גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתחילת המשבר כבר הודפסו 3 טריליון דולר. עד מתי הבנק המרכזי?

החוב התאגידי בארה"ב הוא עצום ועומד על 17 טריליון דולר, שוק האג"ח קפא והפדרל ריזרב נחלץ לעזרה ● הפעולות שנקט הבנק המרכזי מנעו התמוטטות גדולה של חברות, אך גם יצרו גל צונאמי של חדלות פירעון ההולך ומתקרב ● מימדיו האמיתיים יתגלו לעין כבר בשנת 2021

מדפיסים דולרים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מדפיסים דולרים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

שנת 1930 הייתה השנה הראשונה לשפל הגדול. העובדה שאנחנו יודעים את סוף הסיפור משפיעה עמוקות על האופן שבו אנחנו מדמיינים את האירועים ואת היומיום דאז, אך המציאות לא תמיד עולה בקנה אחד עם הדמיון הזה.

ב-18 באפריל 1930, כחמישה חודשים לאחר תחילתו הרשמית של המשבר, שירות החדשות של הבי.בי.סי פתח את מהדורת חדשות הערב כך: "אין היום שום חדשות לדווח עליהן", ובמשך 15 הדקות הבאות הושמעה סונאטה לפסנתר. אם היו הבנק המרכזי ושוק המניות צריכים לשדר באוגוסט 2020, דומה כי גם הם היו בוחרים לסכם במשפט "אין היום שום חדשות לדווח עליהן" וממשיכים באותה סונאטה. אבל המספרים מספרים סיפור אחר לגמרי וצונאמי גדול ומפחיד נראה באופק.

בינואר 2020, עוד לפני תחילת משבר הקורונה, הזהירה קרן המטבע הבינ"ל כי כלכלת ארה"ב אינה מוכנה למצב של האטה כלכלית. חלפה חצי שנה, וקשה לתאר את היקף תהליך ההתמוטטות המתרחש אל מול עינינו, קומה אחר קומה. הקומה הבאה מורכבת מהחוב התאגידי העצום, שעומד על יותר מ-17 טריליון דולר, אם מצרפים לחובות החברות הגדולות (10 טריליון דולר) גם את אלו של העסקים הקטנים, כך על פי הפייננשל טיימס מתחילת יולי.

בתחילת המשבר הנוכחי שוק האג"ח קפא וכסף-חוב חדש הפסיק לזרום. כדי למנוע מפולת מיידית, הפד נחלץ לעזרה והדפיס כ-1.3 טריליון דולר שבהם רכש חובות של חברות שונות. אך בעיית הר החובות הייתה גדולה מכך שהפד יכול היה להדפיס את פתרונה.

המלאכים נופלים

החובות האלו כבר החלו להכריע עסקים רבים. מדיווח של הוול סטריט ג'ורנל עולה כי פשיטות רגל של חברות קפצו במאי לרמות השוות למשבר 2007-2009, גידול של 48%.
ברשימה כמה מהשמות המוכרים ביותר באמריקה, כולל רשת המעדניות דין אנד דלוקה, רשת פארקי המים והשעשועים אפקס, רשת בתי הקולנוע CMX, רשת הביגוד ג'י קראו, רשת מכוני הכושר גולדן ג'ים, רשת חנויות היוקרה ניימן מרקוס, חברת השכרת הרכב הרץ, רשת הקמעונאות ג'י.סי.פאני, החברה המפעילה את רשת המסעדות צ'קי-צ'יז ועוד.

לוורן באפט מיוחסת האמירה האלמותית כי הגאות מעלה את כל הסירות בנמל, והשפל מראה מי שוחה בלי בגד ים. בשבוע שעבר דווח כי סוכנות הדירוג S&P הנמיכה השנה את דירוג האשראי של 1,190 חברות, מתוכן 1,015 חברות בצפון אמריקה. המספר נמוך רק ב-136 מכל ההנמכות ב-2009, ועדיין נותרו לשנה הזו חמישה חודשים. בהנמכות הדירוג נכללו 34 "מלאכים נופלים", כינוי לאיגרות חוב שמעמדן השתנה באחת מ"דרגת השקעה" ל"אג"ח זבל". 126 חברות נוספות עם חוב כולל של 576 מיליארד דולר הושמו באזהרה לפני הפיכתן ל"מלאך נופל". הנמכת הדירוג פגעה לא רק בחברות, אלא גם בממשלות עמוסות חוב.

הסכנה בריבית אפס

עוד לפני משבר הקורונה מצא מחקר של הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית כי מחצית מ-76 הכלכלות העניות בעולם היו ברמות חוב המוגדר "בלתי ניתנות לתחזוקה", כפול ממספרן בשנת 2013.

מדיניות ריבית האפס, שדחפה משקיעים לנכסים יותר מסוכנים, ניפחה גם בועת אשראי למדינות המתפתחות. מדינות כאלו וחברות כלכליות שבבעלותן הצליחו לגייס בשנים האחרונות סכומי עתק. כך הגיע החוב החיצוני של המדינות המתפתחות, ובהן אפגניסטן, בוליביה, צ'אד וזימבבואה, לשיא כל הזמנים של 2.1 טריליון דולר.

בחודשים האחרונים הנמיכה חברת הדירוג פיץ' את דירוג האשראי של 29 מדינות, ונתנה "הערת אזהרה" חריפה לעוד 28 מדינות - מספר שיא בכל הזמנים. דרום אפריקה דורגה כאג"ח זבל, איטליה ומקסיקו סווגו כ"אזור סכנה", דירוג האשראי של קנדה הונמך מטריפל איי, ודירוג "תחזית העתיד" של ארה"ב הונמך גם כן. כיום רק עשר מדינות, פחות מ-10% מהמדינות המדורגות על יד פיץ', זוכות לדירוג הגבוה ביותר. לפי הערכת S&P, הן מהוות רק 7% מכלל החוב הממשלתי העולמי.

השינוי הזה בדירוג של ממשלות וחברות משפיע על מחיר האשראי שלהן, ובכך לא רק מגדיל את עלות האשראי, אלא גם את הסיכון כי לא יוכלו לעמוד בתחזוקת החוב. סך חדלות הפירעון של איגרות חוב ברחבי העולם הגיע השנה לשיא של 94 מיליארד דולר, כ-75% מהסכום בארה"ב, כך על פי המוסד הבינלאומי למימון.

הסיוע העצום של הפד מנע התמוטטות גדולה יותר, אך השאלה היא כמה עוד נשק יש בארסנל של הפד. או, במילים אחרות: כמה עוד כסף הוא יוכל להדפיס לפני שנזקים משמעותיים יצוצו בגין הדפסה שכזו.

בנוסף, לא ברור באיזו מידה הוא בכלל יוכל לכוון את ההדפסה כך שתגיע לבעלי החוב הזקוקים לו לתחזוקת החוב, ולא לשוק המניות. בחודשים האחרונים הקפיץ הפד את מאזנו והדפיס עוד 3 טריליון דולר, כך שסך הכסף שהדפיס והלווה עלה לכ-7 טריליון דולר, כמעט פי 10 ממאזנו בתחילת 2008. האם באמת יוכל הפד להדפיס עוד טריליון או שניים עד סוף השנה, רק כעזרה לחברות להתמודד עם חובותיהן?

ברננקי והקסם שכשל

חשוב לציין: ידי הפד קשורות מעשית ופסיכולוגית, שכן הוא זה שהביא את אמריקה למצבה היום, ובמתכוון. עוד ב-2010 הבהיר היו"ר דאז, בן ברננקי, במאמר שפורסם בוושינגטון פוסט: "מדיניות ההרחבה (הורדת הריבית לאפס ורכישת חובות בשווקים) היא אפקטיבית. מחיר המניות עולה, ושיעורי הריבית יורדים... וזה מעודד צמיחה כלכלית... ריבית נמוכה יותר על איגרות חוב תאפשר לחברות לקחת אשראי ולהשקיע, ומחיר מניות גבוה יותר יעודד את תחושת העושר של המשקיעים... ויעודד אותם להוציא כספים. זה יביא לגידול בהכנסות וברווחים, וכך, במעגל קסמים, יעודד צמיחה גדלה במשק".

מעולם בהיסטוריה של אמריקה לא היה מנהלה הפיננסי כה גלוי ביחס לתוכניתו לנפח בועת אשראי שמטרתה לייצר בועת נכסים, בתקווה ששתי אלו ייצרו כלכלה אמיתית ופורחת. הבעיה היחידה עם תוכניתו של ברננקי הייתה שהיא לא עבדה ולא יכלה לעבוד כמובטח.

הורדת הריבית לא הביאה להגדלת השקעות, אלא דווקא עודדה חברות ליטול אשראי בהיקף ענק, שבו רכשו את מניותיהן שלהן. מחיר המניות נדחף למעלה, מה שהעשיר את מנהלי החברות ואת בעלי המניות הגדולים, רובם ככולם מהעשירון העליון. הורדת הריבית והתשואות לאפס גם דחפה, במירוץ אחר תשואה, לביצוע השקעות מסוכנות, חלקן חסרות היתכנות כלכלית.

כך נוצרה בועת ענק שאינה מסוגלת לייצר תשואות ארוכות טווח להחזר הריבית והחובות, ובמקום זאת מייצרת הרס משאבי הון, סביבה, חברה ואנשים. החזון של ברננקי הסתכם ב-2019, תשע שנים לאחר יישומו, בצמיחה אנמית של פחות מ-2%, גירעון ממשלתי שנתי של טריליון דולר ויחס שיא של גידול בחוב לעומת גידול בתוצר שהגיע ליותר מ-1:3 - גידול בחוב של מעל 2.7 טריליון דולר וגידול בתוצר של 850 מיליארד דולר, שאפילו לא מכסה את הריבית על סך כל החוב של המשק.

הג'ונגל של הפד

משהגיעה הקורונה, נשף המסיכות הזה נפסק באחת. אך הואיל והפד אינו יכול להודות כי מדיניותו הרסה את אמריקה, הוא נאלץ להכפיל ולשלש את ההימור ולהתחיל לרכוש בעצמו איגרות חוב קונצרניות מכל הבא ליד, בקצב חסר תקדים. מסע הרכישות הזה, שהפד לא יוכל להפסיק נוכח קצב פשיטות הרגל, סופו לייצר דור של חברות זומבי.
חברות זומבי הן חברות מתות-חיות, שאינן יכולות אפילו לשלם את הריבית על חובותיהן, ואשר אין כל הצדקה כלכלית לקיומן. אלו ימשיכו לחיות רק מכוח מכונת הדפוס וריבית אפס. הן שואבות מהכלכלה עוד ועוד משאבי הון, אנשים ומשאבי סביבה, שעה שהן מייצרות מוצרים ושירותים שאין בהם צורך ואין להם קונים.

במחזורים כלכליים נורמליים, להאטה ולמיתון תפקיד חשוב, אך זו אינה מחזוריות כלכלית רגילה. במשך שלושה וחצי עשורים הבנק המרכזי גידל ומימן עשבים שוטים עד שהם הפכו לג'ונגל של ממש. עתה הוא עומד בפני דילמה, האם ייתן לג'ונגל הזה להישרף, או יהמר עליו שוב, בתקווה שאיכשהו יתרחש נס והפעם הוא ינצח את חוקי המתמטיקה.

בסביבה החברתית והפוליטית של ימינו אין קונים לפתרונות קשים, יש רק עניין בפתרונות פלא מיידיים. אין גם מנהיגים היודעים, הרוצים או היכולים לומר את האמת. עשורים של "יש לי" ממשלתי ופרטי כאחד יצרו ציבור שאינו מוכן לקריאת השכמה. לבנק המרכזי אין איפוא ברירה. ביטויים כמו "צעדים זמניים" ו"נורמליזציה בעתיד" יימשכו, ועימם הדפסה בקצב העולה על כל דמיון. וכך, שעה שגל הצונאמי של חדלות הפירעון הולך ומתקרב, ומימדיו האמיתיים יתגלו לעין כבר ב-2021, נראה את מאזן הפד חוצה את קו ה-10 טריליון דולר ואולי אף למעלה מכך.

עוד כתבות

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם