גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חלב עמיד: גם בעולם מכסות הייצור לא נעלמו, הן רק משנות צורה

החשוד המיידי במחסור בחלב בימי הסגר היה מנגנון המכסות הנהוג בישראל, שנטען כי הוא שריד ממשטרים של כלכלה מתוכננת • למרות שברחבי העולם נוקטים בשלל שיטות, נראה שאף מדינה לא מותירה את העסק ההפכפך הזה רק לידו הנעלמה של השוק ● המשרוקית של "גלובס"

הקושי להשיג קרטון חלב בימי הסגר הוביל לחיפוש אשמים. החשד נפל מטבע הדברים על מכסות החלב - מנגנון כלכלי לא-אופייני לכלכלת שוק, שאוסר על רפתנים למכור טיפה אחת יותר מכמות שנקבעה מראש. בראיון בגלי צה"ל שאל ישי שנרב את שר החקלאות אלון שוסטר (כחול לבן) אם לא הגיע הזמן לבטל את המנגנון הסובייטי הזה. "החיבור בין התכנון במשק החלב לבין רוסיה הסובייטית מכעיס", שוסטר מחה. "הוא מבוסס על המחשבה שכמדינת-אי אנחנו מסוגלים לייצר חלב לכל ילד בלי תכנון. בכל מקום בעולם יש תכנון".

שנרב חלק עליו. "משק החלב באירופה שוחרר בשנת 2015", הוא אמר. "בניו זילנד, שהיא יצרנית החלב הגדולה ביותר, הוא שוחרר כבר בשנות ה-80. בארצות הברית המשק כמובן לא מתוכנן, יש סובסידיות ישירות לחקלאים". "תכנון לא חייב להיות מדינתי", שוסטר התעקש. "הוא תכנון של יצרנים, של קואופרטיבים גדולים, של מחלבות".

מה אומרות העובדות? האם יש מדינות מערביות שבהן ייצור החלב באמת חופשי מכבלים? מבט קרוב בהתפתחויות שהיו באירופה, בניו זילנד ובארה"ב מגלה דינמיקה מעניינת. למכסות החלב יש נטייה לא להיעלם, אלא רק להחליף צורה.

ישראל: 1.5 מיליארד ליטר / 983 רפתות

ייצור חלב הוא עסק הפכפך. התפוקה מושפעת מעונות השנה, מאירועי מזג אוויר קיצוניים, ממחזורי הפרות החולבות ועוד מיני מרעין בישין. במדינות מודרניות כושר הייצור עולה לעתים קרובות על הצריכה. אבל עודפי חלב קשה לאגור לאורך זמן, ובהיעדר תכנון - הרצון להיפטר מהעודף מוביל לקריסת המחיר ומסכן את החקלאים.

הפתרון הישראלי מבוסס על תכנון כפול של התפוקה והמחיר. משרד החקלאות קובע מראש כמה חלב ייוצר בארץ במשך השנה. ב-2020 הכמות עמדה על כ-1.5 מיליארד ליטר חלב בקר. 983 בעלי רפתות קיבלו מכסות מדויקות - החל ב-117 אלף ליטרים לרפת הזעירה של מלון מצפה הימים, וכלה ב-14 מיליונים במשק המשותף בקיבוץ יפעת. כמו כן, המדינה מבטיחה ליצרנים מחיר קבוע לכל ליטר שימכרו, ובמקביל מפקחת על מחיר מוצרי היסוד כדי להגן על הצרכנים.

סופרים כל טיפה כך מחולקות מכסות החלב בישראל

האיחוד האירופי: הממשלה יצאה, התכנון נשאר

האם תכנון מדוקדק כזה באמת הכרחי? האיחוד האירופי החליף כמה שיטות לאורך השנים. עד שנות ה-80, כשעוד נקרא "קהילה", הייתה לו שיטה יקרה מאוד להגן על הכנסות הרפתנים: הוא הבטיח את מחיר המכירה בלי להגביל את הכמות. ב-1984 הוחלט להקצות מכסות למדינות וליצרנים. התכנון המרכזי הוביל בעשורים הבאים להורדת כושר הייצור, וב-2009 נראה מיותר. האיחוד האירופי הגדיל את המכסות בהדרגה, וב-2015 ביטל אותן כליל. במקביל, הרשויות בבריסל עברו לסבסד את היצרנים לפי קריטריונים שלא עודדו ייצור מיותר, כמו גודל הרפת וההשפעה על הסביבה.

אבל השחרור מכבלי המכסות ומחירי המטרה הוביל לזינוק בתפוקה ולתנודות חריפות במחיר. במקום לחזור לתכנון מרכזי הגו באיחוד האירופי פטנט אחר: בעשור האחרון הם פטרו את ארגוני החקלאים מכמה מחוקי ההגבלים העסקיים, ואפשרו להם לרכוש חלב מבעלי הרפתות לפי מכסות ומחירים שהם מתאמים ביניהם. לארגונים כאלה מותר עכשיו למכור "יותר חלב גולמי ממה שחוקי התחרות יאפשרו בדרך כלל", כפי שנאמר מפורשות באתר של ממשלת בריטניה.

במילים אחרות, האיחוד לא ביטל את מלאכת התכנון, אלא הפריט אותה.

ניו זילנד: איך פותרים צרות של יצואנים

יצרני החלב באירופה נפטרים מחלק מהעודפים באמצעות יצוא. גרמניה, הולנד, בלגיה וצרפת הן מיצואניות החלב הגדולות בעולם. אבל אף אחת מהן לא מתקרבת לנפח של גדולת היצואניות - ניו זילנד.

ניו זילנד הקטנה, על חמשת מיליוני תושביה, מוכרת לחו"ל 95% מהתנובה העצומה שהמרחבים המקומיים מאפשרים להפיק בעלויות נמוכות. ב-2019 היא ייצאה מוצרי חלב ב-6.3 מיליארד דולר, יותר מפי שניים מגרמניה. הלקוחות נמצאים בין השאר בארה"ב, באירופה וביפן, אבל הלקוח הגדול ביותר הם הסינים, שלמדו לשתות חלב ומסוגלים לספוג כל כמות.

לכאורה אין לניו זילנדים בעיה של עודפים, ולכן אין צורך בתכנון. ואכן, ייצור החלב ברפתות לא כפוף למכסות. אבל דווקא היצוא גרם לממשלה לחלק מכסות מסוג אחר - על יצוא מהמחלבות. ההסבר לכך מפותל. הוא מתחיל במדינות שמייבאות את החלב מניו זילנד. הסכמי הסחר מאפשרים להן להטיל מכסי מגן מוגדלים אם ניו זילנד מוכרת יותר מכמות מסוימת. בהיעדר תיאום, היצרנים עלולים לעבור את הכמות הזאת, להיתקע עם חלב שלא משתלם למכור בחו"ל, ולהיפטר ממנו בבית במחירי היצף. כדי להבטיח שהיצוא יימשך בלי תקלות, הממשלה מקצה למחלבות מכסות מינימום שמחושבות באופן שימצה את פונטציאל היצוא.

האם ביטול המכסות בישראל יאפשר גם לנו להפוך ליצואנים אימתניים של מוצרי חלב? נראה שלא. האוכלוסייה בישראל אמנם כפולה, אבל השטח קטן יותר מפי עשרה, ורק 24% ממנו הוא אדמות חקלאיות לעומת כ-40% בניו זילנד. ובלי מרעה חופשי יקר לגדל פרות. 60% ממחיר החלב בישראל נובע מעלות המספוא לפרות, לפי משרד החקלאות. במדינות עשירות בשטחי מרעה, אם להסתמך על הנתון באיחוד האירופי, המספוא אחראי רק לרבע מזה.

ארה"ב: מוצפים חלב, והציבור משלם את העודף

האם אין קיום לענף החלב בלי סד של מכסות? בארה"ב מנסים להסתדר בלי. זה לא אומר שאין תמיכה מסיבית בחקלאים: הממשל הפדרלי מבטיח ליצרנים מחיר מינימום ומשלם את ההפרש ממחיר השוק; והמדינות והרשויות האזוריות מפקחות על הענף ומשתתפות בקביעת מחירי המטרה. אבל איש לא מחלק מכסות ייצור בין הרפתות.

התוצאה היא שהפרות מתרבות, התנובה נוסקת, אבל רפתות הולכות ונסגרות. בשנים 2019-2003, מספרן נחתך מ-70 אלף ל-34 אלף. השוק עובר ליצרני חלב גדולים. ארגון הלובי וענק הביטוח Farm Bureau, שמייצג את האינטרסים של החקלאים, התלבט איזה פתרון כדאי לקדם. בשנה שעברה הוחלט שם להתנגד לריסון הייצור במכסות מחייבות, ולתמוך בתכנון גמיש מטעם השחקנים עצמם - מעבדי חלב, קואופרטיבים ורפתנים עצמאיים. בלי ידה הכבדה של הממשלה, אבל גם בלי ידו הנעלמה של השוק.

אבל ארה"ב היא לא מקשה אחת. הממשל בקליפורניה - שמאכלסת 12% מהאמריקאים ומפיקה 18% מהחלב האמריקאי - מנהל תוכנית מכסות וולונטרית. בעלי רפתות שבוחרים להצטרף יכולים למכור את הכמות שהוקצתה להם במחיר המטרה שקבעה המדינה. בשנים האחרונות קליפורניה הצטרפה גם לכמה תוכניות פדרליות לסבסוד החקלאים, אבל הממשל בוושינגטון מסרב לערבב סובסידיות עם מכסות. חקלאי צריך לבחור אם ליהנות מתמיכה פדרלית או להשתתף בתוכנית הקליפורנית, במימון מקומי.

רק מיעוט מיצרני החלב בקליפורניה בחרו להשתעבד למכסות. רובם יצרנים קטנים שעליהם התכנית נועדה להגן מלכתחילה. בניגוד לישראל, המדינה מתירה להם לסחור במכסות בלי אישור מיוחד, וכמה מיצרני חלב קנו מכסות כדי לספסר בהן בעתיד. לא מעט רפתות, בעיקר קטנות, נעשו תלויות בנכס הזה.

לקריאה נוספת:

"לקראת החמרת הסגר: נמשך המחסור בחלב ברשתות המזון" - גלובס, 24.9.2020

עלויות ייצור ותמיכות במשקי החלב באיחוד האירופי: השוואה לישראל - משרד החקלאות

תיאור וניתוח משק החלב בישראל ובמדינות המפותחות - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

סקירה של הפעולות לוויסות היצע החלב בארצות הברית - פארם ביורו

ענף החלב באיחוד האירופי - הפרלמנט האירופי

עוד כתבות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ'אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג'ף בזוס וטום בריידי

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם