אייל לפידות, אהוד ברק, ברק עילם / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף
כ-900 מיליון שקל הייתה עלות ההעסקה המצרפית של 100 שיאני השכר בחברות הנסחרות בתל-אביב בשנת 2019 - נתון המשקף עלות העסקה שנתית ממוצעת של כ-9 מיליון שקל לכל מנהל במאייה הראשונה של שיאני השכר, ועלות העסקה חודשית ממוצעת של כ-750 אלף שקל. רף הכניסה למאיית השיאנים בשנה החולפת עמד על 4.8 מיליון שקל.
● לחצו כאן לטבלה המלאה של שיאני השכר של שנת 2019
זה 26 שנה ש"גלובס" עוקב אחר שכר הבכירים בבורסה בת"א, מדרג ומנתח את הנתונים. גם בתקופת הדוחות השנתיים ל-2019, שהתארכה בשל התפשטות וירוס הקורונה, עקבנו אחר התגמולים אשר להם זכו בכירי החברות הציבוריות בשנה האחרונה, שהמשיכו לשבור שיאים.
בדומה לשנים קודמות, הבכירים שמשכו את נתוני השכר כלפי מעלה הגיעו מחברות דואליות, בראשם דווקא הישראלי ברק עילם, מנכ"ל נייס, שעלות העסקתו ב-2019 עברה רף של 45 מיליון שקל. בסך הכול עשרת שיאני השכר כוללים 6 מנהלים מחברות דואליות, כאשר עלות ההעסקה המצרפית של העשירייה המובילה מסתכמת ל-271 מיליון שקל - כ-30% מסך התגמולים ל-100 שיאני השכר.
● לחצו כאן לטבלה המלאה של שיאני השכר של שנת 2019
8% הוא שיעור הצמיחה בעלות העסקתם המצרפית של 100 שיאני השכר ביחס ל-2018. סיכום נתוני השכר ל-2018 נעשה טרם פרסום תנאי התגמול של בכירי טבע ונייס (שפורסמו באיחור). כך, בנטרול עלות העסקת המנהלים משתי החברות הללו, מסתכמת עלות העסקתם המצרפית של 100 שיאני השכר אשתקד ב-898 מיליון שקל, לעומת 2018 שבה היקף התגמולים המצרפי של מאה שיאני השכר (ללא בכירי טבע ונייס) הצטבר לכ-700 מיליון שקל.
359 מיליון שקל היה התגמול המנייתי מסך עלות העסקתם של מאה שיאני השכר אשתקד - סכום המהווה כ-40% מסך התגמולים שהוענקו להם. גם פה בולטת עשיריית השיאנים, שהייתה אחראית על יותר ממחצית מסך התגמולים המנייתיים - בסכום מצרפי של כ-188 מיליון שקל. על 131 מיליון שקל מסכום זה אחראים 4 שיאני השכר - מה שמשקף לכל אחד מהם (ברק עילם, קאר שולץ, מורי קסלר ואהוד ברק) תגמול מנייתי ממוצע של כ-33 מיליון שקל.
271 מיליון שקל הייתה עלות ההעסקה המצרפית של עשרת שיאני השכר אשתקד, סכום המשקף תגמול שנתי ממוצע של יותר מ-27 מיליון שקל לכל אחד מהם, ושל כ-2.3 מיליון שקל לחודש. בנטרול מנהלים זרים, עלות העסקתם של 10 שיאני השכר הישראלים מצטברת ל-205 מיליון שקל - סכום המשקף תגמול שנתי ממוצע של 20.5 מיליון שקל לכל מנהל ושל 1.7 מיליון שקל לחודש לכל אחד מהם.
בין הישראלים שהצליחו להתברג בעשירייה הראשונה, מי שהמשיכו את הרצף מ-2018 היו רביב צולר, מנכ"ל כיל, ומוטי גוטמן מנכ"ל מטריקס. עוד שניים ששמרו על מקום בעשיריית השיאנים הישראלים כבר מ-2017 הם חן ליכטנשטיין, מנכ"ל אדמה, ואיתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה.
4 הוא מספר המנכ"לים של בנקים וחברות ביטוח הנכללים במאיית שיאני השכר ב-2019. זאת, בהשפעת חוק שכר הבכירים בענף הפיננסים שנכנס לתוקף בסוף שנת 2016 ודחק אותם הרחק מצמרת השיאנים בשנים האחרונות, אחרי ששהו בה דרך קבע משך שנים ארוכות.
למרות זאת, ענף הפיננסים המקומי כן סיפק כמה שיאני שכר שאינם כפופים להגבלות החוק, בראשם אורי לוין, המנכ"ל הטרי של בנק דיסקונט, שחלק ניכר מהתגמולים שקיבל היו קשורים לתפקידו הקודם כמנכ"ל אי.די.בי ניו יורק, אשר עם עלות העסקה כוללת שהתקרבה ל-10 מיליון שקל התברג בין 25 שיאני השכר ל-2019.
מלבד לוין היו אלה איציק עוז מהפניקס (8.2 מיליון שקל) ואבנר מנדלסון מלאומי (7.1 מיליון שקל) - שניהם מנהלים בחברות בנות שאינן כפופות לחוק שכר הבכירים, שנכנסו לרשימת 40 השיאנים. אריק פינטו, המנכ"ל הקודם של בנק הפועלים, עם תגמולים שהתקרבו ל-5 מיליון שקל הצליח להשתחל לעשירייה האחרונה בין 100 השיאנים.
35 הוא מספר המנהלים שהגיעו לרשימת 100 שיאני השכר מחברות נדל"ן, על ענפיו השונים: נדל"ן מניב, בנייה, הנדסה, תשתיות ופרויקטים. הדומיננטיות של מנהלי חברות הנדל"ן בולטת גם בעשיריית שיאני השכר הישראלים - שם הם מהווים כמחצית מהרשימה. בראש אלו ניצב אייל לפידות, מנכ"ל שיכון ובינוי (שו"ב), עם תגמולים שחצו רף של 37 מיליון שקל (חלקם הקטן מהפניקס) - סכום הממקם אותו כשלישי בין שיאני השכר הישראלים (וחמישי בסך הכול).
לצידו של לפידות, עוד בין עשיריית שיאני השכר הישראלים שהגיעו מהנדל"ן ישנם זוהר לוי, בעל השליטה בחברת סאמיט, תמיר כהן, יו"ר שו"ב, איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה, ודודו זבידה מנכ"ל חברת מבנה.
4 בלבד היה מספר הנשים מבין שיאני השכר, ובכך הן המשיכו להיות מיעוט עם נוכחות מצומצמת ביותר בצמרת שיאני השכר - עם מספרים דומים מהשנים האחרונות, וזאת כשכבר שנים ארוכות הנציגות הנשית בין 100 שיאני השכר היא חד-ספרתית.
מבין הנשים, שיאנית השכר הישראלית ל-2019 הייתה מיה שטארק, מנכ"לית חברה בת של ענקית הנדל"ן המניב גזית גלוב, שעם עלות העסקה של 7.4 מיליון שקל הצליחה להתברג ל-40 שיאני השכר. השנייה מבין הישראליות הייתה עפרה שטראוס, יו"רית חברת המזון והמשקאות, שסוגרת את מאיית השיאנים עם תגמולים של 4.8 מיליון שקל.
שתי הנשים הנוספות ברשימת השיאנים הן מנהלות זרות - הפרון פרידריקסדוטיר, מנהלת מו"פ בטבע, שהצליחה להתברג לעשיריית השיאנים עם תגמולים בהיקף של 15.1 מיליון שקל, ובת' גאספיש, סמנכ"לית הכספים של נייס, שהתברגה ל-30 השיאנים עם תגמולים של 8.9 מיליון שקל.
15 מבין 100 השיאנים הם מנהלים שסיימו את תפקידם, ובעקבות כך, במקרים רבים נהנים מפיצויי עזיבה חד-פעמיים גבוהים למדי. בין אלה נמנים כמה מנהלים של חברת הנדל"ן איי.די.או, על רקע שינויי השליטה בה שגררו חילופי תפקידים, כמה בעלי תפקידים בחברות הדואליות טבע ופריגו, וכן מנהלים בחברות כיל, שו"ב ועוד.
בסך הכול, קרוב למחצית ממאה שיאני השכר ל-2019 נושאים בתפקיד של מנכ"לי החברות (או מנכ"לים לשעבר), בעוד שמספר שיאני השכר שהגיעו מעמדת היו"רים מסתכם בפחות מ-10. מלבד שתי משרות אלה, שיאני השכר היו בדרך כלל מנהלי חברות בנות, מנהלי חטיבות וכן כמה מנהלי כספים.