דברים שרואים מהקוקפיט: משבר הקורונה, גרסת הטייסים

ענף התעופה נקלע למערבולת כמותה הוא לא ידע מעולם. דווקא כשבתנועת הנוסעים והמטוסים בעולם המספרים נסקו, הגיעה המגפה, וכך הענף המשגשג הפך לענף שנלחם על קיומו. שלוש החברות הישראליות ספגו מהלומה גם הן, מי יותר מי פחות, בהתאם למצב שבו הן נכנסו למשבר. השלוש מחכות לסיוע ממשלתי - באל על ובארקיע אף טוענים שללא הלוואה מיידית, החברות לא יוכלו לשרוד. בישראייר משדרים מציאות אחרת. גם היא מחכה בכיליון-עיניים לסיוע בהיקף של 100 מיליון שקל, אבל בינתיים ארבעת מטוסי החברה נמצאים באוויר - בטיסה יומית לאילת, בטיסות מטען ללונדון ולסין ובהשבת ישראלים מחו"ל. עכשיו הגיע תורם של הטייסים לדבר. אז איך נראה המשבר מהקוקפיט? 

נכנסנו למשבר בנקודה קשה

"אנחנו נמצאים במשבר החמור בעולם בענף התעופה", אומר בני טבק, קברניט בישראייר מאז שנת 2000. "המשבר של ה-11 בספטמבר הוא בזעיר אנפין בהשוואה למה שקורה עכשיו. הכלכלה העולמית דוהרת למיתון ואנחנו בורג קטן מכל זה. אנחנו נתונים להשפעה גלובלית ויש לנו השפעה מקומית אבל יש שוני בנקודת המוצא והיא פועלת לרעת החברות המקומיות. בישראל שוק התעופה הוא קטן. לשלוש החברות ביחד יש פחות מ-60 מטוסים, ולחברת הלואו קוסט הכי קטנה שמגיעה לפה יש 300 מטוסים.

 בני טבק, קברניט ומדריך בציי האיירבוס / צילום: תמונה פרטית

השוק הישראלי נכנס למשבר הזה בנקודה קשה ולא שוויונית - אל מול הסכם השמים הפתוחים ציפו מהחברות הישראליות להשיב לתחרות עם יד קשורה מאחורי הגב. ישראייר נכנסה למשבר בתאוצה יפה. בשנתיים האחרונות היינו 'על המדף' והיו מתעניינים ואז פרץ המשבר, שטרף את כל הקלפים, והיום ענף התעופה כולו נמצא בקריסה. לא מספיק שמקבלי ההחלטות יגידו שהתעופה הישראלית היא נכס לאומי, צריך גם לעשות מעשה שהוא מעבר לזריקת מרץ כדי לעבור את המשבר. נדרש טיפול אינהרנטי בבעיות. הסכם השמים הפתוחים מדבר על תחרות הוגנת והדדיות, אבל הדברים הללו לא קיימים. מגיעות לפה חברות שמסובסדות על ידי הממשלות שלהן כמו אייר אינדיה וטורקיש שאין לנו יכולת להתחרות מולן. ב'צוק איתן' כל החברות ברחו מפה ואז היינו בכותרות, וגם במשבר הזה, אנחנו בכותרות לא בגלל מחירים תחרותיים אלא בגלל שאנחנו עושים".

יש לשקול לפתח את תחום המטען

ואכן, בישראייר הגישה היא לייצר עבודה למרות ועל אף המצב שהוביל חברות אחרות כמו ארקיע להיכנס להדממה. מטיסות מטען שלא היו נחלת החברה כלל, ועד טיסות לאילת גם עם מספר חד-ספרתי של נוסעים במטוס. "המנכ"ל שלנו אורי סירקיס מנווט את האנייה בין סלעים ומכשולים", אומר קברניט ירון מופז. "היו המלצות לדומם את החברה אבל הוא רצה אחרת. הקו לאילת הוא אות חיים לאנשים שזקוקים לקבל טיפול רפואי או לרופאים שיורדים לאילת. סירקיס העריך בתחילת המשבר שיהיה צורך להחזיר ישראלים אם לא תהיה תעופה שעובדת וגם זה משהו שהוא פיתח (עד כה השיבה ישראייר יותר מ-5,000 ישראלים ממדינות שונות באירופה, מ.ר.ח). הטייסים נרתמו גם להטסות המטען, כרגע לסין ולאנגליה, אבל בוחנים שווקים נוספים".

תחום המטען מהווה פחות מ-10% עבור חברות מסחריות, ועבור ישראייר הוא לא מוכר. האם אתם מעריכים שזה יישאר?

מופז: "מטענים הוא ענף לא עונתי והוא עובד גם במשברים. ישראייר צריכה לשקול לפתח את נושא המטען גם דרך התאמת המטוסים. כיום אנחנו מטיסים מטען במטוסי נוסעים, הסבנו שני מטוסי איירבוס 320 עם הורדה זמנית של המושבים. השארנו שני מטוסים בתצורת הנוסעים לטיסות ההשבה של ישראלים".

טבק: "אם יאטא מעריכים שרק בסוף רבעון 2021 התנועה העולמית תגיע למחצית ממה שהיא הייתה לפני המשבר, המטען צריך לגדול על חשבון הירידה בתעבורה. גם מטוסי נוסעים ישמשו למטען. אחרי המשבר יהיה עודף של מטוסי נוסעים שיוצעו למכירה ולמטוסי מטען יהיה ביקוש. התעשייה האווירית תוכל להרוויח מזה".

יותר גמישות מחשבתית ויצירתיות

ברוח התקופה הטייסים מזדמנים לחוויות שהם לא ציפו להן בין טיסה לפראג או לרודוס בימי השגרה. ממבצע של הטסת ילדה בת 5 לבדה לאביה בישראל מאוקראינה ועד הטסת עולה חדשה בת 82 מאיטליה. בקרוב צפויה החברה להחזיר 40 אזרחים מקזחסטן שנתקעו בארץ לביתם בשילוב של טיסות מטען ונוסעים. גמישות מחשבתית ויצירתיות היא מנת חלקה של התעופה בקורונה.

"מה שאני אקח מהתקופה הזו זה את המבט של הנוסעים שעולים לטיסות חילוץ עם פנים מבוהלות, ולאט לאט רואים את תחושת ההקלה שלהם. כשמגיעים לארץ, הם שרים ומשתחררים", אומר טבק.

המראה של נתב"ג השומם מצמרר את הטייסים שחולפים על פני חנויות סגורות וחללים עצומים מיותמים מאדם. "נתב"ג הפך למדבר", אומר טבק "חוץ מכמה עובדי ביטחון אין נפש חיה בשדה. האווירה שונה. גם בקשר יש שקט יחסי למעט קצת מטוסי מטען. התחושה היא שאתה די לבד בשמים. העולם השתנה. אתה נוחת בשדה היעד, במיוחד בסין, כולם לבושים כאילו יצאו ממאדים. לא מתקרבים אחד לשני, לא לוחצים ידיים, מעבירים מידע הכרחי במרחק. אחרי כל טיסה מחטאים את המטוס. זה שונה ומשונה".

האם כך ייראה ענף התעופה מעתה?

"אני מאמין שכן, לפחות עד שמשבר הקורונה כבר לא ייקרא משבר". אומר טבק.

גם בטיסות להשבת ישראלים מחו"ל נשמרת אווירת הריחוק. חיוך מהצוותים הנוסעים יכולים לחפש מתחת למסכה. "אנחנו לא יוצאים מתא הטייס והדיילים מסתובבים מעט בקבינה. בקבוק מים מניחים מראש על המושב. יש מינימום אינטראקציה" אומר מופז, "מפרידים תאי שירותים לצוותים ולנוסעים. כל עוד המטוסים לא מלאים והם לא, גם הנוסעים שומרים על ריחוק פיזי זה מזה. בטיסות מיעדים מסוכנים הצוות גם לבוש בחליפת מיגון. הנוסעים מקבלים את זה בהבנה".

אתם חשופים יותר להידבקות. האם יש חשש כזה?

מופז: "הצוותים לא יוצאים מהקוקפיט ומערכת האוורור במטוסי האיירבוס שומרת עלינו כי היא מנטרלת את החיידקים ב-99%. אנחנו מקפידים לשמור על היגיינה. לא לעולם חוסן אבל עושים את המקסימום שזה לא יקרה".

לשים את טובת החברה לפניך

טבק: "יש מיליוני עובדי אוויר שזה כולל מכונאים, דיילים וטייסים ומצבנו לא שונה מכל מי שנמצא בתנועה בעבודה שלו שגם הוא חשוף", מוא מסביר, "יש אווירת התגייסות. בשנת 2000, הגעתי לישראייר כמקום עבודה שבו אני עושה את העבודה והולך הביתה אבל המשבר גרם לנו להסתכל על דברים אחרת. יש התגייסות של הטייסים. מראש המנכ"ל אמר שכדי לצאת מהמשבר יש לשמור על כוח-אדם כשיר".

לשם כך הסכמתם על הפחת שכר של 50%.

"נכון וזה לא טריוויאלי. יש תחושת משימתיות, לשים את טובת החברה והסביבה שלנו לפניך. נקראנו לדגל כמו בשירות צבאי", אומר טבק, ומופז מוסיף: "מעבר לטייסת אחת שנמצאת בחופשת לידה, טייסים לא הוצאו לחל"ת".

הפרגון שלכם להנהלה שונה בנוף התעופה הישראלי. בארקיע הטייסים מטיחים בהנהלה כישלון וגם באל על יש מחלוקת עמוקה בין העובדים לבין ההנהלה.

מופז: "זה עצוב וכואב. לכולנו יש חברים בארקיע ובאל על, גם טייסים שעברו מישראייר וגם חברים מהטייסת. האווירה בישראייר שונה גם בימים רגילים".

המשבר הציף את פסילת המיזוג

יכול להיות שאווירת האחווה שמשדרים השניים לא הייתה קיימת אילולא לפני שנתיים הרשות להגבלים עסקיים הייתה מאפשרת את המיזוג בין ישראייר ובין אל על. פסילת המיזוג הייתה החלטה תמוהה ומנוגדת למתרחש בענף התעופה העולמי כשהיום, ההחלטה השגויה הזו אף צפה יותר לנוכח הקושי שאליו נקלעו החברות.

אתם נושמים לרווחה שזה לא קרה?

"אני לא רוצה לדמיין איך היינו פועלים אם היינו מתמזגים", מודה טבק, "למרות שבכל מקרה ישראייר לא הייתה אמורה להיות תלויה באל על אלא להתנהל כחברה עצמאית ששייכת לאל על. גם היום אנחנו שייכים לחברת איי. די. בי שנקלעה לקשיים וזה לא אמור להשפיע, חוץ מעניין ההלוואה שהיא נטלה ונקווה שתחזיר. דרכנו צלחה ולראייה ישראייר הייתה חברה מחוזרת על-ידי אנשים שיודעים מה הם עושים".

מצד שני, מיזוג בעיקר לנוכח קורונה נראה כמו אופציה נכונה לשוק הישראלי, גם מנהלי החברות לא פוסלים את זה.

מופז: "מנהלי החברות, בעיקר ארקיע וישראייר, מדברים על כך שאין מקום לשלוש חברות בארץ בגלל התחרות. בני אמר שזה להתנהל עם יד קשורה מאחורי הגב ואני אומר שזה גם עם רגל קשורה. מיזוג לשתי חברות או לאחת יאפשר להתמודד טוב יותר בתחרות. יש על כך דיונים גם בפורומים של ועדי העובדים. מיזוג היא לא מילה גסה".

יאט"א פרסמה השבוע סקר לפיו 40% מהנוסעים לא מתכוונים לטוס בחצי השנה הקרובה. איך מחזירים את אמון הנוסעים לטוס?

מופז: "הזיכרון הציבורי הוא קצר. אני מאמין שהתאוששות תהיה מהירה ממה שחושבים. זה יצריך התאמות של חברות התעופה, החל מהשארת מושב ריק בין הנוסעים ועד הצורך להציג לנוסעים שהמטוס עבר חיטוי. ישראייר נמצאת במגעים לפתוח חברה של חיטוי מטוסים כי ברור שיהיה צורך בדבר הזה. הנוסעים יקבלו ערכת קורונה עם מסכה, כפפות וג'ל ניקוי ידיים".

כל הדברים האלה עולים כסף. איזה מחיר הנוסעים יפגשו כשהם ירצו לטוס?

מופז: "לצערי יהיו חברות שלא ישרדו, אז לצד הביקוש שירד גם ההיצע ירד. יהיה איזון. מצד אחד העלויות ימשכו את המחיר למעלה, מצד שני מחיר הנפט שקרס יאפשר לשמור על רף מחיר אטרקטיבי".

טבק :"אני אצטט דברים שאמר שמואל זכאי מנכ"ל נתב"ג, בישיבה של מועצת איגוד הטייסים בנושא היציאה מהמשבר. הוא מעריך שהראשונים לטוס יהיה נוסעים עסקיים ונוסעים שנוסעים לבקר קרובים שמהווים 40% מכלל הנוסעים בנתב"ג. אני חולם שיצליחו להתגבר ביוון על הקורונה, וכבר בקיץ ייפתחו טיסות לשם עם מחירים טובים כי גם המלונות משוועים לאורחים, ואז הישראלים שנמצאים בסיר לחץ ובסיטואציה כלכלית קשה יוכלו לטוס. חבילות זולות יפתחו את התיירות מחדש. שדות התעופה והרשויות בשיח על האופן שבו יתבצע תהליך הטרום טיסה כשהמשימה היא לא לייצר עוד תורים, למשל עם בדיקת חום בזמן הבידוק הביטחוני".

בחברת התעופה אמירייטס הנוסעים עוצרים לבדיקת דם לפני הטיסה.

טבק: "זו אחיזת עיניים כי הבדיקות לא אפקטיביות. יפתחו תהליכים מתוחכמים יותר כמו בדיקה מהירה לפני הטיסה בזמן תגובה של 2-3 שעות".

אז כדי לטוס שעה לקפריסין נצטרך להגיע לשדה לפחות 3 שעות לפני טיסה. זה לא הגיוני. או שאולי יוותרו על חלק מהבדיקות הביטחוניות?

מופז: "חד משמעית לא יורידו בביטחון. זה נושא נוקשה עם אפס הקלות. יצטרכו למצוא את הדרך לייעל את התהליך. אפשר למצוא פתרון לבדיקה מהירה שהנוסע יקבל תשובה בגייט ואם יתברר שהוא חיובי, הוא לא יעלה על המטוס".

לפני המשבר דובר על מחסור בטייסים מה ששם אתכם בפוזיציה מאוד נוחה בשוק העבודה. גם זה עשוי להשתנות?

טבק: "התחזיות טרום המשבר דיברו על מחסור ב-650 אלף טייסים בעוד 20 שנה. אם מסתכלים על משבר 9.11, נפלטו אז לשוק 30% מהטייסים בעולם, אבל אחרי שנה-שנתיים הרמה חזרה. גם המשבר הזה ייגמר מתישהו והתחזיות ימשיכו להיות אותן תחזיות".