרבים מהעסקים העומדים על סף קריסה. לכן, אני קוראת להקלה על התהליכים הבירוקרטיים באמצעי הסיוע להם אנו מצפים שיינתנו לעסקים על ידי הממשלה ועל ידי רשות המיסים, במסגרת התוכנית הכלכלית הצפויה להתפרסם על ידי הממשלה. בדו"ח מתייחס המבקר גם לכך שעסק נדרש לדווח לרשות המיסים בכמה דיווחים שונים, לפי מבחנים שונים, במועדים שונים ובממשקים שונים. וכן שבהקמת עסק יש לפעול מול רשות התאגידים, רשות המיסים וביטוח לאומי. וכי יש צורך לפעול לאיחוד פעילות מול ממשק מרכזי ולהשתמש ביותר ממשקים דיגיטליים".

דגשים אלה הועברו על ידי שטרק למשרדי הממשלה ולרשויות המקצועיות, ובהם משרדי האוצר, הכלכלה, החשב הכללי ורשות המיסים. כמו כן, השתתפה רו"ח שטרק, באמצעות אפליקציית זום, בדיון שהתקיים אתמול (ד') בוועדת הכספים בכנסת, אשר דנה בחלק מנושאים אלה.