טיסות | ניתוח

התעופה בימים שאחרי הקורונה: היכונו לשלם יותר ולהסתפק בפחות יעדים

אנדי ריקובר, כלכלן בתחום התעופה: "אם בשנים האחרונות דור המיליניאלס הניעו את התעשייה הזו באיסוף חוויות והרפתקאות, לא נראה את זה יותר. בשורה התחתונה לא יהיה מנוס מכך שרמת המחיר תעלה. בכמה? אי-אפשר לדעת"

מטוס ממריא בנמל תעופה / צילום: shutterstock
מטוס ממריא בנמל תעופה / צילום: shutterstock

משרד התיירות ביוון הכריז אתמול (ד') על פתיחת עונת התיירות בקיץ הקרוב. המדינה שהתיירות בה היא משאב משמעותי עם יותר מ-30 מיליון תיירים בשנה, יוצאת מנקודת הנחה שפתיחת החופים ואתרי הקיט יביאו את התיירים למרות ועל אף וירוס הקורונה. "אנחנו רוצים את התיירים ביוון", אמר שר התיירות היווני, תוך שהוא מבטיח לעמוד בכל ההנחיות שיידרשו לשמירה על היגיינה ומרחק. האם יהיו טיסות ליוון? יש להניח שכן, אבל השאלה היא כמה נשלם עליהן.

איך תיראה התיירות? איך תיראה התעופה? שאלות אלה עדיין לא קיבלו תשובה חד-משמעית, למעט אינדיקציה ששתי התעשיות הללו, שחובקות זו את זו, כבר לא ייראו אותו הדבר.

במפגש שנערך בהשתתפות מומחי תעופה ניסו לצייר את המפה בימים שאחרי הקורונה. בשורה התחתונה: היכונו לשלם הרבה יותר.

אנדי ריקובר, כלכלן בתחום התעופה, הסביר כי "התיירות תיראה אחרת, בתי מלון יהיו יקרים יותר, הציבור לא ירצה ללון בדירות Airbnb שהוא לא יודע מי ניקה ועד כמה הן נקיות. אולי כשיהיה חיסון לווירוס, זה ישתנה, אבל מי יודע. נראה שינוי משמעותי בצריכה - אם בשנים האחרונות דור המיליניאלס הניעו את התעשייה הזו באיסוף חוויות והרפתקאות, לא נראה את זה יותר לאור כמות האנשים שאיבדו את מקום עבודתם והירידה בהכנסה הפנויה. בשורה התחתונה, לא יהיה מנוס מכך שרמת המחיר תעלה. בכמה? את זה אי-אפשר לדעת".

ריקובר העלה נקודה שתחייב את העלאת מחירי הטיסות: "התפוסה המרבית במטוס תעמוד על 60%, לאור הדרישה להשאיר מושב פנוי בין נוסעים. מ-100% תפוסה אופציונלית נרד ל-60% במקרה הטוב. תהיה לזה השלכה על מחיר הטיסה".

לזה נוסיף כי החברות יצטרכו לעמוד בעלויות נוספות של חיטוי והיגיינה ועמידה בתנאים, כשלרובן תרבוץ על הכתפיים גם הלוואה להחזיר. מחירי הכרטיסים שהכרנו לא יהי תקפים בעתיד הנראה לעין. 

"יחלפו שנים עד שנחזור לרמה שלפני הקורונה" 

מנכ"ל יאט"א ישראל, קובי זוסמן, התייחס לביקוש האפסי ולפגיעה בתעופה: "קשה להרוויח כסף בשני שליש תפוסה, במצב טבעי חברת תעופה צריכה בין 70%-80% כדי להרוויח את הדולר הראשון". לדבריו, "חזרנו לרמה של 2006. יחלפו שנים עד שנחזור לרמה של התעופה במצב של לפני הקורונה".

זוסמן מנה את האתגרים הניצבים בפני חברות התעופה בכמה רבדים: ראשית, החברות שעדיין לא קיבלו סיוע ממשלתי ושזקוקות לו כמו אוויר לנשימה; שנית, הביקוש האפסי שלא צפוי להתאושש עם החשש לטוס, ההכנסה הפנויה שצנחה; ולבסוף הסכמי הדדיות בין מדיניות כתנאי לפתיחת טיסות. הסכמים אלה יקבעו סטנדרטים של מדיניות המקובלות זו על זה ויאפשרו פתיחת קווים הדדית.

לפי זוסמן, לפני הקורונה כשני שלישים מהנוסעים בעולם טסו בטיסות שכללו עצירת ביניים, כלומר טיסות קונקשן. גם זה ישתנה לאור הצורך בהסכמים הדדיים כאמור. הוא מעריך כי בחודש יולי נראה התעוררות בקווי הפנים, מה שרלוונטי לישראל רק בטיסות לאילת, שכיום פועלות במתכונת של שתי טיסות יומיות בלבד על-ידי ישראייר.

להערכתו, מחודש אוגוסט ואילך נתחיל לראות טיסות בינלאומיות, אולם בהיקפים נמוכים מאלה שראינו ולפחות יעדים. "ייקח לפחות שנתיים עד שנחזור למספרים שלפני הקורונה. הכול עומד להשתנות. מבחינת חברות התעופה, הסבבים צריכים להיות מהירים יותר, והדגש יהיה על הסכמים בילטרליים בין מדינות והדדיות".

ריקובר, שמייעץ למדינות רבות בעיקר באמריקה הלטינית, התייחס לחוסר סדר משווע בענף בישראל: "אין גוף מוסדר שאמון על התעופה. רשות התעופה האזרחית אמורה לתת מענה טכני בלבד, אבל היא גם נכנסת לנהלים. משרד התחבורה עוסק בזה חלקית, וגם משרד האוצר. אין מדיניות תעופה מוסדרת, ולראיה - הסכמי השמיים הפתוחים מול אירופה שהעמידו את החברות הישראליות בנחיתות. נתנו צ'ק לבן לחברות הזרות, ואולי עכשיו נוצרה הזדמנות לשנות את ההסכמים הללו. חברות התעופה מתמודדות כיום עם עלויות מכבידות, והייתי מצפה שיקלו עליהן באגרות ובמסים שהמדינה גובה דרך נמלי תעופה, בעיקר כשמדובר בחברות פרטיות". 

ובינתיים באל על 

בשעה שבה נערך המפגש הווירטואלי הזה, התכנסו מאות עובדי אל על למחות נגד ההנהלה מול בית הדין לעבודה בבת ים. על הפרק: בקשת אל על למשוך כ-115 מיליון שקל מקרן פיצויים של עובדי אל על, קרן שאותה פתחה המדינה עם הפרטת החברה ושנצברו בה יתרות. משרד האוצר אישר למשוך כסף מהקרן שעל כספה יש מריבה בערכה משפטית מזה שנים (המדינה תבעה את אל על בדרישה לקבל את היתרות העומדות על יותר מ-500 מיליון שקל). ההסתדרות אישרה, אולם נציגות העובדים מתנגדת. מי שיכריע יהיה בין הדין.

יו"ר ועד טייסי אל על, רן אלקבץ, מסר: "הקורונה דורשת לעשות פעולות יוצאות דופן. טייסי אל על (שמאוגדים בנפרד מהוועד של העובדים) הודיעו על ויתור של 20% משכרם, יחד עם הירידה בטיסות בשנתיים הקרובות זה אומר שנשתכר בכמחצית מרמת השכר שלנו".

לכך מוסיף יו"ר ארגון הטייסים, מידן בר, כי הארגון החל בהשמה תעסוקתית לטייסים, מתוך נקודת הנחה שהביקוש לטייסים ירד עם מהלכי התייעלות מחויבי מציאות.

באשר להליך שאל על מנהלת מול המדינה ומול 3 בנקים בכדי לקבל הלוואה בהיקף של כ-400 מיליון דולר, הלוואה שלא תתקבל בלי אישור להסכמים מטעם נציגות העובדים, אמר אלקבץ: "הטייסים היו פרגמטיים, הבנו שיש פה אירוע בסדר גודל אחר. הטייסים רצו להיות מעורבים, אבל אנחנו נמצאים כבולים במצב שלא מאפשר לנו להיות אפקטיביים, לא כלפי החברה ולא כלפי המשבר. ביקשנו לאפשר לנו לנהל משא-ומתן ישיר ענייני".

אלקבץ הוסיף כי מבחינת הטייסים יש לאפשר לאל על למשוך כספים מהקרן האמורה. באשר להתייעלות שמחייב האוצר את אל על, הכוללת פיטורי כשליש מהעובדים וירידה של 25% לפחות בפעילות, אמר אלקבץ: "בקרב העובדים יש מגזרים שיותר קרובים להסכמה, ויש כאלה שפחות".