מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בוחן מחדש נוהל מ-2006 שקבע מבקר המדינה דאז מיכה לינדנשטראוס, שמאפשר לעובדים בדירוג מינהלי במשרד המבקר לעבור לדירוג עובדי ביקורת - ולשפר בכך משמעותית את שכרם.
דוח שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת העלה, כי שכרו הממוצע של עובד בדרג ביקורת עמד בשנת 2018 על 29,725 שקל בעוד ששכרו הממוצע של עובד בדירוג מינהלי עמד על 12,636 שקל בלבד.
בתגובה לפניית גלובס בנושא הודיע המבקר כי יבחן מחדש נוהל "בעייתי" שנקבע על ידי קודמו בתפקיד, מיכה לינדנשטראוס, ואפשר לעובדי המנהלה במשרד לעבור לדירוג ביקורת ובכך יותר מלהכפיל את שכרם.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם את הדוח המנתח את תקציב משרד מבקר המדינה, לקראת אישור תקציב המשרד לשנת 2021 בוועדת הכספים של הכנסת. תקציב המשרד נפרד מתקציב המדינה ואינו מפוקח על-ידי משרד האוצר, בשל עיקרון עצמאות המבקר והביקורת והאי-תלות בממשלה. שכר עובדי משרד מבקר המדינה נקבע על-ידי מבקר המדינה, אינו נתון לפיקוח הממונה על השכר ואינו כפוף להסכמי עבודה במשרד האוצר. על רקע זה הדוח שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מהווה הזדמנות נדירה לבחון את ההתנהלות התקציבית במשרד מבקר המדינה.
התוספת המיוחדת לתגמול על ביקורת
על-פי הדוח, שכרם הממוצע של עובדי משרד מבקר המדינה ב-2018 היה גבוה ב-59.7% משכרם הממוצע של עובדי משרדי הממשלה האחרים ועמד על 26,848 שקל לחודש ברוטו, עלייה של 6.8% לעומת שנת 2013. עלות העסקתם הממוצעת של עובדי מבקר המדינה עמדה על 34,349 שקל למשרה, עלייה של 9.1% לעומת 2013. 113 עובדים במשרד השתכרו בשנת 2018 מעל 35 אלף שקל לחודש, ו-28 עובדים השתכרו מעל 45 אלף שקל לחודש. בנוסף עולה מהדוח כי במשרד המבקר יש פערי שכר מגדריים: בשנת 2019 עמד שיעור גברים בקרב 47 העובדים מקבלי השכר הגבוה במשרד על 74% בעוד ששיעור הנשים מכלל העובדים במשרד עומד על 56.1%.
מספר המשרות במשרד המבקר גדל בשנים אלה ב-4.5% ועמד ב-2018 על 578 משרות לעומת 553 משרות ב-2013. ואולם הגידול לא היה אחיד: בעוד שמספר המשרות בדירוג הביקורת גדל במהלך השנים 2008 עד 2018 ב-23% (מ-394 ל-484 משרות) מספר המשרות בדירוג מינהלי דווקא צנח במהלך אותה תקופה ב-53.3% מ-133 משרות ב-2008 ל-62 משרות בלבד ב-2018. על-פי כותב הדוח של הכנסת, הסיבה לשינויים אלה יכולה להיות "מעבר פנימי של עובדים מהדירוג המינהלי לדירוג הביקורת, שמשמעותו בין היתר, היא שיפור בתנאי השכר של אותם עובדים, וגידול בסך עלויות ההעסקה של המשרד".
עובדי הביקורת במשרד מבקר המדינה זכאים לתוספת שכר מיוחדת שמעלה את שכרם ל-130% משכר עובדי מדינה בעלי נתונים זהים. התוספת מכונה תוספת מבקר המדינה (תמ"ה) או תוספת גלוברזון משום שהונהגה בעקבות יישום המלצות וועדת גלוברזון מ-1978. מדובר בתוספת שמטרתה לתגמל עובדי מדינה המבצעים ביקורות ולא כתגמול על השכלה אקדמית. על-פי ההסדר הנוהג במשרד מבקר המדינה, עובדים בדירוג ביקורת מקבלים את תוספת גלוברזון במלואה בעוד שעובדים בדירוג מינהלי מקבלים את התוספת באופן חלקי בלבד.
ואכן בתגובה שהעביר משרד מבקר המדינה לגלובס נמסר כי "בשנת 2006 החליט מבקר המדינה דאז לעודד עובדים לרכוש השכלה ובהתאם לשפר את תנאי העסקתם. מבקר המדינה הנוכחי מודע לבעייתיות שבסוגיה זו ובוחן אותה בתקופה זו".
שיעורי ביצוע נמוכים יחסית של התקציב
תקציב מבקר המדינה לשנת 2020 אושר ב-9 בדצמבר 2019 על-ידי ועדת הכספים של הכנסת ועמד על 390 מיליון שקל. תקציב 2021 שאושר ביום ב' יעמוד על סכום דומה.
הדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מספק כאמור הזדמנות נדירה להציץ להתנהלותו התקציבית של משרד מבקר המדינה, שאינו מבוקר בעצמו.
מהניתוח עולה עוד כי משרד מבקר המדינה מתאפיין בשיעורי ביצוע נמוכים יחסית של תקציבו. שיעור הניצול ב-2019 עמד על 75.7% בלבד מהתקציב המאושר לעומת 97.1% שיעור הביצוע של תקציב המדינה. שיעור הביצוע עולה ל-85.9% כאשר מוסיפים סכומים שהמשרד התחייב להוציא אך לא הספיק ב-2019 (מה שמכונה עודפים מחוייבים) - הנתון המקביל שתקציב המדינה עמד ב-2019 על 101.1%. בשנים קודמות היו שיעורי הביצוע של התקציב המאושר נמוכים אף יותר ועמדו על 56.8% ב-2014 ו-60.5% ב-2013. מה שהפחית את שיעור הביצוע של התקציב היו אי מימוש הרזרבה התקציבית וביצוע חלקי של סעיף ההוצאות החד-פעמיות (הכולל הוצאות כגון מחשוב, ביקורת מימון מפלגות, ביטחון, אבטחת מידע ובינוי).
המבקר הודיע על החזרת 28 מיליון שקל, עודפים בלתי מנוצלים מתקציב 2020 - אולם לא מדובר באירוע יוצא דופן. כך למשל, ב-2018 החזיר המבקר 51.5 מיליון שקל מעודפי 2017, ב-2017 החזיר 70.3 מיליון שקל מעודפי 2016 וב-2016 החזיר 40.2 מעודפי 2015.