שלדון ומרים אדלסון / צילום: רויטרס
מותו של שלדון אדלסון המיליארדר היהודי השמרן, מעלה את השאלה האם אנו עדים למהלך של שינוי וסיומו של העידן השמרני בפוליטיקה האמריקאית והישראלית. כרגע מוקדם לדעת. גם בפעמים קודמות כשנבחר נשיא אמריקאי מהמפלגה הדמוקרטית דובר על כך, אבל בימים אלה המצב שונה בשל השינויים הפרסונליים שמתרחשים עם לכתם מהבמה של שניים מהבולטים שבשמרנים - טראמפ ואדלסון.
דונלד טראמפ כשל בבחירות לא מעט בגלל הקורונה, אבל הרבה מאוד גם בגלל התנהגותו האישית והפגיעה שלו במוסדות השלטון ובתקשורת הכללית, שאליה התייחס כאויבת. אקט הסיום הנורא בגבעת הקפיטול בשבוע שעבר הביא לשיא את הצד הזה שלו, הכמעט אנרכיסטי, שמנוגד לערכי השמרנות המקדשת את הדמוקרטיה והממסד.
בנימין נתניהו, נראה רחוק מטראמפ, הוא עדיין עומד בראשות הממשלה, מנהל בהצלחה בינלאומית רבה את מבצע החיסונים וכן עומד עדיין לפי הסקרים בראש המפלגה הגדולה בישראל. אלא שבשל התנהגותו וההליך המשפטי, נוצר מחנה שלם נגדו לרבות של אישים מתוך הליכוד שפרשו ומהימין ככלל. בשלב זה קיים סיכוי של ממש לכך שלא יצליח להקים קואליציה, וסיכויי הקמת קואליציה נגדית לו, גדלים.
במידה רבה אדלסון היה דמות שחיזקה את השניים מאוד. ביחד ולחוד.
התורם הבולט לרפובליקאים
אדלסון ששווי הונו המוערך לפי פורבס, ביותר מ-35 מיליארד דולר, הוא אחד מהתורמים הבולטים למועמדי המפלגה הרפובליקאית אבל גם למען יעדי מדיניות שמרניים בארה"ב. בעשור הקודם הוא ואשתו מרים תרמו רבע מיליון דולר לנשיא ג'ורג' דבליו בוש; אחר כך הוא תרם ליזומות כמו שדולת פרידום וואצ' שתמכה במלחמה העולמית בטרור שיזם בוש.
בנוסף האדלסונים תורמים מיליונים למועמדים רפובליקאים בשני בתי הקונגרס, וגם למושלים רפובליקאים ברחבי המדינה. אדלסון השתתף בהקמת קואליציית היהודים הרפובליקאים שבראשה גם עמד, ובכלל התערב רבות בניסיונות השפעה על הקול היהודי האמריקאי שרובו במחנה הדמוקרטי. בין השאר תמך רבות בקמפיין נגד עמדותיו של ברק אובמה בכל הנוגע לישראל ולמזרח התיכון, בעת שהוא רץ לקדנציה נשיאותית שנייה ב-2012.
בטראמפ תמך לאחר שהפך למועמד הרפובליקאים לנשיאות, והיה לתורם הגדול ביותר שלו. הוא השתמש במעמד הזה כדי לקדם ולתמוך בשינוי הדרמטי שעשה טראמפ במדיניות האמריקאית במזרח התיכון, לרבות העברת השגרירות לירושלים. ב-2020 תרם לפי הערכות כ-180 מיליון דולר, בעיקר לקמפיין של טראמפ, אך גם למועמדים רפובליקאים אחרים.
עמדותיו לגבי ישראל והמזרח התיכון, נמצאות בקצה הימני של המפה, וכוללות התנגדות להקמת מדינה פלסטינית, סיפוח והחלת ריבונות ישראלית מלאה על השטחים. הוא תמך בקמפיינים ומיזמים הקשורים להתנחלויות, אבל השפעתו הגדולה ביותר על החברה הישראלית הייתה, כמובן, באמצעות התקשורת.
אדלסון נכנס לשוק הישראלי בתחילה באמצעות החינמון "ישראלי" ואחר כך עם החינמון "ישראל היום". בשלב שלישי הוא צירף גם את העיתון "מקור ראשון".
תחת הנהגתו והנהגת אשתו מרים, "ישראל היום" הפך לעיתון הימני הישראלי באופן מוצהר ובוטה, כשנתניהו ועמדותיו זוכים ממנו לקידום ותמיכה מופגנים, ובעיקר במערכות בחירות.
מעורבות זו חטפה מכה קשה כשנחשפו השיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, באשר לחקיקה שתגביל את "ישראל היום". הזוג אדלסון זעם, ולמעשה ניתק קשר עם ראש הממשלה. למרות זאת, לאחר תקופה נראה היה שהתמיכה ללא סייג, כמעט חזרה.
באשר לעתיד, עיתונאים בכירים ב"ישראל היום" מספרים כי מרים אדלסון המשמשת גם מו"ל העיתון, ומעורבת בנעשה בו, הבטיחה לא אחת כי מדובר במיזם ארוך טווח וכי היא מחויבת לו, עסקית ואידאולוגית. לפי טענות שונות העיתון הסב לאדלסונים הפסדים של 100 מליון שקל בשנה, אך מכיוון שהם רואים בו פעילות אידאולוגית ולא גוף שנועד להביא רווחים, נראה כי הוא לא ייעלם עתה לאחר מותו של שלדון אדלון.
הכדור עובר לידיים של מרים אדלון
השינויים שיחולו לאחר מותו תלויים לא מעט באשתו, אם תמשיך לתמוך במטרות שמרניות במפלגה הרפובליקאית המחפשת כעת את דרכה, לאחר עידן טראמפ, ואם תמשיך לעשות כן גם בישראל.
ובחזרה לשאלת הפתיחה, האם זה סופו של עידן? בארצות הברית בשל הפגיעה הקשה בכוחם הפוליטי של הרפובליקאים ואובדן הרוב בשני בתי הקונגרס וכמובן בבית הלבן, השינוי יהיה דרמטי. בית המשפט העליון השמרני יהיה אולי מעוז אחרון של שמרנות בארבע השנים הקרובות.
גילוי מלא: בית הדפוס של ישראל היום מספק שירותי דפוס לעיתון גלובס