גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי ישתיק את המשתיקים? "גלובס" בעקבות העתיד המשפטי של "תביעות ההשתקה"

במסגרת "תביעות השתקה" חברות ואנשים פרטיים בעלי ממון מגישים תביעות דיבה מנופחות נגד עיתונאים וגורמים המעבירים עליהם ביקורת. זאת, כדי למנוע את עצם קיומה ופרסומה של הביקורת ● למרות הנזק הגדול שגורמות "תביעות ההשתקה", בדיקת "גלובס" מגלה כי אין מדיניות אחידה

שרון שפורר, השופט אילן רונן, השופט הודי הקר, השופטת דפנה ברק־ארז / צילום: כדיה לוי, שלומי יוסף, דוברות בתי המשפט
שרון שפורר, השופט אילן רונן, השופט הודי הקר, השופטת דפנה ברק־ארז / צילום: כדיה לוי, שלומי יוסף, דוברות בתי המשפט

ב-3 ביוני 2020, בעת שהעיתונאית שרון שפורר התרוצצה באחת הגינות העירוניות בתל אביב, רודפת אחרי בנה הקטן, הגיע אליה הטלפון שהיא חיכתה וייחלה לו זמן רב. עורכי דינה, אורי קידר ועמוס נוה, בישרו לשפורר כי שש שנים אחרי שהוגשה נגדה תביעת לשון הרע בסך מיליון שקל על ידי חברת "אורבן נדל"ן", החליט ביהמ"ש לדחות את התביעה. זאת, תוך שהוא מחייב את החברה לשלם לשפורר 100 אלף שקל כהוצאות משפט. העיתונאית החוקרת אומנם התאכזבה מגובה ההוצאות שנפסק כי צריך לשלם לה, אבל לאור דחיית התביעה היא יכולה הייתה סוף כל סוף לנשום לרווחה אחרי לילות וימים בלי שינה.

תביעת הדיבה של "אורבן נדל"ן" נגד שפורר הוגשה בשל שורת פוסטים שפרסמה העיתונאית בפייסבוק על החברה ועל קשריה עם דודו דיגמי, ששימש עד מדינה באחת מפרשיות הסחר בנשים החמורות שידעה המדינה. "אורבן נדל"ן" טענה כי בניגוד גמור לפרסומים של שפורר אין קשר בין החברה ובין עברו הפלילי ומעשיו של דגמי, בהיותה תאגיד בעל אישיות משפטית נפרדת. "אורבן נדל"ן" אף ציינה כי דגמי "חזר בתשובה", וכיום הוא איש עסקים לגיטימי המוכר בעסקי הנדל"ן.

אולם שופטת בית משפט השלום, רחל ערקובי, דחתה את כל הטענות שהעלתה "אורבן נדל"ן" בתביעת הדיבה נגד שפורר. היא פסקה כי: "לא ניתן להתעלם מן הרושם שתביעתה של חברת 'אורבן נדל"ן' נעשתה משום רצונה להשתיק את העיתונאית שרון שפורר מלפרסם את הקשר שבין החברה לבין דודו דגמי".

השופטת ערקובי הוסיפה וכתבה בפסק דינה כי גם לאחר שחתם דגמי על הסכם עד המדינה בפרשה בה שימש כעד דומיננטי, "הוגשו נגדו תלונות במשטרה, שמצטרפות והופכות כאחד עם עברו הפלילי החמור במועדים הרלוונטיים לפרסומים, ומעידות על המשך התנהלות לא לגיטימית".

גם עדויות של אנשי החברה בעבר ובהווה, שהעידו בין היתר כי בחברה "רב הנסתר על הגלוי", ועדויות של המתלוננים על דגמי, סייעו לערקובי להגיע למסקנתה כי דבריה של שפורר חוסים תחת הגנת האמת הקבועה בחוק איסור לשון הרע. (22755-06-14).

ניצול לרעה של הליכי משפט

התביעה שהגישה "אורבן נדל"ן" נגד שפורר מהווה דוגמה למה שנראה כאילו כבר הפך לתופעה במדינת ישראל - חברות ואנשים פרטיים בעלי ממון שמגישים תביעות לשון הרע מנופחות נגד עיתונאים ואנשים אחרים שמעבירים עליהם ביקורת, כדי למנוע את עצם קיומה ופרסומה של הביקורת ולהשתיק דיון ציבורי. או במלים אחרות - "תביעות השתקה".

לשיטתנו, תפקיד בתי המשפט הוא למנוע תביעות השתקה שגורמות לנזק גדול לאינטרס הציבורי בחשיפת שחיתויות ועוולות, ולהטיל סנקציות כספיות על מגישי תביעות ההשתקה. אך האם בתי המשפט אכן נלחמים בתביעות השתקה?

בדיקה שערך "גלובס" מעלה כי מספר תביעות לשון הרע סולקו לאחרונה על הסף על ידי בתי המשפט, תוך חיוב הוצאות התובעים בסכומים ניכרים. זאת, בשל קביעות השופטים כי מדובר ב"תביעות השתקה". מן הצד השני, בפסיקות אחרות נקבע כי "השתקה" איננה עילה לדחיית התביעה. במקרה אחר, לא רק שתביעת השתקה לא נדחתה על הסף אלא התביעה התקבלה, וכל שנקבע הוא שיש להתחשב בטענת ההשתקה לעניין גובה הפיצוי.

בפסק דין שהתקבל לפני מספר ימים על ידי שופט בית המשפט השלום בתל אביב, אילן רונן, נדחתה תביעה בגובה 1.2 מיליון שקל שהגישו איש העסקים גדי מכלוף וחברת "טופ במרחבי השרון ייזום" נגד חבר מועצת קדימה-צורן חגי בן-שושן. בן-שושן מתח ביקורת על הליכי האישור של מיזם נדל"ני של החברה ומכלוף וטען שיש מקום לעריכת תחשיב אקטוארי של שווי ההטבות שניתנו, ולדרישת פיצוי על בסיס תחשיב זה. אם לא כך ייעשה, טען בן-שושן בישיבת המועצה ובראיונות רדיו, יהווה הדבר ביטוי להפליה פסולה של החברה ומכלוף לעומת יזמים אפשריים אחרים ואף ביטוי לשחיתות ציבורית. בן-שושן יוצג על ידי עו"ד תום נוימן ועו"ד רונית זמר- כהן ממשרד גרנות- שפייזר, עורכי דין.

חבר המועצה הנתבע כפר בטענות כי מדובר בלשון הרע, והוסיף כי מדובר ב"תביעת השתקה", שתכליתה הרתעתו והרתעת כל אחד אחר שיבקש למתוח ביקורת על התובעים בקשר עם הפרויקט. התובעים מנגד, טענו כי בן-שושן פגע במוניטין של התובע כקבלן אמין ואחראי, וגרם להצגת הפרויקט כולו כפרויקט בעייתי שעליו צל של שחיתות - צל כזה המרתיע הן את בעלי הדירות בפרויקט והן רוכשים פוטנציאליים; צל אשר אף הביא לעיכוב גדול בהמשך קידום הפרויקט.

השופט רונן קבע שלושה תבחינים להגדרת תביעה כ"תביעת השתקה". ראשית, הגשת תביעה לפיצוי בסכום גבוה במיוחד - כזה שאיננו עומד ביחס סביר לנזק שנגרם בפועל ואף לא לסכומים הנקובים בדין כפיצוי ללא הוכחת נזק; שנית, הגשת תביעה בקשר עם עניין ציבורי, החורג מעניינם הפרטי של הצדדים; ושלישית, פערי כוח גדולים בין הצדדים, כאשר כוחו של הנתבע ומשאביו נמוכים בהרבה מאלו של התובע - נמוכים עד כדי כך שהנתבע יבקש להימנע אפילו מהוצאת המשאבים הכרוכה בבירור התביעה או יחשוש מפני נזק כלכלי שייגרם לו בגין ניהול התביעה, אפילו זו תידחה בסופו של יום".

השופט רונן הוסיף וקבע כי טענה לתביעת השתקה מהווה עילה לדחיית התביעה על הסף, כיוון שמדובר בניצול לרעה של הליכי משפט. לדבריו, "ניתן לראות ב'תביעת השתקה' דוגמה לאחד המקרים המהווים 'שימוש לרעה בהליכי משפט', שהרי תכלית הגשתה עומדת בסתירה לרעיון שמירת הטוהר של ההליך השיפוטי. כשם שלבית המשפט סמכות טבועה לסלק תביעה ולו רק מהטעם שהתברר כי זו מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, כך גם לבית המשפט סמכות טבועה לסלק תביעה שהתברר שהינה 'תביעת השתקה' כבר מטעם זה לבדו".

השופט רונן החליט מלבד דחיית התביעה בנימוק זה, להעניש את התובעים בהוצאות חריגות. "התובעים יישאו בהוצאות הנתבע בגין בירור התביעה, ובשים לב לכך שנמצא שזו 'תביעת השתקה', ייעשה החיוב בהוצאות בהתאם, 10% מסכום התביעה", פסק. (30803-05-17).

סילוק התביעה על הסף?

בניגוד לשופט רונן, השופטת ערקובי, שדחתה את התביעה של "אורבן נדל"ן" נגד שפורר, לא התחשבה בכך שמדובר בתביעת השתקה כשפסקה את גובה ההוצאות שעל החברה לשלם לשפורר.

התביעה נגד שפורר התנהלה במשך כשש שנים, ובמסגרתה נערכו שבעה ימים של דיוני הוכחות, ונחקרו עדים רבים. התנועה לאיכות השלטון ביקשה להצטרף להליך כידידת בית המשפט על מנת לתת עמדה רוחבית בנוגע לתביעות ההשתקה.

למרות קביעתה של ערקובי כי התביעה הוגשה על ידי "אורבן נדל"ן" משום רצונה להשתיק את שפורר מלפרסם את הקשר שבינה לבין דגמי, היא החליטה - בניגוד לשופט רונן - שלא לסלק את התביעה על הסף בשל היותה תביעת השתקה. "בהינתן החקיקה הקיימת העומדת לפני לעניין לשון הרע והיעדרה של חקיקה רלוונטית לעניין תביעות השתקה והתגוננות מפניהן, הרי שבהתאם לדין הקיים שנקבע על ידי המחוקק ואשר אינו מאפשר את סילוק התביעה על הסף, הרי התביעה הצריכה בירורו לגופו של עניין ולכן לא סולקה על סף", קבעה.

ערקובי החליטה להתחשב בעובדה כי מדובר בתביעת השתקה כאשר פסקה הוצאות משפט "ריאליות וממשיות", כלשונה, בגובה של 100 אלף שקלים. עם זאת, יש לציין כי מדובר בהליך ארוך ומייגע שנמשך לא פחות משש שנים וסכום ההוצאות מהווה כיסוי של פחות מחצי שכר הטרחה של עורכי דינה של שפורר, כפי שהוצג בסיכומים שהגישה. שפורר עצמה לא קיבלה שקל בגין הוצאותיה וטרחתה בניהול ההליך.

הפחדה ואמצעי לחץ

פסק דין רלוונטי נוסף ניתן באפריל האחרון החליט השופט אודי הקר, גם הוא מבית המשפט השלום בתל אביב, לקבל תביעת לשון הרע שהגישה חברת זוגלובק נגד אישה שכתבה פוסט נגד החברה בפייסבוק. הנתבעת שיתפה פוסט של אישה אחרת בקבוצת הפייסבוק שהיא מנהלת. בפוסט - שכלל תוכן שקרי - נאמר כי "זוגלובק מזהירה: שאריות בוטנים במוצריה. אה כי נוצות, מקור של ציפור ומיצי קיבה של תרנגולת, זה בסדר? מגעיל".

השופט הקר קבע כי הפרסום איננו אמת וכי לאישה הנתבעת אף לא עומדת הגנת "תום הלב". עם זאת, בפסק הדין גם נקבע כי קיים "חשד ממשי כי עסקינן ב'תביעת השתקה' או "תביעה בררנית" נגד "גורם חלש"". השופט החליט שלא לדחות את התביעה בשל היותה תביעת השתקה אך קבע כי "בכך יש כדי להוות נימוק להפחתת הפיצוי הסטטוטורי שפסקתי לטובת התובעת, שכן יש בכך, בין היתר, ללמד כי התובעת לא נפגעה מהפרסום". משום כך נפסקו לטובת זוגלובק 3,000 שקל בלבד. (19869-09-17).

בפברואר האחרון השופטת הדסה אסיף מבית המשפט השלום בחדרה סילקה על הסף תביעת לשון הרע שהגישה חברת "דניאל דודזון סייל מאסטרס". זאת, בנימוק כי מדובר "בתביעה שכל מטרתה להשתיק את הנתבעת, להפחידה, ולהוות אמצעי לחץ, על מנת לגרום לנתבעת ו/או לאחרים לסגת מהגשת תביעות כנגד התובעים".

אולם למרות החלטתה לסלק על הסף את תביעת ההשתקה במקרה הנדון, למעשה השופטת אסיף צמצמה את האפשרות לסילוק תביעות השתקה על הסף במקרים אחרים. השופטת קבעה כי סילוק על הסף ייעשה רק במקרים חריגים "בהם גלוי וברור על פני הדברים כי דין התביעה להידחות, גם אם יוכיח התובע את כל טענותיו בכתב תביעתו" - כלומר, התביעה תסולק על הסף, רק כשברור כי גם אם התובע יוכיח את כל טענותיו, אין לו עילה לתביעת דיבה. (56450-06-19).

פסק דין רלוונטי נוסף לענייננו ניתן על ידי השופטת ניצה מימון-שעשוע במאי 2018. באותו מקרה דחתה השופטת תביעה בגובה 300 אלף שקלים שהגישה חברת "בייביביורן" נגד אשה שכתבה פוסט נגד מנשאים קשיחים לתינוק שמשווקת החברה. השופטת קבעה כי "מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית, שהיא גם נעדרת עילה". לדבריה, "גם אם תוכיח התובעת את כל הפרסומים המצוטטים בתביעה, היא לא תוכל לזכות בסעד המבוקש. לפיכך, ובהתאם לדין ולפסיקה, יש להורות על מחיקת התביעה על הסף". עם זאת, חייבה השופטת את בייביורן בתשלום הוצאות בסך 15 אלף שקלים בלבד, כחצי מהוצאות הנתבעת בפועל. (12217-12-16).

הדיון בתביעות השתקה הגיע גם לבית המשפט העליון. זה קרה לפני למעלה מארבע שנים, אז כתבה שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז, בפרשת אורי דניאל כי "חשוב שבית המשפט ייתן את דעתו, בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו, לשאלה האם תביעת לשון הרע שבפניו היא תביעה שמטרתה היא אך הגנה על השם הטוב או גם אמצעי להרתעה ולהפחדה מצדו של מי שיש לו נגישות עדיפה למשאבי משפט". (ע"א 7426/14).

חרף הזמן שחלף, נראה כי בתי המשפט טרם הפנימו והרחיבו כראוי את דוקטרינת הטיפול בתביעות ההשתקה.

הפרמטרים שלפיהם תוגדר תביעת לשון הרע כ"תביעת השתקה"

● הגשת תביעת לשון הרע לפיצוי בסכום גבוה במיוחד - כזה שאינו עומד ביחס סביר לנזק שנגרם בפועל ואף לא לסכומים הנקובים בדין כפיצוי ללא הוכחת נזק
● התביעה היא בקשר עם עניין ציבורי, החורג מעניינם הפרטי של הצדדים
● קיימים פערי כוח גדולים בין הצדדים, כאשר כוחו של הנתבע והמשאבים העומדים לרשותו הם נמוכים בהרבה מאלו של התובע; נמוכים עד כדי כך שהנתבע יבקש להימנע אפילו מהוצאת המשאבים הכרוכה בבירור התביעה או יחשוש מפני נזק כלכלי שייגרם לו בגין ניהול התביעה, אפילו זו תידחה בסופו של יום
לפי פסיקת בימ"ש השלום בת"א

עוד כתבות

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה