השופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות / צילום: תמר מצפי
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ מתח ביקורת חריפה על נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן. בעתירה שהגישה עו"ד דיה בן אסא מפרקליטות מחוז תל אביב לבג"ץ נגד החלטה שניתנה בעניינה על-ידי רוזן, נטען כי הנציב פעל בניגוד לסמכותו, ללא שניתנה לה זכות טיעון. ההחלטה בוטלה בהסכמת הנציב לאחר קיום דיון, אחרי ששופטי בית המשפט העליון ניל הנדל, ענת ברון וג'ורג' קרא ביקרו בדיון את התנהלות הנציב.
פרוטוקול הדיון הכולל את אמירות השופטים על התנהלות הנציב נותר בשעה זו חסוי, למרות בקשת גלובס לפרסמו בהסכמת הפרקליטה.
בעתירת הפרקליטה, שיוצגה על-ידי עו"ד דב גלעד כהן, נטען כי הנציב פעל בחוסר סמכות בניגוד לחוק הנציבות בשורה של פעולות בטיפול בתלונה נגדה, ובפרסומה בין היתר, וכי לא היה מקום להחליט בתלונה הנוגעת להליך תלוי ועומד, אלא היה על הנציב לקבל את תגובתה - אם התכוון לקבל החלטה נגדה.
טענות שרלוונטיות לכלל התובעים מטעם המדינה
מדובר בהחלטה שצפויה לשנות את התנהלות הנציב ואופן הביקורת, ולכן יש לה השפעה על כל ציבור הפרקליטים ומייצגי המדינה בערכאות. חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות אושר ב-2016 והגדיר את סמכויות הנציב ואת ההגנות הניתנות לתובעים מטעם המדינה. החוק אושר לאחר שנים של מחלוקות וביקורת מצד ארגון הפרקליטים על ניסוח החוק.
בשל הטענות העקרוניות בעתירה, הרלוונטיות לכלל התובעים מטעם המדינה, ארגון הפרקליטים, שבראשו עומדת עו"ד אורית קורין, ביקש להצטרף לעתירה ותמך בטענותיה של הפרקליטה. עו"ד קורין התייצבה לדיון, אך בית המשפט סירב לבקשת הארגון להצטרף. פרקליטים רבים הביעו שמחה על ההחלטה וחיזקו את בן אסא שסללה עבורם את הדרך.
כעת לאחר ההחלטה צפוי ארגון הפרקליטים לדרוש מפרקליט המדינה עמית איסמן לפעול על-מנת שכל פרסומי החלטותיו לאורך השנים של הנציב יוסרו מאתר משרד המשפטים, בטענה כי הם חסויים.
רוזן רוצה להרחיב את סמכותו בחוק
בימים הקרובים צפוי הנציב רוזן להגיש לשר המשפטים גדעון סער טיוטת הצעת חוק המרחיבה את סמכויות הנציבות, על-מנת להתגבר על היעדר הסמכויות על-פי החוק הקיים. לגלובס נודע כי השר סער תומך בהרחבת הסמכויות ויקדם את הצעת החוק. ארגון הפרקליטים צפוי להתנגד.
טענות דומות עלו בבג"ץ שהגישו שני שוטרים שהיו מעורבים בפרשת אום אל-חיראן, והנציב קבע לגביהם קביעות במסגרת החלטה שנתן בעניין הטיפול של המחלקה לחקירות שוטרים. נגד שוטרים אלה הוגשה עתירה אחרת לבג"ץ על-ידי משפחת המנוח אבו אלקיעאן, בטענה כי יש להעמידם לדין. השוטרים טענו כי הנציב התייחס למעשיהם בהחלטתו ללא סמכות, מבלי שניתנה להם זכות טיעון. גם בהליך זה סירב היועץ המשפטי להביע את עמדתו, ובית המשפט עדיין לא נתן את החלטתו.
עו"ד בן אסא עובדת בפרקליטות מזה 10 שנים, לאחר שפורסמה ההחלטה על-ידי הנציב רוזן באוגוסט 2020 היא יצאה למלחמה בשל טענות לפגיעה בזכויותיה על-פי החוק שהובילו להחלטה השגויה, כך על-פי העתירה. החלטת הנציב שבוטלה נאסרה לפרסום.
העתירה עסקה בשלוש טענות מרכזיות: הראשונה - לפיה טיפול הנציב בתלונה היה בניגוד לחוק האוסר עליו לדון בתלונה על מעשה הנוגע להליך תלוי ועומד. בעתירה נטען כי לפי הצעת החוק, המחוקק ביקש למנוע שימוש בנציבות ככלי לניגוח התובעים מטעם המדינה כדי לאפשר להם לפעול ללא מורא ולהפעיל שיקול-דעת עצמאי ללא השפעה חיצונית. הנציב טען כי העניין קשור להליך המעצר שהסתיים. לצד זאת, רוזן טען כי המתין לסיום ההליך הפלילי כדי לפתוח בבירור תלונה על תקלה.
בעתירה נטען כי היה על הנציב לדחות את התלונה על הסף. היועץ המשפטי, שהיה בין המשיבים לעתירה, התבקש למסור את עמדתו אך סירב לומר את עמדתו בעניין שבמחלוקת. זאת בטיעון כי הנציב הסיר את פרסום ההחלטה מהאתר, וכי חלק מהסוגיות הונחו לפתחו של בית המשפט העליון.
טענה שנייה הייתה לפגיעה בזכות הטיעון שמקנה החוק לתובעים אם עומדת להתקבל החלטה נגדם. הנציב קיבל את התייחסות פרקליטת המחוז לתלונה, אך בעתירה נטען כי לפי החוק, אם לאחר קבלת ההתייחסות הנציב צפוי לתת החלטה העלולה לפגוע בפרקליט, הוא מחויב להודיע לפרקליט עצמו ולאפשר לו להשמיע את טיעוניו.
במקרה הנוכחי הנציב לא ביקש את תגובתה של בן אסא לאחר שהחליט לכלול ביקורת נגדה בהחלטתו, ולכן היא טענה בעתירה כי זכותה נפגעה. הנציב טען כי עמדתה של בן אסא הובאה באמצעות פרקליטת המחוז, וציין כי נוהג זה, שעמדתם הפרקליטים מועברת על-ידי פרקליט המחוז ומנהלי המחלקות, הוא "פשרה שהושגה בין הנציבות לוועד הפרקליטים והנהלת הפרקליטות" ונעשית לבחירת הנילונים ובהסכמתם. לעמדתו, בכך מתמצה זכות הטיעון, והחוק לא דורש הליך דו-שלבי כנטען לפיו יש לשוב ולפנות לפרקליט לתת לו הזדמנות לטעון טענותיו, ולא הייתה זו כוונת המחוקק.
טענה אחרת התייחסה לפרסום ההחלטה בניגוד לחוק ומבלי שניתנה זכות טיעון נוספת המוקנית לנילון לפי החוק. בעתירה נטען כי לפי חוק הנציבות חלה על הנציב חובת סודיות, וכי לפי החוק רק שר המשפטים והיועץ המשפטי רשאים להתיר פרסום החלטות אם מצאו כי קיים עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, וזאת לאחר שניתנה למי שעלול להיפגע מהפרסום הזדמנות לטעון את טענותיו בפני השר והיועץ.
הנציב טען בעתירה כי תמצית ההחלטה פורסמה באתר הנציבות מבלי שייכללו בה פרטים מזהים שעשויים להוביל לגילוי זהותה של הפרקליטה, ולא פורסמו שמותיהם של מעורבים נוספים או מספר ההליך הפלילי.
"אין צורך להכביר במילים על החשיבות הרבה שבפרסום תלונות המתבררות אצל המשיבה, בייחוד אלה שנמצאו מוצדקות", טען רוזן והוסיף כי שרת המשפטים לשעבר איילת שקד אישרה לו באופן גורף לפרסם תמציות החלטות באתר הנציבות. לדבריו, במקרה הנוכחי קיים עניין ציבורי משמעותי.
רוזן יוצג בעתירה על-ידי עו"ד יוסי בנקל ממשרד שבלת.
מנציבות הביקורת נמסר כי "אנו מכבדים את החלטת בג״ץ במלואה וללא כל הסתייגות".