נמל התעופה בן גוריון. כשווליום הנסיעות יורד - המבוטחים משלמים יותר / צילום: shutterstock
לתשומת לבו של מי שכבר לא יכול לחכות לבקר בטרמינל בדרך לחופשה בחו"ל - לא רק שמחירי כרטיסי הטיסה צפויים להתייקר, גם המוצרים הנלווים לחופשה ובכללם ביטוח הנסיעות וביטוח ביטול הנסיעה, יתייקרו בעשרות אחוזים. בחלק מהיעדים ההתייקרות תגיע גם ל-50% ממחיר הפוליסות שהכרנו עד כה.
מחד, פוליסות הביטוח יהפכו למוצר חובה עבור הנוסעים - אלה שלא ירצו לקחת סיכון בעננת חוסר הוודאות למקרה שהטיסה תבוטל עם גל שני או שלישי, וירכשו ביטוח ביטול נסיעה, ואלה שלא יוותרו על ביטוח בריאות בעת השהות בחו"ל, לכל צרה שלא תבוא. מאידך - מספר הנוסעים צפוי לצנוח דרמטית, כך שהחברות יודעות שאמנם הן ימכרו ליותר נוסעים, אבל בווליום נמוך בהרבה - מכאן שהתמחור יתייקר גם בשקלול הסיכון אל מול ווליום הקונים בתחשיב האקטוארי כאשר הירידה של 95% במספר הנוסעים הכתה גם בחברות הביטוח.
זאת ועוד, גם חברות הביטוח מתמודדות עם מונחים חדשים של מדינות ירוקות או מדינות אדומות שנצבעות לפי שיעור התחלואה בהן, כרכיב שישפיע רבות על שיעור ההתייקרות בפוליסה. למעשה, חברות הביטוח כבר ייקרו את מחירי הפוליסות, לא רק בגלל הביקוש הנמוך אלא משום שבכל הנוגע לביטוח בריאות לחו"ל ביום שאחרי הקורונה - כבר מדובר במוצר אחר. את העלויות שבטיפול בחולי קורונה שחלו בחו"ל החברות רוצות לתמחר מראש אחרי שהן התמודדו בתקופה הזו עם עליות של עשרות אלפי דולרים למבוטחים, על ימי אשפוז ממושכים (בארה"ב למשל, כל יום אשפוז עולה אלפי דולרים ליום) ומעבר לכך, על ההוצאות שמסביב, כולל החזרת המבוטח ארצה במצב שבו כמעט שאין טיסות סדירות.
הענף הפך להפסדי בין לילה
"אנשים מימשו פוליסות על ביטולי טיסות ועל אשפוזים בחו"ל בהיקפים עצומים. בין לילה הענף הפך הפסדי ורמת הסיכון בו עלתה", אומר ליאור רוזנפלד, נשיא לשכת סוכני הביטוח. לדבריו, "הנוסעים ישלמו יותר אבל יקבלו יותר כי הכיסוי ישתנה".
נושא נוסף שחברות הביטוח מביאות בחשבון הוא שביום שאחרי הקורונה מסתמן מצב שבו חברות התעופה יתנו את העלייה למטוס בהצגת פוליסת ביטוח לנסיעה. "הקורונה שינתה את חוקי המשחק", אומר רוזנפלד. מוצרי הביטוח יהיו שונים ממה שהכרנו. לא עוד 1.5 דולר ליום בתבנית קבועה אלא ביטוחים מורכבים ומשתנים על בסיס יומי. אם עד היום התמחור היה מורכב בעיקר מיעד הנסיעה וממהותה, האם היא כוללת ספורט אתגרי או שמדובר בחופשת בטן-גב ביעד קרוב - היום המחיר יושפע מהגדרת המדינות, כירוקות או כאדומות והתמחור גם יביא בחשבון האם המדינות הירוקות מאפשרות כניסת תיירים רק ממדינות ירוקות אחרות".
רוזנפלד מעריך שהעלייה במחירי הפוליסה תגיע גם ל-50% במדינות כמו איטליה, צרפת, בריטניה או ארה"ב ובשיעור מתון יותר של 20%-30% במדינות הירוקות בהן יוון, קפריסין איי סיישל או זנזיבר.
חברות הביטוח הניחו על שולחן המפקח על הביטוח מתווה חדש שיאפשר להן לייקר את מחירי הפוליסות (שמפוקחים על-ידי המדינה) ולפעול לפי תמחור דינמי שישתנה גם על בסיס יומי בין מדינות בהתאם לסיכון ולרמת התחלואה. "כבר היום בחברות הביטוח פועל חדר מצב כדי לאתר מדינות בעייתיות שבהן הסיכון והסכנה גדולים ובהתאם לזה מעדכנים את מחירי הפוליסה", מסביר רוזנפלד. "במודל הזה יכול להיות מצב שביום אחד רכשת ביטוח למדינה מסוימת ב-2 דולר ליום והמצב שם השתנה, ולמחרת זה יעלה ל-6 דולר ליום עבור אותו מבוטח. הקורונה הובילה את החברות להבנה שאין מנוס מתמחור דינמי שגם יוכל לפעול בכיוון השני, אם במדינה שכיום הסיכון בה גבוה נתוני התחלואה ישתפרו, מחיר הביטוח אליה ירד".
לפי רוזנפלד "כבר כעת יש חברות שעצרו את נושא הביטוח לחו"ל בעקבות תחשיבים של אקטואריה. כל עוד יש סכנה של גל שני באוויר, חלקן גם לא ימהרו לחזור ואם הן יחזרו, זה יהיה במחיר שישתלם להן", ובמילים אחרות - במחיר שלצרכן ישתלם פחות.
היות שביטוחים מבוססים על תחשיבי הסיכון, בני הגיל השלישי והרביעי, הם שישלמו את המחיר, תרתי משמע: "מעבר להתייקרות שתחווה כלל האוכלוסיה, מנכ"ל של אחת החברות אמר לי שבני 80 ויותר יתקשו לרכוש פוליסה לחו"ל, וזה בלי קשר למחיר". רוזנפלד מוסיף כי אין חובה לחברות להציע פוליסות חו"ל, גם לא לחברות שעובדות עם קופות החולים.
יוון וקפריסין שילבו בתוכנית החזרה שלהן לתיירות הבטחה שהתיירים יהיו מכוסים מטעם המדינה בכל הנוגע לאשפוז ואפילו לסידור למלווים לשהייה במלונות בידוד. זה מוריד עול מחברת הביטוח. האם ליעדים הללו המחירים יהיו שונים?
"בשלב ראשון לא, משום שאנחנו לא בטוחים ששירותי הרפואה שם מספקים ואנחנו לא יודעים מה אומר הכיסוי. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאדם שנדבק בקורונה רוצה לחזור ארצה, ולכך יש הוצאות אחרות מעבר לאשפוז בעיקר אם יקרה מצב שהטיסות ייסגרו".
אלא שגם להתייקרות יש תקרה, מזכירה אשרת בן משה, מייסדת ומנכ"לית הסטארט-אפ ג'ינג'ר הפועל בתחום הביטוח. "מדובר בשוק תחרותי שבסופו של דבר יתאזן. אני לא רואה שיאפשרו לחברות למכור פוליסה ב-50 דולר ליום. זה מוצר מפוקח. מה שכן, יאפשרו להוסיף למחיר תוספת שתשקף את הסיכון, גם אם יאשרו לעלות את מחירי הפוליסה ב-30% או שהמחיר יעלה פי שלושה או ארבעה ממה שהוא היום, זה יהיה מוצר זמני שייבחן לאורך זמן וייתכן שאף יוגבל בתאריך יעד".
גם בן משה סבורה שהביטוח יהיה חלק בלתי נפרד מהנסיעה בהיבט התחשיב של הנוסע כשהיא מונה הגבלות חדשות שעלולות לצוץ בחסות קורונה כמו הגבלה של משך השהות במדינה, למשל בארה"ב או הגבלות וסייגים בכל נושא החיתום (שאלון מקדים למבוטחים) שיהיה יותר מורכב במטרה לאתר את האוכלוסיה שבסיכון.
ביטולה של פוליסת הביטול
מאות אלפי טיסות בוטלו בחסות הנגיף. הנוסעים שהיו מבוטחים בפוליסת ביטול נסיעה מכול סיבה, יכלו לנשום לרווחה משום שהם יכלו לבטל את הטיסה בעצמם ולא לחכות שחברת התעופה תבטל - וזאת על-מנת לקבל החזר כספי. אם לא די בכך, נוסעים רבים שטיסתם בוטלה על-ידי חברות התעופה, לא קיבלו החזר עד כה. לא במקרה בזו אחר זו ביטלו חברות הביטוח את האפשרות לרכוש פוליסת ביטול נסיעה מכול סיבה בימי הקורונה. כיום, רק הפניקס בתכנית "טריפ גרנטי" החזירה את האופציה הזו לנסיעות מה-1 בספטמבר כשהפוליסה כבר התייקרה מכ-7% ממחיר הנסיעה ל-12%. חברות אחרות שמציעות את הפוליסה לביטול נסיעה מכול סיבה, עדין לא חזרו לשווקן. בטריפ גרנטי המבוטחים מקבלים החזר של 80% על רכיבי החופשה, טיסה, מלון, רכב, מופעים וכד'. הביטולים הובילו לזינוק במספר התביעות. אחרי הקורונה וביטולי הטיסות שנחתו על כולנו בבת אחת, אין ספק שהמוצר הזה יהפוך לחלק ממחיר הטיסה. רוזנפלד מתעקש כי ההתייקרות לא משקפת את הביקוש אלא את הסיכון לאור סכומים גדולים שהחברות נאלצו לשלם לנוסעים, הן בביטולים והן על הפעלת פוליסות בריאות בחו"ל. "בשנה שעברה טסו 8.5 מיליון ישראלים כ-65% מהם רכשו פוליסות לנסיעה, אין לי ספק שהשיעור הזה יעלה אבל מספרית הוא יהיה נמוך יותר בהתאם למספר הנוסעים. גם זה נלקח בתחשיב של המחיר".
גורם באחת החברות סיכם את ההתייקרות ב"אין ברירה. זה משהו שיקרה בכל החברות. האתגר הוא הנוסעים שמוגדרים בקבוצות סיכון שמהם יידרשו סכומים גבוהים מאוד. הקורונה שינתה את כל ההשקפה שלנו. מאזורים שמהם לא חששנו, כיום אנחנו חוששים והיות שתחשיב הביטוח עובד על מספרים גדולים שיוכלו להוריד את המחיר לכלל המבוטחים, כשווליום הנסיעות יורד - המבוטחים משלמים יותר. החוקים האקטוארים מעלים את השאלה האם כדאי בכלל לשווק פוליסה לחו"ל או לא. אני מבין חברות שהפסיקו למכור. בתחילת הקורונה כמות התביעות זינקה פי 4 - בתקופה שבה תמחרנו את הפוליסה בלי תחשיב קורונה, בתמחור שכיום אינו רלוונטי".
"ענף הביטוח מתאים עצמו לסיטואציה רפואית חדשה שלא הכרנו עד כה", מוסיף דודי עוז, מנהל תחום ביטוח נסיעות לחו"ל בחברת הפניקס שמעלה אתגר נוסף שבפניו ניצבות חברות הביטוח; כיום, עוד לפני העלייה למטוס בנמלי התעופה מודדים חום לנוסעים - מי שחום גופו גבוה מ-38 מעלות לא מורשה לעלות על טיסה. "במקרה כזה", מסביר עוז, "על חברת הביטוח לממן עבור המבוטחים את ההוצאות ואת הטיסה חזרה לישראל. יתרה מכך, חולים בעלי מחלות רקע שונות כגון סוכרת, יתר לחץ דם או חולים נשימתיים, משלמים באורח קבע תוספת עלות לפוליסה בכל נסיעה. כעת עם הקורונה ועצם היותם חלק מקבוצת סיכון גבוהה, הם יצטרכו לשלם תוספת תשלום ביחס למבוטחים בריאים". את עליית המחירים שבה נקטה הפניקס הוא מגדיר כ"מתונה למרות חוסר הוודאות הגדול"
בן משה מסכמת בנימה מעט אופטימית: "ההתייקרות במחירי הביטוח לנוסעים תורגש בהתחלה בשיעורים גדולים יותר, אבל לאט לאט אני מעריכה שהמחיר ירד. גם חברות שיבחרו שלא לבטח את הנוסעים בהתחלה - סביר שישנו את דעתן. בסופו של דבר אנחנו פועלים בשוק תחרותי. החברות לא יכולות להתעלם מכך שאנשים מבוגרים שמוגדרים כיום בסיכון טסים הרבה לחו"ל. השוק לומד את המצב החדש שאליו נקלענו. אם יום אחד יימצא חיסון, הסיכון ירד והפוליסה תתומחר אחרת".
מרשות שוק ההון ביטוח וחיסכון נמסר בתגובה כי: "הרשות קיבלה פניות מהשוק הנוגעות לעדכון תעריפי ביטוח נסיעות לחו"ל, וגורמי המקצוע ברשות בוחנים אותן בימים אלה".